10 טכניקות מגובות במחקרים לשכנוע עוצמתי בכתב

תקשורת טובה היא נשמת אפה של המכירה. הצלחה בסגירת עסקאות, מתן ערך, הסבר נכון של המורכבות – כולם מרכיבים שמסתמכים על היכולת שלך להביע את עצמך בבירור ובצורה משכנעת. כתיבה שיווקית בעידן המודרני הפכה לזן מיוחד של תקשורת. רמת הקשב ירדה, רמת הרפרוף עלתה ואנשים כבר לא קוראים כמו פעם. לכן, במיוחד כיום, יש לך חלון הזדמנויות קטן מאוד כדי ללכוד את תשומת הלב של הקוראים ולשכנע אותם להתקרב צעד אחד נוסף לקראת רכישת מוצריך.

הצ'ק ליסט הבא, שנשען על הוכחות מחקריות, מורכב מטכניקות שכנוע עוצמתי בכתב, שיוסיפו קילוגרמים חשובים לפטיש המכירה שלך. למעשה יש פה עשרה דגשים שכאלה, ואני לא ממליץ לדלג אפילו על אחד מהם. 

1) לדעת את הקהל שלך: אוקיי, זו לא בדיוק עצה לכתיבה שיווקית פרופר, אבל זה הבסיס שעליו בנויה יעילות הטקסט המכירתי שלך. אם אין לך כל היכרות עם הקהל שלך ועם צרכיו – לא משנה מהי איכות כתיבתך, השכנוע הופך קשה כפליים.

2) הוכחה חברתית: הוכחה חברתית מתארת את הנטייה האנושית לקבל החלטות על סמך החלטות של אנשים אחרים. הסיבה שזה עובד היא שרובנו מאמינים שהחלטות רבות כאלה משקפות את הבחירות הנכונות. שימת דגש על לקוחות בעלי פרופיל גבוה יוצרת הוכחה חברתית טובה. הפניית תשומת הלב לגודל בסיס הלקוחות שלך עושה דבר דומה. לדוגמה – כשמקדונלד כותבים בסלוגן שלהם "מילארדים כבר אכלו ונהנו" הם שמים דגש על ההוכחה החברתית שמוצריהם אהובים ברחבי העולם. מיליארד סינים לא טועים? יכול להיות שכן, אבל הרבה יותר קשה להתווכח עם מיליארד סינים מאשר עם עשרה אמריקאים שמנים.

3) לפתוח דלתות באמצעות שאלות קטנות: ברגע שלקוח עונה "כן" לשאלה קטנה (שנראית לא כל כך משמעותית בהתחלה) נפתח חריץ דק בדלת המכירה. אנשים שאומרים "כן" לשאלה קטנה נוטים יותר להסכים לבקשות עתידיות. השימוש היעיל בטכניקה הזו מתבצע באמצעות שאלות שב 99% מהמקרים יזכו לתשובה חיובית. לדוגמה: סיכוי גבוה לקבל את ה"כן" הראשון במקרה שמוכרים טלפון זול שיעיל לא פחות ממתחריו היוקרתיים. במקרה כזה אפשר לשאול את הלקוחות "האם אתם רוצים לעשות שימוש בטלפון שיש לכם כיום ולקבל 2000 שקלים בחזרה?".

4) שימוש מושכל בצילום פנים: כאשר אנחנו יוצרים קשר עין עם אנשים, גם אם דרך תמונה על מסך המחשב או במסך טלפון, אנחנו חשים תחושה של חיבור בתת המודע. במחקר שנערך באוניברסיטת קורנל, חוקרים ערכו תמונות של קמע בצורת ארנב וביקשו מאנשים לבחור בין כמה קופסאות דגני בוקר, עליהן התנוססו גרסאות שונות של התמונה. אריזת הקורנפלקס שנבחרה ברוב המקרים היתה של קמע הארנב מביט היישר בעיניהם. אם זה במייל, בעמוד מכירה או בפוסט, טוב יהיה אם לצד הטקסט המכירתי תופיע תמונה שלך, או של איש המכירות שלך, מביט ישירות למצלמה ומשם ישירות בעיניהם של הקונים הפוטנציאליים.

5) טקסטים טעונים ברגש: עצם העובדה שהלקוחות/קוראים שלך מודעים לכך שיש להם בעיה בתחום המומחיות שלך, לא אומרת שהם מוכנים לפתור אותה כאן ועכשיו. אם עדיין לא ידעת – חשוב לדעת שרגש מוכר. רגש הוא אלמנט חזק שכדאי ועדיף להשתמש בו גם בהקשרים שיווקיים. כדי לשכנע צריך לדבר על הבעיה של הלקוחות שלך במונחים רגשיים, ואז לעטוף את הכל עם פתרון שמדגים איך באפשרותך לעזור.

6) הטקסט שלך חייב להסביר למה הוא חשוב: חשוב לתת לאנשים סיבה לשאלה "למה אני צריך את זה". לא משנה כמה מגוחכת הסיבה הזו עשויה להישמע, אם מסבירים ללקוחות למה הם צריכים את זה – הרבה יותר סביר להניח שהם יעשו את מה שבקשת. לא מאמינים לי? הנה ההוכחה: הפסיכולוגית אלן לנגר ערכה מחקר שבו אנשים התבקשו לעמוד בתור אקראי למכונת צילום והתבקשו לתת סוגים שונים של תירוצים ללמה הם צריכים לקפוץ כמה מקומות קדימה בתור. כאשר הנחקרים ניגשו לאנשים בתור ואמרו: "סליחה, אבל יש לי רק חמישה עמודים לצלם…אני יכול להשתמש במכונה?" 60% מהם הורשו לדלג לראש התור! לא תוצאה רעה בכלל. כשהם שאלו/אמרו: "סליחה, יש לי רק חמישה עמודים לצלם… אני נורא ממהר… אני יכול להשתמש במכונה?" 94% מהם הורשו לדלג לראש התור. הכל בזכות מתן סיבה או הסבר. הכל בזכות תשובה פשוטה לשאלה "למה?".

בזמן שאיני ממליץ להשתמש בתירוצים מגוחכים של ממש כדי לשכנע את הלקוחות הפוטנציאליים שלך "לחתום על חוזה", מתן הסבר פשוט כמו "אני רוצה לקיים אתך פגישה כי אני יכול לעזור לך" יכול להניב הרבה יותר מכירות מאשר בקשה לקיום פגישה ללא הסבר.

7) להזכיר ללקוחות הפוטנציאליים שאמנם תפקידך למכור, אבל תפקידם לבחור: אף אחד לא אוהב שאומרים לו מה לעשות, במיוחד כאשר מי שאומרים להם מה לעשות הם אנשי מכירות. אפילו אם הטכניקה שלך לא אגרסיבית, לא פולשנית ולא מרגיזה, לקוחות פוטנציאליים רבים עדיין יתעצבנו לשמוע ש (לפחות ככה נדמה לך) יש לך מושג טוב יותר מה טוב להם, מאשר הם עצמם. תזכורת טקסטואלית פשוטה שמזכירה להם שאינך מנסה "לדחוף" את ההעדפות שלך או את השקפת עולמך בכוח יכולה לעשות פלאים.

הנה ההוכחה: לאורך 42 מחקרים בפסיכולוגיה שכללו 22,000 נבדקים, הוכח מעל לכל ספק שביטוי כמו "אבל ההחלטה היא שלך" שמתווסף לכל טקסט מכירה יכול להכפיל את הסיכויים שמישהו יגיד כן להצעה שלך. מצד שני לא רצוי לעשות שימוש מופרז במשפט הזה, שקם על יוצרו אם מגזימים. כל שצריך לעשות הוא להזכיר פעם אחת שלמרות ש"דחפת" את יתרונותיהם של מוצריך עמוק אל תוך אוזנם של הלקוחות הפוטנציאליים, אין להם שום מחויבות להקשיב לך או לרעיונות הנהדרים שלך. זה עובד, וזה בדוק.

8) שפה אסרטיבית: לקוחותיך הפוטנציאליים רוצים לדעת מה ישתפר בחייהם או בחיי העסק שלהם עם יעשו שימוש בך או במוצריך. אם כתבת טקסט שאין בו ביטחון מוחלט בתרומתך, באופן אוטומטי ההצעה שלך משכנעת פחות.

חוקרים גילו כי ביטחון בגישה על פיה מבטאים דעה יכול לשנות את עמדות בצד השני. פעולה זו פועלת הן באופן יזום (פרואקטיבי) והן בהיענות (ריאקטיבי): אם דברת על יתרונות המוצר שלך בוודאות מספקת, תתחזק האמונה של הלקוח הפוטנציאלי ביתרונותיך. אם דברת על יתרונות המוצר שלך באופן מעורפל או הססני יקרה בדיוק ההפך.

9) קצת מצחיק לא מזיק: על פי מחקר שערכו חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד ואוניברסיטת קולג' בלונדון, צחוק הופך אנשים לנינוחים יותר וגורם להם להיפתח. זו אחת הסיבות שאנחנו מרגישים קרובים כל כך לחברים הכי מצחיקים שלנו. צחוק מסייע גם בהפגת מתחים, בשיפור המערכת החיסונית של הגוף ולאושר באופן כללי. עובדה היא שצחוק ומידה בריאה של הומור בטקסטים שיווקיים עוזרים לבנות אמון בטקסטים האלה. בלי צחוק עכשיו – כדאי לקחת את המחקרים האלה בשיא הרצינות ובמידת האפשר להוסיף קריצה, בדיחונת, GIF מצחיק או אפילו תמונה משעשעת שיכולה להפוך מסרים כבדים למסרים נעימים.

10) להשתמש בשפה חיובית: מילים מסוימות נושאות קונוטציות חיוביות ואחרות הקשרים שליליים. ניתן לחלק את כלל המילים בשפה לשלוש קטגוריות: "מילים אלוהיות" שיש להן קונוטציות חיוביות (למשל "ביטחון", "הצלחה"), "מילות שטניות" שיש להן קונוטציות שליליות ("פחד", "הפסד") ו"מונחים כריזמטיים" שאינם נופלים תחת קטגוריות של "טוב" או "רע" (כמו למשל המונח "להתקדם").

גם במקרה זה אסור להגזים. טקסטים מלאים במילים עתירות בכוח נפוצים מאז הפרסומת הראשונה בהיסטוריה. כל מי שאי פעם ראה לוח מודעות יודע בדיוק למה אני מתכוון. אבל אם עושים שימוש מושכל בשפה חיובית טוענים את הטקסט השיווקי בעוצמה של שכנוע טוב, והכל באמצעות החלפת כמה מילים שליליות במילים חיוביות.

תודה על ההקשבה מאזינים יקרים ובהצלחה עד הפעם הבאה… 'כותב טוב'.

הרשמה לניוזלטר כתיבה שיווקית של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית והמדיה החברתית

הרשמה לניוזלטר-ספרים של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות מעולם הספרים וכתיבתם, ביקורות ספרים, מדריכים ונגיעות של הומור על ספרים, סופרים, סופרי צללים ולקוחותיהם

רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך

סגורות | נטלי שוחט | ביקורת הספרים של טלי

במשך כעשור התמודדה נטלי שוחט עם נושא העקרות, עברה טיפולי הפריה כושלים והחליטה, בעצה אחת עם בעלה, לאמץ ילדים. בחלוף השנים ותוך גידול ילדיה היא גילתה שעקרותה הביולוגית אינה פוגמת בפוריותה הספרותית, והחלה להוליד סיפורים שנוגעים בזוויות שונות וכואבות של העקרות והכמיהה לילד. שוחט היא ארכיונאית, מידענית, סופרת ועורכת לשון שפרסמה בעבר שני ספרי ילדים: "מסיבה בעיר העיגולים" ו"בלבולי חיות". זהו ספר הביכורים שלה למבוגרים בסוגת הסיפור הקצר, שיצא בהוצאת 'רב מכר'.

לב הביקורת: 'סגורות' הוא לא ספר רגיל. הוא מקבץ סיפורים שונים ונפרדים זה מזה שעוסקים כולם בנישה אחת. יש בו פרקים מעניינים יותר ומעניינים פחות. חלק מהדמויות הנשיות בספר מוצאות פתרונות כגון אימוץ ופונדקאות ואחרות מוותרות לחלוטין על אימהותן. דתיות וחילוניות, מבוגרות וצעירות, נשים מכל צבעי הקשת חוות את אותה חוויה מתסכלת ועצב על מר גורלן. מוטיב אחד חוזר בו כמו צלצול האורלוגין בצוהרי היום – לא משנה בת כמה את ובאיזה מאה נולדת – את לא לבד. סביבך יש עוד המון נשים עם בעיה דומה. עניין האחדות יחזק את תחושת הסולידריות בקרב עקרות כמו גם את הביטחון העצמי של נשים שיקראו את הספר. דבר אחד 'סגורות' עושה היטב – הוא שם דגש על סימן השאלה, המאוד מטריד, סביב תפיסת נשיותן של נשים שידועות כעקרות ומזכיר לכולנו (בלי לומר זאת מפורשות) שכל אישה חשודה כעקרה עד שלא הוכח אחרת.

אהבתי בספר: אהבתי במיוחד את הסיפורים על העבר ואת הקסם שטעון בנוסטלגיה. אולי כי אני כזאת, קוראת שאוהבת להישלח אל מקומות רחוקים ועלומים ואולי כי פשוט היו אלה פרקים שכתובים טוב יותר מהאחרים. אהבתי "לבקר" בתימן העתיקה, הסתקרנתי מדילוגי אל עולם העקרות של התקופה התנ"כית ו"התלבשתי בצניעות" כשגיליתי עקרות בהתנחלות. מעניין במיוחד היה לקרוא על אפס הסבלנות שגילו בתקופות קדומות לעניין העקרות, בעיקר במשפחת הבעל, ואת העובדה שעל הגברים היה להתגרש מנשותיהם העקרות וה"פגומות" במקום לתמוך בהן.

פחות אהבתי: אני מתחברת פחות לסוגת הסיפור הקצר. כדי שיצליח לעניין אותי אני זקוקה לעזרה גדולה מאוד מהסופרת. עזרה זו הגיעה ב'סגורות', אם כי חצי אפויה. כך, למשל, מצאתי שבזמן ששוחט מגישה לי תבשיל סיפורים מגוון, היא מתאמצת להביא את הצד החילוני. למעשה די מורגש שהסיפור לא מסופר מנקודת ראות חילונית. הלכה למעשה, הסיפורים המודרניים שבו לא ממש הצליחו לעניין אותי, אולי משום שהיו מלאים בכרוניקה שגרתית שכולנו מכירות, בין אם אנחנו עקרות ובין אם פוריות כרימון.

שורה תחתונה: אני לא סגורה על 'סגורות'. מצד אחד הוא מגוון כמו מגש קומבו מדרידאי מלא בטאפאסים שנעים לנעוץ בהם לשון ושיניים ומצד שני הוא מונוטוני. נראה לי שספר זה מתאים יותר לקריאה בקרב הקהל הנישתי אליו הוא מכוון, הלא הן אותן נשים שחוות משבר זהות בשל עקרותן ורואות בזה (וכאן טמונה הטרגדיה האמתית) כישלון אישי שלהן. אין בי ספק שכל מי שחווה טראומה כזאת תמצא בו עניין רב, אך מי שלא, ומחפשת את הסיפור המרתק ואת המסע העשיר למרחקים, עלולה לאבד עניין.

3 מ 5 בסולם טלי.

רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך

הרשמה לניוזלטר-ספרים של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות מעולם הספרים וכתיבתם, ביקורות ספרים, מדריכים ונגיעות של הומור על ספרים, סופרים, סופרי צללים ולקוחותיהם

הרשמה לניוזלטר כתיבה שיווקית של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית והמדיה החברתית

 

 

מג'יי קיי רולינג ועד סטיבן קינג – השיטה של סופרים להצליח בכתיבה

העיתונאי והסופר הבריטי, טוני פרסונס, שאמון על כתיבתם של רבי מכר רבים, מעניק כמה מהטיפים שלו לכתיבתם. לאלה שלא מכירים את שמו נספר שטוני פרסונס החל את דרכו בעולם הכתיבה כעיתונאי שמסקר את מוזיקת הפאנק בשנות השבעים, אבל מאז ועד היום נודע כסופר מיינסטרים, שזכה להצלחות ולהערכה רבה, כמו, למשל, בשנת 1999 כשפרסם את ספרו עטור הפרסים "גבר ונער" (Man and Boy). הספר לווה בפרסום סדרה נוספת של רומנים פרי עטו, שמכסים את חוויותיהם של גברים שעברו את גיל שלושים. הרומן האחרון שכתב, "Die Last", הוא הרביעי בסדרה של ספרי פשע מרתקים שעוקבים אחר מאמצי החקירה של בלש בשם מקס וולף בעולם העכור של סחר בבני אדם.

הריאיון המתורגם הבא, שנערך איתו לאחרונה (קיץ 2017) במסגרת Hay Festival, פסטיבל לספרות ולאמנות, שופך אור על חייו של סופר שמתמודד, כמו כולם, עם קשיי הכתיבה, דרישותיה וסכנותיה. רק שלא כמו כולם, סופרים מצליחים מתמודדים עם הקשיים הללו בהצלחה. איך הוא עושה את זה? קראו את הריאיון המרתק.

איך בכלל כותבים את המשפט הראשון ברומן?

"אני כותב את המשפט הראשון בראש השנה (New Year’s Day), וזה כל מה שאני עושה, זה התפקיד שלי באותו יום. כמובן שתמיד אפשר למצוא יום אחר, אבל אני חושב שזו דרך טובה להתחיל את השנה. לא נדרש ממך הרבה באותו יום, רק משפט. השורה הראשונה בספרי האחרון  (Die Last) "הדבר הראשון שהם לקחו היה הדרכון שלה", קובע את כל מה שמתרחש אחריו בספר. אתה נותן למשפט הזה את הרצינות ואת החשיבות הראויה לו וכותב אותו בהתאם. משפט ראשון חזק הוא באמת דבר חשוב. הוא נותן לך את הביטחון לכתוב את 1000 המילים הבאות".

איך אתה יוצר את מבנה הספר?

"אני חושב שכל סופר צריך מפה ברורה שתראה לו לאן הוא הולך. יש תיאוריה שאומרת שסופרים הם גננים או אדריכלים. או שיש לנו תוכנית אב כמו לאדריכל או שאנחנו קוצרים את הפירות תוך כדי תנועה. אני חושב שהכי טוב הוא להיות גם אדריכל וגם גנן. אתה צריך לתכנן את הספר שלך מראש, הרי זו כתיבה שאורכת שנה ואם תרצה גם לאלתר תוך כדי, יש לך כל הזמן שבעולם בשביל זה".

מהו הזמן הטוב ביותר לכתיבת ספר?

"מה שעובד לי הכי טוב הן השעות הקטנות של הלילה, כשהכול שקט מסביב. אבל בדרך כלל אני מתחיל יום כתיבה מוקדם ככל יכולתי. מיד אחרי ארוחת הבוקר. בדרך כלל אני עובד מוקדם מאוד. הרי יש לי אחריות מעבר לכתיבה, יש לי בת צעירה וכלב, ואני צריך לטייל עם הכלב שלי או להסיע את הבת שלי לבית הספר. אני יודע שבסופו של דבר אגיע לשלב דומה כמו של דן בראון (סופר אמריקאי שחיבר בין היתר את 'צופן דה וינצ'י'), שקם בשעה 4.30 לפנות בוקר ופשוט כותב, לפני שהעולם פולש לעבודתו… הרי העולם שסביבך תמיד מוציא אותך מהכתיבה, ולכן אני אוהב 'לסגור' הרמטית את הכול מסביבי, לפני שאני מתחיל לכתוב. הרי סופרים מאוד מתעניינים באיך סופרים אחרים עובדים… ז'ורז' סימנון (סופר בלגי), שכתב את ספרי מאגרט, אמר שלפני הכתיבה הוא נוהג לבדוק שכולם בסדר: הוא בודק עם אשתו, עם המאהבת שלו, עם הבנים שלו ועם הבת שלו, ואחרי שבדק שכולם בסדר הוא אומר לעצמו 'או קיי, עכשיו תעזבו אותי בשקט'. סופרים צריכים לעשות את זה… הרי לכתוב ספר זה מעשה די אנוכי. אתה חותך את עצמך מהעולם ללא שום ערובה להצלחה, כי אתה פשוט אף פעם לא יודע איך הספר יצא. אז זה מעשה אנוכי להפליא, אבל מאוד מתגמל כשזה מצליח. מצד שני תמיד יש  בך קולות שאומרים לך לפרוש מהכתיבה…"

מה עליך לעשות כדי להוציא לאור את הרומן הראשון שלך?

"כשהייתי בן 16 כתבתי מכתבים ל -100 אנשים שונים: 'אני מרקע של מעמד הפועלים ואני לא מכיר אף אחד בהוצאות לאור, אני לא מכיר סופרים אחרים ואני לא מכיר אף אחד בעולם המדיה, מה לעשות?!?'… כתבתי לסופרים, כתבתי למנחי טלוויזיה (אני לא יודע למה כתבתי למנחי טלוויזיה!) כתבתי לכל אחד שיכולתי לחשוב עליו, ורק אדם אחד כתב לי בחזרה – זה היה קית ווטרהאוס, שהיה סופר נהדר, בעל טור ומחזאי. הוא כתב לי 'טוני היקר, מצא לעצמך סוכן. באהבה קית'… זהו זה. בעיני זו עצה פנטסטית שאמרה לי במילים אחרות 'היה מקצוען'. מצד שני סוכן לעולם לא ייקח אותך אלא אם הוא יחשוב שאפשר לעשות ממך כסף; כסף בשבילך, כסף בשבילו וכסף למו"ל. זו באמת היתה עצה פנטסטית. וזה היה הדבר הקשה ביותר שאי פעם עשיתי. חלפו שנתיים מאז שהתחלתי מאפס ועד שהיה לי סוכן. אבל אחרי זה הרבה יותר קל למצוא מו"ל שיפרסם את הספר שלך".

מהי הדרך הטובה ביותר לנסח מכתב פניה למו"ל, שמקדם אותך ואת ספרך?

"מכתב כזה צריך להיות קצר כי לכל המו"לים האלה יש ערימות של כתבי יד ופניות שכאלה. אתה לא צריך לכתוב פניה אחת, אתה צריך לכתוב תריסר. אתה צריך להיעזר בסוכן (או ביחצ"נים – ט.מ.) לפני שאתה הולך לבית הוצאה לאור, ואתה צריך לכתוב כמה ורסיות. הם צריכים להיות פרוסים על דף אחד בלבד. כתובים נכון. זה מכתב שצריך להיות אישי, ואתה צריך לדעת אל מי הוא מגיע. הוא לא צריך להיות מכתב בסגנון של 'אדוני או גברתי המו"ל'. פסקה אחת צריכה להיות עליך, פסקה אחת על הספר שלך ופסקה אחת על למה הם צריכים לקרוא את זה. זה צריך להיות מכתב אישי שדורש קצת מחקר מצדך כדי למצוא את האדם הנכון, אבל זה שווה את זה.

"באמצעות שנתון של סופר ואמנים, אני גיליתי מי מייצג סופרים שאני מכיר. למשל, הסוכן שלי מייצג את ג'ון לה קארה וסופרים גדולים אחרים, והוא כנראה לא יכול לייצג סופרים נוספים, אבל יש כל הזמן סוכנים צעירים שרק מתחילים את דרכם ומחפשים את הלהיטים של מחר. פשוט התחברתי אליהם. גם אם תכתוב לתריסר אנשים שידחו אותך, ותכתוב לעוד תריסר אנשים שפשוט לא יענו לך – אסור לוותר. כל העניין והמפתח לפיצוח הקושי הזה הוא כוח הרצון. אתה פשוט צריך להמשיך. כשג'יי-קיי רולינג ישבה ב'סטארבקס' באדינבורו, וקיבלה מכתבי דחייה מכל בית הוצאה לאור בלונדון הדבר המתבקש ביותר מבחינתה היה לוותר… הדבר המתבקש ביותר היה להפסיק לדפוק את הראש בקיר. האנשים המצליחים הם אלו שלא מוותרים על ההצלחה. גם עכשיו יש אנשים שאומרים שהייתי סופר זבל לפני 20 שנה. צריך לדעת לחטוף מהלומות שכאלה בסנטר ומעל לכל צריך לדעת שתפקידך הוא פשוט להמשיך".

באיזה קצב סופר צריך לכתוב ספרים?

"אתה צריך למצוא את הקצב שלך ולגלות מה עובד בשבילך. הרבה סופרים, ככל שהם מזדקנים, מאטים קצת את קצב העבודה. סטיבן קינג כבר לא כותב כל כך הרבה מלים ביום כפי שעשה עד לפני כמה שנים. אצלי זה שונה כי אני מוצא שיותר קל לי לכתוב אם אני כותב במהירות, וחוזר לכתיבה יום אחרי יום אחרי יום. אתה צריך לתת לכתיבה את כל הזמן שהיא דורשת. אין מגבלת זמן נכונה, אבל כל סופר צריך לגלות מהו הזמן והקצב הראויים לו. אתה כל הזמן צריך לקרוא את היצירה שלך מחדש, ואז לקרוא אותה שוב".

מי קורא את הספרים שלך כשאתה מסיים לכתוב אותם והאם אתה יודע מראש שיצליחו או יכשלו?

"כשאני מסיים לכתוב ספרים אני מראה אותם רק לשני אנשים. לעורך שלי ולסוכן שלי. הם האנשים היחידים שקוראים אותם. אני לא חושב שצריך הרבה דעות. אם אתה רציני ורוצה להתפרנס כסופר, אז אתה צריך גם לסמוך על הקול שלך וגם אסור לך להיות יהיר. לסופרים אין מקום ל'היבריס' והם צריכים להיות ישרים עם עצמם, אבל גם לחשוב 'נראה שיש לי פה משהו טוב'. לפעמים ספר מוכר מיליונים, וזה לא בהכרח הספר הכי טוב שלך. אני חושב שכל הספרים שלי שברשימת רבי המכר ראויים להיות שם, אבל אני גם חושב שיש את אותו מרכיב בהצלחות ספרותיות גדולות שיש בהגרלת הלוטו".

איזה ספר מהספרים שכתבת היה הכי מאתגר לכתיבה ולמה?

"הספר הכי מאתגר בשבילי היה 'תיק הרצח' (The Murder Bag), כי לא קבלתי חוזה לכתיבת הספר הזה… לא היתה שום ערובה שאני עומד למכור אותו. לא היתה שום ערובה שמישהו יתעניין בו. זו אחת הסיטואציות הכי קשות לסופרים חדשים ומנוסים כאחד, הרי העולם לא בהכרח מחכה לקרוא את הספר שלך. אתה ממש צריך לתפוס את תשומת לבם של הקוראים, במיוחד בעידן שבו אנו חיים… הנחתי הרבה על כף המאזניים בשביל הספר הזה. לא הייתי מת אם היה נכשל, אבל כנראה שהייתי נאלץ למכור את הבית שלי. מצד שני, אני מוצא שכיש כל כך הרבה על כף המאזניים, המוח והריכוז שלך משתפרים בדרך פלא. ברגעים כאלה, כשכתיבה הופכת לעניין כל כך גורלי, אתה כבר לא מתייחס אליה כמו אל תחביב".

רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך

הרשמה לניוזלטר-ספרים של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות מעולם הספרים וכתיבתם, ביקורות ספרים, מדריכים ונגיעות של הומור על ספרים, סופרים, סופרי צללים ולקוחותיהם

הרשמה לניוזלטר כתיבה שיווקית של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית והמדיה החברתית