טעויות נפוצות בכתיבה, עיצוב ובנייה של דפי נחיתה

טעויות נפוצות בכתיבה, עיצוב ובנייה של דפי נחיתה

כמו במתכון של עוגה, בניית דף נחיתה טוב תלוי בשילוב הנכון של מרכיבים קריטיים. למרבה הצער, רבים ניגשים לבנייתם בהלך הרוח הלא נכון ורבים עושים את אותן טעויות שוב ושוב, כמו היו חולדות במבוך. דווקא אחרי שהשקיעו חלק ניכר מזמנם ומכספם על מודעות בתשלום, על שיווק במדיה החברתית ועל תנועה נכנסת, הם מניחים כי בניית דף הנחיתה, עיצובו וכתיבתו, לא דורשים יותר מאשר לקבץ ביחד כמה מילים ותמונות.

בדיוק כמו בכל היבט של אסטרטגיה שיווקית, יש להבין שדף נחיתה טוב תלוי בפריסה נכונה של פרטי הדף ומיקום הקריאה לפעולה על משטח הצבעים שבו רוצים להשתמש, כדי ליצור רושם ורגש.

'’Kissmetrics, בלוג בעל שם עולמי שעורך סקרים ומחקרים בתחום השיווק המקוון, חדשות לבקרים, מפרט את מרכיבי דף הנחיתה הטוב לפי רכיביו המשמעותיים ביותר: קריאה לפעולה, הצעה שיווקית (המרכיב שאמור להביא להמרת גולשים ללקוחות) מיקוד המסר (להיות תמציתיים), פירוט התכונות החשובות ביותר של המוצר, כותרת טובה, עיצוב מתאים, תמונות מסודרות והוכחה חברתית (טסטמוניאל-עדות).

כל זה נראה די פשוט, אבל לפני שפוצחים בבניית דף הנחיתה האידיאלי, צריך להיפטר מכמה הרגלים שליליים שעלולים להשתחל לתוך תהליך יצירת הדף.

מטרת הפוסט הזה היא להראות לך את שגיאות הקופירייטינג, הכתיבה השיווקית והעיצוב שעדיף להימנע מהן כשרוצים לבנות דף נחיתה שבאמת מביא לקוחות חדשים.

טעות 1: אין מטרות

"המטרה" של אסטרטגיית השיווק בכל דף נחיתה מתייחסת ל"הצעה השיווקית" ול"הנעה לפעולה", שמופיעים ברשימת המרכיבים החשובים לעיל. קופירייטינג (כתיבה שיווקית) ללא מטרה ממשית חורץ את גורל דפי הנחיתה לכישלון. אם הגולשים בדף לא יודעים מה מצופה מהם לעשות, הם עשויים לצאת מהדף מהר יותר מאשר נכנסו אליו, מבלי להשאיר עקבות.

דרך טובה להשיג את המטרות מושגת באמצעות כותרת טובה, ולפעמים גם כותרת משנה משכנעת. הכותרת צריכה לתאר את "נקודת הג'י" של המסר באופן קצר, מרגש ובעל ערך, כדי לתפוס את תשומת הלב של הגולשים. שכן כך מגדילים את הסיכוי שהגולשים ימשיכו לקרוא ולהתעניין בשאר הדף.

טעות 2: אי הבנת קהל היעד

כדי להבין טוב יותר את קהל היעד, ובכך לפשט את תהליך כתיבת הדף כולו, יש לשאול את עצמך את השאלות הבאות: "באיזה שלב של משפך המכירות נמצאים הגולשים שלי?", "האם הם שמעו על המוצר שלי בעבר?", "מה הסיכוי שירכשו אותו?", "האם יש להם את כל המידע הדרוש כדי להחליט?", "האם משהו במוצר או בדף יכול למנוע מהם לבצע פניה או רכישה?". לאחר שיודעים את התשובות לשאלות הללו, אפשר למקד באופן טוב הרבה יותר את העבודה על דף הנחיתה ולטפל בצרכים ובכאבים של הלקוחות הפוטנציאליים.

טעות 3: כתיבה מייגעת ובחירת פונט לא מתאים

לכתוב זה קל. כמעט כולם שולטים במלאכה כבר בבית הספר היסודי. מה שקשה יותר הוא לכתוב כך שאנשים יקראו את כל מה שכתבת.

למשתמשי האינטרנט אין זמן או חשק להתעכב על מילים ארוכות או על ז'רגון מקצועי מעורפל. גולשים מגיעים לאתרי אינטרנט במטרה להשיג את מבוקשם במהירות ולסרוק בזריזות את המידע שמונח לפניהם, לפני שהם מחליטים אם ההצעה מעניינת או רלוונטית מספיק לביצוע רכישה.

דפי נחיתה הם לא מקום השראתם של משוררים ואנשי רוח. למרות שרבים רוצים שהטקסט שלהם ייקרא וישמע נפלא, הם צריכים להתמקד בדבר החשוב ביותר – שבכלל יקראו אותו… דפי נחיתה חייבים לוודא שהם עוברים בהצלחה את מבחן חמש השניות או 'מבחן המצמוץ', כדי לבדוק אם הטקסט טוב ומובן. יש לשים דגש על מילים פשוטות וקלות לקריאה, מסרים חזותיים מסודרים ועיצוב טוב. כל אלה מגדילים את הסיכויים שמה שכתבת בדף ייקלט בקלות בצד הקורא.

כשבוחרים את הפונט (גופן), את הבולטים (נקודות הדגש) ואפילו את האופן שבו המילים מופיעות בדף, יש להפעיל שיקול דעת. כדאי לשאול את עצמך אם השילוב של כל האלמנטים האלה ייתן למבקרים בדף את חוויית הקריאה הקלה. האם צבעם של הפונטים בולט היטב על רקע דף הנחיתה? האם האותיות קרובות מדי זו לזו? האם השורות מרווחות מדי או צמודות מדי? ברגע שפתרת בעיות כאלה, אפשר להתמקד בפרטים אחרים, כמו כמה שורות כדאי להניח בכל פסקה.

טעות 4: אי זיהוי יתרונות

הדגשת התכונות החשובות של המוצר היא דרך טובה לוודא שהגולשים יבינו את הערך של ההצעה השיווקית. יחד עם זאת, זה לא רעיון טוב להתמקד רק ברשימת התכונות, אלא צריך גם להבין את היתרונות האחרים של המוצר. כדאי לשקול את הפתרונות שמציע השירות שלך מנקודת המבט של הלקוחות ולהראות להם איך המוצר יכול להפוך את חייהם לטובים יותר.

לעיתים קרובות אנשים קונים מוצרים או שירותים בניסיון למנוע כאב או לפתור אי נוחות. למרות שלפעמים כולנו מקבלים החלטות לפי איך שאנחנו מרגישים באותו זמן, או סתם לפי מה שבא לנו, אנחנו גם קונים דברים שאנחנו מאמינים שאנחנו צריכים. אם הטקסט שלך נכתב מזווית הראיה של הלקוחות שלך, אם שמת דגש על מה ירוויחו מהמוצר שלך, אזי הרבה יותר סביר שדף הנחיתה יעשה את עבודתו.

בניית דף נחיתה טוב

לפעמים, יצירת דף נחיתה טוב ונכון עבור האסטרטגיה השיווקית שלך היא לא רק לדעת איזה רכיבים הוא צריך להכיל, אלא גם לדעת מאיזה טעויות להימנע. מומלץ להיזהר ולהתרחק מהטעויות הנפוצות שמתוארות לעיל, וחובה לכתוב את המסר השיווקי היטב כדי להגדיל את הביצועים של דף הנחיתה.

הרשמה לניוזלטר כתיבה שיווקית של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית והמדיה החברתית

הרשמה לניוזלטר-ספרים של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות מעולם הספרים וכתיבתם, ביקורות ספרים, מדריכים ונגיעות של הומור על ספרים, סופרים, סופרי צללים ולקוחותיהם

רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך

מי את חושבת שאת | אליס מונרו | ביקורת הספרים של טלי

מי את חושבת שאת | אליס מונרו | ביקורת הספרים של טלי

זו לא עוד ביקורת רגילה. זו ביקורת של אישה (אני) שקוראת מאות ספרים בשנה (או בשנתיים) ולא מבינה על מה המהומה (מאומה). הספר 'מי את חושבת שאת?' של הסופרת הקנדית אליס מונרו, הצליח לבלבל אותי לחלוטין וגרם לי לשאול את הסופרת אליס מונרו, זוכת פרס נובל לספרות בשנת 2013, כלת 'פרס הסיפור הקצר הקנדי' וזוכת הפרס הבינלאומי לספרות 'מאן בוקר' (Man Booker International Prize) "מי באמת את חושבת שאת?!". את השאלה הזאת אני שואלת ברעד, משל 'בגדי המלך החדשים' – אלגוריה נוקבת על תהליכים חברתיים הגורמים ליחיד להיגרר אחר הכלל… במחיר האמת. האם אני המטומטמת היחידה פה? או שכולם נוהים אחרי איזה טרנד נבוב? הייתכן שאני מביטה על כתם צבע בתוך מסגרת, שגובים עליו מיליון דולר כי כמה נשים וגברים בלבוש מהודר אומרים "וואו! איזה יופי"?

זו לא עוד ביקורת רגילה גם מפני שהיא לא נפתחת בתקציר הספר. אז הנה הוא: "אליס מונרו בוראת את הקשר המתפתח בין שתי נשים במהלך ארבעים שנה: פְלוֹ — אישה פרקטית, חשדנית והמונית עד אֵימה, ובתה החורגת רוז — נערה מגושמת וביישנית, אשר חרף הלעג והאזהרות של פלו מצליחה לצאת מהעיירה הקטנה שגדלה בה ולנחול הצלחה מפוקפקת משהו בעולם הגדול יותר".

צריך להבין פה משהו. אליס מונרו נחשבת לסופרת מאוד מוערכת ומפורסמת ברחבי העולם כולו. זו סופרת שידועה ככותבת סיפורים קצרים "נפלאים", ז'אנר שבאופן אישי אני מתחברת אליו כמו אל דאע"ש. כשיצא קובץ סיפורים חדש שלה הסתקרנתי, ולו רק בגלל שמה הטוב. אז קראתי והשתעממתי נורא. לא הבנתי למה מתלהבים ממנה כל כך. אבל "לא הבנתי" היא לא סיבה מספקת בשביל להפסיק לקרוא. אז כשהבחנתי בפני הנערה המורדת על כריכת הספר 'מי את חושבת שאת' שאלתי את עצמי את אותה שאלה, והאינטגריטי שלי חייב אותי לקרוא גם אותו. הרי לא יכול להיות שכל העולם משבח את הסופרת "המדהימה" ואני נרדמת באמצע הפסקה השלישית של ספריה.

"מה בכתיבה שלה מרתק כל כך הרבה אנשים?" שאלתי את עצמי, קראתי קצת, השתעממתי ושוב נרדמתי. למחרת ניסיתי שוב. מאחר שהפעם החזקתי בידי ספר עלילתי רחב היקף נתתי צ׳אנס נוסף. אבל אז שוב זה קרה לי. לא ממש הבנתי מה היא רוצה לומר? האם אני כזו בורה? או שאולי הבדיחה היא על חשבוננו?

זה לא שהעלילה בספר לא ברורה. הוא דווקא מתחיל מעניין. תיאוריה מדויקים, מעניינים ומאפשרים לדמיין בקלות ובצבע את העיירה הנידחת בהן גרות שתי הגיבורות. מתוך כמאתיים וחמישים עמודים, החמישים הראשונים מוקדשים להוויה שלהן, לילדות של רוז ולוולגריות של אימה החורגת פלו. באמת שהקריאה מציבה את הדמויות מול עיניך, אבל לעזאזל עם האליס מונרו הזו – אין פואנטה! הרגשתי כאילו מספרים לי בעל פה על שתי נשים עם קשר לא רגיל, אבל עושים זאת באמצעות ספר ללא מבנה ספרותי ברור. הרי הסופרת זוכת פרס נובל לספרות, מה לא הבנתי?

"הפרוזה המופתית של מונרו מזניקה מחדש את הריאליזם מתוך הדף כשלחייו סמוקות, בלוריתו מתבדרת ובעיניו זיק שדי, לח מרוב טריות ונכונות לקרב" נכתב אודות הספר ב'הארץ'. מילא. גם את זה לא הבנתי. אולי כל הפלצנות הזו היא לא חלק מפלטת הטעמים שלי? אולי אני פשוט לא מצליחה להבין את חוכמתה האינסופית של הסופרת? תשפטו אתם.

אהבתי בספר: מונרו מיטיבה לתאר את הסיטואציות השונות. היא גורמת לקוראיה להיות ממש שם, איתה ואיתן. אם היא מתארת את החנות של פלו אני ממש איתה בחנות. אם רוז בוגדת, אני בוגדת איתה. אם רוז נרדמת, אני נרדמת לפניה…

פחות אהבתי בספר: נלחמתי לסיים את הקריאה בספר הזה. נלחמתי בגלל סקרנותי אל מול פאר גאונותה של הסופרת. וכמו שקורה כשנלחמים ונשארים בחיים, לומדים המון. אז למדתי שלפעמים יחסי ציבור ו'באז' מרימים ספרים לראש הערימה, אבל לא מונעים קריאה משמימה. הסיפור בנאלי, חסר הפתעות וייחוד. במילים פשוטות – הספר מייגע. כל כך מייגע עד שחשבתי, ואני עדיין חושדת, שבי האשמה.

שורה תחתונה: 'מי את חושבת שאת?' הוא ספר שגורם למהומה על לא מאומה. מי שאוהבת את אליס מונרו כנראה תאהב אותה גם פה. אבל, לצערי, אני לא מכירה אדם שאני יכולה להמליץ לו על הקריאה וממש ליהנות ממנה.

2 מתוך 5 כוכבים, בסולם הפליאה על מה לעזאזל כל ההתלהבות, של טלי

הרשמה לניוזלטר-ספרים של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות מעולם הספרים וכתיבתם, ביקורות ספרים, מדריכים ונגיעות של הומור על ספרים, סופרים, סופרי צללים ולקוחותיהם

רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך

הרשמה לניוזלטר כתיבה שיווקית של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית והמדיה החברתית

 

חמישה דגשים לשיפור ספר העיון או ספר המקצוע שלך

חמישה דגשים לשיפור ספר העיון או ספר המקצוע שלך

לא לפחד לכתוב ספר קצר משמעו, שבמיוחד כיום, מומלץ לתת לקוראים שלך מנה טובה של 'וואו' בחבילה קטנה מאשר מנה רעה של 'אוי' בחבילה שמנה. טוב. במקום להתחיל מהסוף בואו נתחיל מההתחלה.

הקיץ האחרון לא בדיוק היה קיץ של רומנים וספרי הרפתקאות. במהלך הקיץ הזה קראתי יותר ספרי עיון וביוגרפיות מאשר היה לי זמן. ובזמן שכתבתי כמה ספרי עיון וביוגרפיות, רבים יותר מאשר אי פעם, לעולם לא אומר שלכתוב ספר זה קל. לפעמים נדמה שכותבי ביוגרפיות וספרי עיון כמוני עובדים פחות קשה מאשר מחברי רומנים וספרי מתח, מאחר שלנו יש מעין נוסחה. הכל מתחיל בתוכן העניינים. אם סדרת את תוכן העניינים והידקת אותו היטב כבר בהתחלה, יש לך תבנית טובה להמשך עבודה מסודרת עד סיומו של הספר.

אבל בראש ובראשונה, מעל כל שיטה או דרך להגיע אל היעד הספרותי שלך, כולנו עדיין צריכים לכתוב טוב ולהקפיד על עניין במהלך הכתיבה, תוך מחשבה על הקוראים. לשם כך הכנתי רשימה ובה 5מישה (הטעות במקור) מרכיבים שיסייעו לך לשמור על קוראים ערניים. המדובר בכמה טריקים (כלומר מיומנויות) שכדאי ליישם במהלך הכתיבה במטרה לשמור על עניין בקרב קוראיך ואפילו למשוך את תשומת ליבם של סוכני ספרים, אם בכוונתך להפוך את הספר שלך למוצר על מדפי 'סטימצקי', 'צומת ספרים' או 'אמזון'.

  1. כותרות משנה

לעתים קרובות מדי, סופרים כותבים ללא חלוקה לפסקאות או יוצרים פרקים מייגעים כאורך הגלות. גם אם הם מלאים ברעיונות טובים, בתיאוריות מדהימות ובביטויים נפלאים, הם ארוכים מדי בימינו. סוג הצגת טקסט שכזה, ללא הפסקה, הוא רע במילניום השלישי. אם עדיין לא עודכנתם, כולם מסביבנו הם בעלי הפרעת קשב וריכוז. טוב, כמעט כולם, וזה מספיק. הקוראים בעידן הדיגיטלי והמרצד צריכים הפסקות, ומעברי שורה פשוטים לא מספיקים עבורם.

זו הסיבה שכותרות משנה הן קריטיות, במיוחד בספרי עיון ובעבודות כתיבה שאינן בדיוניות. הן עוזרות לכם, הסופרים, לחלק את הרעיונות שלכם לתוך מקטעים ממודרים. הן גם עוזרות לכם לשמור על סדר, ארגון ומיקוד ולא פחות חשוב – הן עוזרות לקוראים שלכם לקרוא אתכם. אם יש לכם ארבע או חמש כותרות משנה בפרק נתון, ותת הכותרת עצמה מנחה את הקורא לעבר הנקודות שברצונך להדגיש, עשית עבודה נהדרת. שיטה כזו עוזרת להנגיש כל רעיון, תיאוריה או מסר. היא עוזרת לשמור על הקוראים ערים ונותנת להם מקום טבעי לעצור את הקריאה, בין אם למשך זמן קצר (סימניה) או לשם עיכול מה שקראו.

  1. תן לעצמך להיות דמות בסיפור

אולי הרעיון הזה ישמע מוזר, בייחוד לכותבי ספרי העיון והמקצוע, אבל הקשיבו טוב ואולי תסכימו איתי. אם אינך "המדריך שניתן לבטוח בו" במהלך כתיבת הספר שלך, זה לא ילך טוב. גם ספרי עיון וגם ספרי מקצוע טובים וקריאים זקוקים לדמות כזו, גם אם היא לא ממש נמצאת, או מקבלת שם במהלך הכתיבה.

למעשה, גם אם הספר הוא לא עליך, תפקידך להקים את עצמך, במהלך הכתיבה, כדמות סמכותית. אם בין השורות או באופן מפורש, עליך לספר לקוראים למה דווקא אתה, או את, כותבים את הספר, ולהוסיף על כך מה מסמיך דווקא אותך להיות המחבר או המחברת. זה בסדר אם להסמכה היחידה שיש לך קוראים "סקרנות" ולא בהכרח "מומחיות", אבל אם זה המצב, עליך לשלב ולפלפל סיפורים רלוונטיים לנושא הספר, על עצמך, לאורך הטקסט.

אני לא ממליץ להגזים עם זה, כמובן. אינך אלא דמות משנה בספר, אולי אפילו דמות שלישי או רביעית. אני גם לא טוען שהעבודה הלא ביוגרפית שלך צריכה להפוך לספר זיכרונות. אני מביע דעה ובעצם קובע שלקוראים שלך יהיה סיכוי גבוה יותר להישאר אתך אם יהיה להם אמון בך. עם אמון מגיע שיתוף ועם שיתוף מגיע שיקוף. להיות שקוף זה להזמין את הקורא לתוך העולם שלך ולהקל עליו להתחבר לכתיבה ולנושא הספר שלך.

  1. לשבור את הטקסט עם אלמנטים עיצוביים

כותבי ספרי ביוגרפיה, ספרי עיון וספרי מקצוע לא תמיד מבינים שיש עולם רחב של אלמנטים נוספים שהם יכולים לכלול בכתיבה ובספרים שלהם כדי לשבור את הטקסט המעיק ולהאיר מחשבות ורעיונות מסוימים. ואני מדבר, כמובן, על תמונות, על גרפים, על ביאורים, Footnotes ועל ציטוטים שנשלפים מתוך הטקסט (או מחוץ לו) לתוך גוף הספר, כפי שכולנו מכירים ממגזינים. אלה יכולות להיות תבניות צד שמדגישות רעיונות, ראיונות, מתכונים או Study Cases.

אישית אני אוהב את זה כשאנשים נפרדים מהקופסה שלהם וחושבים מחוץ לגבולותיה. לאחרונה ניתן לראות בספרי מקצוע וספרי עיון מסוימים תבניות צד שכאלה, בהן מצוטטים אנשים מהרשתות החברתיות, עם מסרים רלוונטיים לנושא הספר. אני ממליץ לכולם לשים לב איך אנשים צורכים תוכן כיום. צריך להימנע מהתחושה שרק בגלל שכתבת ספר ונכנסת לקטגוריית ה"סופרים" הממלכתית, עליך לכתוב רק טקסטים מלומדים, ארוכים ומתמשכים עד אין קץ. הקוראים שלך, או לפחות רובם, אוהבים ספרים ששוברים את חוויית הקריאה עם אלמנטים פנימיים ומעניינים.

  1. לא לפחד לכתוב ספר קצר

זה נושא רגיש בקרב לא מעט אנשים, כולל החכמים והמלומדים שבהם. אם הם כבר כותבים ספר, חשוב להם שלא יהיה "קצר מדי". אחרת? אחרת הוא עלול להיתפס כעבודה חובבנית או לא רצינית מספיק. אם הם צריכים לבחור בין להיות מחברי ספר טוב בן 150 עמודים לבין ספר פחות טוב בן 500 עמודים, הם כנראה יבחרו באחרון. ובכן, בהתחשב בעובדה שאנשים צורכים תוכן שונה באופן שונה האמת שונה לחלוטין. במיוחד בימינו. חדשות! הספר הקצר הוא ה'טרנד' כיום, וככל שחולפות השנים הוא מושך יותר ויותר קוראים. די להביט מה קורה סביבנו. סרטים ארוכים מדי כמעט ולא קיימים. חדשות מוגשות לנו במבזקים. נשיא ארה"ב עסוק יותר בטוויטר שלו (140 תווים?) מאשר בראיונות לתקשורת. כמעט כל מה שרוחש סביבנו כיום קצר וקצבי יותר. הפרעת קשב וריכוז כלל עולמית…

כשאני אומר ספר קצר, אני מכוון לסדר גודל של כ – 150 עמודים. לא צריך הרבה יותר מזה וגם לא פחות מזה. בשנים האחרונות נתקלתי ביותר ספרים מתחת ל-200 עמודים והם היו ספרים טובים! אם בכל זאת חשוב לך להגדיל את הנפח, אלמנטים עיצוביים כמו אלה שהזכרתי בסעיף הקודם עוזרים, לא רק ב"אוורור" הקריאה, אלא גם בהגדלת הנפח של ספרים עם פחות מילים. זה עדיין לא מספיק? עדיף לטפל ברוחב השוליים מאשר להוסיף מילים שאין לך. במיוחד כיום מומלץ לתת לקוראים שלך מנה טובה של 'וואו' בחבילה קטנה מאשר מנה רעה של 'אוי' בחבילה שמנה.

  1. לכתוב בקול שלך

אני נתקל בכל כך הרבה סופרים שחושבים שמכיוון שהם כותבים ספר עיון, או ספר מקצוע, עליהם לכתוב "אקדמית". גם ספר עיון, גם ספר מקצוע, ואולי במיוחד ספרי עיון ומקצוע, לא צריכים להיות מחניקים או נוקשים. זה נכון, אף אחד לא רוצה לכתוב ספר משעמם בכוונה, אבל לעתים קרובות הסופרים של ימינו מושפעים מהפרופסורים שפגשו בשנות התשעים באוניברסיטה, או מספרים אחרים שנכתבו בעידן אחר. אנשים שכותבים ספרים נלכדים בפרפקציוניזם ובחוקים נוקשים. ואז? הספר שלהם, ביחד איתם, נלכד בבנאליות מייגעת.

בבקשה, אנשים, סופרים, כתבו כמו שאתם מדברים… עם קצת יותר רהיטות ועדינות. זה הכל. אתם לא שייקספיר ולא איינשטיין. העובדה שאתם כותבים ספר לא מכשירה אתכם לכתוב אקדמית. יתרה מזאת – על פי רוב הדבר לא נדרש! תיהנו מהכתיבה שלכם, אל תפחדו לכתוב בסגנון הדיבור, אנשים לא קונים ספרים כי הם רוצים לעיין בספרי אקדמיה. אם זה מה שהיו רוצים היו חוזרים לבית הספר או לאקדמיה. הם רוצים הרחבה לידע שלהם, הם רוצים להתמקצע, הם רוצים להתגלח על זקנם של אחרים ובעיקר הם רוצים ליהנות מהחוויה. היו אתם. היזהרו מפני סוכנים, עורכים, קבוצות כתיבה או חברים שמתעקשים שכתיבה אקדמית = כתיבה טובה. זה פשוט לא נכון. כתבו טוב, כן, אבל בעיקר כתבו את עצמכם באופן קולח.

הרשמה לניוזלטר-ספרים של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות מעולם הספרים וכתיבתם, ביקורות ספרים, מדריכים ונגיעות של הומור על ספרים, סופרים, סופרי צללים ולקוחותיהם

הרשמה לניוזלטר כתיבה שיווקית של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית והמדיה החברתית

רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך