ביקורת הספרים של טלי | שילה לוין מתה והיא חיה בניו יורק | כותב טוב

את הספר המצחיק הזה כתבה אחת מהכותבות ותסריטאיות הטלוויזיה האמריקאית המצחיקות והמוכשרות של המאה העשרים. גייל (קוסטנר) פארנט שמה, תסריטאית שקולה היהודי נשמע היטב מבעד לעמודי 'שילה לוין מתה והיא חיה בניו יורק' שכתבה לפני עשרות שנים, ושאחראית בין היתר לכתיבת הסדרה הקומית 'בנות הזהב'.

מן הסתם פארנט כותבת כנראה קצת על עצמה, אי אז בשנות השבעים, על בחורה יהודייה בניו יורק, שמנסה להתמודד עם תלאות היומיום ואיכשהו להשלים עם כך שהיא אינה דוגמנית בלונדינית עמוסת מזומנים ומחמאות, להתמודד עם כך שלמרות ציפיות הוריה והחברה בה צמחה, כולם מתחתנים סביבה והיא לא, לכולם יש עבודה ולה יש רק עודף משקל ועוד-ועוד השוואות לא בריאות בין חסרונות החיים ליתרונותיהם של אחרים.

יום אחד נמאס לה והיא מחליטה לקבל את תשומת הלב שהיא כה זקוקה לה דרך מעשה התאבדות. תודה לאל על כך, כי בזכות ההחלטה האומללה הזו נולד הספר המצחיק והשנון, שכולו מכתב התאבדות אחד ארוך. המכתב, כמו הספר, עסוק בפרידה מאנשים שהיא אוהבת, דמויות ססגוניות ומוכרות לכולנו. "ככל הנראה מכתב ההתאבדות המצחיק, המבריק וחסר העכבות שנכתב אי פעם" נכתב בצדק על גב הספר. המכתב גם מפרט תוכנית שלמה לפרידה מהעולם: עם איזה שמלה יש לקבור אותה, שימת דגש על רב חתיך שיספיד אותה, כולל צוואה יוצאת דופן ומספיק כדורים לביצוע משימת חיסול עצמה.

אהבתי: שהספר הזה לא רק מנסה להצחיק, הוא גם מצליח. הוא זורם כמו שיטפון במדבר, שנון כמו להב של סכין יפנית ומעניין מספיק על מנת להכריז עליו כמרתק. אפשר לומר שאם חיפשתם מצאתם פה 'ספר חופשה' קלאסי, שלא דורש אימונים בחדרי כושר ספרותיים על מנת לרדת אל עומקיו וליהנות ממצולותיו, ראשית כי עומקיו לא קיימים, ושנית כי הסיפור לא דורש ממך דבר מלבד להשאיר את עיניך פקוחות ולספוג את המילים ואת המנגינה שלהן.

אהבתי את הכנות שבוקעת מהספר, ואת האמת שרובנו רוצים לומר אבל אין לנו אומץ. אהבתי ששילה לוין מעזה לומר דברים שנאמרים לעתים נדירות, ובדרך כלל מול אוזניים ערלות. רק מי שזה הסוף שלה מעזה לדבר ככה, כי אולי זו ההזדמנות האחרונה שלה לומר אותם, ולכן כל כך הרבה אמת לא רחוצה יוצאת מפיה.

שילה לוין כל כך קולחת ומצחיקה עד שקשה שלא להתחבר אליה, חיה או מתה. אהבתי גם שנימת הקול היהודית שלה באה לביטוי דרך אימה הפולניה ומערכת הציפיות המטופשת שבנתה לה, שהופכת את חייה לציניים יותר מאשר רציניים.

פחות אהבתי: שלפעמים, רק לפעמים, הספר יותר רדוד ממצחיק, שכמו בכל בריכה שאין בה מספיק מים המסר מספיק כדי להרטיב רק את התחת, הדמויות לא מעמיקות, העלילה לא מתפתחת בשום דרך פתלתלה או מעניינת, ושזה יותר כמו דיווח משעשע על החיים האפורים כשהבדיחה על חשבונם.

רגע השיא שלי בספר: אחד הסיפורים בספר מגולל על בחור בתול ששילה לוין 'גואלת מבתוליו', וחושבת שבכך תזכה באהבתו ובחיזוריו לנצח נצחים. כבר מצחיק. אז היא זוכה 'רק' בסקס טוב ותו לא, אבל הסיפור הזה מתואר כל כך מצחיק עד שהציניות הריחנית שלה הופכת את מרירות חייה למצחיקה ביותר.

שורה תחתונה: מומלץ באופן כללי אבל ספציפית לנשים שחוו את מערכת הציפיות המתוארת בהיותן צעירות. גם גברים שלא חוו כלום ייהנו מספר מצחיק וקולח, כמו שמעט ספרים מצליחים. ובאשר לי – לא שמצאתי את חיי בשלה, אבל נהניתי מההצצה. סיימתי אותו תוך שלושה ימים, עם חיוך מלא על הפנים.

ארבעה וחצי כוכבים בסולם הנאה וצחוק טוב של טלי

הרשמה לניוזלטר-ספרים של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות מעולם הספרים וכתיבתם, ביקורות ספרים, מדריכים ונגיעות של הומור על ספרים, כתיבה, סופרים, סופרי צללים ולקוחותיהם

הרשמה לניוזלטר כתיבה שיווקית של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית והמדיה החברתית

רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך