כותב טוב - קיצור משפטים

אמנות קיצור המשפטים (ושיפורם)

בין אם את מנהלת בנק או אתה קופירייטר מקצועי שעובד בסוכנות פרסום, כל אחד צריך לדעת איך לכתוב טוב וקצר יותר. להלן 5 שיטות לשיפור המשפטים שלך על ידי קיצורם.

1. משכיבים את הקול הפסיבי לישון:

כותבים רבים נוטים לחשוב בקול פסיבי, מנומנם יותר וישיר פחות. מה הפלא? הוא נשמע להם רשמי יותר, בטוח ומספק הגנה. הבעיה היא שהקול הפסיבי הזה מוסיף מילים מיותרות לכתיבה והופך את המשפטים למסורבלים יותר. שלא לומר הופך את המשפטים לארוכים יותר ומשכנעים פחות. שימוש בקול אסרטיבי יוצר כתיבה נקיה וקצרה יותר. למשל:

מקור: מוצר זה כבר זכה להכרה ולאהבה על ידי צרכנים ברחבי העולם. (11 מילים פסיביות)

עדיף: צרכנים ברחבי העולם מכירים ואוהבים את המוצר הזה. (8 מילים אסרטיביות).

מקור: ישראלים רבים נוטים לחשוב בטעות שלצעוק זה להפגין כוח. (9 מילים פסיביות)

עדיף: דברו בשקט יא בהמות קולניות. (סליחה, ברח לי), (5 מילים בוטות).

2. השמטת המילים הנפוצות ביותר בעברית:

הלשונאי רוביק רוזנטל, שהסתמך על אתר רב-לשוני בשם 'לקסיטריה', פרש רשימה של המילים הנפוצות ביותר בעברית. קרוב ל-38 מיליון מילים עבריות שמופיעות באינטרנט בטקסטים רצופים וערוכים, יצרו רשימה של 420,000 מילים שנדגמו עם מיליות כמו ה' הידיעה, אותיות בכל"מ וכו'. על פי רשימה זו המילה הנפוצה ביותר בעברית היא 'של', שמופיעה בערך כל מילה 30 בטקסט עברי. המילה הבאה אחריה, בהפרש ניכר, היא 'את', אחריה מופיעות המילה 'על' ו'הוא', ובמקום התשיעי המילה 'היא'. גם מילים כמו 'בשנת' ו'המאה' נפוצות מאוד ונמצאות בחלקה העליון של רשימת המילים הנפוצות.

משמעות הדבר היא שאם נחפש בכל שורה ממוצעת בטקסטים שיווקיים (למשל), נמצא את המילים הללו ונוכל לשפר ולקצר את המשפטים אם נצליח להסיר חלק מהן. הנה כמה דוגמאות:

מקור: "המוצר שלנו שייך לרשימה של מוצרי ההיגיינה הטובים ביותר על פי סקר ידיעות אחרונות" (14 מילים)

עדיף: "סקר ידיעות אחרונות מוכיח שהמוצר שלנו ברשימת המוצרים הטובים ביותר בהיגיינה" (11 מילים)

מקור: "את רוצה לנסות את מוצר ההיגיינה הטוב ביותר?" (8 מילים)

עדיף: "נסי מוצר היגיינה טוב יותר". (5 מילים)

מקור: "על כך נוסיף לך חפיסת תחבושות היגייניות בחינם" (8 מילים)

עדיף: "ובנוסף קבלי חפיסת תחבושות היגייניות חינם" (6 מילים)

3. חתרו ל'פואנטה' במהירות:

ביטוי רגשות בסיפורת נרטיבית זה יופי של רעיון. אבל כשמדובר בכתיבה שיווקית? זה קקה של רעיון. כל מה שהקוראים באתר שלך (או בשאר החומרים השיווקיים שלך) רוצים הוא שתגיע במהירות לפואנטה. האמת היא שלעתים קרובות יתגלה שניתן למחוק כמעט כל מה שכתבת חוץ מהפסקה האחרונה. זה נכון בכתיבה לאתרים, זה נכון בכתיבת פליירים, זה נכון אפילו בשליחת מיילים ללקוחות. הנה דוגמא:

מקור: "כפי שאולי שמעתם יש לנו בעיות עם מלאי נייר המדפסת, בגלל כמויות מטורפות של הזמנות מלקוחות. בקרנו ​​במחסן האספקה שלנו ​​הבוקר ושמנו לב שירדנו לשתי חפיסות אחרונות!1! אלו מכם שמתקשרים לאתי פקידת הקבלה שלנו והיא לא עונה  – היא נמצאת בחופשה… אז אנא היעזרו בסבלנות ונדאג לשלוח לכם נייר למדפסת עוד היום מספק חיצוני".

עדיף בהרבה: "פקידת הקבלה שלנו בחופשה ואספקת הנייר אזלה. אנא היעזרו בסבלנות ונדאג לשלוח לכם נייר למדפסת, עוד היום, מספק חיצוני."

4. הניחי שהקוראים אינטליגנטים מספיק כדי להבין שאת הדוברת: (פונה גם לגברים, לא להתבכיין בבקשה)

רבים הם הכותבים שאוהבים להתחיל משפטים עם ביטויים שנבנים סביב כינויי גוף ראשון יחיד או רבים. מצד שני, לא צריך להזכיר לאנשים מי כותב/ת את הטקסט – הם יודעים. קוראים מניחים באופן אוטומטי שכל הטיעונים, הם הטיעונים שלך, של העסק שלך או של המפעל שלך. ביטול כינויי גוף ראשון כמו "אנחנו", "אני", "שלנו" ו"שלי" יהפכו את הכתיבה לאובייקטיבית וקצרה יותר. לא מבינים למה כוונתי? הנה כמה דוגמאות:

מקור: לדעתנו האישית זו בהחלט הדרך הנכונה.

עדיף: זו בהחלט הדרך הנכונה.

מקור: אני מאמין שהמדינה שלנו טובלת בשחיתות.

עדיף (ופחות מצער): המדינה שלנו טובלת בשחיתות, לעיתים.

5. קיצור משפטים ויצירת רצף קריאה על ידי הורדת פסיקים ו-ווי חיבור:

אם רוצים לשמור על כתיבה נקיה ונגישה יותר, יש לצמצם את מספר הביטויים המופרדים בפסיקים ובמילות חיבור. אם יש לך יותר משניים או שלושה פסיקים במשפט, כנראה הגיע הזמן לחשוב על שבירת המשפט שלך למשפטים קצרים. למשל:

מקור: "אני מקווה שאוכל להשתתף, אם לא, ואם תזדקק למידע נוסף, בבקשה תתקשר או שלח אלי מייל, ואני אשמח לעזור".

עדיף: "מקווה שאוכל להשתתף. בכל מקרה אם תזדקק למידע נוסף התקשר או שלח מייל. אשמח לעזור".

יש עוד כל כך הרבה טיפים לקיצור משפטים, השמטת מילים מיותרות ורידוד פסקאות שסובלות משומן טראנס בעורקיהן עד שבאמת קצרה היריעה. אבל דבר אחד חשוב לזכור – בכתיבה בכלל, ובפרט בכתיבה שיווקית – לומר את אותו הדבר רק בקיצור, זה כמו לרוץ את אותו המרחק רק מהר יותר.

תחום עיצוב האתרים מת - יחי התוכן

תחום עיצוב האתרים מת – יחי התוכן

במאמר שפורסם ביוני האחרון במגזין הנחשב Ux Magazine, הוכרז על גסיסתו של תחום עיצוב האתרים, ולא בטרם עת, יתכן שאפילו מאוחר מדי. זו לא ידיעה מרעישה. היא לא מפתיעה את המצויים בתחום ואפילו יכול להיות שמישהו מבין קוראי הפוסט הזה, שמעצבים אתרים בעצמם, מרגישים זאת בחשבון הבנק. מצד שני, אלה שהבינו שכדאי להם להתמחות בעיצוב חווית המשתמש (UX) נהנים מפריחה (בחשבון, לא בגוף). הלכה למעשה, מעצבים שרוצים להישאר בעסקים צריכים להיות מומחים בניהול תוכן ובהעלאת ערך בערוצי מידע שונים. ככל שמעצבים יבינו זאת מוקדם יותר, כך יהיו מוכנים טוב יותר לעתיד. תחום עיצוב האתרים גוסס בעיקר בשל חוסר רלוונטיות. דפי האינטרנט עצמם כבר לא נמצאים במרכז חוויית המשתמש באינטרנט.

אבל רגע, שמישהו לא יחשוב בטעות שיחד עם עיצוב האתרים גוסס גם תחום הכתיבה השיווקית, נהפוך הוא – הוא הופך לחשוב ורלוונטי מתמיד. מה שחשוב באמת כיום הוא לא איזה יופי סודר אתר האינטרנט, מה שחשוב באמת הוא התוכן עצמו, במונחים של צרכים ספציפיים של המשתמשים. זו הסיבה שגוגל מתחילה להציג תוכן ממשי בחלק מתוצאות החיפוש, מבלי שהגולשים יצטרכו לבקר בדפים. זו חוויית משתמש משופרת תוך השענות על תוכן.

אם שמים לב, זה שנים שהעולם נע לכיוון של עוזרים דיגיטליים כמו 'סירי' של אפל ששואפים (כרגע בעיקר שואפים) לספק למשתמשים בדיוק את פיסת המידע שהם צריכים, כאשר הם צריכים את זה. חיפשת מסעדה? קבל ביקורות של Yelp, חיפשת כיוון תנועה? קבל אותו מגוגל מפות. חיפשת את מצב התנועה? קבל את מצב הכבישים מ Waze. זהו רמז עבה לכך שהעולם עובר משימוש בדפי אינטרנט לשירותי אינטרנט מבוססי תוכן: פיסות עצמאית של מידע שיכולות להיות משולבות בשירותים אחרים על מנת לספק ערך. וערך זה תוכן.

עיצוב האתרים מיצה את רוב האפשרויות הישנות שלו בזמן שעולם התוכן ממשיך לפרוח. למה? בגלל הסיבות הבאות:

תבניות: רוב התוכן שניתן לראות כיום באינטרנט נכתב על ידי קופירייטרים וכותבי תוכן אחרים ומנוהל במערכות תוכן שמספקות מסגרות וקיצורי דרך לתכנים שונים, גם במובן הגרפי. בעלי דפי האינטרנט מבלים פחות זמן במאבק עם הקמתם של אתרים ויותר זמן ביצירת התכנים שלהם.

זה שנים שהמסגרות הגרפיות הללו נמצאות כמעט בכל מקום ברשת. עולם של תבניות גרפיות חינמיות או בתשלום מאפשרות לכל אחד לפתוח אתרים, דפי נחיתה וכו' עם עיצוב מקצועי תוך דקות ובשיטת עשה זאת בעצמך. נשאלת השאלה למה בכלל לשכור מעצב דפי אינטרנט אם ניתן להשיג עיצוב מרשים בלחיצת כפתור ובעלות שימוש בתבנית שזולה בהרבה משירותיו של כל מעצב? התשובה היא לשם מיתוג אישי יותר, אך זו תשובה שאינה סותרת את גסיסתו של התחום. הלכה למעשה, מעצבי אתרים רבים משתמשים בעצמם בתבניות גרפיות שהוכנו מראש, ולפעמים עורכים בהן כמה התאמות למען מיתוג אישי יותר.

תבניות יצירת תוכן אוטומטי? אין חיה כזאת בג'ונגל המקוון. כנראה שגם לא תהיה. מאות שנים יחלפו עד שבינה מלאכותית תוכל ליצור עבורך תוכן איכותי שמתאים בדיוק לך, טקסט שמוכר בדיוק את מה שרצית למכור ומילים שמדגישות בדיוק את מה שרצית להדגיש.

חדשנות: עיצוב גרפי לאתרים וחדשנות באתרי אינטרנט הם שני מושגים שנפרדו, מזמן נפרדו. ישנן דוגמאות רבות לכך, אבל די אם ניקח כדוגמה את תחום התגובתיות (Responsiveness), תחום עתיק יומין שדי מיצה את עצמו בעידן הטכנולוגי הנוכחי. וזה מצב טוב עבור הגולשים. סוף-סוף כולם יוכלו ליהנות מעקביות בשימוש היומיומי שלהם באינטרנט בלי להתבלבל בכל פעם מחדש מממשק שבחיים לא פגשו.

חדשנות בתחום התוכן? אין גבול לאפשרויות, לניסוחים ולאפשרות להניח את המילים ואת המשפטים באופן יצירתי. כמו שספרים אף פעם לא יפסיקו להיכתב, כך גם בעלי אתרים שיווקיים ימשיכו לשבור את הראש איך לנסח את המכירה שלהם באופן משכנע.

אוטומציה ובינה מלאכותית כבר עושים את עבודת העיצוב: ישנו טרנד לא כל כך חדש של שירותי עיצוב אתרים אוטומטיים ברשת שמבוססים על בינה מלאכותית. החכמים שבאתרים האלה מנתחים את התוכן של בונה האתר כדי לזהות את הפרישה, את הצבעים, את הגופנים ואת התמונות הטובות ביותר עבור האתר. שימוש ביסודות שנבחרו בחוכמה (על ידי בני אדם) מהווים את הבסיס לשיטת עיצוב האתרים הזו. מניסיון? קשה לטעות עם שירות כזה והתוצאה נראית טוב בהרבה ממה שרוב מעצבי האינטרנט יכולים לעשות. מי שבנה אתר ב'וורדפרס' כבר יודע על מה מדובר, גם מי שעשה זאת באמצעות WIX, ויש הטוענים שמי שהתחיל בטרנד הזה הוא אתר חכם בשם The Grid.

אוטומציה ובינה מלאכותית בתחום התוכן? הצחקת לי את הכתיבה. יהיה שלום עם הפלשתינאים לפני שזה יקרה.

דפי פייסבוק משמשים כדף הבית העסקי: בסוף שנת 1990 עסקים בעלי אופק עסקי קנו דומיינים שונים עם סיומת דוט com ושכרו "מנהלי אתרים" כדי שדף האינטרנט שלהם יראה ויקרא כראוי באינטרנט. בשנת 2005, עשו זאת באמצעות יצירת אתרים ב- Blogger או WordPress.com וכיום זו פונקציה שכמעט בוטלה לחלוטין בגלל דפי הפייסבוק: הם חינמיים (בחלקם), הם מציעים כלים רבי עוצמה שהיו זמינים לפני עשור רק לעסקים גדולים (הרשמת מנויים, סקרים, קמפיינים) והם קלים להגדרה לפחות כמו עמוד פרופיל רגיל. הם כל כך יעילים עד שכמעט הפכו דפי אינטרנט בסיסיים לחסרי תועלת.

ומה בנוגע לניהול תוכן בפייסבוק? אם קראת הכל עד פה בוודאי ניחשת נכון – בניגוד לעיצוב האתרים/הדפים המקוונים, אין שום שינוי, ולא נראה כל שינוי באופק, בתחום הכתיבה השיווקית גם בפייסבוק. לא מעט עסקים שיכולים להרשות לעצמם נעזרים במה שהוגדר פעם כ'קונטנט ווב מנג'ר' – מנהלי תוכן מקוונים שיוצרים עבורם תכנים שונים ומגוונים לאורך זמן. ומי שלא יכול להרשות לעצמו, עסוק ביצירת התוכן בעצמו.

הנייד הורג את אתרי האינטרנט הישנים: עדכון למי שנרדם לאורך כל עשר השנים האחרונותגולשים כבר לא תופשים את הרשת במונחים של דפי אינטרנט אלא חושבים במונחים של מותגים דיגיטליים. ניתן לתרגם זאת למילה אחת – יישומים (אפליקציות). זו הסיבה שאתרי אינטרנט, בלוגים והפורטלים הגדולים ביותר דוחפים את היישומים שלהם כאפליקציה דרך הנייד האישי שלך, ישירות אל מסך הבית של הסלולרי שלך, ומשם לאתר שלהם (גם אפליקציה זה סוג של אתר). כן, דוחפים תוכן (Push) כדי שהתוכן ימצא אותך, ולא יצטרכו לחכות עד שגולשים/משתמשים יגיעו אליהם.

ומה משאיר את הגולשים באפליקציה או באתר? השילוב המנצח בין עיצוב אפליקציות לעולם התוכן, לניסוח ולבחירת המילה המתאימה, במקום הנכון, בזמן הנכון ובאופן הקצר ביותר. מומחים גדולים ממני כבר כינו זאת UX –  – User Experience (תחום רחב יותר מעיצוב וכתיבה בלבד, אבל בהחלט תלוי בשניהם).

אז בואו נסכם שתחום עיצוב האתרים, השם יקום דמו, הולך לעולמו. יחי עולם ה UX ועולם התוכן. ועוד דבר – ברוכים הבאים למילניום השלישי…