ביקורת הספרים של טלי | אמה ויגואר

האם אהבה לסבית יכולה להתקיים בעולם? ברור. האם היא יכולה להתקיים באמצע המאה העשרים? קצת פחות ברור. האם היא יכולה להתלקח על רקע מלחמת העולם השנייה? לא כל כך ברור. האם יש אפשרות לאהבה 'פרועה' שכזו בין אויבות? כמו למשל בין 'נאצית' ליהודייה? ברור שלא? אז זהו, שכן.

מה שלחלוטין ברור הוא ש'אמה ויגואר', הלא הם קוד הקריאה הסודי של שתי אוהבות, גרמניה ויהודייה, הוא ספר היסטורי מרתק על אהבה בנסיבות בלתי אפשריות. הסיפור הלסבי הזה מתרחש על רקע שואת היהודים ומלחמת העולם השנייה. זה סיפור שמהדהד לאחור בעוצמה ועושה זאת בפרטי פרטים וברזולוציות שלא מביישות מחקר היסטורי של ממש.

אריקה פישר, המחברת, היא סופרת צללים של אליזבת ווסט, עקרת בית גרמניה שנשואה לבכיר בממשל הגרמני, שלא לומר נאצי בעל משרה ציבורית. מתוך אסופה של זיכרונות ומכתבים בין ווסט לפליצה שרגנהיים, המאהבת שלה, עולה סיפור אהבה לסבי בעל מזג אוויר טרופי, משמע חם ולח. השתיים מכירות דרך האומנת של אליזבת, לסבית בארון שמסתובבת מחוץ לארון בחוג הלסביות של ברלין. היא מזמינה את פליצה לביתה של אליזבת והרומן הלסבי פורץ במלוא עוצמתו.

העלילה הרבה יותר מורכבת מאשר עוד סיפור אהבה חושני. הסיפור מתגולל על רקע 'הפתרון הסופי' של היטלר וחבר מרעיו המפלצתיים, בין-42' ל-45', שעה שפליצה היהודייה נאלצת לבקש את חסדיה של אהובתה הגרמניה, על מנת שתציל את חייה. אליזבת נעתרת ומבריחה אותה ממקום למקום, פעם אחר פעם, עד שליבה נשבר כשהיא מגלה שאהובתה נעלמה לאחר שנלקחה למחנה כלשהו. בין אם לעבודה או להשמדה, היא עדיין אינה יודעת. אהבה הופכת לגעגוע והעלילה מסתבכת.

אהבתי בספר: זה לא הסגנון הספרותי מהפך הקורקבנים שאהבתי, אלא ספר שתפארתו נעוצה באלמנטים של עריכה. כאמור, כמעט הכל תיעודי. אהבתי מאוד את עצם העובדה שזה סיפור אמיתי, שמחברת הספר, אריקה פישר, רשמה את זיכרונותיה של אליזבת ווסט מפיה, אספה עדויות ומסמכים, חקרה וביררה עובדות ונסיבות להיווצרותן, וצירפה את הכל לידי ספר תיעודי מרתק על תקופה וסיפור אהבה יוצא-דופן, בלב תקופת שיא הברבריות האנושית. אי אפשר שלא להתרשם מהעובדה שהדברים מובאים כהווייתם, בדיוק כפי שקרו.

סיפורים היסטוריים לא חסרים בספרים, אבל ב'אמה ויגואר' הסיפור מתמקד ב'אנשים הרגילים', שם פוקוס על דמויות אמיתיות מתוך האפוס הגדול. התמונה המתקבלת היא לא רק של נאצים נגד יהודים, אלא של חיים אמיתיים בגרמניה האמיתית בתקופת המלחמה האמיתית – חיים מפורטים של גרמנים, חיים מפורטים של יהודים וחיים מפתים של מאהבות.

פחות אהבתי בספר: כחלק מהסיפור המחברת מראיינת כל מיני אנשים מסביב ומביאה גם את סיפוריהם. מצאתי שפה הספר לוקה קמעה בעריכה, שכן חלק מהסיפורים מיותרים לספר. הם כביכול תורמים לרקע אבל הפירוט הרב מסיח את הדעת מהמעניין באמת – אליזבת ופליצה. אם לאורך הראיונות האלה אני מדלגת על קטעים או קוראת ולו רק כדי ל'גמור עם זה' ולהגיע למעניין, זו הוכחה לכך שמשהו בחלק הזה לא עובד.

רגע השיא בספר: הגילוי המהפכני שהגיבורה מגלה בעצמה, שעה שהיא הופכת מאישה 'סטנדרטית', שחיה בנסיבות חיים צפויות, למאהבת לסבית בנסיבות חיים מהפכניות. רגע הגילוי של אליזבת כמו גם רגע הגילוי של בעלה, שמבין כי אשתו אינה ממש אשתו, נרקחים לידי רגע שיא גדול. היא ובעלה מקבלים את המציאות כפי שהיא, הם לא מנסים להילחם בה, והודות ליכולת ההבנה של שניהם, ובייחוד כושר הקבלה שלו, הוא לא נדחק החוצה מחייה אלא מפתח יכולת להישאר מיודד איתה ושומר על קשר עם חברתו הטובה ביותר.

שורה תחתונה: את הספר הזה יאהבו כל מי שאוהבים סיפורים היסטוריים וסיפורים שמתעדים את מלחמת העולם השניה ומהפכיה במדויק. עם זאת יש לזכור שזה לא ספר קלאסי, לא רומן רומנטי, לא מותחן או אפילו דרמה היסטורית, כפי שניתן למצוא ברוב הספרים, זה סיפור תיעודי ומרתק כל כך עד שקשה להאמין שתהיה מי שתמצא אותו משעמם.

ארבעה וחצי כוכבים מתוך חמישה כוכבים של מלחמה, שלום ואהבה היסטורית ללא גבולות

הרשמה לניוזלטר כתיבה שיווקית של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית והמדיה החברתית

הרשמה לניוזלטר-ספרים של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות מעולם הספרים וכתיבתם, ביקורות ספרים, מדריכים ונגיעות של הומור על ספרים, כתיבה, סופרים, סופרי צללים ולקוחותיהם

רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך