איין ראנד טענה שכולם יכולים לכתוב ספרים לא בדיוניים – כולם

כתיבת ספרים נתפסת לעתים קרובות כמלאכה שמיועדת לבעלי כישרון מולד, לא כיכולת נרכשת. אנשים חושבים שלסופר יש את "הקסם" או שלא. אבל לאחר שלימדה במשך עשרות שנים כתיבת סיפורת לא בדיונית, כגון ביוגרפיות, ספרי עיון וספרים אחרים שמבוססים על דמויות אמיתיות ופרטים מציאותיים, הסופרת איין ראנד ז"ל ('כמעיין המתגבר', 'מרד הנפילים') טענה שראתה יותר מדי פעמים את ההשפעה הנרחבת וההרסנית של ההשקפה המיסטית על כתיבת ספרים, וביקשה לתקנה.

לפני שממשיכים לקרוא את הפוסט הזה, להלן אזהרה קטנה – זה מקבץ מילים פילוסופי למדי, שנוגע יותר בתיאוריות על כתיבת ספרים מאשר נכנס מתחת למכסה המנוע של הכתיבה. הסולדים מגישות פילוסופיות אודות כתיבת ספרים מוזמנים להמשיך לעסוק באופנת הקורונה…

ממשיכים. כותבים מתוסכלים רבים מאמינים, לפחות באופן מרומז, שאם הם לא זוכים לביקור קבוע של 'המוזות' ומסוגלים להראות, חדשות לבקרים, פרוזה מושלמת ללא מאמץ, הם נידונים לחוות כתיבת ספרים כתהליך של ייסורי גיהינום. "שום דבר לא יכול להיות רחוק יותר מהאמת", טענה הסופרת, "הכתיבה היא מיומנות שניתן ללמוד. זה לא עניין מסתורי ולא חייב להיות כרוך בעינויים".

על פי ספרה The Art Of Nonfiction’ מדריך לסופרים ולקוראים, כל אדם שיש בפיו דקדוק שפת אם יכול ללמוד לכתוב סיפורת שכזו בשפת אימו. בספרה ראנד מסבירה את "שיטת החשיבה המסודרת" הנדרשת לכתיבה, שצמחה מתוך התנסותה כסופרת וככותבת סיפורים רבים, שהיה המוקד העיקרי בקריירה שלה לאחר שסיימה את הרומן שלה 'מרד הנפילים' ('אטלס התנער ממשאו' באנגלית).

כתיבת סיפורים אינה קשה, היא טענה, כי המדובר במיומנות טכנית. מה שצריך כדי לכתוב ספרים לא בדיוניים הוא מה שצריך לחיים בכלל: חשיבה מסודרת. אם יש לך בעיות בעניין הזה, הן יאטו אותך בשני התחומים. אבל כתיבה היא פשוטה כמשמעה המיומנות של הנחת מחשבות מסודרות על נייר, או קובץ, במונחים ברורים.

המעניין בגישה של ראנד הוא העומק הפילוסופי שהיא מביאה לנושא. כמו בכל סוגיה אחרת בה דנה, גישתה תמיד היתה לחתוך לעיקרי היסודות שביקשה להעביר ולהגדיר את העקרונות הבסיסיים הכרוכים בכל דבר. כתוצאה מכך הספר שלה, כמו גישתה לחיים, מתובל בתובנות פילוסופיות ופסיכולוגיות ייחודיות.

לדוגמה, כך ניתחה את נושא חשיבות יצירת המתווה בכתיבת ספרים: "מתווה הוא תוכנית של פעולה נפשית. כל פעולה אנושית דורשת תוכנית – שהיא השלכה מופשטת של הדברים. אנשים נוטים להיות מודעים לכך בתחום הפיזי, אבל מכיוון שהם מאמינים שכתיבה היא כישרון מולד, הם חושבים שכתיבה אינה דורשת תוכנית אובייקטיבית. הם חושבים שכתיבה נולדת רק מתוך השראה. עם זאת לנסות לכתוב ללא מתווה קשה עוד יותר מאשר לנסות לבצע פעולה פיזית ללא תוכנית".

מה השורש האולטימטיבי של הצורך במתווה? ראנד מאתרת אותו במושג האריסטוטלי של 'סיבתיות מעשית': "בסיבתיות אריסטו התכוון לקבוע מראש מטרה ואז את הצעדים הנדרשים לשם השגתה. זה תהליך הסיבתיות שפועלת בתודעה האנושית. כדי לעשות כל דבר עליכם לדעת מה אתם רוצים להשיג. לדוגמה, אם תחליטו לנסוע לשיקגו, הכבישים שתבחרו, כמות הדלק וכו' ייקבעו על ידי מטרה זו. אך כדי ממש להגיע לשם, תצטרכו להתחיל בתהליך של סיבתיות תועלתית, הכוללת מילוי מיכל הדלק, הנעת המכונית, היגוי וכדומה. אתם תעקבו אחרי חוקי הדברים הדוממים… כל התהליך יהיה שרשרת פעולות שבחרתם בכדי להשיג מטרה מסוימת, כלומר במקרה זה להגיע לשיקגו".

ובמילים אחרות היא בעצם אומרת שכמו שלהגיע ליעד פיזי לא צריך השראה, כך גם בכתיבת ספרים.

בשום פעילות אנושית אין סיבתיות חשובה יותר מאשר בעבודה יוצרת, במיוחד בכתיבה. כדי לקבל מתאר טוב, ובהמשך ספר טוב, עליכם ליזום תהליך של סיבתיות מעשית. כשאתם בספק לגבי המתווה שלכם, זה המבחן. אתם קובעים לעצמכם מטרה מוגדרת – כלומר מציינים במפורש את הנושא שלכם – והוא זה שקובע באיזה חומר, סיפורים, מילים, פרקים לבחור כדי להגיע למטרותיכם. הסיבה הסופית היא שקובעת מה לכלול גם במתווה וגם בעבודת הכתיבה ובכלל בספר שלכם.

מי חוץ מאיין ראנד היה יוצר קשר בין השקפותיו של אריסטו על סיבתיות לבין תפקיד המתווה בתהליכי כתיבה? זו הגישה המושכלת והפילוסופית בנושא שמאפשרת לראנד לפוצץ את בועת מיתוס הכתיבה כתהליך מיסטי ש"נשען על השראה". במקום זאת היא מציעה מסגרת רעיונית שמבהירה כיצד ניתן לפתח את המיומנות של כתיבת סיפורים באמצעות אימונים ותרגול.

לדוגמה, היא טוענת כי "כשאתם מכינים מתווה וכשאתם עורכים טקסטים אתם מתפקדים בעיקר באמצעות המוח המודע שלכם" אבל "כשמדובר בכתיבה בפועל, התת מודע שלכם חייב להיות במושב הנהג". לעיתים קרובות המאבקים בהם נתקלים הכותבים כאשר הם מתמודדים עם בעיות כגון 'מחסום כתיבה' הם תוצאה של בורות בתחום הניווט בין ההבדלים של שתי שיטות שונות אלה. שתי שיטות שונות של תפקוד נפשי.

על ידי הסברים מפורטים את הנדרש בכל שלב בתהליך הכתיבה ראנד מבהירה כיצד ביחד השלבים השונים מסתכמים לשיטה אחת של תכנון וביצוע כתיבת ספרים לא בדיוניים. התוצאה היא טיפול יסודי ב"תיאוריית הכתיבה". כשכותבים מצוידים בידע על העקרונות והשיטות הללו מלאכת כתיבת הספרים הלא בדיוניים הופכת לקלה באופן מפתיע. אכן, תלמידי השיטה מדווחים כי הם חשים משוחררים מההשקפה המיסטית על הכתיבה, וכמהים להמשיך במסע פיתוח כישוריהם באמנות כתיבת ספרים לא בדיוניים, כמה שיותר מהר.

גישה מעניינת, לא?

הרשמה לניוזלטר כתיבה שיווקית של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית והמדיה החברתית

הרשמה לניוזלטר-ספרים של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות מעולם הספרים וכתיבתם, ביקורות ספרים, מדריכים ונגיעות של הומור על ספרים, כתיבה, סופרים, סופרי צללים ולקוחותיהם

רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך