5 שיטות פשוטות לבדיקת הכותבים שלך

5 שיטות פשוטות לבדיקת הכותבים שלך

ההבדל בין כותב טוב לכותב בינוני הוא עצום. כותבים טובים לא רק זריזים במלאכתם, הם מתחברים לכל חומר, גם כזה שאינם מבינים בו, והם סוג של תת-מקלע שיורה רעיונות מוצלחים ומצליח לנסח אותם בכתב. ואילו כותבים רעים? כותבים רעים יכולים לנסות ולהטעות אותך עם טקסטים מהירים אבל בדרך כלל עם תחביר רע, תוכן דליל וקשר קלוש בין נושא הכתיבה לתוצאה.

למה בכלל צריך את השיטות האלה? מפני שטרם נוסחה שאלת הקסם שתספק לך תשובה חד משמעית בנוגע ליכולת הכתיבה של אדם זה או אחר. למעשה אין בעולם שאלה שאפשר לשאול כותב/ת פוטנציאלי/ת שבאמת יכולה להבדיל בין הטובים לגרועים שבהם. כדאי לשים לב שלא כל אחת מהשיטות הבאות עוסקת רק בכתיבה, ולא במקרה. הרי חלק מתפקידו של כותב טוב זה להיות חוקר טוב שיודע לחפש חומרים ברשת, אבל אני יכול להבטיח לך שאם הכותבים שלך עוברים בהצלחה את המבחנים הקטנים האלה, כתיבתם במקום טוב.

1. משימת כתיבה:

כדאי ליצור עבורם משימת כתיבה על הנושא עליו יתבקשו לכתוב, ושיכתבו אודותיו משהו בין 300 ל 500 מילים. הנחיות הכתיבה צריכות להיות דומות לאלה שבאמת יקבלו כשתתחילו לעבוד יחדיו, כך שאפשר יהיה לראות איך יגיבו בזמן אמת. לדוגמה: אם ציפית לאזכור של מושג מסוים כמה פעמים במהלך הטקסט, יש להנחות אותם בהתאם גם במבחן זה כדי לבדוק איך ישלבו אותו והאם יש היגיון בין שילוב המילה לקונטקסט.

2. ש"יחפשו את המטמון" בגוגל:

פעמים רבות כותבים נדרשים לכתוב על נושאים שהם לא מבינים בהם. במקרים כאלה אין להם ברירה אלא לפנות לחברו הטוב ביותר של הכותב – גוגל – לשם מחקר באינטרנט. כדאי לתת להם רשימה של חמש עד עשר שאלות עליהם יצטרכו לענות במחקר שכזה. לא רק שאפשר ללמוד מהמבחן הזה על יכולת החיפוש שלהם, זו בדיקה שגם תראה לך מה הכותבים שלך תופסים כמקור אמין.

3. מה לא בסדר עם זה?

מומלץ לבקש מהם לערוך עמוד טקסט שכתוב לא משהו. בדיקה זו מראה את מודעותם של הכותבים לשגיאות נפוצות, תחשוף טעויות שהם עלולים לעשות בעצמם, והכי חשוב, זו בדיקה שתוכיח את יכולת העריכה שלהם… הרי בלי עריכה טובה אין כתיבה טובה.

4. שימלאו את החלקים החסרים:

כדי לוודא שהכותבים שלך יודעים את ההבדל בין מילים ומושגים שרבים טועים בהם, יש לתת להם למלא משפטים בהם המילים הרלוונטיות חסרות. נותנים להם בין חמישה לעשרה משפטים שכאלה, כשבכל משפט שני חללים ריקים. יכולתו של כותב להתאים את המילה הנכונה במקום הנכון יכולה ללמד רבות על הידע הכללי שלו, על הדמיון ועל הגמישות בכתיבה. בנוסף זה תרגיל ש(כמעט) יבטיח לך שכשיכתבו עבורך לא יחזרו על טעויות נפוצות שרבים נופלים בהן. רק יש לוודא שהמילים או המושגים הבעייתיים חברים במשפט, אחרת לא ניתן יהיה להסיק שום מסקנה בעלת משמעות.

5. לבקש מהם לשכתב כותרת:

כתיבת כותרות קצרות שתופסות את תשומת הלב היא מיומנות חיונית עבור כותבי תוכן. כדי לבדוק את היכולת הזו יש לתת להם חמש עד עשר כותרות מגושמות, ארוכות ולא מעניינות במיוחד ולבקש מהם לשפר אותן. אפשר ואפילו מומלץ לתת להם מגוון רחב של כותרות מתחומים שונים, חלקן ארוכות מדי, אחרות עמוסות ב"מילים רעות" ועוד איזו כותרת או שתיים שפשוט נשמעות לא טוב. רק כך ניתן לבדוק את כישורי כתיבת הכותרת שלהם ולוודא שהם יודעים את כל הטכניקות הבסיסיות של כתיבת כותרת טובה.

וכל זאת למה? מפני שרגע לפני ששכרת את שירותיהם של כותב/ת והתחייבת לתשלום הגון עבור שירותיהם, יש לוודא שהם יכולים לספק את התוכן האיכותי שציפית לו ובזמן קצר. אפשר להאמין לכותב מנוסה כמוני כשאני מתחייב שכל אחת מהטכניקות הללו וכולן ביחד יתנו לך יותר מתחושה טובה (או רעה) למועמדים הפוטנציאליים שלך וליכולת הכתיבה שלהם.

יש לך רעיונות נוספים משלך לבדיקת איכותם של כותבים? אשמח לתגובה למטה.

הרשמה לניוזלטר של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית

המדריך המקיף והתמציתי ביותר על יצירתיות

רוברט אוונס וילסון הוא סופר, הומוריסט ויועץ חדשנות, שעובד עם חברות שרוצות להיות תחרותיות יותר ועם אנשים שרוצים לחשוב כמו ממציאים. הפוסט הבא מבוסס רובו ככולו על מאמר שהעלה בנושא פיתוח יצירתיות והוא בין המדריכים המקיפים, ובאותו זמן – התמציתיים, לפיתוח אחד המרכיבים החשובים בחיים. זה פוסט שיכול להיות מרתק לכל מי שיצירתיות קורצת לו, ובפרט לכל הכותבים באשר הם, שרוצים להוסיף לכתיבתם תבלין קריטי. שווה להשקיע בו כמה דקות.

באקלים העסקי והתחרותי של היום, יצירתיות כבר לא יכולה להיות נחלתם של אמנים וממציאים בלבד. השוק משתנה במהירות, ובלשונו של יו"ר אינטל, אנדרו גרוב, חברות צריכות "להסתגל או למות!". כל ארגון צריך אנשים – בכל רמה – שיכולים להניח רעיונות טובים וחדשים על השולחן, אנשים בעלי יכולת להביא שימושים חדשים למוצרים ישנים, טכניקות חדשות לסגירת עסקאות, שיטות חדשות להגדלת פרודוקטיביות או, בעידן זה שמלא בחסכנות ובצמצומים, דרכים חדשות לעשות יותר עם פחות.

הבעיה היא שהרבה אנשים לא מאמינים שיש להם יכולת יצירתית. לאחר שנים רבות ומעצבות של חיים בבתי הספר, שבהם לימדו אותנו להתאים את עצמנו לשיטה (במקום באמת לחשוב), רוב האנשים מאמינים כי יצירתיות היא מתנה שרק מעטים נולדים איתה. החדשות הטובות הן כי חדשנות היא לא מתנה של יחידי סגולה, אלא מיומנות שניתנת לפיתוח. זו מיומנות שניתן לרכוש בכל גיל ומיומנות קריטית בעולם העסקי של ימינו. הטריק הוא לעודד אותה לצמוח. אז… איך עושים את זה? ואיך עושים את זה באופן יצירתי?

חתן פרס נובל, אלברט ג'ורג', הלא הוא האיש שגילה את ויטמין C (ואפשר להניח שצרך אותו מאז בכל בוקר), הציע את התשובה הבאה: "יכולת הגילוי מורכבת מהיכולת לראות את מה שכולם ראו, אבל לחשוב על מה שאף אחד לא חשב".

נשמע די קל, נכון? אבל, כשמתחילים לחשוב על כל הדברים שכבר ראינו בחיים שלנו מבינים עד כמה באמת לא חשבנו מחשבות חריגות על רוב הדברים שראינו. עובדה היא שרובנו כבר מסתכלים על הדברים שחולפים בחיינו באותו אופן, פעם אחר פעם. פרנק באום, הסופר האמריקאי שכתב את 'הקוסם מארץ עוץ' וסדרת ספרי ההמשך אמר: "אם אתה עושה את מה שתמיד עשית, תקבל את מה שתמיד קבלת".

נו, אז איך מפסיקים להסתכל על כל הסובב אותנו תמיד באותה דרך?

המפתח לחדשנות יצירתית מתחיל בלהסתכל על אותם דברים מוכרים בדרכים שונות – או במילים אחרות – לקבל פרספקטיבה חדשה על החיים. אבל זה עונה רק על חלק מהשאלה לעיל. התשובה המלאה מגיעה דרך ההבנה כי המהות של יצירתיות מופיעה דרך פתרון בעיות קשות וסיפוק צרכים, או כמו שהפילוסוף אפלטון אמר: "הצורך (Necessity) הוא אבי ההמצאה".

אפלטון בעצם אומר לנו שהסיכוי הטוב ביותר שיש לנו להיות יצירתיים מופיע כשאין לנו ברירה!

אנחנו גם עשויים להיות יצירתיים כשמשהו מעצבן אותנו… הרי זה הגלגל החורק שבדרך כלל מקבל את רוב השמן…אם נחשוב על כל המשימות שעלינו לעשות – בין אם בעבודה או בבית – אני מתערב אתך שיש לפחות אחת שממש שנואה עליך, ומה לעשות, זו תמיד המשימה האחת הזו שפשוט אי אפשר להימנע ממנה. אבל, וזה חשוב, המשימה המעצבנת הזאת היא גם הזדמנות מצוינת לשיפור יצירתי בביצועה.

אם תהית איך אפשר לחשוב באופן יותר יצירתי כדאי להתבונן באנשים יצירתיים וללמוד את המאפיינים שלהם. שימו לב שלכל ההוגים היצירתיים, הממציאים, היזמים, הסופרים והמשוררים, יש שלוש תכונות עיקריות: מבין אלו, בראש ובראשונה, היא האמונה והביטחון שהם אנשים יצירתיים. תשעים אחוז מלהיות יצירתי מבוסס על האמונה והביטחון שאנחנו מספיק יצירתיים כדי לבוא עם תשובה טובה ופתרון מבריק בעת הצורך.

המאפיין השני של אנשים יצירתיים הוא שהם בעלי חשיבה גמישה, גם כשהם לא חייבים. אנשים יצירתיים נוטשים דרכי מחשבה מסורתיות במכוון, בציפייה להגיע לכיוונים חדשים. במילים אחרות, הם מוכנים לקחת סיכונים כדי לשבור את הכללים. האמת היא שכל אחד יכול לנסות את זה באופן יזום; בוחרים פריט כלשהו מהשולחן וחושבים על שימוש אפשרי נוסף בו, מעבר למצופה. דרך נוספת היא לבחור שני פריטים ולנסות לשלב ביניהם כדי להמציא תועלת חדשה. הרי ההגדרה של חדשנות היא שילוב בין שני רעיונות קיימים או יותר, לאחד חדש ומבריק. הלכה למעשה, מחלקות ה R&D (מחקר ופיתוח) בחברות ענק מעסיקות אנשים יצירתיים ומבקשות מהם לשבת סביב שולחן אחד ולעשות בדיוק את זה.

התכונה השלישית והחשובה ביותר של אנשים יצירתיים חושפת אותם לחוויות חדשות ונקודות מבט רעננות. על ידי פתיחות דעת לגירויים חדשים הם ממש סוללים דרכי מחשבה חדשות במוחם, מייצרים חיבורי חשמל חדשים בין תאי מוחם ופותחים ערוצים נוספים ליכולת החשיבה שלהם. לאחר מכן, כשהם נתקלים בבעיות, אין להתפלא שמוחם טעון בתוספת כוח שמסייעת להם.

וגם אם אנחנו יצירתיים בטירוף, למה כל כך הרבה פעמים אנחנו ממש צריכים להכריח את עצמנו לנסות דברים חדשים? בגלל שרובנו עבדנו קשה כל חיינו כדי ללמוד ולקיים את דפוסי המחשבה הנוחים וההכרחיים לחיים בחברה. אלו דפוסים שאין לנו ברירה אלא לעקוב אחריהם בכל יום. לדוגמה, מישהו יכול לדמיין את עצמו ממציא מחדש בכל יום את שגרת הבוקר שלו מהרגע שקם מהמיטה ועד שנכנס למכונית? אין מצב. רבים מדפוסי החיים הללו הם קיצורי דרך שחוסכים זמן ומשקפים מאמצי יצירתיות קודמים. רק שחדשנות דורשת מאתנו יותר, ופירושה הוא שעדיין יכולה להיות דרך קלה ופשוטה יותר שרק מחכה להתגלות.

כוח הרצון שלנו לפתור בעיה הוא המפתח לכמה מהר ובאיזו יעילות נצליח לפתור אותה.

צעד ראשון וחשוב לרעיון חדש ומקורי לפתרון בעיות הוא ליזום את תהליך הגילוי. עושים זאת על ידי זיהוי הבעיה באופן ספציפי ככל האפשר. רק אז אפשר לתת לה תשומת לב ממוקדת, כלומר, זמן ואנרגיה. אם הרצון שלך גדול מספיק, והשקעת מאמץ מחשבתי כלשהו לפתרונה, כוח המחשבה שלך ימשיך לעבוד למען פתרונה 24/7. פעמים רבות התשובה שאנחנו מחפשים מופיעה בראשנו בזמן הכי פחות צפוי. קחו לדוגמה את אלברט איינשטיין, שסיפר שתורת היחסות שלו, שתמציתה מופיעה בנוסחה E = MC2, באה לו בחלום.

(כקופירייטר שנדרש פעם אחר פעם לבוא עם פתרונות יצירתיים לבעיות כתיבה שגרתיות כמו שמות, סלוגנים, משפטי מחץ לבאנרים, כותרות, טקסטים מקוריים לאתרים, לספרים וכו', אני יודע שאם רק אפתח את הקובץ ואקרא את הבריף, אני יכול להתפנות לדברים שגרתיים אחרים בזמן שהחומר מתבשל במוחי עד שמגיע הרעיון)

הנה שתי דרכים פשוטות בעזרתם נוכל לחשוף את עצמנו לגירויים חדשים: ראשית, פשוט לקרוא יותר. לקרוא ספרים ומגזינים שונים ומגוונים, לא רק את אלו ש"באים לנו טבעי", ממש לבחור את אלה שעוסקים בנושאים שאין לנו מושג בהם. שנית, להקשיב לתמהיל רחב של תחנות רדיו. ממש לבחור פורמט שונה בכל שבוע, ושוב, לא רק תחנה שאנחנו יודעים שנהנה ממנה. רק כך נוכל להכריח את עצמנו לרכוש – או לפחות לנסות לרכוש טעמים חדשים.

לחיות אורח חיים יצירתי זה דבר נהדר, אבל מדי פעם צריך תשובות כאן ועכשיו. מה קורה שדווקא בעת צורך שום דבר יצירתי לא מגיע מכיוון המוח? הנה כלי חדשנות שיעזור לך להניע את היצירתיות שלך כשהכי צריך אותה: אני קורא לזה "לנסח את זה בכתב": כותבים כל מה שיודעים על הבעיה; כל היבט וכל דבר שמשפיע עליה. כשעושים זאת כדאי להעמיד פנים כאילו אנחנו כותבים מאמר ארוך או דו"ח מפורט עבור צד שלישי שלא יודע כלום על הנושא, אבל חייב לדעת הכל. תהליך הכתיבה הזה יאפשר לנו להביט על הסוגיה מזוויות חדשות – וזה המפתח שפותח את תיבת הפנדורה במוח.

(אחת הדרכים הטובות ביותר לגלות סלוגן עבור חברה שניסתה כבר הכל הוא פשוט לקרוא כמה שיותר חומר שנכתב עליה. לא תאמינו איך בדרך זו סלוגנים קופצים מבין השורות)

אם יש לך כמה אנשים לעבוד איתם, דרך מהנה ויצירתית ליצור רעיונות חדשים היא סיעור מוחות. כל מי שמצא עצמו בישיבת סיעור מוחות יודע שכשקבוצה מתכנסת וכולם זורקים רעיונות בסוף מוצאים אחד שעובד. עם זאת, על מנת ליצור סיעור מוחות מוצלח, יש להקפיד על כמה כללי ברזל:

  1. כל הרעיונות תקפים. (אין רעיון רע. יש רק "יש רעיון" או "אין רעיון"). כלל כזה מעודד אנשים לקחת סיכונים ולהציע רעיונות שערורייתיים.
  2. כל המשתתפים שווים, ולאף אחד לא מותר למתוח ביקורת על רעיון של מישהו אחר.
  3. רעיונות רבים ככל האפשר עוזרים – ממש להקפיד דווקא על כמות מעל איכות – את המיון עושים מאוחר יותר.
  4. להרחיב את הרעיונות שהוצעו ככל הניתן. בונים על הקיימים או מפתחים אותם כדי לקחת את תהליך סיעור המוחות לרמה חדשה.

פיתוח יכולתך לחשוב באופן יצירתי מכינה אותך להתמודדות עם מצבי חיים קשים ככל שיהיו, ועוזרת לך לחשוב מהר ובתנועה. יצירתיות מסייעת לך לזהות הזדמנויות שאחרים מחמיצים ובנוסף תעזור לך להפיק את המרב מהחיים. כשהמוח שלנו פתוח לגירויים חדשים, מתגלים דברים מלהיבים שאפשר לעשות. אם תבחרו מדי פעם לעשות, לומר או לכתוב את הפחות מקובל ואת הפחות צפוי, תגלו מחשבות ורגשות חדשים… התכוננו להיות מופתעים לטובה!

הרשמה לניוזלטר של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית