ביקורת הספרים של טלי | הראיון האחרון

סימן השאלה שמרחף מעל 'הראיון האחרון' של אשכול נבו הוא גם הקץ' של כל הספר. מצד אחד זה ספר ככל ספר, זאת אומרת ספר שיש בו עלילה מסוימת, ומצד שני נשאלת השאלה האם זו ביוגרפיה? בכל זאת ספר שמבוסס על ראיון, למרות ששום דבר אחר לא מרמז שזה אמנם ספר אוטוביוגרפי.

ולסקרנים שביניכם הנה החדשות ועיקרן תחילה: בגדול זה סיפור על בחור צעיר, סופר, שסובל מבלוק כתיבה, חי בייסורים בתוך ה'לימבו' של הכותבים, נמצא על סף פרידה מאשתו ומנסה לארגן מחדש את חייו, שעה שהוא עונה על שאלון שנשלח אליו מעיתונאי כלשהו. זה ספר שכל מרכולתו מבוססת על אותן שאלות ותשובות לריאיון (האחרון), שמתאר בין היתר את סיפור היכרותו עם אשתו, מתאר את ההתאהבות ואז את ההתרחקות – ולמעשה מתאר את חייו דרך אותו ראיון.

אולי זה ראיון פנטסטי שאשכול תמיד רצה שיערכו עמו, וכשזה לא קרה ערך עם עצמו? אולי זה סתם רעיון מעניין לפריסת נרטיב מומצא בטכניקה יצירתית של סופר מנוסה כאשכול? אולי שניהם גם יחד?

כי… אתם מבינים, זה ספר שמספר סיפור לא קל. הוא חושף כי מאחורי הפרסונה המצליחה של סופר נאה וחמוד בעל שם מסתתרת הפרעה דיכאונית כרונית, עם חיי נישואין מעורערים שמתפוררים מול עיניו, עם חבר גוסס ועם תחושת בדידות מעיקה. האם הוא באמת חווה את החיים ככה או שזו דרך מתוחכמת למשוך את הקוראים לקריאת שאר ספריו? זה המסתורין שאופף את הספר וזו שאלת השאלות שמרכיבה את חוויית הקריאה.

אהבתי בספר: את סימני השאלה. המציא את הסיפור? פרט את חייו לקווים מדויקים? ערבב את הכל כנהוג בקרב סופרים? כדי לבדוק את זה מצאתי את עצמי עוסקת בקריאת פרק ואז בדיקה באינטרנט בין אם מציאות קראתי או דמיון? זו טכניקה שהפכה עבורי לחלק פעיל בקריאת הספר הזה ודרך מעניינת לחוות אותו.

מעבר לכל תמיד אהבתי ועודני אוהבת את הכתיבה של אשכול נבו, את העובדה שהמדובר בכתיבה רהוטה, קלילה ועכשווית, בה הסופר משתמש בשפה בת ימינו ולא מנסה להעמיס עליה ביטויים ומילים שחלפו מהעולם, או שמסתתרים רק בספרים, רק על מנת להפגין עושר לשוני. תמיד היה בכתיבה של אשכול נבו משהו מאוד עממי ונעים, ודבר לא השתנה גם במקבץ המילים הזה. והספר? פשוט ומעניין.

פחות אהבתי: לעתים מתקבלת התחושה שכמו הסופר שהוא מספר עליו (הוא? לא הוא?) גם לנבו היתה בעיה עם כתיבת הספר הזה, והוא לא באמת ידע מה לכתוב. כאילו הוצאת הספרים לחצה עליו להוציא עוד אחד, כי הגיע הזמן – לא כי היה לו מה לספר. סליחה, אבל לפעמים הספר הזה מרגיש כמו 'חירטוט'. זאת אומרת הרגשתי לפרקים כאילו קצת עובדים עלי. לכי תדעי – אולי אחרי כל הספרים שכתב (נדמה לי ששמונה עד ספר זה), ביניהם רבי מכר, הבחור באמת נתקע ואין לו מה לכתוב? לפעמים השאלות והתשובות שבראיון מרגישות קצת בנליות והאווירה הכללית שמתקבלת היא שנבו התלבש על קטע/רעיון ורכב עליו, על חשבוני, לאורך כל הדרך… ממש עד למילה האחרונה בספר 'ושלחתי'.

רגע השיא בקריאה: תצחקו עלי אם בא לכם אבל מה לעשות שבמהלך הקריאה גיליתי בפעם הראשונה מה שרובכם ידעתם – שנבו אשכול הוא אמנם הנכד של ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל – הדמות המיתולוגית שבשנות השמונים הפכה לשטר על סך 5000 שקלים… לוי אשכול. היו עוד שיאים שמורכבים מאימות פרטי ביוגרפיה וזרימה סיפורית, אבל היי, זה השיא שלי…

שורה תחתונה: כתמיד, ספריו של נבו אשכול קולחים כמים זכים מברז יוקרתי. כל מי שאהבו את ספריו הקודמים יאהבו גם את זה, ולו רק בגלל סגנון הכתיבה שמלווה את יצירותיו כחוט השני.

ארבעה כוכבים מתוך חמישה של סימני שאלה, תשובות ואהבה לסופר ולכשרונו

הרשמה לניוזלטר כתיבה שיווקית של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית והמדיה החברתית

הרשמה לניוזלטר-ספרים של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות מעולם הספרים וכתיבתם, ביקורות ספרים, מדריכים ונגיעות של הומור על ספרים, כתיבה, סופרים, סופרי צללים ולקוחותיהם

רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך

לא יאמן מה שכתיבת ספר יכולה ללמד אותך

אדם פחות רגיש אמר לי פעם שבכל אדם מסתתר ספר ושם בדיוק הוא צריך להישאר. אולי הוא צודק, למעט כמה חריגים בולטים כמו מארק טוויין, ארנסט המינגווי, עמוס עוז, אשכול נבו ויש כמובן עוד רבים וטובים אחרים שמזל שלא הקשיבו לו. זה לא שאני מכניס את עצמי לרשימה הזו, חס ושלום, אבל מצד שני אני גם לא-לא מכניס את עצמי לרשימה הזו. הרי לכולנו יש את האינטרסים ואת הדחפים שלנו, רק שממש לפעמים הכישרונות שלנו משתלבים במהלך חיינו ואפילו מסייעים להם להתרחש.

אז אני כותב ספר, ולא עוד ספר ביוגרפיה או מקצוע כפי שכתבתי לעשרות לקוחות בתוקף תפקידי כסופר צללים, אלא כותב ספר משלי, משוגע לחלוטין, רומן מדע בדיוני בו מככבת רובוטית שמשמשת כעוזרת בית בעתיד, בכפר עתיק, שיחד איתה מהווה את הגיבור הראשי של הספר. הסיפור שופע חייזרים מעולמות אחרים, בינה מלאכותית, שינויי אקלים, סוף עידן החומרה הקשיחה ותחילתה של תקופה טכנולוגית בה המידע זורם על 'לוחות אלקטרוניים' גמישים, והכל מתרחש במזרח תיכון רגוע ברובו (אמרתי שהספר הזה בדיוני). יש בספר מיסטיקה ואפילו מעט מעולם העיתונות. הוא מתרחש בעתיד הקרוב, 2047, ובוחן למה יכולה להפוך התרבות שלנו עשרות ואפילו מאות שנים מהיום, בהנחה שהאנושות תשרוד עד אז.

אז כן, הנה לכם סופר צללים שמקדיש את לילותיו האחרונים לכתיבת ספרים הזויים, ולו רק כדי לשרוט עוד קצת את הצבע שמכסה על האמת.

מה יוצא לי מזה?

חשוב לציין שאיני מעודד כאן שום דבר. לא אכפת לי אם מישהו אי פעם יקרא את הסיפור הזה שאני כותב. במילא פרסומו אינו סביר. זה סיפור פרוע מדי, שנוגע במקומות אישיים מדי, ויש לי יותר מדי בעיות כתיבה להתגבר עליהן במהלך כתיבתו, במקביל לעבודה על ספרים שכן מכניסים כסף הביתה. יש לי הרגשה שזה ספר שאפתני הרבה מעבר ליכולתי. אז מה?

חוץ מזה, אין כסף ברומנים האלה שמלבינים במבוכה עד שנעלמים אל מול מפלצות רייטינג כמו אלה של ג'יי קיי רולינג או סטפן קינג, ובכל מקרה ההוצאות לאור בוחרות לפרסם רק חלק זעיר ביותר מכל כתבי היד שנשלחים אליהן. הלוטו מציע סיכויים טובים יותר לזכות… בחיי שכבר עדיף להתפרנס כנהג של Uber במהלך סגר קורונה.

ובכל זאת, ואף על פי כן, ולמרות הכל… אם גם את או אתה כותבים ספר בשעות הקטנות של הלילה או בדקות הגדולות של היום, וזה הולך קשה, ספקות מנקרים בך, ונדמה לך שבזבוז השעות היקרות הללו עוד יעלה לך ביוקר, אני ממליץ להתעלם מכל המבקרים – במיוחד מזה הפנימי שלא דופק חשבון לכלום – ולעשות את האמנות שלך בדרך שלך ובאופן שלם, עם כל מה שיש לך. למה? בשביל מה? עבור הנשמה שלך, זה בטוח, אבל גם בשביל הכיף, בשביל להרחיב לעצמך את הידע, כדי לעשות תרגילי גמישות חשובים לשכל שלך, למתוח את יריעת דעתך עד קצה גבול היכולת, למען חשיבה מחוץ לגבולות שהצבת לעצמך עוד בילדותך, למען הגברת המודעות שלך לעולם הרחב ולמען עצמך.

אני עושה את זה כי אני לא יכול לא לעשות את זה. איך אני יודע? ניסיתי לא לכתוב את הסיפור הזה. בהתחלה, בבוקר קיץ אחד כשהיה לי זמן פנוי היה לי המון כיף לכתוב כמה פרקים. צחקתי עליהם אחר כך והנחתי אותם בצד. זה כל מה שנדרש בשביל שהמוזה תנחת ברכות על הכתף אבל אז תשקע, אט-אט, לשנת חורף עמוקה. ובמילא כבר לא יכולתי להתנער מזה. הדרך היחידה הייתה לכתוב את דרכי החוצה.

מהות עבודת החיים

גם אני לא למדתי בבית ספר לכתיבת ספרים. ובמילא נדמה לי שאין כזה. יש סדנאות כתיבה, אבל לא ממש בית ספר שמלמד באופן מסודר איך לכתוב ספרים. וגם אם יש ולא ידעתי – שיעור הכתיבה הראשון והיחיד שהיה לי התרחש בילדותי, כשבער בי להוציא החוצה רגשות ודעות. התגובות של האנשים סביבי למה שכתבתי והחיבור שלי למה שיצא תחת ידי היו העורכים הכי טובים שהיו לי. מאז אני מנסה להשתפר. לפעמים נדמה שאני מצליח, לפעמים נדמה ששוב התדרדרתי לאחור.

למדתי כתיבה מכך שעשיתי, כתבתי, טעיתי, שראיתי סרטים שריגשו אותי, שפגשתי אנשים שאכזבו אותי, שהתאהבתי בבנות ששימחו אותי, שקראתי מדי פעם ספרים שעניינו אותי ובעיקר על ידי כך שהרגשתי. משהו בער בי לבטא את עצמי בכתב ולא התלבטתי בין אם יאהבו את זה או לא. המבקר היה עוד בחיתוליו.

ידעתי, הודות לשנים שצברתי ולניסיון הכתיבה שבניתי, ששיעורי כתיבה מורכבים מלימוד הנושא לא פחות מכתיבת הסיפור. לספר את הסיפור בטעם טוב זה בהחלט שילוב בין יכולת וכישרון, אבל בלי הידע הנדרש לכתוב אותו לא יצא כלום מהיכולת ומהכישרון.

הדרישות בניסיון לכתוב סיפור בדיוני הולכות, מתרבות ומעמיקות הרבה יותר מהמתואר כאן. אותו מבקר שמתעורר בי ומנסה לכוון אותי בכתיבה על פי מה יתפרסם או מה ימכור זורק אותי למשחק אחר לגמרי ממה שאני מנסה לכתוב עליו כאן. אולי יום אחד דברים חומריים כאלה יעניינו אותי וישתלבו בכתיבה, אבל אני עוד ממש רחוק משם.

הרומן הלא אפוי שלי מלמד אותי דרכים חדשות לחשוב על מחקר, על כתיבה ומאתגר אותי למצוא טכניקות חדשות, או לפחות זוויות חדשות לביצוע המלאכה שנקראת 'לספר סיפורים'. אני מונע מעצם הצורך שלי ללמוד ולהתקרב לדמויות שבראתי, שחיות בראשי כאנשים אמיתיים, גם אם עדיין לא עלו על בלוק הכתיבה. אני לומד להדק את המיתרים על אירועים וסצנות שבונות את הסיפור ומכריח את הקוראים להפוך את הדף לעמוד הבא וחלילה לא להירדם באמצע. אני מנסה לעזור לקורא/ת הדמיוני/ת שלי להבין בעצמם מה מסתתר בין המילים שכתבתי, מהן אותן משמעויות שסוחפות את הסיפור לעבר אמת שכולנו חולקים.

אז נכון שזה לא החומר שממנו עשויה הפרנסה שלי, אבל זה החומר שיכול לשפר את חיי ודרך לא רעה להפוך לאדם טוב יותר. אם תשאלו אותי זו גם דרך מכובדת להפוך את חיי לפיסת אמנות או להפוך פיסה מחיי לאמנות. מה רע בזה?

הרשמה לניוזלטר כתיבה שיווקית של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית והמדיה החברתית

הרשמה לניוזלטר-ספרים של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות מעולם הספרים וכתיבתם, ביקורות ספרים, מדריכים ונגיעות של הומור על ספרים, כתיבה, סופרים, סופרי צללים ולקוחותיהם

רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך

עשרה טיפים לכתיבת מאמר דעה טוב

אמירה קרואטית ישנה קובעת ש​​ללא סבל אין למידה. הנקודה היא שאנחנו לומדים דרך אתגרים שמאמצים את הנפש ואת המוח ולא בהכרח כשהכול טוב ונוח. מה שאנחנו כבר יודעים לעשות טוב לא ילמד אותנו דבר. עבור הרבה אנשים עצם פעולת הכתיבה, ובפרט כתיבת מאמר דעה כלשהו, הוא תרגיל מהול בסבל. רק שזה לא חייב להיות ככה.

בפוסט הזה נחקור את העכבר שהפך להר – כתיבת מאמר דעה, או בכלל הבעת דעה בכתב, שהפכה לצורת חיבור נדירה יחסית, שלעתים קרובות מערימה על אנשים בעיות במאבקיהם לאזן בין הכתיבה המסורתית ונטולת המטרות ובין הצורך לנסח דעה באופן ברור וחד. זו הסיבה שהכנתי עבורך עשרה טיפים שיעזרו לך לכתוב מאמר דעה טוב יותר ובקלות רבה יותר.

עצם העובדה שהפוסט הזה כתוב בחלקו/רובו בלשון נקבה נובעת מדעתי ש…די, מספיק עם האפליה הזו בשפה העברית. יש גם נשים בקהל והן צריכות לקבל ביטוי. עם זאת חשוב להבין שהפוסט פונה גם לגברים שלא סורסו… שיהיה בכיף :)

1. לפני הכל דעי מהו מאמר דעה: מאמר דעות קובע דעה, אבל זה לא עוד מקבץ מילים שבו את מביעה את מה שאת חושבת – כאלה יש למכביר – מאמר דעה אמיתי מחייב אותך להציג עובדות וראיות שתומכות בנקודת המבט שלך. במאמר דעה את מסבירה מדוע נקודת המבט שלך צודקת, ובמקביל מגנה עליה כמו כל מסקנה שנדרשת להיות ברורה בעבודות מחקר.

2. פתחי את השקפתך בנושא לפני הכתיבה: מכיוון שמאמר דעה דורש ממך דעה, חשוב לפתח את הדעה הזו לפני שתתחילי לכתוב. מדוע את מאמינה בנקודת המבט הזו שלך? כתבי זאת. וודאי שאת יכולה להסביר למה את צודקת ויכולה לנסח את נקודת המבט שלך באופן ברור ויעיל. מובן מאליו? תתפלאי כמה אנשים רוצים לבטא את דעותיהם לפני שגובשו…

3. ערכי את המחקר שלך מראש: גם זו אולי נראית כמו נקודה מובנת מאליה, אבל כדאי להדגיש שחשוב לחקור את הנושא שלך לפני שאת כותבת אודותיו. את עשויה לגלות שקריאת דעותיהם של אחרים והבהרתם תשנה, תטהר או תעצב את נקודת המבט שלך. הדבר הגרוע ביותר שאת יכולה לעשות הוא לכתוב את המאמר כולו רק כדי לגלות בסופו שיש עובדות שפחות הכרת ושמשנות לחלוטין את דעתך.

4. אל תשמרי את דעתך לסוף המאמר: הקוראים לא מתכוונים לחכות לסוף מאמר הדעה שלך, ההוא בן חמש הפסקאות או חמשת העמודים כדי לגלות מה את חושבת. עליך להיות בטוחה שדעתך נאמרת בבירור כבר בתחילת המאמר – נקרא לזה 'הציגי את דעתך כבר בשלב הצגת התזה', כך שהקוראים יבינו את נקודת המבט שלך כבר בהתחלה. זה גם יעזור להבטיח שכל חלק מאוחר יותר במאמר יפעל לתמיכה בדעתך.

5. פתחי את המאמר באופן שתופס את תשומת הלב: המאמר שלך אמור למשוך את תשומת ליבם של הקוראים כבר מהשורה הראשונה. הקפידי להתחיל חזק, עם עובדה או נתון דרמטי, או אנקדוטה ייחודית, כדי למשוך את הקוראים ולעניין אותם ללמוד עוד. אחרי הכל, אם הקוראים אינם מעוניינים או מתעניינים כבר בהתחלה הם לא יקשיבו לשאר דעותיך.

6. לעולם אל תתני כותרת שאלה למאמר הדעה שלך: אישה חכמה פעם אמרה שאם תתני כותרת שאלה למאמר הדעות שלך הקוראים תמיד ישיבו "לא". ליתר דיוק, הקוראים יענו בעצמם על השאלה בכותרת על פי החוויה האישית שלהם, וזה יגרום להם להיות פחות פתוחים לפרספקטיבה ולנקודת המבט שלך.

7. התחילי קודם עם הטיעון הכי החזק שלך: מאמר הדעות שלך צריך להתחיל מהסיבה החזקה והמשכנעת ביותר ורק אז לנסח את הנקודות הפחות חשובות. הקוראים רוצים לדעת מייד מה הטיעון הטוב ביותר מכיוון שאם הם לא מאמינים בו, השאר לא ישכנע אותם. אף אחד לא אוהב לחכות לדברים הטובים.

8. נסי להשתמש בקול/ניסוח פעיל: כתיבה משכנעת גורמת לרוב לכותבים לבטא את עצמם באופן פסיבי, כמו בעוד עבודת מחקר. עבור עבודה כזו זו לא בעיה כה גדולה כמו שהיא בעיה גדולה למאמר דעה. זו דעתך, אז קחי בעלות עליה עם קול פעיל, תקיף ומשכנע.

9. אל תפחדי מהבעת רגש: עבודת מחקר מתמקדת כולה בעובדות, בראיות ובנימוקים, אבל במאמר דעה? יש הרבה יותר מקום לרגש. ומאחר שבמאמרי דעה אנחנו עוסקים פה – הגבירי את פעימות הלב של הקוראים, ולו במעט, כדי להראות מדוע נקודת המבט שלך נכונה מבחינה רגשית, ולא רק נכונה מבחינה הגיונית.

10. עזרה מקצועית: כאשר כל השאר נכשל, את תמיד יכולה להעסיק מקצוענים כדי לכתוב את דעתך. אם היא באמת חשובה לך ואת לא מצליחה להביע את עצמך כמו שרצית, לא בושה להיעזר במומחים לדבר. בשירותי כתיבה מקוונים יש בעלי מקצוע מיומנים שיכולים לעזור לך בכל דעה שאת צריכה להביע. אל תהססי לפנות לכותבים מקצועיים לקבלת חוות דעת של מומחים לדרך הטובה ביותר לגשת לנושא שלך, לפתח דעה חזקה עליו ולתמוך בדעה זו באופן מנומק והגיוני.

                                                                             ***

על ידי שימוש בטיפים הללו לכתיבת דעות, תוכלי להעמיד את עצמך במצב הטוב יותר להפיק מאמר דעה רב עוצמה שיהפוך לנקודת המבט שמייצגת אותך. גם אם שליטה באומנות הבעת הדעה בכתב יכולה להפוך לאתגר לא קטן, עם הגישה הנכונה ועם קצת עזרה גם את תעבירי מאמרי דעה יוצאי דופן בכל פעם שיתעורר הצורך.

הרשמה לניוזלטר-ספרים של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות מעולם הספרים וכתיבתם, ביקורות ספרים, מדריכים ונגיעות של הומור על ספרים, כתיבה, סופרים, סופרי צללים ולקוחותיהם

הרשמה לניוזלטר כתיבה שיווקית של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית והמדיה החברתית

רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך