ניסוח מייל מעקב לאחר "אין תגובה"

כמה פעמים קרה לך שעסקה נראתה כסגורה, ופתאום היא מתרחקת? שבוע של שתיקה עובר, ואז שבועיים, ונשארת בתהייה מה עשית לא בסדר ואם יש דרך לתקן את זה ולהחיות את העסקה מחדש.

בשלב זה, סביר להניח שכבר שלחת הודעות מייל לשם מעקב, או השארת הודעות קוליות עבור הלקוח הפוטנציאלי. אז מה הצעד הבא שלך? האם כדאי להמשיך עוד ועוד? אם כן אז איך עושים את זה בלי להפוך לנודניקים? מתי לסגת?

הנה חמישה עקרונות כתיבה והתייחסות, שכדאי לדבוק בהם בעת שליחת מייל או הודעת מעקב, לאחר אי-תגובה מצד הלקוח הפוטנציאלי. המקפידים עליהם צפויים לקבל בחזרה כמה מאותם לקוחות שנדמה כאילו האדמה פערה את פיה ובלעה אותם.

Stunning Ferrari California Rosso Red & Cream

£65,658.00 (47 Bids)
End Date: Tuesday Aug-21-2018 14:17:34 BST
Bid now | Add to watch list

ניסוח מייל מעקב לאחר "אין תגובה"

1. כדאי לשאול את עצמך (בכנות) אם כללת הנעה לפעולה בניסיון יצירת הקשר הראשון: כאשר אנחנו שולחים מייל מעקב ראשוני ו"דגים" אחר תגובה, לעיתים קרובות יש לנו נטייה לרכך את הדברים. אנחנו זורקים פנימה "אשמח לשמוע ממך בחזרה" או "אני רוצה ללמוד יותר על מה שאתה עושה", ומקווים שהחביבות הזו תספיק.

הבעיה היא שאלה לא שאלות מניעות ואף אחת מהן לא מבקשת לסגור את העסקה. "סגירה" היא לא רק שאלה של "האם הוא רוצה או לא רוצה לסגור את העסקה/לרכוש את המוצר?" כל תקשורת שיש לך עם לקוחות פוטנציאליים, החל מהקשר הראשוני ועד לניירת הסופית, צריכה לכלול הנעה לפעולה. בין אם ביקשת חמש דקות מזמנם של הלקוחות, בין אם הצעת הדגמה נוספת של המוצר, או הצעת פגישה או שיחת טלפון נוספת, כדאי שתמיד תהיה לך מטרה, ותמיד תהיה כתובה בהודעתך מעין קריאה לפעולה.

לכן, במקום הצהרה מעורפלת כמו "אני חושב/ת שאני באמת יכול/ה לעזור לך. אני מקווה שנוכל לדבר בקרוב", צריך לדאוג לתת במייל, או בכל הודעה כתובה אחרת, הזדמנות לתשובה. שאלות מוצקות כגון "האם אתה חופשי לשיחה ביום שישי הקרוב?" או "האם תתפני לענות על הצעת המחיר ששלחתי עד יום שלישי הבא?" מניעות לפעולה ומאפשרות ללקוחות להגיב, במקום רק לקרוא. הן מקשות עליהם להתעלם.

2. תמיד לשלוח מייל חדש: אף פעם לא לגזור ולהדביק או סתם לעשות 'פורוורד' את המייל המקורי ששלחת. פעולות כאלה אולי יכולות להרגיש כמו חיסכון בזמן, אבל כל מה שפעולה כזו עושה היא להדגיש את רגשות האשם של הלקוח שלא הגיב, וגם את עצלנותך. מבחינה מעשית, פעולה העתק-הדבק הופכת את המייל שלך לפחות רלוונטי, ויתכן אף שמערכת המייל של הלקוח תסנן אותו כדואר זבל או שהוא יחסם לחלוטין.

יש להתייחס לכל מייל כאל דף חדש, מכתב חדש, פניה חדשה. זה הזמן לנסות שורות נושא חדשות, פתיחה אחרת וקריאה לפעולה שעוד לא ניסית. הרי אף פעם אי אפשר לדעת מה יגרום, סוף-סוף, ללקוח הפוטנציאלי להגיב. אז למה להגביל את עצמך לאותו מייל שהוכח כ"לא עובד"?

3. לא לנדנד, כדאי לחכות קצת: בעלי עסקים נלהבים מדי אוהבים לקטלג את עצמם כמתמידים וכאנשים שפשוט לא מוותרים. האמביציה והאנרגיה היא אחד מכרטיסי הביקור החשובים שלהם וחלק מזהות שהם גאים בה, אבל זה לא עובד ככה כשמנסים להעיר לקוח פוטנציאלי שנראה כאילו חזר לחללית האם שלו ועף לכוכב אחר. כשמבצעים מעקב (Follow Up) על לקוח כזה, התמדה ללא פרופורציות יכולה להפוך לנדנוד שהופך להפרזה, שיכולה להיראות ממש רע.

להיות ה"נודניק המתמיד" ללא הבנה למה הלקוח לא מגיב היא פעולה לא חכמה. אם מחכים רק יום או יומיים לפני ששולחים שוב את אותו המייל, ולו רק כדי לוודא שהראשון הגיע, לא נותן לפוטנציאליים זמן "להתגעגע" או בכלל להגיב. גרוע מזה, מיילים והודעות שכאלה מסמנים ללקוחות שאינך עסוק מספיק כדי לעבור הלאה, שאין לך מספיק עבודה או שכל חייך תלויים בו, ואף אחד לא רוצה לעבוד עם בעל/ת עסק נואש/ת. מומלץ להמתין לפחות שבוע בין המייל או ההודעה הראשונה, לבין הניסיון הנוסף.

4. להתאים מחדש את ההנעה לפעולה בכל פעם שלא מקבלים תגובה: נגעתי בזה בקצרה לפני כן, אבל חשוב להדגיש את זה: אולי המיילים וההודעות שלך פשוט סובלים מהניסוח הלא נכון? אולי יש בהם הנעה לפעולה שגויה? אולי אין בהם הנעה לפעולה בכלל? בכל פעם שמבצעים מעקב אחר לקוחות פוטנציאליים שלא הגיבו, ההנעה לפעולה צריכה להפוך לקלה ופשוטה יותר עבורם. למה? מהסיבה שכל מייל שלא זוכה לתגובה רק מקל עליהם להתעלם ממך. אם עמדו בזה בפעם הראשונה, יקל על הלקוחות הפוטנציאליים לעשות זאת שוב ושוב, עד שבעל העסק יבין לבד.

אם ההודעה הראשונה שלך הציעה פגישה נוספת, ייתכן שההודעה השניה שלך צריכה להציע משהו פשוט יותר כמו שיחת טלפון קצרה. אם עדיין לא קבלת תגובה, המייל השלישי צריך להיות כללי יותר ותובעני פחות. אם כל הניסיונות נכשלו, אפשר לשאול שאלה שמנותקת לחלוטין מהעבודה, ולו רק כדי לפתוח מחדש את ערוץ התקשורת.

לפעמים קל יותר ללקוחות פוטנציאליים לענות על שאלות אישיות על עצמם. זה מזכיר להם שהם באים במגע עם אדם, לא רק עם בעל עסק. ברגע שקבלת תשובה לשאלה כללית כמו "הבנתי שאתה מומחה בתחומך, האם תוכל להמליץ לי על… אני מתכון לקנות את זה לילדים בחופש הגדול", ניתן יהיה לכוון את השיחה בחזרה לעסק.

5. לא לשלוח מייל מסוג "דרכנו לאן": לעולם אין לשלוח מייל התנתקות מסוג "דרכנו לאן?" לעולם לא! אם ניסית את כל השלבים לעיל, מ 1 ועד 4, ועדיין שום דבר לא עזר, פשוט צריך לנתק מגע לתקופה. ניתן להמתין כמה חודשים עד הניסיון הבא וזהו. במילא זה כבר לא בידיך.

כלל עתיק של אנשי מכירות מזכיר להם לא להודיע ללקוחות ​​על כוונותיהם. אם שלחת מייל או הודעה מתוסכלת לאחר הפעם הרביעית וכתבת "לא שמעתי ממך מלא זמן, אני מניח שאתה לא מעוניין" גרמת ללקוחות הפוטנציאליים שלך להרגיש רע, גרמת לעצמך להיראות כמו קורבן, וכאילו לא די בכך, הקטנת את הסיכוי שהלקוח יחזור אליך בעתיד. על ידי כך שלא נאמר או נכתוב כלום במשך כמה חודשים ורק אז ננסה מחדש, אנחנו מציבים את עצמנו בעמדת סמכות, ונמנעים מהאשמת הלקוח בכך שהוא נעלם, באופן פסיבי-אגרסיבי.

לעומת זאת, המתנה בת כמה חודשים, עד אחרי חופשת הקיץ או "אחרי החגים", ורק אז שליחת הודעה ידידותית מסוג: "אני מקווה שהיה לך קיץ נהדר! אני יודע שהרבה אנשים מתמקדים ב… (יתרונות המוצר שלך) לקראת החורף, יכול להיות שזה בראש סדר העדיפויות שלך עכשיו?" תביא הרבה יותר תועלת מנזק.

כל בעל עסק צריך לזכור דבר חשוב אחד: אנחנו יכולים לקדם את העסקים שלנו עד נקודה מסוימת, בה הדברים כבר לא נמצאים בידיים שלנו. לאחר שגילית שכלום לא עוזר, גם אם עסקה מבטיחה שעמדה לשנות את גורלך התדפקה על דלתך ואז נעלמה, לא כדאי לשרוף גשרים. לפעמים עדיף לסגת באלגנטיות עד הופעתה של ההזדמנות הבאה.

הרשמה לניוזלטר כתיבה שיווקית של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית והמדיה החברתית

הרשמה לניוזלטר-ספרים של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות מעולם הספרים וכתיבתם, ביקורות ספרים, מדריכים ונגיעות של הומור על ספרים, סופרים, סופרי צללים ולקוחותיהם

רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך

סיפורי חייו של מר פיקרי | ביקורת הספרים של טלי

בספר הקסום 'סיפורי חייו של מר פיקרי' כל פרק מתחיל בציטוטים, שחתומים על ידי גיבור הספר, מתוך ערימות הספרים שמעטרים את חנות הספרים האמריקאית הקטנה שלו, שנמצאת על אי אמריקאי קטן. אלו הם ציטוטים שאמורים לייצג משהו שמסופר בפרק עצמו, שיש בהם אמירה או השלכה על הדברים, כמטפורה לחיים מלאי מטפורות גם כך.

הספרים של מר פיקרי הם כל חייו על האי הקטן 'אליס', במיוחד לאחר ששכל את אשתו שנהרגה בתאונת דרכים. נו מה הפלא? היא היתה הגורם המתווך בינו ובין העולם, שעה שהוא תמיד היה אדם מסוגר ומתבודד ואילו היא ההפך ממנו.

מספרים גם ש'סיפורי חייו של מר פיקרי' היה לרב-מכר מיד עם צאתו לאור בארצות הברית. הוא נכתב על ידי גבּריאל זֶווין, סופרת ותסריטאית אמריקאית, שספרי הנוער שלה תורגמו ליותר מעשרים שפות. "ספר מצחיק, עדין ומרגש, המזכיר לכולנו מדוע אנו קוראים ומדוע אנו אוהבים" כתבו עליו בביקורת של Library Journal, על כך אוסיף כי הוא גם מזכיר לנו למה נוסחת הסיפורים/תסריטים/סרטים האמריקאים עובדת עלינו למרות שהיא כל כך צפויה מראש.

שעה שהספר מתחיל בתיאור התנהגותו הדוחה והלא חברותית של מר פיקרי, שמין הסתם מגיעה מכאב עמוק, אט-אט הוא מטפס דרגה רוחנית, ואז עוד אחת, ועוד אחת, עד שלא נותר לקוראים אלא להתאהב בו. כל כך אמריקאי. הוא מתפכח ומשתנה בשל פעוטה שאימה נוטשת אותה בחנותו עם פתק עליו כתוב: "זאת מאיה. היא בת שנתיים וחודש. היא חכמה מאוד, מדברת יוצא מן הכלל לגילה, והיא ילדה מתוקה וטובה". כל כך צפוי לגלות שמאיה תשנה את חייו, תלמד אותו להיפתח אל העולם מכל בחינה מחשבתית ורגשית ושהיא באמת פעוטה מבריקה שמאפשרת לו לראות את העולם בצבעים ורודים הרבה יותר. כל כך צפוי ועם זאת כל כך מענג.

Stunning Ferrari California Rosso Red & Cream

£65,658.00 (47 Bids)
End Date: Tuesday Aug-21-2018 14:17:34 BST
Bid now | Add to watch list

אהבתי בספר: עצם העובדה שהסיפור מתרחש על אי קטן, מוסיפה קסם לסיפור הקסום גם כך, שנובע מהאינטימיות, מהבידוד ומהמשפחתיות החברתית של תושבי האי. מר פיקרי חי באמצעות הספרים אבל לא באמצעות אנשים, הילדה משמשת לו פתח לכך. מר פיקרי גם אחראי על הידע ועל ההעשרה של כל האי ואנחנו, הקוראים, הופכים לתושביו ולתלמידיו. אהבתי את ציטוטי הסופרים שמשמשים כמעין פתח לא רק לפרקי הספר הזה, אלא גם לקריאת הספרים והסופרים הללו בעולם האמיתי. מהלך מבריק של הסופרת. אהבתי את הסיפור המעניין ואהבתי לשים את עצמי בנעליו של מר פיקרי, ולו רק מפני שחלום שלי להיות בעלת חנות ספרים. הספר כתוב מרתק, מצחיק ועצוב והקריאה זורמת כבתוך חלום.

פחות אהבתי בספר: כאמור, המדובר בקיטש אמריקאי. יש בו את כל האלמנטים האמריקאיים הצפויים של מחלה, תאונה, התפכחות, מציאת אושר וכל שאר הירידות לצורך עליות. מאוד מוכר, אבל מאוד עובד. אז זה לא ספר שיפתיע את מי שמכירה את הנוסחה בעל פה, אבל החיים מלמדים אותנו שהנאה לא תלויה בהכרח במרכיב ההפתעה.

שורה תחתונה: אוהבת ספרים? אל תדלגי על הספר הזה. התרגשתי, צחקתי, בכיתי, למרות הנוסחה האמריקאית, ואולי בגללה? זה עוד אחד מהספרים שקשה להניח אותם בבית הקברות לספרים, גם כשהם נגמרים. אני מרגישה שנוצר בינינו קשר, ולא עוד קשר – קשר אמריקאי טוב!

ארבעה וחצי מתוך חמישה כוכבים של הנאה אמריקאית

הרשמה לניוזלטר-ספרים של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות מעולם הספרים וכתיבתם, ביקורות ספרים, מדריכים ונגיעות של הומור על ספרים, סופרים, סופרי צללים ולקוחותיהם

רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך

הרשמה לניוזלטר כתיבה שיווקית של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית והמדיה החברתית

שישה טיפים לכתיבת ספר מאת ג'יין הארפר, מחברת שני רבי מכר

איך היא עושה את זה? הריאיון הבא שנערך בפסטיבל הכותבים של סידני, אוסטרליה, חושף את סודותיה ומרים את המסך מעל כתיבת ספרי מתח שמוכרים כמו מטורפים.

בשנת 2014 ג'יין הארפר החליטה שהיא סוף סוף הולכת לעשות את זה ולכתוב ספר. היא נרשמה לקורס כתיבה מקוון, ובתוך 12 שבועות בלבד סיימה את הטיוטה הראשונה של ספרה ‘The Dry’ (היובש/הבצורת). רומן הפשע המהיר והמתוחכם הזה היה סוג של ספר שתמיד רצתה לכתוב. "אני אוהבת ספרים שמתובלים במסתורין ובמתח", אומרת העיתונאית לשעבר.

זה היה סיפור הצלחה מידי. המבקרים אהבו את מבנהו האלגנטי של הספר, את קולה האוסטרלי ואת יכולתה של הארפר לצייר נוף מלא חיים על אף הבצורת המתוארת. הקוראים אהבו את הספר בגלל הקצב שפועם בו, ובגלל הגיבור המביך אך החביב. ספרה רץ בהצלחה יתרה ברשימות רבי המכר ברחבי העולם, זכה בפרסים מרובים, נמכר ותורגם ליותר מעשרים שפות.

כיום הארפר עדיין רוכבת על הצלחת ספרה, שאמור להפוך לסרט. זכויותיו נמכרו לחברת ההפקה של השחקנית ריס וויתרספון, והתסריט הושלם. ספרה השני של הרפר “Force of Nature” (כוח הטבע) הפך גם הוא לרב מכר, ולדבריה יש עוד אחד בדרך.

כך היא עשתה את זה.

Stunning Ferrari California Rosso Red & Cream

£65,658.00 (47 Bids)
End Date: Tuesday Aug-21-2018 14:17:34 BST
Bid now | Add to watch list

1. ברצינות. פשוט להתחיל: לפני שכתבה את ספרה הראשון, הארפר היתה עיתונאית במשרה מלאה, שתמיד רצתה לכתוב רומן. אבל "לא הגעתי לזה". למעשה היא עשתה מה שעושים רבים אחרים – היא דחתה את כתיבת הספר במשך שנים. "תמיד חשבתי שיום אחד יהיה לי רעיון נהדר וכשהוא יגיע יהיה לי יופי של ספר", היא אומרת, "אבל עשור חלף, וזה לא הגיע". ואז היא הבינה שהיא פשוט תצטרך לדחוף את עצמה אל הרעיון במקום לחכות שהוא ידחוף את עצמו אליה. "באמת נמאס לי לחכות שזה יקרה", היא נזכרת. כפי שעיתונאים לפעמים מושכים את עבודתם עד הדד-ליין, היא ידעה שהיא צריכה קצת מוטיבציה כדי לעשות את העבודה. אז היא נרשמה לקורס כתיבה מקוונת. "במסגרת הקורס היה עלינו לשלוח תקציר ופתיחת פרק, ואז חשבתי, 'אני הולכת לעשות את זה… זה בדיוק הלחץ החיצוני שהיה חסר לי כדי להתחיל'", נזכרת הארפר. אז היא מילאה את המשימה שניתנה לה בקורס וכעבור שנים-עשר שבועות, בערב ראש השנה, היא סיימה את כתב היד שלה, ולמעשה את הטיוטה הראשונה שהפכה לספרה הראשון והמצליח.

2. לפנות זמן לכתיבה: הארפר כתבה את ספרה הראשון כשעבדה במשרה מלאה, וכתבה את ספרה השני בהיריון. אור לעובדות האלה אפשר לומר שהיא יודעת דבר או שניים על ניהול זמן. "אני מאוד ממושמעת במהלך הכתיבה שלי", היא אומרת. לכתיבת ספרה הראשון היא 'גילפה' שעה בכל יום, ללא הסחות דעת, רק כדי לכתוב. "הייתי חוזרת הביתה מהעבודה, נשארת בבגדי העבודה שלי, ופשוט מתיישבת לכתוב במשך שעה". אחרי ששעת הכתיבה הסתיימה, היא הניחה לעצמה להירגע, להחליף בגדים, להכין ארוחת ערב ולצפות בטלוויזיה. "כי כשאת יודעת שיש לך רק שעה, את באמת מנסה להפיק מעצמך את המרב בשעה הזו".

3. כוחו של הפרולוג (או המבוא): בשני ספריה הראשונים, שכאמור הפכו לרבי מכר, הדבר הראשון שכתבה היה הפרולוג. בכל אחד מהם, כך היא אומרת, היה לה דימוי מפתח במוחה – "המשפחה שנרצחה ביער" בספרה הראשון, או "אישה שנעלמה בשיחים" בספרה השני. "אני יכולה ממש לראות את הדילמה הזאת, את הנושא הזה, ואז משם אני יכולה לבנות את מה שהיה יכול לקרות או את מה שעשוי לקרות, ואיך זה ישפיע על האנשים מסביב". פרולוג טוב יכול לשמש כמדריך לסופר – כמעין הצהרת כוונות ומצע שליחות ברורה שמתווה לאן הולך הרומן. "אני חושבת שזה באמת עוזר, ופרולוג שכזה חוסך לך הרבה מילים מאוחר יותר", אומרת הארפר. האמת היא שהיא צודקת, וזה עוזר לא רק לסופר, זה יכול לעזור גם לקורא. "אנשים שקוראים את זה וחושבים, 'טוב, זה לא בשבילי', כנראה לא יאהבו את שאר הספר. אני אוהבת פשוט לשים את הכל בפרולוג, ולתת לו להתפתח".

4. עשו את זה קצר ומתוק: על פני הביקורות הטובות לספרה הראשון, הביטוי "הופך דף" (באנגלית זה עובד טוב יותר – page turner) עולה שוב ושוב. זו ביקורת מדויקת. פרקי ספריה קצרים וחדים, וכל אחד מהם מסתיים במתח או בשאלה גדולה שעושה חשק לקרוא עוד ועוד. כשמדובר בבניית הפרקים שלה, הארפר היא שיטתית באופן חסר רחמים. "מחיקת כמה פסקאות אחרונות בכל פרק, וסיומו קצת יותר מוקדם מהצפוי, יכולים לעשות את כל ההבדל במונחים של קריאה רציפה וצורך לעבור לפרק הבא" היא אומרת, "אני די הגיונית בקשר לזה. אני חושבת על איך אני יכולה לסיים את הפרק כך שיגרום לקוראים לרצות, אפילו להיות חייבים לקרוא את הדף הבא, את הפרק הבא. זאת אפילו לא הרגשה. זה מבט קליני מאוד על מה יגרום לקוראים לרצות עוד".

5. כדאי שפתרון התעלומה יהיה שווה את זה: רומן מתח הוא ז'אנר שכיף לקרוא. אבל רבים נופלים בסוף, כשמגיע הרגע לחשוף את התעלומה ולגלות את פני הרוצח. התוצאה? אכזבה גדולה לקוראים. לפעמים שאלת "מי הרוצח?" ברורה כבר מהדף הראשון, ולפעמים הסוף כל כך מסובך שהוא נוגד כל היגיון. כשהארפר התיישבה לכתוב את ספרי הפשע שלה, היא היתה נחושה בדעתה שהם יסתיימו מעניין וטוב ושחלילה לא יאכזבו. "לפני שמגיעים לסוף הסיפור כדאי לתת לקוראים סיכוי להבין למה X, Y ו- Z קרה". היא אומרת שהיא תמיד יודעת מי הרוצח לפני שהיא מתחילה לכתוב. ברגע שהיא מסיימת את הטיוטה הראשונה, היא חוזרת ומשליכה כמה נתונים מטעים ורגעים שעלולים להסיט את תשומת הלב מהרוצח האמיתי, כאילו היו אלה תבלינים על תבשיל גורמה. "כאשר יש לך עלילת בסיס מבוססת, נהיה הרבה יותר קל להוסיף את התבלינים הללו, כי את מקבלת תחושה כמה תבלינים אפשר להוסיף, ואיפה את יכולה להשפיע על תשומת הלב של הקוראים, וזה בדרך כלל קורה בשלב מאוד מאוחר בכתיבה".

6. לכתוב עבור הקוראים שלך: בעוד שלהארפר הלך קלף מטורף, ומזלה שיחק לה כמו למעטים, היא להוטה להדגיש שזה לא קרה בין לילה. כתב היד הראשון לספרה הראשון הכיל רק 40,000 מילים, רחוק מאוד מהספר הסופי שמכיל כ – 90,000 מילים. בזמן שהיא חוגגת את הצלחותיה, היא אומרת שמה שבאמת מנחה אותה היא לא ההצלחה, אלא הקוראים. "כשכתבתי את הספר הראשון, מטרתי האמיתית היתה רק לסיים אותו", היא אומרת "ואז את חושבת… 'נו טוב, אנסה לעשות את זה הכי טוב שאני יכולה' ואז את חושבת 'רגע… אבל זה יהיה נהדר אם זה יצא לאור' ורק בסוף את חושבת 'וואוו, יהיה מדהים אם הספר הזה יימכר ואפילו יצליח'. אני כל כך שמחה על ההצלחה הזאת, באמת. אבל בכנות, ואני מקווה שאני לא נשמעת זולה, אני אוהבת במיוחד את העובדה שקוראים אומרים שהם נהנו מהספר, כי זה כל מה שרציתי, לכתוב ספר שאנשים ייהנו ממנו".

מסכים עם כל מילה.

הרשמה לניוזלטר-ספרים של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות מעולם הספרים וכתיבתם, ביקורות ספרים, מדריכים ונגיעות של הומור על ספרים, סופרים, סופרי צללים ולקוחותיהם

רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך

הרשמה לניוזלטר כתיבה שיווקית של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית והמדיה החברתית