4 עקרונות מפתח בבחירת שם דומיין

כל מי שניסה לבחור שם דומיין חדש לעסק שלו נתקל בשאלה דומה – "מה יהיה שמו?". זו שאלה במקומה, שכן נכון לימים אלה רשומים באינטרנט יותר מ – 284 מיליון שמות דומיין, והרי כולם רוצים שהדומיין שלהם יבלוט מעל היתר, או לפחות לא יעלם מעיני רובוט החיפוש האימתני של גוגל. איך יוצרים דומיין שבולט, שקל לזכור, שקל להקלדה, שפנוי וגם שנכון לעסק שלך? ובכן, לפוסט הבא נדרשת הבנת השפה האנגלית ברמה בסיסית, אבל את ההסברים אתן בעברית. לפניך 4 עקרונות חשובים על פיהם ניתן לבחור שם דומיין. כל הארבעה חייבים להשתלב זה בזה במערך השיקולים, שכן אף אחד מהם לא מספיק לקבלת התוצאה הרצויה.

1) הגישה האנושית:

על פי הגישה הזו כל דומיין צריך להיות פשוט לקריאה, פשוט להגיה ופשוט לזכירה. אם הפשטות הזו נשמרת היא גם מקלה על הקלדת דומיין שכזה. הרי אחד מערכי הליבה של כל שיווק הוא "להיות פשוט בלתי נשכח". 'פשטות' לא מודגשת פה במקרה, אלא מפני שהיא בדרך כלל הדרך הטובה ביותר להיות בלתי נשכח. אם הצלחת ליצור כתובת אתר קצרה, שלא יוצרת בעיות קריאה, הקלדה והבנה – הצלחת. לדוגמה, שם הדומיין של האתר הזה הוא Kotevtov.com  – הוא נבחר בדיוק למטרה זו – לתאר את שם העסק ולהקל על איות, פונטיקה ולבסוף על הקלדת הדומיין על ידי כל ישראלי שיחפוץ בכך. מי שרכן מעל שפופרת הטלפון במשך דקות וניסה שוב ושוב להסביר את אותיות הדומיין לשליחת מייל, יודע על מה אני מדבר ("לא M – N כמו נודניק נו… אמרתי T לא P… T כמו טמבל!").

בנוסף, יש לבחון איך המילים בדומיין שלך מתחברות יחדיו. האם מחכות שם הפתעות שלא חשבת עליהן? היכולת לקרוא ולהבין את שם הדומיין הם מרכיבים חשובים בגישה האנושית לבחירת שם דומיין. זה אולי משעשע למצוא דומיין כמו teacherstalking.org (מורים עוקבים אחריך) אבל אני בטוח שהמורים שהגו את שם הדומיין התכוונו למשהו אחר לגמרי – teachers talking – מורים מדברים.

2) גישת המותג:

גישת המותג קובעת שתמיד נרצה שאנשים ידעו מה העסק שלנו עושה בזמן הקצר ביותר האפשרי. אף אחד לא באמת רוצה כתובת אתר שאינה רומזת (לפחות) על תועלות העסק. מה פופולרי? מה עובד? מה מסכם את העסק שלך באופן נכון? מהו הרושם הנכון ששם הדומיין שלך צריך להעביר? כולן שאלות שכדאי לקבל עליהן תשובה לפני בחירת השם.

גם אם שם העסק שלך הוא "מלך מוצרי הפרווה" לא תרצה ששם הדומיין יהיה ארוך באותה מידה. קל וחומר במעבר בין עברית לאנגלית. אולי כדאי שתסתפק בשם parva אם הוא פנוי, או Parvot. כתובת האתר שלך הוא כמו כרטיס הביקור שלך, הוא חייב להיות קצר, חד, קולע וכזה שנותן מספיק מידע על העסק כדי להתחיל לעשות עסקים.

וכעת נשאלת השאלה מה תהיה התוספת שאחרי הנקודה בשם הדומיין? (Domain Extension), דוט נט? דוט קום? דוט אורג? דוט מה?? פעם זה היה תחום הרבה יותר פשוט – כל מדינה קבלה את הסיומת שלה (להלן .co.il בישראל) ובזה הסתיים הסיפור. כיום יש מבחר כל כך גדול של סיומות שכל אחד יכול לבחור עד שזה מבלבל. הפתרון הוא הרבה יותר פשוט ממה שנדמה לך – מה שחשוב באמת הוא שם הדומיין, הסיומת היא לא יותר מפוזה. גם בבחירת הסיומת, הגיוני לדבוק במה שעובד או מקובל, אך יש לקחת בחשבון ששם הדומיין שחיפשת לא תמיד יהיה פנוי בסיומת שתרצה. במצבים כאלה כדאי לשקול אפשרויות אחרות, במיוחד אם הן עובדות טוב עם שם הדומיין שלך: .shop נשמע כמו חנות, .biz נשמע עסקי, .me נשמע אנוכי, .info נשמע כמו לשכת תיירות ו-.com נשמע בינלאומי. כאמור – הכל פוזה. האתר שלך יראה ויקרא בדיוק באותו אופן בין או הוא 'דוט סי או איי אל' או 'דוט קום'. אפילו 'דוט ביז' או 'דוט נט' לא יזיקו לך.

3) גישת SEO:

רלוונטיות היא שם המשחק כאן. הרי כולם רוצים לקבל את הדירוג הטוב ביותר בגוגל שיעזור לעסק שלהם להיראות בתוצאות החיפוש הגוגליות, וכולם רוצים שם דומיין שיעזור לכל אותם אנשים שמחפשים בדיוק את מה שהעסק שלהם מציע. אם יש לך שם עסק חכם ומצחיק, אבל אין לו השפעה על התוכן שלך בפועל, אז כתובת האתר שלך לא חייבת להיות תואמת לשם – יותר חשוב לבחור שם שנמצא במקום טוב באמצע בין ה"חמוד" ל"שימושי".

מצד אחד עם פרסום עקבי ועבודת שיווק יעילה ניתן לבנות אמינות לכל שם שנבחר, מצד שני קצת יותר קשה לעשות זאת בלי התנועה הטבעית שניתן לקבל עם שם דומיין רלוונטי לעסק.

מה שמוביל אותנו לנושא שנקרא מילות מפתח ולעד כמה הוא לא רלוונטי לעסקים בשוק הישראלי, במיוחד כאלה שאין להם שאיפות בינלאומיות. לא אני אמרתי – מומחים קובעים שבחירת מילת מפתח בשם הדומיין, שמתאימה לעיסוק שלך, מגדילה משמעותית את הסיכוי למצוא אותך בתחום. את הבעיה הישראלית אין צורך לתאר, אבל אני חייב, אז אסביר בקצרה שעברית ואנגלית לא בדיוק מתחברות בהקשר הזה. בזמן ששם הדומיין שלי ברור פונטית לישראלים – עבור אמריקאים הוא ג'יבריש מוחלט. אם הייתי בוחר ב – Writegood זה אולי היה משנה למישהו בבריטניה, אבל כאן, בארץ ישראל השלמה (למחצה) זה רע – מעטים יודעים לאיית זאת כראוי ומעטים, אם בכלל, מחפשים כותבים בעברית דווקא באמצעות אנגלית. על כל פנים, לא מזיק, גם לעסק ישראלי בעל אופק שיווק מזרח תיכוני, אם הצליח ליצור כתובת אתר מקורית שמכילה את מילות המפתח לתוכן שלו. כדי להקל עליך הנה שני קישורים שיעזרו לך לעשות זאת: Google Keyword Tool  ו Keyword Tool.

4) הגישה החוקית:

זכויות יוצרים, סימני מסחר וקניין רוחני ש'נדרסים' על ידי הדומיין שלך הם חדשות רעות. אני לא יכול להדגיש מספיק עד כמה חשוב לבדוק, ואז שוב לבדוק, בלוגים, אתרים ושמות חברה אחרים לפני שהקלדת את כרטיס האשראי שלך וקנית שם דומיין. ניתן לעשות זאת באתרים ישראליים שונים כדוגמת האתר הזה וגם באמצעות בדיקת שם הדומיין שבחרת בגוגל, בפייסבוק, אפילו בטוויטר. הם מסייעים לא רק בבדיקה מקיפה יותר, אלא יכולים לעזור לך בסיעור מוחות ובקבלת השראה לבחירת שם אחר במקום זה התפוס. בכל מקרה, אשמח לעזור בבחירת שם דומיין שמתאים לך.

הרשמה לניוזלטר כתיבה שיווקית של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית והמדיה החברתי

הרשמה לניוזלטר-ספרים של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות מעולם הספרים וכתיבתם, ביקורות ספרים, מדריכים ונגיעות של הומור על ספרים, סופרים, סופרי צללים ולקוחותיהם

רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך

 

 

 

10 שטויות שמרצים אומרים במהלך הרצאה או מצגת

לנואמים באשר הם ממש קל לאבד את הקהל כבר בדקות הראשונות. כדי לוודא שלך זה לא יקרה, לפניך רשימה של דברים שאף פעם לא צריך לומר במהלך נאום או מצגת:

"תסלחו לי אני עייפ/ה – סובל/ת מג'ט לג – לא ישנתי כל הלילה"

לא בטוח מאיפה זה בא, אבל אחת מכל חמש מצגות / הרצאות / נאומים מתחילים בתירוץ מלא התנצלות: "הם הזמינו אותי רק אתמול" או, "אני הרוגה מהטיול שהיה לי" או כל תירוץ אחר שהקהל לא רוצה לשמוע. כל מה שהקהל רוצה הוא לראות אותך נותן את הנאום/מצגת הכי טובה של החיים שלך. הרגשת זבל ואי אפשר לתת את הכי טוב שלך? אולי עדיף לבטל, או לקחת גלולה, או לשתות אספרסו, רק לא להפוך את הקהל לאמא שלך.

"סגרו בבקשה את הטלפונים / את המחשבים הניידים / את האייפדים שלכם"

פעם, לפני הרבה שנים, בארץ רחוקה-רחוקה, חיו מלך ומלכה שכיבו את הטלפונים שלהם. פעם אפשר היה לבקש מהם לכבות את המכשירים שלהם. לא עוד. כיום הם מצייצים את הציטוטים המדהימים שהנפקת, משתפים חוויות ב'ווצאפ', רושמים הערות ב iPad, בודקים את Tinder, משחקים קנדי-קראש וסורקים את הפייסבוק שלהם 24/7. אפשר לבקש מהם להשקיט את המכשירים ותו לא, הרי הם מקבץ של מלכים ומלכות בעלי אחוזות, אחרת לא היה להם טלפון יוקרתי כל כך. תפקידך לוודא שהנאום או המצגת שלך כל כך מעוררים השראה עד שהם יסגרו את המכשירים לבד, כדי לא לפספס שנייה מדבריך. ועוד הערה חשובה – אי אפשר לדרוש מהם תשומת לב – צריך להרוויח אותה.

"שומעים אותי?" (דופקים על המיקרופון) "שומעים אותי??"

לא מעט נואמים מתחילים בדיוק כך את הנאום או את המצגת שלהם. הם מקישים על המיקרופון שלוש פעמים, וצועקים לתוכו "אתם שומעים אותי שם מאחור? תרימו יד אם כן" ואז מחייכים בהתנצלות כשמתברר ש… כן כולם יכולים לשמוע אותם – אבל אף אחד לא הרים את ידו. זו לא אחריותו של הנואם לבדוק את מערכת הסאונד. יש אנשי מקצוע שזה תפקידם, ואם אין, בודקים את מערכת השמע מראש. בכל מקרה שלא יהיה, חשוב לחייך אל הקהל, להיראות מלאי ביטחון ולהישאר רגועים עד שהתקלה תתוקן.

"אני אעשה את זה קצר"

זו הבטחה שמעטים מקפידים עליה, אבל כמעט כולם אומרים אותה כבר בתחילת המצגת או ההרצאה. לקהל שלך לא באמת אכפת אם תעשה את זה קצר או לא. הם כבר השקיעו את זמנם והגיעו להרצאה/נאום/מצגת שלך. כל מה שהם רוצים עכשיו זה לקבל ממך השראה ומידע. אם תאמר "מצגת זה הולכת לשנות את חייכם" או "המצגת אמורה לקחת 30 דקות, אבל אני אעשה את זה ב-25 כדי שתוכלו לצאת ולשתות קפה מוקדם מהצפוי" זה עדיף בהרבה. ואז? כל מה שעליך לעשות הוא לקיים את ההבטחה.

 "אני לא יכול לראות אותך, האורות מסנוורים אותי"

נכון, כשאתה עומד על במה ויש עליך 'סופטלייטים' קשה לראות את הקהל. אבל הם כבר יודעים את זה. זה לא חדש. עדיף פשוט לבהות אל תוך החשכה, לחייך לעתים קרובות, ולפעול כמו שמרגישים בבית. חייבים לראות את עיניהם של הנוכחים? הולכים אל הקהל. ואם חייבים לספור ידיים, לראות עיניים או לשאול את הקהל שאלה ישירה מהבמה, יש לדאוג שידליקו את האור מעליו.

"אני אחזור לכך בהמשך"

אם 'נפלת' על קהל שלהוט ללמוד עוד ועוד, יש לתפוס את ההזדמנות בשתי ידיים וליהנות מזה. אם למישהו יש שאלה שהתשובה שלה מופיעה בשקופית מאוחרת יותר – לא לחשוש ולדלג אליה מיד. הרי אם מישהו אמיץ מספיק כדי להרים את ידו ולשאול אותך שאלה, יש להחמיא לו ולהזמין את שאר הקהל לעשות את אותו הדבר. אף פעם לא מכבים שאלה בוערת.

"אתם יכולים לקרוא את זה? לא??"

כדי להקדים תרופה למכה – כדאי להכיר חוק שעוסק במצגות מול קהל גדול שיושב רחוק – להפוך את גודל הגופן בשקופיות לכפול מגילו הממוצע של הקהל. באמת, זה עובד. זה אומר שאם ציפית לקהל של בני 40 יש להגדיל את הפונטים במצגת ל-80. אם הקהל מלא בבני 80 לא צריך להגדיל כלום, רק להזמין אמבולנס ולקוות לטוב (שיהיו בריאים). נכון, כשמגדילים את הפונט יש לכך השלכות. משמעות הדבר היא שאי אפשר להכניס הרבה טקסט לכל שקופית, אבל זה דבר טוב שמביא אותנו לנקודה החשובה הבאה.

"אקרא את זה בקול רם…"

עשה/י טובה מרצה יקר/ה, אל תקרא/י את זה בקול רם. במצגת או בנאום רע עומדים המרצים וקוראים במקום להביט בקהל. בהרצאה רעה הם עסוקים יותר מדי בשקופיות שלהם. אף פעם, אבל ממש אף פעם לא מכניסים הרבה טקסט לשקופית, ואם בכל זאת עושים את זה, לפחות לא קוראים את הטקסט עבור הקהל. הדרך הטובה ביותר לאבד את תשומת הלב היא להוסיף עוד ועוד טקסט לשקופית. למה? כי כשיש לך יותר מארבע מילים בשקופית אנשים מתחילים לקרוא אותה. ומה קורה כאשר הם מתחילים לקרוא? הם מפסיקים להקשיב לך. יש להשתמש רק בכותרות קצרות ולשנן את כל שאר הדברים שרצית לומר בעל פה. חייבים לכלול איזה ציטוט מדהים וארוך יותר מארבע מילים? יש להודיע ​​בקול רם שכולם מתבקשים לקרוא את הציטוט ולחכות כמה שניות עד שכולם יקראו אותו.

"לא צריך לכתוב, המצגת תעלה לאתר שלי מאוחר יותר".

זה ממש מגניב שהמצגת שלך תעלה לאינטרנט מאוחר יותר, אבל אם זו מצגת טובה היא במילא לא תכיל יותר מדי מילים כתובות (ראה סעיף קודם). עבור אנשים רבים הכתיבה היא הדרך הקלה לשנן משהו שהם שמעו. בקיצור, יש לאפשר לאנשים לעשות מה שהם רוצים במצגת שלך כל זמן שהם לא מפריעים לך.

"תן לי לענות על השאלה הזאת"

מדהים שיש ביכולתך לענות על השאלה מיד, אבל צריך לעשות משהו אחר לפני כן. לעתים קרובות השאלה מהקהל תהיה ברורה לך, אבל לא לשאר הקהל. חלק לא שמעו, חלק לא ראו ואחרים בדיוק קיבלו ווצאפ מהקבוצה של "החופרות". ראשית יש לומר "אני אחזור על השאלה כדי שכולם יבינו" ורק אז לענות על השאלה. בנוסף, כשמאמצים את ההרגל לחזור על שאלות שנשאלו, זה נותן לך עוד קצת זמן לחשוב על תשובה נהדרת…

אחרון כבונוס: "מה?! נגמר לי הזמן? אבל יש לי עוד 23 שקופיות לעבור עליהן".

אם צריך יותר זמן מהנדרש כנראה שפישלת. לא תכננת את זמנך היטב. עליך להתאמן על המצגת שלך ולחשב כמה זמן בערך תגזול כל שקופית, כולל תקלות ושאלות מהקהל. יתרה מכך, בחמש הדקות שלפני תום הזמן עליך לשאול אם למישהו יש שאלות. אם לא, אפשר להזמין אותם לקפה ולשיחה אחד-על-אחד, או אחת על אחת.. (מנגב זיעה)

לתת לקהל חמש דקות לשאול שאלות זה כמו להרוויח את הכבוד ואת הכרת התודה שלהם. לקחת חמש דקות אקסטרה? עשית בדיוק ההפך  – זה מציק, מרחיק ולא מקצועי.

מכירים שטויות נפוצות נוספות ששומעים בלא מעט הרצאות? ספרו לי?

הרשמה לניוזלטר כתיבה שיווקית של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית והמדיה החברתית

הרשמה לניוזלטר-ספרים של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות מעולם הספרים וכתיבתם, ביקורות ספרים, מדריכים ונגיעות של הומור על ספרים, סופרים, סופרי צללים ולקוחותיהם

רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך

 

 

 

 

הרזומה שהפיל את חברת Airbnb מהרגלים

קורות חיים קריאטיביים שמוגשים בצורה חדשנית הופכים למגמה הולכת ומתעצמת עבור מועמדים שמחפשים לנחות בג'וב של חייהם. הנה, למשל, בחודש מרץ האחרון הגיש בחור אמריקאי נחמד את קורות החיים שלו בצורת סרטון קצר לחברת 'סנאפצ'ט'. הוא עשה זאת בצורת סרטון שמציג בקצרה את חייו, שיצר באמצעות אפליקציית Snapchat תוך שהוא מראה שהוא מתמצא באפליקציה של החברה.

אך מי שהצליחה לאחרונה לנער היטב את האינטרנט היתה בחורה ירדנית בשם נינה מופלה, שתמיד רצתה לעבוד בחברת חילופי הדירות הבינלאומית ‘Airbnb’. לאחר שהיגרה מירדן לסאן פרנסיסקו, היא לא הצליחה להשיג ולו ראיון עבודה אחד בחברה במשך שנה שלמה. מה היא לא עשתה? היא הגישה בקשות עבודה, שלחה אליהם מיילים, התקשרה, ענתה למודעות דרושים שלהם – כלום לא עזר.

נינה שהועסקה בין 2006 ל 2009 על ידי מלכת ירדן ראניה אל עבדאללה, התראיינה לאחר שסיפורה התפרסם במגזין העסקים הבינלאומי ‘Business Insider’ ואמרה: "עשיתי את זה כי חשבתי שלא עשיתי את כל מה שאני יכולה… הרי כל הזמן עשיתי את אותו הדבר… כמה פעמים… אבל לא ניסיתי גישות חדשות". ואמנם דבר לא עזר לה, עד לאחרונה כשהעלתה "קורות חיים", אם בכלל אפשר לקרוא קורות חיים לרזומה + סקירת החברה + למה היא מתאימה + מצב שוק השכרת החדרים + לאן כדאי לחברת ‘Airbnb’ לצעוד כדי להתפתח הלאה. המיזם שלה שנועד אך ורק כדי שישימו לב אליה בחברה הצליח מעבר למשוער – היא הפילה את ראשי ‘Airbnb’ מכיסאותיהם.

הגברת נינה ידעה שמעסיקים יכולים למצוא את רוב המידע הרלוונטי על כל מועמד/ת שהם בוחנים בפייסבוק או בפרופיל ה-LinkedIn שלהם, אז היא יצרה שם סוג של מיני אתר שיכול להוות תחליף לדו"ח של מנהל השיווק בחברה, שישמש כמצגת של הרעיונות שלה ויותר חשוב מכך – של עצמה בהקשר הזה. באמצעות רובריקות או שקופיות מעוצבות, היא מעבירה שם את מה שהיא למדה וחקרה על תעשיית הנסיעות והשכרת החדרים, מספרת על מה שהיא יכולה להביא ל-'Airbnb', ומציעה דרך אפשרית חדשה עבור החברה להמשיך ולפתח את עסקיה.

הנה ה'רזומה' שלה במלואו. במקרה ותרצו ללמוד אותו באופן הדוק יותר, רשמתי כמה דגשים מתחת לכל תמונה בנוגע למה שלדעתי עבד טוב כל כך עבורה מבחינת התוכן, ומה הצליח להרשים את ראשי החברה:

הרזומה שהפיל את חברת Airbnb מהרגליים

היא מתחילה בפניה ישירה, קצרה ועניינית לחומר שהכינה מטה והיא חכמה מספיק להוסיף את כל האפשרויות ליצור איתה קשר דרך מייל, טוויטר, לינקדאין ודרך הבלוג שלה. בכך היא גם מוכיחה שהיא חיה במציאות של ימינו ואינה תלושה ממנה.

הרזומה שהפיל את חברת Airbnb מהרגליים

באמצעות אייקונים גרפיים וסדר גרפי מופתי היא מראה שהיא מבינה את הפוטנציאל של החברה. בכך היא רומזת שהיא לא רק רוצה לקבל מהם משכורת, היא יכולה לשמש עבור החברה כמנוף שיווקי.

הרזומה שהפיל את חברת Airbnb מהרגליים

היא מראה שעצם העובדה שהיא באה מהמזרח התיכון היא יתרון כפול – היא מראה גם ש 'Airbnb' עדיין לא נגסה בנתח השוק הזה כמו שהחברה יכולה, וגם שהיא יכולה לעזור לזה לקרות.

כותב טוב - הרזומה שהפיל את חברת Airbnb מהרגליים

זה שהיא מסבירה למה כל מה שתיארה למעלה חשוב אתם יכולים לקרוא לבד בכותרת שלמעלה, אבל מה שחכם פה זה שהיא ממשיכה ומפרטת עד כמה נתח השוק המזרח תיכוני לא רק פרוץ, אלא גם עד כמה הוא משמעותי להתפתחות החברה. היא עושה את זה חכם ומוליכה את הקוראים בהלך המחשבה שלה ובמעין 'משפך מכירה' שבסופו מוביל אליה.

כותב טוב - הרזומה שהפיל את חברת Airbnb מהרגליים

היא יוצרת כאן כותרת וכותרת משנה שמסבירות היכן לשים דגש במאמצי השיווק. גם אם הקוראים לא ממש בקטע של להתעמק בכל מה שכתבה, התשובה ניתנת למעלה. היא מקצרת את הדרך לעצלנים. מי שבכל זאת קורא מבין עד כמה התשובה שניתנה בכותרת המשנה היא הגיונית.

כותב טוב - הרזומה שהפיל את חברת Airbnb מהרגליים

עכשיו, אחרי שמבינים למה כדאי לשים דגש על שיווק בדובאי, היא מראה שאפשר להתחיל לשווק שם כבר היום והיא מסבירה למה. היא בעיקר מראה שהיא סוג של מנוע סילון עבור החברה, שרק צריכה להפעיל אותו.

כותב טוב - הרזומה שהפיל את חברת Airbnb מהרגליים

נינה כנראה מבינה ביזנס, כי כעת, לאחר שהובילה את המחשבה לדובאי היא מראה עם מי אפשר לעשות שם עסקים.

כותב טוב - הרזומה שהפיל את חברת Airbnb מהרגליים

היא נעזרת בגרפיקה ובאסתטיקה מרשימה אך נקיה על מנת להמשיך ולהמחיש את הפוטנציאל העסקי בשוק השכרת החדרים בדובאי – בשנים הקרובות.

כותב טוב - הרזומה שהפיל את חברת Airbnb מהרגליים

לקראת סיום, הבחורה החכמה מסבירה למה בכלל התאמצה וערכה את כל 'רזומה המצגת' הזה, מסבירה איך התאהבה בחברה וברעיון שעומד מאחוריה, בתרבות שלה ובעיקר עד כמה היא נחושה, ואני מדגיש – עד כמה היא נחושה למצוא את מקומה בחברה. אני לא מכיר מנכ"ל נורמלי אחד שלא יזמן אישה כזאת לראיון עבודה.

כותב טוב - הרזומה שהפיל את חברת Airbnb מהרגליים

כדי להמחיש את מה שאמרה במילים, היא מוסיפה עוד רובריקה קלה לעיכול שכן היא בעיקר גרפית ומסבירה בחן מה היא אוהבת בחברה ואל אילו ערכים של החברה היא מתחברת.

כותב טוב - הרזומה שהפיל את חברת Airbnb מהרגליים

סביר להניח שראשי 'Airbnb' כבר יצרו איתה קשר בשלב זה, אבל היא לא מרפה ומסבירה בלי להתבייש מדוע לדעתה היא שייכת לחברה – שוב, חיבור לערכים של 'Airbnb'.

כותב טוב - הרזומה שהפיל את חברת Airbnb מהרגליים

וכדי לסגור את העסקה באופן הדוק וסופי היא מוסיפה עוד שקופית אחת שעוזרת לכולם להבין שהיא לא רק שייכת לחברה – אלא מראה בדיוק באיזה ממחלקותיה היא יכולה להתברג.

כותב טוב - הרזומה שהפיל את חברת Airbnb מהרגליים

באופן רשמי אך נכון היא לא שוכחת להוסיף אפשרות נוספת ליצור איתה קשר ולאחר מכן מסכמת את המקורות מהם שלפה את הנתונים ואת החומר שהציגה באופן כל כך מרשים. ככה עושים את זה. כך יוצרים תוכן שיווקי ואיכותי.

ואני שואל אתכם… מי יסרב לה? המעוניינים לצפות בכל הרזומה ברצף ובדף שהקימה לשם כך – יעשו זאת כאן

לדבריה לקח לה שבוע לחקור ולאסוף את כל נתוני השוק וליצור את הרזומה, או נכון יותר לומר את הנדבך לרזומה. אבל סיפור הצלחתה הוא לא רק תוכני, הוא גם עיצובי-גרפי. נינה סיפרה שנעזרה במעצב אינטרנט שפגשה באחד ממקומות העבודה הקודמים שלה. וזה חשוב, אפילו חשוב מאוד, כי אם כל לעיל היה מוצג באמצעות מילים בלבד, היא היתה ממשיכה לחפש את דרכה בסאן פרנסיסקו בלי שיתייחסו אליה ב 'Airbnb'.

נינה מופלה העלתה את החומר האיכותי הזה לרשת במהלך חודש אפריל החולף. הרעיון הגאוני והחדשני שלה תפס לא רק את תשומת לבו של כל האינטרנט (יותר או פחות), אלא סנוור את מנכ"ל ‘Airbnb’ בריאן צ'סקי ואת מנהל שירות הלקוחות של החברה ג'ונתן מילדנהול. תראו מה הם ענו לה בטוויטר.

כותב טוב - הרזומה שהפיל את חברת Airbnb מהרגלים

תוך ימים ספורים היא קבלה זימון לראיון עבודה רשמי עם מגייס השיווק של החברה. מאחר ומדובר בחדשות טריות, השאלה האם היא קבלה את התפקיד שכל כך רצתה או לא עדיין נמצאת בסימן שאלה. המשיכו לעקוב ואני מבטיח לעדכן, או כתבו לי מה אתם חושבים על הרעיון המקורי שלה בתגובות כאן למטה.