ביקורת הספרים של טלי | פעמון הזכוכית

לפעמים נדמה ש'פעמון הזכוכית' הוא אחד הספרים הבודדים שמרתקים בזכות המציאות ששימשה לו כרחם, הרבה יותר מאשר בגלל העולם שהספר עצמו בורא. כך גם אני מצאתי שזה ספר מרתק הודות לסופרת סילביה פלאת, שמשתקפת בגיבורה שמככבת בו, אסתר גרינווד, הלא היא המדיום הספרותי דרכו פלאת מתארת את סיפורה הטראגי, כמעט במלואו. וסיפורה הטראגי כרוך בתיאור תופעה שרבים מדי מכירים באופן אישי – כיצד החיים מתגלגלים מסדרה של הבטחות אופטימיות למצב כאוטי של ייאוש מוחלט ואף חוסר רצון לחיות.

אומרים שהמציאות עולה על כל דמיון, ובדיוק כזה הוא סיפור הרקע של 'פעמון הזכוכית' ושל הסופרת שהגתה אותו. פלאת סבלה מדיכאון קליני לאורך רוב חייה. היא ניסתה להתאבד כמה פעמים, הפעם הראשונה התרחשה כשמלאו לה 20, ובעקבות אחד הניסיונות הבאים התאשפזה בבית חולים פסיכיאטרי ואף טופלה במכות חשמל. היא היתה נשואה לטד יוז, משורר וסופר ילדים אנגלי ידוע, שנבחר בשנת 84' לשמש כמשורר הממלכה המאוחדת והחזיק בתפקיד זה עד יום מותו בשנת 98'. מספרים שבתחילת דרכו המקצועית, אי אז בשנות החמישים, גם הוא לא היה בריא בנפשו במאה אחוז. מערכת היחסים בין פלאט ליוז לא היתה פשוטה והוציאה את שני בני הזוג מאיזון. כאילו לא די בכך גם אחד הילדים שלהם, ניקולאס, התאבד ב-2009, והמאהבת שלו, אסיה גוטמן, התאבדה גם היא עם ביתה, וזה עוד לא הכל…

סילביה פלאת

ידעתי שפלאת היתה משוררת, קראתי על סיפור החיים הנורא שלה, של בן זוגה ושל בני משפחתם, הזדעזעתי לשמוע שכמעט כל דבר בחיים עורר בה את הרצון למות, אבל גם הסתקרנתי. רציתי לדעת איך? למה? מה מביא אנשים למצב אובדני כל כך? כשגיליתי שספרה יצא בשנת 1963, ושהוא למעשה הרומן היחיד שפרסמה חודש בלבד לפני ששמה קץ לחייה בגיל 31 (בכך הייתה למשוררת הראשונה שזוכה בפרס 'פוליצר' לאחר מותה) ושספרה יצא לאחרונה מחדש עם תרגום חדש (הוצאת 'הכורסא'), 45 שנים לאחר שתורגם לראשונה לעברית, הייתי חייבת לצאת למסע קריאה מעמיק, ואולי, רק אולי להבין למה.

אפשר לכתוב עוד הרים של מילים על פרשת פלאת את יוז, שבתחילת שנות השישים עזבה אותו ועברה עם ילדיהם ללונדון, שמכריה האשימו אותו בכך שיחסיהם העכורים גרמו לפלאת' להתאבד, ואפילו הסירו כמה פעמים את השם "יוז" מהמצבה שלה. ב-2017 גם פורסמו מכתבים של פלאת', שנכתבו לפני מותה, בהם כתבה כי יוז נהג להכות אותה ורצה במותה. אבל די! כמעט שכחתי מהספר… אז הנה תקציר-התקציר מכריכתו האחורית: "אסתר גרינווד… זוכה בהתמחות קיץ במגזין מוביל בניו יורק. אך אסתר איננה נלהבת או נרגשת מהעיר הגדולה…להיפך, האירועים סביבה מאיימים עליה ומוציאים אותה מאיזון". אם קראת את הפתיחה הארוכה שהנחתי כאן, התקציר הזה ממש לא מפתיע אותך.

קברה של פלאת

אהבתי: הספר עוסק בהתגלגלותה של הגיבורה למוסדות פסיכיאטריים, במחשבותיה האובדניים, וברגעים של תקווה, בטיפולי ההלם החשמלי, בחברותיה שהיא מאתרת, אוהבת ומתאכזבת, בבחור שמיועד לה לחתונה ומה שמתרחש ביניהם, ובחברתה שמנסה ומנסה ולבסוף מצליחה להתאבד. זו בדיוק הסיבה שהספר ריתק אותי עוד לפני שקראתי את העמוד הראשון – ההתמודדות של אנשים אובדניים עם החיים, כל עוד הם פה. מרתק לקרוא על אישה צעירה שעל פני הדברים חייה טובים, יש לה חברים, יש לה מחזרים, היא נראית טוב, יש לה הצלחה יחסית – אבל אין לה את עצמה.

אהבתי שסיפור חייה של פלאת בא לביטוי בספר עצמו באופן מובהק. מתקבלת התחושה כאילו אני, הקוראת בעיניים פעורות ובסקרנות גדולה, מאושפזת ביחד איתה, לומדת איך פועלים מוסדות פסיכיאטריים, מהו היחס שזוכים לו החולים, מה באמת קורה בפנים. אהבתי גם שסוף הספר לא צבוע בגוונים של שחור או לבן, וכמו בחיים גם במוות יש משהו לא מוחלט.

פחות אהבתי: לא ממש אהבתי את התחושה שהתקבלה בי תוך כדי הקריאה, כאילו יש קפיצות לא ברורות בין נושאים, כמו שריטות על תקליט. הדילוגים הללו יוצרים קטיעה לא טבעית בין סיפורים ופעמים רבות אין השלמה של רעיונות. אולי זו בכלל טכניקה שבאה להוכיח עד כמה הגיבורה נסערת? אולי החמצתי כאן את המסר? אני באמת תוהה אם כך נכתב הספר או שהתרגום אשם.

רגע השיא שלי בקריאה: כשלמדתי מהו פעמון הזכוכית והבנתי שזו מטאפורה למצבה של הגיבורה בחיים. לא אגלה לכם, מוזמנים לגלות לבד ואולי לזכות ברגע שיא משלכם. שיא נוסף שחוויתי בקריאה מלמד משהו על איכותו של הספר – למרות ש'פעמון הזכוכית' הוא לא בדיוק ספר שמח, אהבתי מאוד והופתעתי מהרגע האופטימי בו הגיבורה מצליחה לחיות, אפילו במעט, את 'החיים הטובים', את הצלחתה, את המלגה לה זכתה ואת ההרפתקה שפרושה בפניה. אם רגע השיא של הגיבורה הוא רגע השיא שלי – ניתן ללמוד מכך על איכותו של הספר.

שורות אחרונות: ברבות השנים עמדו קוראים ומבקרים על חשיבותו ומשמעותו של 'פעמון הזכוכית' שהפך לקלאסיקה, ונחשב על ידי רבים לאחד הספרים הטובים ביותר שראו אור במאה העשרים. ובכן… לא יודעת בקשר לזה… אבל זה בהחלט ספר מרתק.

המתעניינים בסילביה פלאת' או בנושא אותו היא מייצגת ימצאו עניין רב בפעמון הזכוכית. כזו הצצה לנבכי הנפש הדואבת והכואבת של בחורה צעירה, שלכאורה יש לה את הכל, לא מתרחשת בכל ספר. מומלץ מאוד לחובבי הספרים המורכבים.

ארבעה מתוך חמישה כוכבים של חדוות קריאה מהולה באבל

הרשמה לניוזלטר כתיבה שיווקית של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית והמדיה החברתית

הרשמה לניוזלטר-ספרים של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות מעולם הספרים וכתיבתם, ביקורות ספרים, מדריכים ונגיעות של הומור על ספרים, כתיבה, סופרים, סופרי צללים ולקוחותיהם

רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך