קופירייטרים כאלה מתאימים לעסק שלך

קופירייטרים כאלה טובים לעסק שלך (והשאר לא)

לעתים קרובות, כאשר בעלי עסקים מגיעים אלי, הם כבר דיברו עם קופירייטר אחד או שניים לפני. ועדיין, הם פונים אלי מאוד מבולבלים, לעיתים אפילו חסרי ביטחון. חלקם כבר "זרקו" כסף על קופירייטרים שלא היו מרוצים מהם, אחרים השקיעו את רוב תקציב הפרסום על כל המרכיבים האפשריים חוץ מהמרכיב החשוב ביותר – חידוד המסרים השיווקיים. רוב האנשים, ובתוכם בעלי עסקים רבים, חסרי ניסיון בעבודה עם כותבים חיצוניים. הם לא יודעים למה לצפות, חלקם בכלל חושבים שכל הקופירייטרים זהים והם בהלם רגע אחרי שהם מגלים שכולנו שונים לחלוטין אחד מהשני.

אמת, בחירת הקופירייטר הלא נכון יכולה להיות הרת אסון במובנים עסקיים. זה יכול לגרום לתקשורת לקויה שתעלה לך ביוקר, לגרום לעיכובים בפרויקט ולעומס עבודה הולך וגדל. מצד שני, שכירת הקופירייטר הנכון לעסקיך זה כמו לשכור נהג טוב למכונית מרוץ. קופירייטר כזה ישפר את תוצאות השיווק שלך, יסיר ממך עומס, ויעזור לך לייצר תוכן טוב יותר, מהר יותר.

איך בוחרים את הקופירייטר הנכון עבורך? מחפשים את חמשת המרכיבים הבאים:

רקורד מוכח: יש לוודא שהקופירייטר שלך יכול לעשות את מה שמבקשים ממנו. אם שוכרים קופירייטר לכתיבת הבלוג של החברה שלך, יש לבחון אם הוא בלוגר, ז"א כותב באופן קבוע בבלוג כלשהו או עבור בלוג אחר. רק אחר כך כדאי לבחון מהי איכות הכתיבה שלו.

כל כותב צריך להתחיל איפשהו – אבל לא חייבים לתת לו להתחיל דווקא עם הפרויקט שלך. זה לא שכותבים מתחילים ומוכשרים לא יכולים לייצר תוכן נהדר, הם יכולים, רק שהסיכוי שזה יקרה הוא נמוך. אם שוכרים קופירייטר שהוכח כי הוא כשיר לתפקיד, תוך זמן קצר אפשר יהיה לראות את החזר ההשקעה בו. כאשר קופירייטר שולח לך דוגמת עבודה רלוונטית לצרכים שלך או שמצאת אחת כזו באתר שלו, זה סימן טוב. כך ברור יותר שיש לו שיש לו את הניסיון המסוים בתעשייה שלך, כפי שמתואר בפואנטה הבאה.

ניסיון בתעשייה: באופן אידיאלי כדאי שלקופירייטר שלך יהיה בסיס להבנת העסק והלקוחות שלך. לדוגמא, אם יש לך חברת ניהול פיננסים ומצאת קופירייטר עם ניסיון בכתיבה לרואי חשבון, ועם המלצות בהתאם, זה כבר סימן טוב. קופירייטר שיכול לכתוב על נושאים המבוססים על מספרים די בהצלחה הוא אמנם קופירייטר שעשוי להתאים לך. לכל תעשייה יש את הטרמינולוגיה ואת הז'רגון שלה. העובדה שהכותב השיווקי שלך "מדבר את השפה" חוסכת זמן ומונעת תסכול שעלול לצוץ מאוחר יותר.

ניסיון עם קהל היעד שלך: קופירייטר שמתאים לך כבר מכיר את הקהל שלך היטב. אם נתקל בכתיבתו בסוגים של קהלים כאלה בעבר, זה נותן לו יתרון ענקי על פני קופירייטרים אחרים. בדרך זו, קופירייטרים יכולים להפוך בקלות ל"מאמנים העסקיים" שלך. אם יש להם ניסיון עם שוק היעד שלך, כדאי לך להקשיב למה שיש להם לומר. אפשר ללמוד מהם דבר מה חשוב (או שניים) על הקונים שלך. זה בדיוק מה שצריך. הקופי שלך (הטקסט) לא צריך להיות עליך, הוא צריך לעסוק בקונים שלך. קופי טוב ישמע ויקרא כל כך הרבה יותר אמיתי כשיגיע ממקום של ניסיון, ולא רק של מחקר. כשמצאת קופירייטר עם ניסיון כזה, כדאי לך לשמור עליו!

היענות: כמה מהר הקופירייטר מגיב אחרי שביקשת ממנו לקבל מידע נוסף על השירותים שלו? כמה זמן חלף מאז שבקשת ממנו התייעצות נוספת ועד שייעץ לך? כמה זמן עבר עד ששלח אליך את קטע הכתיבה שבקשת?  אם הקצית לו  דד-ליין להגשת עבודת כתיבה כלשהי, האם עמד בו? הגיש לפני? איחר? חשוב לשים לב לדברים האלה כשבוחנים קופירייטינג פוטנציאלי כשותף עסקי… לפחות לתקופה מסוימת. קופירייטר שמגיב מהר ובזמן הופך שקוף עבור תהליך העבודה. וזה טוב. הוא משתלב בו, לא מפריע לו, לא מעכב אותו. קופירייטר שמגיב לאט, אם בכלל, לא רק יגביר את תסכולך, הוא יגרום נזק ללוחות הזמנים של הפרויקט כולו. ובעסקים – זמן = כסף.

עם זאת, גם ההיענות שלך משחקת תפקיד. היא תשפיע לא מעט על ההיענות של הקופירייטר שלך. אם לא שלחת את המידע שהוא ביקש בזמן שהוא ביקש את זה, גם הלו"ז שלו ישתבש בהתאם לשלך. היענות והצלחה בכל פרויקט הולכים ביחד, ודורשים מערכת יחסים דו-סטרית.

לכל קופירייטר יש מיומנות ייחודית: כל כותב וכותבת הם ייחודיים. לכל אחד מהם יש מומחיות וניסיון שונים. יש להבין שזו טעות לבחור באופציה הזולה ביותר בהכרח. רבים נופלים בפח הזה. קופירייטינג יעיל, שמושך את הקהל שלך ומשכנע אותו לקנות ממך – אינו עוד מצרך חינמי ואינו מובן מאליו. על קופירייטינג איכותי משלמים, ועל קופירייטינג זול משלמים כפליים. רבים טועים ומשאירים את הקופה הקטנה מתוך תקציב השיווק לקופירייטרים. הם בטוחים שימצאו איזה סטודנט או עקרת בית בשקל, שלמדו קרוא וכתוב, ובזה יסיימו את התהליך, רק לא מבינים שכל הכסף שהושקע עד כה תלוי באיכות התוכן. מפרסמים בעלי היגיון בריא וניסיון יודעים שצריך תקציב ייעודי לקופירייטינג, באותה מידה שצריך לפנות תקציב לאתר חדש. שניהם "חלונות הראווה" שמציגים בפני קהל הלקוחות הפוטנציאליים. שניהם אחראים על חידוד המסרים שלך לקהל המתאים, ושניהם מאוד חשובים וקריטיים להצלחה העסקית שלך.

לטעות בכוונה לשיפור תוצאות החיפוש?

לטעות או לא לטעות בכוונה לשיפור תוצאות החיפוש בגוגל?

כל מי שאי פעם כתב טקסט שיווקי לאינטרנט, במטרה למקסם ולקדם את האתר שלו בתוצאות החיפוש של גוגל, נתקל בשאלה דומה – האם חובה להשתמש במקפים, ב-ה' הידיעה, בשני י' או בעוד מיני צירופים שגויים אך נפוצים, גם כאשר מדובר בטעות? האם דקדוק טוב בדף האינטרנט שלך הוא בכלל בעל חשיבות לעסק, במיוחד אם הרוב במילא עושים את אותה טעות? לא נראה שכולם חושבים כך.

נגיד שיש לך חנות למוצרי קוסמים ששמה הוא "לא ייאמן", ומטרתך היא לייעל ולקדם את דף המכירה או את האתר שלך ברשת. סביר להניח שבדיקה והקפדה על מילות מפתח נכונות ומקדמות תהיה אחת מהפעולות שלך. והנה, ביום בהיר אחד יתגלה לך שרוב האנשים טועים וכותבים "לא יאומן". בפועל מעטים יודעים מהי הצורה הנכונה לומר את מטבע הלשון. על פי גוגל ישנם כ – 110 חיפושים חודשיים ל"לא יאומן" בזמן ש"לא ייאמן" (הצורה הנכונה) זוכה ל – 40 חיפושים בלבד, ו"לא יאמן" (עם י' אחת, טעות קטנה יותר, אבל עדיין טעות) ל -70 חיפושים. לא יאומן הא? סליחה, לא יאמן.

גם כשמדובר במילים לועזיות יש צורה ודרך לכתוב אותן. אם 'היי טקיסט' רוצה להקים אתר לסטרט-אפ שלו הוא יגלה שהצורה שהוא מכיר כנכונה – "הי טק" זוכה לכ-390 חיפושים חודשיים בזמן ש"הייטק" זוכה ל-880. גם המילה סטרט-אפ לוקה באותה בעיה. היא זוכה ל-50 חיפושים חודשיים בזמן ש"סטרטאפ" זוכה ל-110.

ישנן כמה סיבות לכך: הראשונה היא בּוּרוּת. הרי השפה העברית עדיין מתפתחת. היא שפה צעירה, שמלאה במילים לועזיות ושלוקה בטעויות של צעירים. השילוב של עולים חדשים עם ישראלים עילגים גם כך, לא משפר את מצבה. רוב האנשים לא מודעים או לא אכפת להם מהצורה ומהדרך בה הם כותבים, מבחינתם זה עניין שולי. פעולה הרבה יותר מהירה עבורם היא להקליד בלי רווחים, בלי גרשיים, בלי מקפים, בלי פסיקים, בלי הגהה, בלי שכל ובתאכלס? מ'כפת להם? הם מקבלים את אותן תוצאות בכל מקרה…

האמנם? תבדקו בעצמכם ותראו. חפשו "הייטק" או "הי טק" – תקבלו כמעט את אותו הדבר… כמעט. סדר ההופעה בתוצאת החיפוש שונה במקצת מפני שההבדלים בחיפושים החודשיים למושגים הללו אינו משמעותי. אבל מה קורה כשההבדלים בחיפושים הם הרבה יותר משמעותיים כמו ההבדל בין דיג'יי (110) ל-די ג'יי (880) ל DJ (3600)? ואני מדבר על חיפושים בישראל. לפערים כאלה עשויה להיות השפעה עצומה על שיעורי הכניסה לאתר. אם תקישו את שלוש הצורות הישראליות הללו להזמין תקליטן לחתונה, תגלו שיש אתרים שמופיעים בדף הראשון בצורה אחת, אבל נעלמים לחלוטין מתוצאות החיפוש בצורה השניה.

דוגמה נוספת נוגעת במושג "מִחְזוּר" עבור עסק שמוכר, נגיד, מכשירים למחזור מים. מאחר ואף אחד לא מנקד ברשת, המושג "מחזור" יכול להתפרש גם כמחזור חודשי, ואמנם ישנם כמעט פי שניים חיפושים למושג זה (3600) לעומת "מיחזור" שזוכה לכמעט חצי – 1900 חיפושים חודשיים.

בעיה… מה עושים?

אז יש שכותבים את האתר שלהם תוך התעקשות על עברית, הגייה ושמירה על כללי דקדוק, אבל מאבדים בדרך הרבה מאוד כניסות לאתר. לעומתם יש אחרים שמקריבים הכל, כולל טקסטים עילגים, למען דירוג יותר גבוה בגוגל. מי צודק?

כקופירייטר תשובתי היא תמיד, אבל תמיד לכתוב נכון, בלי להגזים. מצד אחד ישנם יותר אנשים שמחפשים מילים מסוימות עם טעויות נפוצות, אבל צריך לחשוב על מה שקורה לגולשים שמגיעים לאתר מלא בטעויות? מהו הרושם הראשוני שהם מקבלים? בדיוק כמו טכניקת "דחיסת מילות מפתח" שכבר מזמן לא נחשבת לפרקטיקה טובה בכל הנוגע ל SEO, במיוחד לאחר שגוגל עדכנו את אלגוריתם החיפוש שלהם, כך צריך להתייחס לתוכן לקוי באתרים. תחשבו בעצמכם – האם הייתם סומכים על אתר עם תוכן שכתוב כמו הצרות שלכם ועוד מעז לבקש מכם את פרטי האשראי? כנראה שלא. בעצם בטוח שלא. והקטע הוא שכיום גוגל גם לא.

נו? איך היה? מעניין? אם כן תשקלו לכתוב לי, אם טעיתי במשהו אל תשקלו – פשוט כתבו לי במה, אבדוק ואתקן.