שילובי הצבעים שיחבלו במאמצי המכירה שלך

נכון. אני לא מעצב גרפי, אבל כל קופירייטר מנוסה כבר יודע שלא משנה כמה יכתוב טוב לאתר או לדף נחיתה – אם העיצוב גורם לאנחות ייאוש, גם טקסט גאוני לא שווה גרוש.

שילוב צבעים בעיצובי הרשת הם לא רק עניין אסתטי, הם משמשים להעברת מסרים וערכים שאמורים לתמוך במותג או ברעיון שיווקי, ובטח לא לגרוע ממנו.

חשבו לרגע על הלוגו של מקדונלד'ס, עם הצבעים הצהובים והאדומים הבהירים שלו. מה היה קורה אם צבעי הלוגו שלהם היו משתנים, למשל, לחום בשילוב כחול? בונה תאבון?

ומה עם הסמל של Nike? היה עובד באותה מידה עם גווני ניאון ירוקים?

nike

עובדה היא שהצבע שבחרת לעיצוב הדף שלך ברשת משפיע על הדרך שבה גולשים קונים ממך. זה קורה ב – 50% על ידי טקסט מכירתי טוב וב – 50% על ידי בחירת צבעים שמשדרים מקצועיות, ידידותיות, בטחון, סמכותיות, עושר, חוכמה ועוד.

בחירת צבעים משמעותית במיוחד כשמדובר בשילובי צבעים כחלק מהנוכחות המקוונת של המותג. רוצה שהצבעים שבחרת יעוררו את הרגשות הנכונים בקרב הגולשים לדף שלך? רוצה שיגבירו אמון ועניין במוצריך? כדאי להקשיב למה שמעצבים בכירים אומרים על 5 הטעויות הקטלניות ביותר בבחירת צבעים לעיצוב דפים ברשת, שממש לא כדאי לך לחזור עליהן בדפים המקוונים שלך:

5 טעויות בבחירת צבעים שיחריבו את מאמצי המכירה שלך:

לא לשחור מוחלט – כן ל"חמישים גוונים של אפור": שחור מוחלט לא קיים על פני כדור הארץ. המוח האנושי מעולם לא הבחין בו ואם כן, רק בדמיון. אם רוצים להשתמש בשחור יש להוסיף לו גוונים של אפור. שילוב של שחור ואפור יוצרים קומבינציית צבע שהרבה יותר נוחה לעיניים ופחות מדכאת.

אדום וירוק מסוכסכים: אדומים וירוקים חייבים להכיל לפחות צבע אחד שונה ביניהם. למה? אנשים בעלי עיוורון צבעים מסוג מסוים מתקשים להבדיל ביניהם. שני הצבעים הללו נמצאים בשתי קצוות סקלת הצבעים ומן הסתם מתנגשים. בנוסף, יש הטוענים שלבני האדם באשר הם יש אסוציאציות פסיכולוגיות חזקות בנוגע לשני הצבעים הללו (ולא רק בהקשר של קבוצות כדורגל או כדורסל) ולכן, אם משתמשים בהם, כדאי להפריד ביניהם.

Capture4654

אמרו לא לצבעי ניאון בתפריטים ובלחצני פעולה: מעצבים מנוסים קובעים שבצבעי ניאון מותר להשתמש רק באילוסטרציות אמנותיות – ציורים, איורים וכדומה – ותו לא! אם משתמשים בצבעי ניאון בלחצנים ובתפריטים התוצאה היא איומה ומגדילה את הסיכוי שתניעו מישהו להקאה על פני הסיכוי שתניעו מישהו לפעולה.

לא להשתמש, כמובן, בצבעים בהירים על רקע מאויר, או לבן: יש מגמה ברשת – עליה במספר האיורים/תמונות בכותרות הדפים (header) ואיתם גם עליה בטעויות העיצוב שנעשות שם. רבים מדי משתמשים בבהיר על בהיר או בכהה על כהה. טעות נפוצה נוספת היא שימוש באפור בהיר מדי על רקע לבן או בצבעים בהירים על רקע מאויר שיוצרים תחושה 'מקושקשת'.

המתכון לכאב ראש: מיגרנות לא קורות, הן נגרמות. והן נגרמות ביתר שאת תוך שימוש בצבעים בהירים שמופיעים על רקע צבעים בהירים אחרים. חייבים להשתמש בשני צבעים בהירים אחד על גבי השני? הכהו לפחות את אחד מהם.

Ca987pture

וכל זה למה? כי גם אם כתבת אתר מדהים או דף נחיתה שלא מהעולם הזה, והטקסט שלך זכה לתשבחות מבוש ועד כוש, בחירת צבעים רעה עלולה להחריב את כל מאמציך. לא אני אמרתי, אני כולה כותב (טוב), מעצבים גרפיים מהמובילים בעולם קובעים כך, וכדאי להקשיב להם, במיוחד כשמשקיעים מחשבה וזמן בבניית טקסט מכירתי מוצלח.

הרשמה לניוזלטר של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית

5 שורות פתיחה איומות למיילים ולמכתבי מכירה

ניגשת פעם לאדם זר שיכול לפתוח בפניך עולם של טוב והצגת את עצמך באופן מוצלח? זו יכולה להיות משימה מפחידה למדי. לא יודע מה אתך, אבל אף פעם לא ניגשתי לאדם שביקשתי את עזרתו בלי איזו תוכנית או רעיון למה אגיד ואיך אגיד את זה. אחרי הכל, אנשים מקבלים רושם ראשוני עליך בעשירית השניה – כך שמטורף ככל שזה ישמע, משפט פתיחה צולע יכול לחבל במערכת יחסים שלמה.

אבל, למרות שתמיד הייתי אסטרטג בכל הקשור למשפטי הפתיחה הבינאישיים שלי, כשהתחלתי ליישם את אותה רמה של מחשבה במשפטי הפתיחה של המיילים השיווקיים שאני שולח, גם ראיתי תוצאות. אחרי שהעפתי מבט מנתח בשורות הראשונות שהשתמשתי בהן, זיהיתי כמה "פלופים" איומים שזרקתי מהרפרטואר שלי. לתמיד. ומה קרה לשיעור התגובות שקבלתי בעקבות כך? יותר מאשר הוכפל!

לפניך חמישה משפטי פתיחה איומים שכדאי מאוד שתמנע מהם במיילים ובמכתבים השיווקיים הבאים שלך:

"שמי הוא": זו אחת משורות הפתיחה הכי גרועות שיש, כי… אם להיות כנים, אנשים לא ממש מתעניינים בשם שלך. כלומר מייל שמתחיל ב: "שמי צליל אבוקסיס ואני מנהלת חשבונות עבור…" ישלח את מקבלי המכתב לשינה עמוקה. חוץ מזה, קל עבור לקוחותיך הפוטנציאליים לדעת את שמך, אם הם רוצים בכך. כל מה שהם צריכים לעשות זה להסתכל על כתובת הדוא"ל שלך או על החתימה האלקטרונית.

למרבה המזל, תיקון הטעות הזו הוא קל: פשוט מסירים את משפט הפתיחה הזה מהמכתב ומתחילים ישר מהמשפט השני. הנמענים שלך יעריכו את העובדה ש"חתרת למגע" במהירות ובלי לעייף אותם.

"אני עובד/ת עבור…": לפתוח את ההודעה שלך ככה זה אפילו גרוע יותר מאשר לפתוח עם שמך. לא רק שזה משעמם ולא מקורי, זה כמו להרים שלט ענק במוחו של הנמען שעליו כתוב: "אני מנסה למכור לך משהו!!!".

מצד שני, לספר עבור מה או מי עבדת יכול להיות שימושי אם החברה ידועה, או אם פגשת את הנמען לפני כן. פרט כזה יעזור לרענן את הזיכרון שלו. עם זאת, רצוי לשלב את שם החברה שלך באופן טבעי.

כדי לתת לך מושג מה זה "טבעי" הנה דוגמה: "היי יניב, טל מאור המליץ לנו ליצור קשר. אני עובדת עם טל כחלק מהצוות של 'כותב טוב'. זו בעצם הסיבה בגללה אני פונה אליך, הוא אמר שאתה עובד על הרחבת הצוות שלך ו…". האזכור של 'כותב טוב' מרגיש במכתב לדוגמה הרבה יותר טבעי, כי הנמען כבר מכיר חלק מהצוות שעובד ב'כותב טוב', כך שאם לנמען יש קשר עם טל מאור, אפשר גם להזכיר את שם החברה בלי לחשוש.

"הידעת ש…?": לפעמים כותבים לא מקצועיים מנסים ליצור דחיפות מאולצת במכתבים שלהם באמצעות שאלה רטורית בפתיחתם, למשל: "הידעת שכיום לאדם הממוצע יש פי שלושה מיילים שלא נקראו בתיבת הדואר שלהם בהשוואה לתיבת המייל הממוצעת של לפני ארבע שנים?" (כן, זה נתון נכון, לא המצאתי אותו).

רק שיש לי חדשות רעות עבור כל מי שמאמין שהקוראים את השורה הזאת יחשבו: "וואו! לא ידעתי! אני חייב לעבוד עם האיש הזה…". ההפך. התגובה האופיינית לשורת פתיחה כזאת היא יותר בכיוון של: "אוי לא… אם ארצה לצפות בשיטת מכירה דביקה אעבור לערוץ 21 בשלט… למחוק!".

חשוב להבהיר כאן ועכשיו – אפשר להשתמש בנתונים סטטיסטיים מסקרנים ליצירת אווירה של דחיפות יתרה, אבל לא להפיל אותם כרעם ביום בהיר כבר בשורת הפתיחה. טקטיקה כזו לא תייצר תגובה רצויה. ואם כבר התחלת עם נתון "הידעת" שכזה, יש לוודא שהוא נתפר באופן אישי למצב הייחודי של הנמען, ולשלב אותו באופן טבעי במייל, כמו למשל בדוגמה הבאה:

"משווקי דוא"ל כמוך בדרך כלל נאבקים כדי לשפר את שיעורי הפתיחה שלהם. אחרי הכל, לאדם הממוצע יש יותר מ – 300% מיילים שלא נקראו בהשוואה למצב לפני ארבע שנים…". אני יודע, קצת קשה לייצר נתון ספציפי שכזה כששולחים את אותו מייל או מכתב לכל העולם ואשתו. אז פשוט יש להימנע מזה בתור פתרון גורף.

"מזל טוב על …": יש בעולם דבר שנקרא אירועי 'טריגר', שהם תירוץ מעולה לפתוח שיחה. ילד נולד, נכד התגייס, מישהו זכה בלוטו, חברה זכתה בפרס… כאלה. אבל סתם כך? לפתוח את המייל או מכתב המכירה שלך עם ברכות על כלום ושום דבר, זו טעות קשה. זו פתיחה חלולה ועצלה. למרות שאנשים אוהבים שמברכים אותם על דברים אמיתיים שהתרחשו בחייהם, כשמקבלים פתיחה כזו מאדם שלא מכירים ורוצה מאתנו משהו, זה בסך הכל זועק "אני מכתב מכירות".

כדי לוודא שלא שפכת מילים על הדף בצורה עיוורת וקיווית שיצא מהן משהו טוב, יש להיות ספציפיים, אבל ממש ספציפיים עם ה"ברכות" במכתב הבא שלך.

למשל, במקום לכתוב: "מזל טוב על קבלת המימון לסטרט-אפ שלכם…" אפשר לכתוב, "בדיוק קראתי שזכיתם במימון של מיליון וחצי דולר לסטארט-אפ שלכם. מזל טוב! התוכנית שלכם לצמיחה נשמעת מלהיבה, ובמיוחד ההתרחבות שלכם לשוק העולמי…" או משהו כזה. והבונוס? ניסוח כזה נותן לך תנופה אדירה לשורה הבאה.

(רוצים לשלוט בניסוח מכירתי שמביא תוצאות? לוחצים כאן)

"בדיוק חשבתי לעצמי ש…": אולי לחברים הכי טובים שלך אכפת מה בדיוק חשבת לעצמך. אבל לנמענים שלך? לא אכפת. אז במקום להתחיל עם "כבר הרבה זמן חשבתי לעצמי" ומיד לעבור לאינטרס האמיתי שלך במכתב, יש פשוט להפוך את כל ההצהרה הזו:

למשל,  לא נכון לכתוב: "בדיוק חשבתי לעצמי על הרכישה האחרונה שלכם ו …".

כן נכון לכתוב: "הרכישה האחרונה שלכם ביום חמישי גרמה לי לחשוב ש…".

מה כבר ההבדל? שהגישה האחרונה מרגישה הרבה פחות אנוכית, פשוט מפני שהיא גם יותר ספציפית ובעיקר עוסקת בנמען כבר בפתיחה, במקום בעצמך. זה בכלל כלל ברזל בעולם המכירות בעל פה או בכתב: אף פעם לא מתחילים שיחה על עצמך. אם מצאת את עצמך אומר יותר "אני" מאשר "אתה" או "אתם"… לא טוב.

יצירת רושם ראשוני טוב עם לקוח פוטנציאלי עלולה להיות משימה מסובכת, אבל אחרי שמחקת את חמשת שורות הפתיחה הכושלות הללו מהרפרטואר שלך, יהיה לך סיכוי הרבה יותר טוב להצליח. כי בינינו? לפעמים, מה שלא אמרת יותר מעניין ממה שאמרת.

יש לך רעיונות נוספים למשפטי פתיחה מזעזעים שעדיף להשמיט ממכתבי מכירה או מיילים שיווקיים? מספרים לי על זה כאן למטה.

הרשמה לניוזלטר של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית