מה קורה מאחורי הקלעים של עדכוני גוגל?

מה קורה מאחורי הקלעים של עדכוני גוגל?

תוצאות החיפוש של גוגל השתנו במשך השנים ויש סיכוי לא רע שאפילו לא שמת לב לכך. למעשה, מאז שנת 2000 ועד היום בגוגל מעדכנים את הליכי החיפוש שלהם, וכל שנה או שנתיים יוצא עדכון משמעותי שמשפיע על תוצאות החיפוש.

למי שעוד לא יודע – תהליך האופטימיזציה של פונקציות החיפוש, זה שמספק לגולשים את המידע הרלוונטי ביותר עבור החיפוש שלהם, נקרא SEO או Search Engine Optimization. מטרת מומחי ה SEO היא לקדם אתרים ולמקד אותם בלקוחות הפוטנציאליים בדיוק ברגע שהם מקבלים החלטות או מחפשים מידע על מוצרים או שירותים מסוימים.

האבולוציה של ה SEO הייתה מאז ומעולם קרב מתמשך בין גוגל למקדמי אתרים שמנסים להערים על המערכות של גוגל המפלצתית, על פיה יישק דבר. בזמן שבסוף שנת 1990 יועצי SEO השתמשו בעיקר בטקטיקות מחתרתיות כדי ליהנות מתנועה מוגדלת באתרים שלהם ושל לקוחותיהם, גוגל קלטה את הטכניקות האלה ואלצה את מומחי ה SEO להתמקד בתוכן שיווקי אמיתי ובאינטראקציה משופרת עם הגולשים.

כיום כבר ברור שהעתיד של ה SEO יהיה ממוקד הרבה יותר בחוויית המשתמש, מושג שמשמעותו היא הפיכת דפי אינטרנט לבעלי ערך מוסף גדול יותר למשתמשים בהם. SEO משנה את פניו בכך שהוא נע מנקודת המבט הטכנית של פעם, כגון אופטימיזציה של קוד באתרים, לשיווק תוכן טהור ולסיפוק חווית השימוש באתר, שכן החברים בגוגל עושים ככל יכולתם שמנוע החיפוש שלהם ישתדרג במונחים של הבנת ההקשר התוכני בכל שאילתת חיפוש.

להבין כיצד פועלת גוגל משמעו לטוס מעלה בתוצאות החיפוש – הלא הוא הגביע הקדוש או החלום הרטוב של כל עסק. אור לעדכון 'פינגווין' הקרוב, שאמור לצאת עד סוף שנת 2015, ובמקום לבזבז זמן ומקום מיותרים, בואו ניגש מיד לעניין.

הנה כל מה שקרה למנועי החיפוש של גוגל מאז בקעו אל העולם ועד היום:

1998 – גוגל השיקה באופן רשמי את PageRank (דירוג דפים), אחת מהשיטות הרבות של Google לקביעת מידת הרלוונטית של דפי אינטרנט או חשיבותם. PageRank בדק את מספר הקישורים הנכנסים לאתר, בדק את הרלוונטיות ואת איכות הקישורים הללו והחליט איפה צריך לדרג דפים מסוימים. בסוף שנה זו מנוע החיפוש של גוגל סרק כ-60 מיליון דפים מקוונים והגיע למסקנות משלו. 1998 גם היתה השנה בה יועצי SEO החלו להופיע בהמוניהם והציעו שיטות מחתרתיות לקידום אתרים, כגון קישורים בתשלום ודחיסת מילות מפתח. כך קרה שחברות ועסקים קנו קישורים (לינקים) שמובילים לדפי האינטרנט שלהם תוך דחיסת מילות מפתח, נעזרו בקודים מסתוריים שונים בתכנות האתר שלהם והפכו את תוכן דפיהם לעיסה של מילים ומושגים שיקדמו אותם – הכל כדי לקבל תנועה ודירוג גבוהים יותר בדרך המהירה ביותר האפשרית. רק שהתוכן, איכותו וחוויית המשתמש נותרו מאחור.

2003 – גוגל פרסמה עדכון גדול למנוע החיפוש שלה שנקרא "עדכון פלורידה", שהשפיע באופן משמעותי על תעשיית קידום האתרים. עדכון זה העניש דפים שנעזרו בטקטיקות מחתרתיות פופולריות, כמו אלה שהוזכרו לעיל, ואתרים רבים שעשו כן איבדו את הדירוג שלהם.

2004 – גוגל פרסמה לראשונה את AdSense, שירות פרסום לבעלי האתרים שרוצים להציג בין תוצאות החיפוש הגוגלי, את מודעותיהם באמצעות טקסט, וידאו או תמונות. אנשים רבים ניצלו את AdSense על ידי יצירת אתרים ייעודיים Made For AdSense שמולאו במילות מפתח של AdSense. אתרים אלה היו לעתים קרובות באיכות נמוכה, מלאים במודעות לא רלוונטיות ובתוכן לא מקורי.

בשלב זה 'ספאם' עדיין היה אחד הנושאים שהטרידו את גוגל, שהתקשתה להפטר ממנו. לכן הם יצרו טכניקות מסוג "spamdexing" (אינדקס של אתרי ספאם) שהיה מורכב משתי קבוצות-תוכן ראשיות: תוכן זבל וקישורי זבל. ייצרני "תוכן זבל' השתמשו בטקטיקות כגון טעינת דפי אינטרנט עם מילות מפתח או מספרים כדי לקדם את דירוג האתר שלהם. טקטיקות קישורי הזבל כללו שימוש ברובוטים אוטומטיים שהיו סורקים דפים בהם ניתן להשאיר תגובה וממלאים אותם בקישורי אינטרנט מזובלים לאתרים שיווקיים שונים. לצערי, תופעה זו קיימת עד היום. גוגל לא ריחמה על אף אחד, ואמנם אתר חברת 'SEO firm Traffic Power', חברת קידום האתרים הגדולה ביותר מסוגה בארה"ב באותם ימים, שהשתמשה בטקטיקות מלוכלכות לעיל, הוחרם על ידי גוגל, לא הופיע עוד במנועי החיפוש שלהם ובשנת 2008 מנכ"ל החברה, מאט מרלון, נכנס לכלא.

2005 – בתחילת שנה זו גוגל פרסמה את תג Nofollow, שנתמך על ידי מיקרוסופט ויאהו, ומטרתו היא לצמצם ככל הניתן תגובות זבל באתרים. מאוחר יותר, בחודש יוני, הציגה גוגל 'חיפוש מותאם אישית', שבדק את היסטוריית החיפוש של משתמש מסוים במנוע החיפוש כדי לשנות ולהתאים באופן אוטומטי את תוצאות החיפוש שלו. זו היתה שנה קריטית עבור גוגל, שכן אחד השירותים המפורסמים שלהם נולד באותה עת – Google Analytics, שמאז ועד היום נותן לבעלי אתרים דרך פשוטה לניתוח ומעקב אחר ביצועי האתר שלהם, וליועצי SEO את היכולת לבחון את הקמפיינים שלהם.

2006 – גוגל חשפה כי דף האינטרנט של יצרנית רכבי היוקרה ב.מ.וו (BMW) הוחרם בשל טקטיקות קידום אסורות על פי ספר החוקים המשתנה של גוגל. לטענתם BMW השתמשו בטכניקת ה'הסוואה', שהראתה לגולשים תוכן מסוים ולמנועי החיפוש תוכן אחר (שמן הסתם סייע מאוד לקדם את החברה). עוד באותה שנה גוגל השיקה את Sitemaps XML, שסייע לגוגל לגלות באופן אוטומטי את הסדר והארגון על פיהם התוכן מופיע באתרים שונים. ​​זמן קצר לאחר מכן שיטה זו נתמכה על ידי כל שאר מנועי החיפוש הגדולים.

2008 – הושק Google Suggest. סביר להניח שרוב האנשים לא יודעים מה משמעות השם, אבל בהחלט מכירים את התועלת שבו. המדובר בתכונה (פיצ'ר) שמנחשת מה המשתמשים מקלידים בשורת החיפוש, ומציעה הצעות להשלמת השורה בזמן אמת. מומחי ה SEO מיד קפצו על המציאה, שכן ההשלמות האוטומטיות האלה לימדו אותם רבות על מילות מפתח בהקשרים מסוימים.

2009 – גוגל פרסמה את עדכון 'וינס'. בזמן שבגוגל טענו שהמדובר בעדכון "מזערי", יועצי SEO טענו שזה עדכון שיוצר העדפה ברורה למותגים גדולים בתוצאות חיפוש. בין אם צדקו או לא, גוגל השיקה באותה שנה גם את עדכון 'קפאין', לרבות שינויי תשתית גדולים שאפשרו לגוגל לבחון את המתרחש באינטרנט תכופות ולספק תוצאות מהירות יותר. כאילו לא די בכך, באותה שנה בדיוק גוגל השיקה את "חיפוש בזמן אמת", שכלל תוצאות מרשתות חברתיות כמו טוויטר, פייסבוק ובלוגים שונים.

2010 – לאחר שגוגל אישרה כי פייסבוק וטוויטר החלו להשפיע באופן משמעותי על תוצאות ה SEO, יועצי קידום האתרים החלו להתאים את דרכי פעולתם להשפעה המורחבת של רשתות חברתיות על תנועה לאתר. באותה שנה עיתון ה'ניו יורק טיימס' פרסם מאמר על חברת קניות ברשת שנקראה ‘DecorEyes’, שבאופן מכוון סיפקה שירות רע במיוחד ולו רק כדי למשוך המון ביקורות שליליות ברשת, שמן הסתם כוללות את שמה, וכל זאת כדי שיוכלו לקבל דירוג גבוה יותר בגוגל. אבל לא רק, על הדרך גנבו אנשי הזבל של ‘DecorEyes’ מיליוני דולרים מגולשים תמימים. גוגל הגיבה בחומרה, הסירה את האתר ממנוע החיפוש שלה, בזמן שהבעלים של החברה המפוקפקת נעצר.

2011 – גוגל השיקה את עדכון 'פנדה', אלגוריתם שנועד למנוע דירוג גבוה מאתרים באיכות נמוכה. עדכון זה אילץ אתרים לשים דגש רב יותר על איכות התוכן שלהם ומקדמי האתרים למיניהם החלו לבא במגע רב יותר עם קופירייטרים וכותבים שיווקיים לכתיבת האתרים של לקוחותיהם.

2012 – גוגל השיקה את עדכון ה'פינגווין', ש"העניש" אתרים שיוצרים לינקים וקישורים באיכות נמוכה. באותה שנה גוגל פרסמה כלי אותו ניתן לכנות 'כפתור חוסר האמון' (disavow tool), המאפשר למשתמשים לדווח ולבקש מגוגל לא להתייחס לקישורים קלוקלים מסוימים שהובילו לאתר שלהם. כלי זה עזר קצת לאתרים מסוימים להתאושש מעונשים שספגו בעבר מגוגל.

2013 – גוגל הוסיפה סוג חדש של תוצאות חיפוש שנקראות "לקריאה מעמיקה" או “in-depth” בלשון הגויים. תוצאות אלה הכילו קישורים לשלושה מאמרים חדשים שהעמיקו בנושא החיפוש והביאו לתוצאות חיפוש רלוונטיות ומשופרות יותר בכל הנוגע לתוכן גרידא.

2014 – גוגל עדכנה את אלגוריתמי פריסת הדף שלה, תוך שהיא מענישה אתרים עם פרסומות רבות מדי בחלק העליון של הדף. בנוסף, גוגל העלתה עדכון 'פנדה' מרכזי נוסף שכלל עדכוני אלגוריתם וריענון נתונים. עקב זאת ובאופן רשמי כ-7.5 אחוזים מהשאילתות בשפה האנגלית הושפעו. עוד באותה שנה גוגל השיקה את עדכון ה'יונה' (Pigeon update), שהשפיע באופן ניכר על תוצאות מקומיות ושינה את האופן בו גוגל עקבה אחר מיקום הגולשים.

2015 – כאמור, ממש בקרוב גוגל תעדכן שוב את האלגוריתם שלה, בעדכון 'פינגווין' נוסף, אבל בינתיים כבר הספיקה לפרסם עדכון 'פנדה' 4.2 שככל הידוע לא הכיל שינויים משמעותיים ו'עדכון איכות' שכן הביא לשינויים באלגוריתם הליבה והדרך בה מעובדים 'אותות איכות' של דפי אינטרנט שונים.

הפוסט הזה עזר לך? תגובה כאן למטה תשמח אותי, ושיתוף (גם למטה) מאוד יעזור.

עדיין לא נרשמת לניוזלטר של כותב טוב?!

סקר קובע שכותרות עם סופרלטיבים שליליים עובדות טוב יותר מאשר עם חיוביים

סקר קובע שכותרות עם סופרלטיבים שליליים עובדות טוב יותר מאשר חיוביים

אמונה נפוצה קובעת שסופרלטיבים כמו "הגדול ביותר", "אדיר" או "מדהים" הם חזקים ויעילים לשימוש בכותרות שיווקיות. רק שהאמונה הזו מתנפצת על רקע המציאות, שכן בסקר שכלל בדיקה של 65,000 כותרות השוואתיות הוכח בדיוק ההפך!

בהשוואה לכותרות שלא הכילו סופרלטיבים בכלל או סופרלטיבים שליליים, הכותרות עם הסופרלטיבים החיוביים הציגו תוצאות גרועות יותר ב – 29% בהשוואה לכותרות עם סופרלטיבים שליליים שהציגו ביצועים טובים יותר ב – 30%! כאילו לא די בכך, שיעור הקליקים הממוצע על כותרות עם סופרלטיבים שליליים היה גבוה במספר שכמעט ולא מתקבל על הדעת – 63% (!) ביחס לכותרות שמכילות סופרלטיבים חיוביים.

אז למה אנחנו כל כך נמשכים לכותרת עם מילים שלילית? כדי לענות על השאלה הזו נציג את פרטי הסקר ברזולוציה גבוהה יותר:

הסקר המדובר בוצע על ידי חברת Outbrain. למי שלא בקיא – המדובר בפלטפורמה פרסומית מצליחה שעוזרת למפרסמים לקבל תנועה רבה יותר לאתרים ולשאר האפליקציות שלהם, באמצעות קישורים רלוונטיים (כותרות) לחומר אותו קוראים הגולשים ברשת. בדרך כלל מדובר באתרים ובכותרות מתחומים כמו חדשות, משחקי וידאו, סרטים, טלפונים סלולריים ועוד.

לניתוח הכותרת שלהם הם דגמו כ 65,000 כותרות קישור (לינקים) בין החודשים אפריל ויולי של שנת 2012, ומדדו את השפעתן על הלחיצות. התוצאות, כאמור, היו מאוד מעניינות. לא רק שכותרות עם ביטויים חיוביים הניבו תוצאות שליליות, למעשה העדרם לחלוטין שיפר את שיעור הקליקים, והכלת ביטויים שליליים אף גרמו לעלייה ניכרת בלחיצות על הכותרות הללו.

כנראה שב – Outbrain התקשו להאמין למראה עיניהם, שכן הם יצאו לבדיקה נוספת וחקרו את העניין מחדש בין החודשים אוגוסט לספטמבר 2012… וגילו שאותן תוצאות "מוזרות" התקבלו שוב.

"מה זו המשיכה הזו לשליליות והסלידה מחיוביות?" שאלו את עצמם. הם הגיעו לכמה תובנות מעניינות שמתבססות על פסיכולוגיה חברתית: סלידת הקהל מסופרלטיבים חיוביים עשויה להיות תוצר של שימוש יתר בהם. תחשבו כמה פעמים שמעתם את המילה "מדהים" בשנים האחרונות ותבינו על מה הם מדברים. מרוב שימוש בסופרלטיבים חיוביים (תולדה של לא מעט צביעות חברתית) ותוצאות הפוכות לחלוטין, הקוראים כבר לא מאמינים לכותרות שכאלה.

מצד שני, כותרות שעשו שימוש שלילי במילים כמו, למשל, "לא תאמין כמה רע תרגיש אם לא תנסה את זה", נתפסות כאותנטיות יותר. בזמן שסופרלטיבים חיוביים הפכו לקלישאות ריקות, סופרלטיבים שליליים הפכו למעניינים, בלתי צפויים ומסקרנים.

חשבו על זה, הרי זה אפילו הגיוני – סופרלטיבים חיוביים מנצלים את חוסר הביטחון שלנו, בזמן ששימוש במילים כמו "עצור", "לא", "אל" מעורר תגובה. בני האדם מרגישים צורך תמידי להשתפר, להיגמל מהרגלים רעים ולרכוש במקומם הרגלים טובים. כותרות שמכילות סופרלטיבים שליליים מצביעות על משהו שאנחנו צריכים להפסיק לעשות או משהו שכדאי לתקן. כותרות כאלה הן "חומר" חזק יותר עבור בני האדם בכלל ועבור הגולשים בפרט.

הנה שתי דוגמאות לשתי כותרות עם מילים שליליות ושתיים חיוביות, שיוצרות את האימפקט המדובר:

"להיות בינוני לא יביא אותך לשום מקום: כך תוכל ליצור תוכן מדהים", "ארבעה דברים שכל מקצוען צריך להפסיק לעשות מיד". ולעומתן שתי דוגמאות לכותרות שעושות שימוש בסופרלטיסים חיוביים: "ארבע דברים מדהימים של כל מקצוען חייב לעצמו", "אם תהיה מדהים תוכל ליצור תוכן מדהים".

למה כל זה חשוב בכתיבה שיווקית? זכרו את המאמר שפרסמתי כאן בעבר, שמצטט מחקר שקובע כי 8 מתוך 10 אנשים יקראו את הכותרות שלך, אבל רק 2 מתוך 10 יקראו את שאר התוכן שלך.

עכשיו, כשיש בידך את אחת התובנות החשובות בכתיבה שיווקית, יש לך את הכלי הדרוש כדי להזיז את העסק שלך צעד נוסף קדימה ברשת.

נא להגיב למטה תוך שימוש באיזה סופרלטיב שבא לך… דעתך חשובה לי!