5 הטיזרים המוצלחים ביותר בפייסבוק בשנת 2015
בעלי עסקים רבים, לוביסטים, יחצ"נים ומשווקים משתמשים בפייסבוק וברשתות חברתיות אחרות ככלי שיווק. יש שיתווכחו בנוגע ליעילותו של הכלי הזה, יש שלא, אבל לאף אחד אין ספק שפרסום טוב ברשתות החברתיות לא מזיק.
איך עושים את זה טוב? יוצרים 'טיזרים' (אמצעי גירוי ופיתוי) שתפקידם למשוך את הגולשים להיכנס לבלוג, לאתר או לחנות המקוונת שלהם. ברגע שהגולשים לחצו ונכנסו כללי המשחק משתנים וגדל הסיכוי שירכשו את מוצריהם או שירותיהם, יהיו אשר יהיו.
סוף שנה אזרחית הוא זמן נהדר לבחון מהם הטיזרים שעבדו הכי טוב ל'כותב טוב' בשנת 2015 ולהבין גם למה. זה שיעור חשוב לא רק לעסק שלי, גם לשלך… זאת אומרת בהנחה שחשוב לך ללמוד דבר או שניים על הקשר בין תמונה לטקסט ועל יצירת גירוי להמשך קריאה.
לפני שאפרוש את הרשימה חשוב להסביר את שלושת המרכיבים (וחצי) של טיזר בפייסבוק: 1) טקסט הפתיחה או "פתיח". 2) תמונה. 3) שם המאמר/פוסט/הפניה/לינק. 3.5) הטקסט המרחיב מתחת לשורת הלינק.
את כולם ניתן לשנות ולהתאים לצרכיך בכל פרסום פוסט ובכולם כדאי לעשות זאת טוב. המתעצלים סובלים מחשיפה נמוכה יותר ואלו שזה מצליח להם בטוחים שפיצחו את המתכון לכתיבת פוסטים ויראליים. רק ניתוח של הנתונים יכול להאיר טוב יותר מה עבד יותר ומה פחות – ולא פחות חשוב – למה?
הנה זה בא – חמשת הטיזרים המנצחים של שנת 2015 על פי מדד מעורבות (סימוני אהבתי, תגובות ושיתופים):
מקום חמישי
שם הפוסט ("וובינר? לא יעיל כמו שחשבת") מעורר מחלוקת בקרב משווקים רבים שמשתמשים בשיטה הזו כדי להגיע ליותר לקוחות. מחלוקת זה יופי של טיזר. מי שלחץ על הפוסט מצא תוצאות סקר שמצביעות על שיטות יעילות יותר מאשר וובינר, ושדורשות פחות מאמץ, כדי להביא לחשיפה והצלחה עסקית. אבל לא רק. יש שם הרבה יותר מידע, מגוון מאוד ולא פחות חשוב, מאשר רק "גורלם של הוובינרים". שם הפוסט הוא בבחינת היהלום שבכתר, שתפקידו לאותת לגולשים "קרא אותי". ניתן היה (בקלות) למצוא שם אחר לפוסט, אבל אני מניח שהיה זוכה לפחות חשיפה.
אבל כל זה לא מספיק כדי להכניס את הטיזר הזה למקום החמישי – זו תמונתו הפרובוקטיבית (והמפוברקת) של ראש הממשלה מקבל בקשת התפטרות נוספת, הפעם מילדה בכתה א', שהצליחה להסב את תשומת הלב אליו. האנלוגיה הפוליטית בין הספק ביעילות הוובינר לבין הספק ביעילות ראש הממשלה שמכהן כאן כמו איזה פידל קסטרו כבר 20 שנה – גרמו לטיזר לבלוט מעל השאר.
מקום רביעי
שאלות כמו "ידעת שאתר האינטרנט שלך הוא לא בשבילך?" שמופיעות בטקסט הפתיחה מעוררות תשומת לב למשווקים ומפרסמים שונים, אליהם הפוסט הזה מיועד. כותרת הפוסט בשילוב הטקסט המרחיב ביצירתיות "12 הלקחים הללו לא השתנו מאז ה Wi-Fi הראשון בהר סיני" ותמונת הכריכה של התנ"ך הקדוש – יוצרות הילה של עניין מקודש סביב נושא שהוא רלוונטי למפרסמים רבים. אחרי שתשומת הלב הוסבה, ופופולריות נושא המאמר מוצבה, מה מפריע לקהל היעד לתת לחיצה כדי לבדוק אם מספרים להם שם על שיעורים שטרם למדו? התשובה היא "לא מפריע להם". ולכן רבים לחצו, נכנסו, קראו והגיבו.
מקום שלישי
השילוש הקדוש שמורכב מסקס, תוכן שעוסק בוויראליות ומכתב אמיתי שנתלה בחדר מדרגות של בניין בו מישהי נהנתה מהסקס שלה בקולניות יתרה – עשה את שלו. "הצעקות שלך מעירות את הילדים שלי ומעלות את הציפיות של הבעל" קרא המכתב המשעשע שבתמונה, "גונחת יקרה" התנוסס על הטקסט המקדים, והכל לשם מה? כדי ללמוד דבר או שניים על המרכיבים החיוניים ליצירת פוסטים ויראליים ברשת – הגביע הקדוש של המפרסמים. אלפי אנשים נחשפו לפוסט הזה. מאות נכנסו לקרוא אותו. עשרות שיתפו אותו. וגונח אחד ספק כפיו בהנאה – כותב טוב.
מקום שני
תהרגו אותי אבל סקס מוכר. לא אני המצאתי את זה. זו עובדה ידועה. "סלוגנים שונים וחשיבותם" הוא פוסט נחמד ומאיר עיניים, אבל בחיים הוא לא היה מגיע לביצועים הטובים הללו בזמן כל כך קצר לולא התמונה הפרובוקטיבית שצולמה מגב של אוטובוס. "סקס בר מצווה עם נשות הכותל"?!? WTF? יכול להיות שהצילום עבר סוג של פוטושופ, כמעט בטוח שאם לא אז מישהו דאג להוסיף קצת צבע לבן על שלט החוצות, ב-ט' של הטקס, כדי להפוך נושא רציני לבדיחה, אבל בינינו… למי אכפת? בזמן שהפתיח הקצר מרמז על הבעיה שקשה לראות מיד בטקסט שעל האוטובוס, כותרת המאמר והטקסט שמשלים אותה סוגרים את הגולל על יצירת עניין סביב הפוסט. אני מניח שרבים שיתפו את הפוסט לא בגלל תוכנו, אלא בגלל תמונתו. ושוב – למי אכפת? מנת החשיפה הושגה והתוכן האיכותי בבלוג יעשה את השאר.
מקום ראשון
כשאתר שעוסק בתוכן, מפנה לספר שמלמד על תוכן, ועוד כזה שנכתב על ידי אחד מהסופרים הגדולים של המאה החולפת, התוצאה היא מקום ראשון. עובדה, סקס הוא לא מראית הכל, לא על פיו יישק דבר, למרות ש"סקסי" הוא ה"אלוהים" של תורת השיווק. יש לציין שהתמונה שקידמה את הפוסט הזה, "אם אשכחך ירושלים, זה בגלל תל אביב" היא אמנם מצחיקה, אבל בעיקר מפני שפורסמה בטיימינג מושלם – בימים הראשונים של גל פיגועי טרור הסכינאים והדריסות, שהגיעה לשיאו בירושלים, בזמן שבתל אביב המשיכו לשבת בנחת בבתי קפה מפונפנים. רבים שתפו את הפוסט בגלל תמונתו, בגלל הרלוונטיות, מפני שהתמונה אומרת הרבה בלי מאמץ. זה לא רע למפרסמי תוכן כמוני… טיימינג הוא אחד המרכיבים המשמעותיים בחיים, ואם מצליחים לחבר בין תמונה שמתכתבת עם המציאות לחמשת הכלים של שפה אפקטיבית על פי סלבריטאי ז"ל כמו ג'ורג' אורוול, יש לנו טיזר מנצח.
הערה אחרונה לסיום: על פי מדד "קליקים על פרסום" של פייסבוק סדר הרשימה לעיל משתנה. זה מדד חשוב, אבל פחות רלוונטי, שכן מעורבות אמיתית נמדדת לא רק בלחיצות על הפוסט, אלא גם בלייקים ובשיתופים. על פי מדד זה המקום החמישי נותר במקומו, אבל אל המקום הרביעי הסתנן הפוסט הזה:
מקום ראשון התדרדר לשלישי, מקום שני נותר במקומו, ובמקום הראשון? "פוסט הגונחת" שמופיע לעיל במקום השלישי.
יש לך תובנה נוספת בנוגע לטיזרים מנצחים בפייסבוק? אשמח לקרוא על כך בתגובות למטה.
ומה דעתך על הרשמה לניוזלטר של כותב טוב? היא תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית.
