לטעות או לא לטעות בכוונה לשיפור תוצאות החיפוש בגוגל?

כל מי שאי פעם כתב טקסט שיווקי לאינטרנט, במטרה למקסם ולקדם את האתר שלו בתוצאות החיפוש של גוגל, נתקל בשאלה דומה – האם חובה להשתמש במקפים, ב-ה' הידיעה, בשני י' או בעוד מיני צירופים שגויים אך נפוצים, גם כאשר מדובר בטעות? האם דקדוק טוב בדף האינטרנט שלך הוא בכלל בעל חשיבות לעסק, במיוחד אם הרוב במילא עושים את אותה טעות? לא נראה שכולם חושבים כך.

נגיד שיש לך חנות למוצרי קוסמים ששמה הוא "לא ייאמן", ומטרתך היא לייעל ולקדם את דף המכירה או את האתר שלך ברשת. סביר להניח שבדיקה והקפדה על מילות מפתח נכונות ומקדמות תהיה אחת מהפעולות שלך. והנה, ביום בהיר אחד יתגלה לך שרוב האנשים טועים וכותבים "לא יאומן". בפועל מעטים יודעים מהי הצורה הנכונה לומר את מטבע הלשון. על פי גוגל ישנם כ – 110 חיפושים חודשיים ל"לא יאומן" בזמן ש"לא ייאמן" (הצורה הנכונה) זוכה ל – 40 חיפושים בלבד, ו"לא יאמן" (עם י' אחת, טעות קטנה יותר, אבל עדיין טעות) ל -70 חיפושים. לא יאומן הא? סליחה, לא יאמן.

גם כשמדובר במילים לועזיות יש צורה ודרך לכתוב אותן. אם 'היי טקיסט' רוצה להקים אתר לסטרט-אפ שלו הוא יגלה שהצורה שהוא מכיר כנכונה – "הי טק" זוכה לכ-390 חיפושים חודשיים בזמן ש"הייטק" זוכה ל-880. גם המילה סטרט-אפ לוקה באותה בעיה. היא זוכה ל-50 חיפושים חודשיים בזמן ש"סטרטאפ" זוכה ל-110.

ישנן כמה סיבות לכך: הראשונה היא בּוּרוּת. הרי השפה העברית עדיין מתפתחת. היא שפה צעירה, שמלאה במילים לועזיות ושלוקה בטעויות של צעירים. השילוב של עולים חדשים עם ישראלים עילגים גם כך, לא משפר את מצבה. רוב האנשים לא מודעים או לא אכפת להם מהצורה ומהדרך בה הם כותבים, מבחינתם זה עניין שולי. פעולה הרבה יותר מהירה עבורם היא להקליד בלי רווחים, בלי גרשיים, בלי מקפים, בלי פסיקים, בלי הגהה, בלי שכל ובתאכלס? מ'כפת להם? הם מקבלים את אותן תוצאות בכל מקרה…

האמנם? תבדקו בעצמכם ותראו. חפשו "הייטק" או "הי טק" – תקבלו כמעט את אותו הדבר… כמעט. סדר ההופעה בתוצאת החיפוש שונה במקצת מפני שההבדלים בחיפושים החודשיים למושגים הללו אינו משמעותי. אבל מה קורה כשההבדלים בחיפושים הם הרבה יותר משמעותיים כמו ההבדל בין דיג'יי (110) ל-די ג'יי (880) ל DJ (3600)? ואני מדבר על חיפושים בישראל. לפערים כאלה עשויה להיות השפעה עצומה על שיעורי הכניסה לאתר. אם תקישו את שלוש הצורות הישראליות הללו להזמין תקליטן לחתונה, תגלו שיש אתרים שמופיעים בדף הראשון בצורה אחת, אבל נעלמים לחלוטין מתוצאות החיפוש בצורה השניה.

דוגמה נוספת נוגעת במושג "מִחְזוּר" עבור עסק שמוכר, נגיד, מכשירים למחזור מים. מאחר ואף אחד לא מנקד ברשת, המושג "מחזור" יכול להתפרש גם כמחזור חודשי, ואמנם ישנם כמעט פי שניים חיפושים למושג זה (3600) לעומת "מיחזור" שזוכה לכמעט חצי – 1900 חיפושים חודשיים.

בעיה… מה עושים?

אז יש שכותבים את האתר שלהם תוך התעקשות על עברית, הגייה ושמירה על כללי דקדוק, אבל מאבדים בדרך הרבה מאוד כניסות לאתר. לעומתם יש אחרים שמקריבים הכל, כולל טקסטים עילגים, למען דירוג יותר גבוה בגוגל. מי צודק?

כקופירייטר תשובתי היא תמיד, אבל תמיד לכתוב נכון, בלי להגזים. מצד אחד ישנם יותר אנשים שמחפשים מילים מסוימות עם טעויות נפוצות, אבל צריך לחשוב על מה שקורה לגולשים שמגיעים לאתר מלא בטעויות? מהו הרושם הראשוני שהם מקבלים? בדיוק כמו טכניקת "דחיסת מילות מפתח" שכבר מזמן לא נחשבת לפרקטיקה טובה בכל הנוגע ל SEO, במיוחד לאחר שגוגל עדכנו את אלגוריתם החיפוש שלהם, כך צריך להתייחס לתוכן לקוי באתרים. תחשבו בעצמכם – האם הייתם סומכים על אתר עם תוכן שכתוב כמו הצרות שלכם ועוד מעז לבקש מכם את פרטי האשראי? כנראה שלא. בעצם בטוח שלא. והקטע הוא שכיום גוגל גם לא.

נו? איך היה? מעניין? אם כן תשקלו לכתוב לי, אם טעיתי במשהו אל תשקלו – פשוט כתבו לי במה, אבדוק ואתקן.

הרשמה לניוזלטר כתיבה שיווקית של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית והמדיה החברתית

הרשמה לניוזלטר-ספרים של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות מעולם הספרים וכתיבתם, ביקורות ספרים, מדריכים ונגיעות של הומור על ספרים, סופרים, סופרי צללים ולקוחותיהם

רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך