ביקורת הספרים של טלי | אמה ויגואר

האם אהבה לסבית יכולה להתקיים בעולם? ברור. האם היא יכולה להתקיים באמצע המאה העשרים? קצת פחות ברור. האם היא יכולה להתלקח על רקע מלחמת העולם השנייה? לא כל כך ברור. האם יש אפשרות לאהבה 'פרועה' שכזו בין אויבות? כמו למשל בין 'נאצית' ליהודייה? ברור שלא? אז זהו, שכן.

מה שלחלוטין ברור הוא ש'אמה ויגואר', הלא הם קוד הקריאה הסודי של שתי אוהבות, גרמניה ויהודייה, הוא ספר היסטורי מרתק על אהבה בנסיבות בלתי אפשריות. הסיפור הלסבי הזה מתרחש על רקע שואת היהודים ומלחמת העולם השנייה. זה סיפור שמהדהד לאחור בעוצמה ועושה זאת בפרטי פרטים וברזולוציות שלא מביישות מחקר היסטורי של ממש.

אריקה פישר, המחברת, היא סופרת צללים של אליזבת ווסט, עקרת בית גרמניה שנשואה לבכיר בממשל הגרמני, שלא לומר נאצי בעל משרה ציבורית. מתוך אסופה של זיכרונות ומכתבים בין ווסט לפליצה שרגנהיים, המאהבת שלה, עולה סיפור אהבה לסבי בעל מזג אוויר טרופי, משמע חם ולח. השתיים מכירות דרך האומנת של אליזבת, לסבית בארון שמסתובבת מחוץ לארון בחוג הלסביות של ברלין. היא מזמינה את פליצה לביתה של אליזבת והרומן הלסבי פורץ במלוא עוצמתו.

העלילה הרבה יותר מורכבת מאשר עוד סיפור אהבה חושני. הסיפור מתגולל על רקע 'הפתרון הסופי' של היטלר וחבר מרעיו המפלצתיים, בין-42' ל-45', שעה שפליצה היהודייה נאלצת לבקש את חסדיה של אהובתה הגרמניה, על מנת שתציל את חייה. אליזבת נעתרת ומבריחה אותה ממקום למקום, פעם אחר פעם, עד שליבה נשבר כשהיא מגלה שאהובתה נעלמה לאחר שנלקחה למחנה כלשהו. בין אם לעבודה או להשמדה, היא עדיין אינה יודעת. אהבה הופכת לגעגוע והעלילה מסתבכת.

אהבתי בספר: זה לא הסגנון הספרותי מהפך הקורקבנים שאהבתי, אלא ספר שתפארתו נעוצה באלמנטים של עריכה. כאמור, כמעט הכל תיעודי. אהבתי מאוד את עצם העובדה שזה סיפור אמיתי, שמחברת הספר, אריקה פישר, רשמה את זיכרונותיה של אליזבת ווסט מפיה, אספה עדויות ומסמכים, חקרה וביררה עובדות ונסיבות להיווצרותן, וצירפה את הכל לידי ספר תיעודי מרתק על תקופה וסיפור אהבה יוצא-דופן, בלב תקופת שיא הברבריות האנושית. אי אפשר שלא להתרשם מהעובדה שהדברים מובאים כהווייתם, בדיוק כפי שקרו.

סיפורים היסטוריים לא חסרים בספרים, אבל ב'אמה ויגואר' הסיפור מתמקד ב'אנשים הרגילים', שם פוקוס על דמויות אמיתיות מתוך האפוס הגדול. התמונה המתקבלת היא לא רק של נאצים נגד יהודים, אלא של חיים אמיתיים בגרמניה האמיתית בתקופת המלחמה האמיתית – חיים מפורטים של גרמנים, חיים מפורטים של יהודים וחיים מפתים של מאהבות.

פחות אהבתי בספר: כחלק מהסיפור המחברת מראיינת כל מיני אנשים מסביב ומביאה גם את סיפוריהם. מצאתי שפה הספר לוקה קמעה בעריכה, שכן חלק מהסיפורים מיותרים לספר. הם כביכול תורמים לרקע אבל הפירוט הרב מסיח את הדעת מהמעניין באמת – אליזבת ופליצה. אם לאורך הראיונות האלה אני מדלגת על קטעים או קוראת ולו רק כדי ל'גמור עם זה' ולהגיע למעניין, זו הוכחה לכך שמשהו בחלק הזה לא עובד.

רגע השיא בספר: הגילוי המהפכני שהגיבורה מגלה בעצמה, שעה שהיא הופכת מאישה 'סטנדרטית', שחיה בנסיבות חיים צפויות, למאהבת לסבית בנסיבות חיים מהפכניות. רגע הגילוי של אליזבת כמו גם רגע הגילוי של בעלה, שמבין כי אשתו אינה ממש אשתו, נרקחים לידי רגע שיא גדול. היא ובעלה מקבלים את המציאות כפי שהיא, הם לא מנסים להילחם בה, והודות ליכולת ההבנה של שניהם, ובייחוד כושר הקבלה שלו, הוא לא נדחק החוצה מחייה אלא מפתח יכולת להישאר מיודד איתה ושומר על קשר עם חברתו הטובה ביותר.

שורה תחתונה: את הספר הזה יאהבו כל מי שאוהבים סיפורים היסטוריים וסיפורים שמתעדים את מלחמת העולם השניה ומהפכיה במדויק. עם זאת יש לזכור שזה לא ספר קלאסי, לא רומן רומנטי, לא מותחן או אפילו דרמה היסטורית, כפי שניתן למצוא ברוב הספרים, זה סיפור תיעודי ומרתק כל כך עד שקשה להאמין שתהיה מי שתמצא אותו משעמם.

ארבעה וחצי כוכבים מתוך חמישה כוכבים של מלחמה, שלום ואהבה היסטורית ללא גבולות

הרשמה לניוזלטר כתיבה שיווקית של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית והמדיה החברתית

הרשמה לניוזלטר-ספרים של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות מעולם הספרים וכתיבתם, ביקורות ספרים, מדריכים ונגיעות של הומור על ספרים, כתיבה, סופרים, סופרי צללים ולקוחותיהם

רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך

בתום 63 שנות כתיבה בת 96 הוציאה את ספרה הראשון

דלנה ינסן קלוז שברה לאחרונה את שיא גינס (כנראה) בקטגוריית פרק הזמן הארוך ביותר להשלמת ספר ראשון –  63 שנים. כן, את ספר זה החלה לכתוב באמצע שנות החמישים. קלוז, שהפכה לאישה בת 96 בפברואר, פרסמה את רומן הביכורים שלה 'בית הסלע' (The Rock House), בשנה שעברה, כולל טקס חתימה על הספר בדבלין, שם היא גרה. לאחרונה אף זכה ספרה בפרס הספר העצמאי בקטגוריית הספר הבדיוני-היסטורי הטוב ביותר של שנת 2019.

היא ממש מקווה שזה לא ספרה האחרון. זו לא רק משאלת לב לחיים ארוכים אלא העובדה שבימים אלה היא עומלת על שני רומנים נוספים. בין אם יצאו לאור תוך 63 שנים נוספות או לא, היא בכל מקרה חשה הקלה עצומה שהפרויקט הראשון שלה, שהתחיל הרבה לפני רצח הנשיא קנדי על ידי גורמים בממשלתו, סוף כל סוף הגיעו לסיומו.

Ferrari Mondial

£18,000.00 (0 Bids)
End Date: Sunday Nov-24-2019 20:35:09 GMT
Bid now | Add to watch list

"זה היה צריך לצאת לאור כבר מזמן" אומרת קלוז, ומשווה את ההתרגשות מספר ראשון ללידה של ילד ראשון. עובדה, בימים שלאחר פרסומו היא ממש טיפלה בו כך, פשוטו כמשמעו, תוך שהיא נושאת את ספרה בסל, מכוסה בשמיכה.

ספר קצר הוא לא. 806 עמודיו של הרומן הרומנטי של דלנה ינסן קלוז קיבלו השראה מעיר הולדתה 'אמרי' שביוטה, עיר הררית שמונה פחות מ-700 אישה ואיש, ללא ספרייה או חנות ספרים. עובדה זו לא פגמה באהבתה לקריאה, שהלכה וגברה ככל שקלוז בגרה, והניעה במקביל את תשוקתה לכתיבה.

הסיפור של 'בית הסלע' נעוץ בתחילת המאה ה-20 ועוקב אחר חייה של אביגיל לנגלי, אישה מושמצת בעיירה דתית קטנה, במיוחד אחרי שמתגלה כי הביאה לעולם תינוק מחוץ לנישואין עם בנו של אדם עשיר ומקושר היטב. האב הצעיר, אדם טאונסנד, פונה מזרחה לבית הספר לרפואה לפני שאביגיל בכלל מספרת לו שהיא בהיריון ממנו. שנים לאחר מכן, לאחר שלוחצים על אביגיל לוותר על הילד, אדם חוזר הביתה לעיירה עם אשתו החדשה. כשחיבתם הלוהטת של אדם ואביגיל פורצת מחדש, כולם נאבקים בפחדים ובשדים פן אהבתם תשבש שוב את הסדר הציבורי וחמור מכך – ישברו את לבה מחדש.

עלילת הספר נותרה עקבית להפליא גם לאחר עשרות שנים של עבודה על הספר, כך קלוז מספרת. "תמיד היה לי את זה בראש. אני חושבת שזו הסיבה שיכולתי לוותר על זה (לעזוב את הספר) למשך 20 שנה ואז לחזור (לעבודה עליו) ופשוט להתחיל מהמקום שבו עצרתי", היא אומרת.

קלוז, תושבת ארלינגטון במשך 54 שנים, עבדה באופן ספורדי על הספר; אחרי הכל, היו לה חיים ארוכים לחיות. לאחר שעבדה בקליפורניה במשך כשנתיים, במפעל נשק לייצור תותחי 155 מ"מ, ששימש את מפלצת ההרג של מלחמת העולם השנייה, הגיעה קלוז לעיר קולומבוס לבקר חבר. היא תכננה להישאר רק שלושה שבועות, אבל אז פגשה את בעלה לעתיד, דין. הם המשיכו לגדל שם שלושה ילדים בזמן שעבדו בעסקי המסעדנות.

קרוב לוודאי שקלוז מעולם לא הניחה לרעיון הוצאת ספרה לאור להחליק אל תהומות הנשייה. היא כתבה באוטובוס והיא כתבה במכונית (כשבעלה נהג יש להניח). לעתים קרובות, כך היא מספרת, הרעיונות הטובים ביותר פגשו אותה בלילה, או אז באופן קבוע החזיקה נייר ועט ליד המיטה.

"אם יש לך מחשבה על זה את חייבת לכתוב את זה או שהיא תחלוף ותאבד" היא נזכרת. קלוז צברה מחברות ופיסות נייר אקראיות עם ציורים שהפכו ברבות הימים לספרה, אבל את הדחיפה המשמעותית קבל ספרה רק באמצע שנות התשעים, כשהמחשב הראשון בחייה הונח על שולחנה.

דלנה ינסן קלוז עם ספרה הראשון

בנותיה, מישל ודבי, מספרות שהן ידעו שאמא שלהן עובדת על ספר לאורך שנות דור (לא מטפורה), אבל לא ידעו פרטים רבים עליו עד שהפרויקט הנצחי הסתיים.

תהליך הפקת הספר הואץ ביוני 2017. לשם כך קלוז ומשפחתה עבדו מול חברת הוצאה לאור בבעלות 'אמזון', וקיבלו את כתב היד הראשון לאחר עריכה. כל סופר יודע שבשלב זה מתחיל 'פינג-פונג' בין הכותבים לעורכיהם. לגברת קלוז לקח כשנתיים וחצי להקליד את כל הערותיה לעריכה ב'וורד'… בכל זאת, האישה מתקרבת לגיל 100. על עורך ספרה היה לעבוד ביסודיות, מול שינויים מסוג 'שורה אחר שורה' שקלוז נאלצה לדחות או לאשר, מספרות בנותיה. "הרבה עבודה הושקעה בספר", נזכרת מישל קלוז, "אבל באפריל העבודה הסתיימה והעותק הראשון של אמא הגיע בדואר". מן הסתם היה זה רגע מונומנטלי למשפחת קלוז, ללא קשר לשאלה אם הספר מצליח למכור יותר או פחות מאחרים. "זה לא העניין. מעולם לא היה" הן אומרות.

"רצינו נואשות להוציא את הספר לפני שהיא מגיעה לגיל מבוגר יותר, זו היתה המטרה שלנו", מספרת דבי קלוז, "הרגשנו שזו המתנה הכי גדולה שלנו עבורה. בעצם הספר שלה הוא מתנה לכולם".

אחד מספריה הבלתי גמורים של דלנה קלוז עוסק בשלוש נשים צעירות שרוצות להפוך לרופאות בתקופת השפל הגדול של ארצות הברית; השני מתרחש במהלך מגיפת השפעת של שנת 1918. סיפורי ילדות…

"יש הרבה דברים לכתוב עליהם, אני פשוט עצלנית" מתבדחת דלנה קלוז. הגברת הוותיקה (אך הסופרת הצעירה) אוהבת לרקוד ריקודים סלוניים בזמנה הפנוי וטוענת שתמיד תישאר קוראת נלהבת. מרגרט מיטשל (כתבה את 'חלף עם הרוח') ואיין ראנד ('מרד הנפילים', 'כמעיין המתגבר') נמנות עם הסופרות האהובות עליה.

בדבר אחד היא משוכנעת. היתה זו אהבתה לקריאה שעזרה לה להפוך את הפרוייקט הנצחי של 'בית הסלע' לאפשרי. "את לא יכולה לכתוב אם את לא קוראת" היא קובעת בצדק "כל כך הרבה אנשים רוצים לכתוב, אבל הם לא קוראים. רק כך לומדים לכתוב". את הלקח החשוב הזה היא הפיקה לאורך כ-100 שנים.

הרשמה לניוזלטר-ספרים של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות מעולם הספרים וכתיבתם, ביקורות ספרים, מדריכים ונגיעות של הומור על ספרים, כתיבה, סופרים, סופרי צללים ולקוחותיהם

הרשמה לניוזלטר כתיבה שיווקית של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית והמדיה החברתית

רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך

הכותרת שלך ב'לינקדאין' היא לב העניין

ב'לינקדאין' יש לך מטרה – לחשוף בפני כמה שיותר אנשים את המומחיות המקצועית שלך ולספר להם איזה סוג של לקוחות או עבודות חיפשת. לכותרת שעושה את כל זה הרבה יותר פשוט יש מגבלה של 120 תווים, אז צריך לנצל את החלל השיווקי הזה באופן יעיל ככל האפשר.

כמעט כל המשתמשים עושים את אותה טעות כשהדברים מגיעים לכותרת שמכריעה את גורלם ב-LinkedIn. אם כמו כולם התחברת ל'לינקדאין' כדי לחפש חברים למקצוע וחיבורים יעילים, ניתן להבחין שלמרות הכוונות הטובות – כמעט כולם עושים את אותה שגיאה ב-LinkedIn. הם לא מבינים את חשיבות הכותרות, ולא פחות חשוב את מילות המפתח בכותרות שלהם. עובדה, רוב האנשים שדברתי איתם בנושא אומרים שהם לא מבינים או לא יודעים שהם יכולים לשנות את הכותרת שלהם או שהם בכלל צריכים לשנות אותה. טעות גדולה.

אם יש לך חשבון 'לינקדאין' וזרקת מבט בשורה שמתחת לשם שלך, אולי שמת לב ש-LinkedIn מציג כברירת מחדל את התפקיד הנוכחי שלך, וזו הכותרת החשופה שלך ב'לינקדאין', מול כל העולם ש… תזכורת… אין לו מושג מי את/ה. זאת אומרת אלא אם כן את Oprah ווינפרי או אתה ביל גייטס, העולם לא יודע מי הדמות שמתנוססת בתמונה ללא המילים הללו תחת השם שלך. בין אם האמת הזו ידועה לך או לא, התפקיד המקצועי שלך הוא לא הדבר היחיד שבאמת חשוב בכותרת. יתכן אפילו שלא צריך את הכותרת הזו, שכן אולי היא לא תביא לך תועלת, לולא דאגת מראש שיהיו בה את מילות המפתח הנכונות.

מותג אישי

חובה לשים דגש ותשומת לב מיוחדת על המיתוג האישי שלך ב'לינקדאין' ועל איך ברצונך להיות ידוע ברשת המקצועית הזו, אחרת למה טרחת להיכנס לשם בכלל? הכותרת שלך היא החכה העיקרית באמצעותה ניתן, באופן פסיבי, לדוג מגייסים, מנהלי גיוס, אנשי משאבי אנוש, קשרים ולקוחות פוטנציאליים. זה החלק שמחפשים הכי הרבה בפלטפורמת LinkedIn. זו הפירסומת הגדולה ביותר שלך לשיווק עצמך לעולם הלינקדאיני. הכותרת הזו צריכה להיות מחושבת היטב, תמציתית וכזו שנכתבת לאחר חשיבה אסטרטגית. היא גם צריכה להציע את המילים שימשכו את המשתמשים הנכונים (עבורך) לבדוק אותך בחיפוש… אבל ראשית עליהם למצוא אותך בכלל… כבר ניחשת? נכון, גם על 'למצוא אותך' אחראית הכותרת הזו.

הרשמה לניוזלטר כתיבה שיווקית של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית והמדיה החברתית

הרשמה לניוזלטר-ספרים של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות מעולם הספרים וכתיבתם, ביקורות ספרים, מדריכים ונגיעות של הומור על ספרים, כתיבה, סופרים, סופרי צללים ולקוחותיהם

רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך