מג'יי קיי רולינג ועד סטיבן קינג – השיטה של סופרים להצליח בכתיבה

העיתונאי והסופר הבריטי, טוני פרסונס, שאמון על כתיבתם של רבי מכר רבים, מעניק כמה מהטיפים שלו לכתיבתם. לאלה שלא מכירים את שמו נספר שטוני פרסונס החל את דרכו בעולם הכתיבה כעיתונאי שמסקר את מוזיקת הפאנק בשנות השבעים, אבל מאז ועד היום נודע כסופר מיינסטרים, שזכה להצלחות ולהערכה רבה, כמו, למשל, בשנת 1999 כשפרסם את ספרו עטור הפרסים "גבר ונער" (Man and Boy). הספר לווה בפרסום סדרה נוספת של רומנים פרי עטו, שמכסים את חוויותיהם של גברים שעברו את גיל שלושים. הרומן האחרון שכתב, "Die Last", הוא הרביעי בסדרה של ספרי פשע מרתקים שעוקבים אחר מאמצי החקירה של בלש בשם מקס וולף בעולם העכור של סחר בבני אדם.

הריאיון המתורגם הבא, שנערך איתו לאחרונה (קיץ 2017) במסגרת Hay Festival, פסטיבל לספרות ולאמנות, שופך אור על חייו של סופר שמתמודד, כמו כולם, עם קשיי הכתיבה, דרישותיה וסכנותיה. רק שלא כמו כולם, סופרים מצליחים מתמודדים עם הקשיים הללו בהצלחה. איך הוא עושה את זה? קראו את הריאיון המרתק.

איך בכלל כותבים את המשפט הראשון ברומן?

"אני כותב את המשפט הראשון בראש השנה (New Year’s Day), וזה כל מה שאני עושה, זה התפקיד שלי באותו יום. כמובן שתמיד אפשר למצוא יום אחר, אבל אני חושב שזו דרך טובה להתחיל את השנה. לא נדרש ממך הרבה באותו יום, רק משפט. השורה הראשונה בספרי האחרון  (Die Last) "הדבר הראשון שהם לקחו היה הדרכון שלה", קובע את כל מה שמתרחש אחריו בספר. אתה נותן למשפט הזה את הרצינות ואת החשיבות הראויה לו וכותב אותו בהתאם. משפט ראשון חזק הוא באמת דבר חשוב. הוא נותן לך את הביטחון לכתוב את 1000 המילים הבאות".

איך אתה יוצר את מבנה הספר?

"אני חושב שכל סופר צריך מפה ברורה שתראה לו לאן הוא הולך. יש תיאוריה שאומרת שסופרים הם גננים או אדריכלים. או שיש לנו תוכנית אב כמו לאדריכל או שאנחנו קוצרים את הפירות תוך כדי תנועה. אני חושב שהכי טוב הוא להיות גם אדריכל וגם גנן. אתה צריך לתכנן את הספר שלך מראש, הרי זו כתיבה שאורכת שנה ואם תרצה גם לאלתר תוך כדי, יש לך כל הזמן שבעולם בשביל זה".

מהו הזמן הטוב ביותר לכתיבת ספר?

"מה שעובד לי הכי טוב הן השעות הקטנות של הלילה, כשהכול שקט מסביב. אבל בדרך כלל אני מתחיל יום כתיבה מוקדם ככל יכולתי. מיד אחרי ארוחת הבוקר. בדרך כלל אני עובד מוקדם מאוד. הרי יש לי אחריות מעבר לכתיבה, יש לי בת צעירה וכלב, ואני צריך לטייל עם הכלב שלי או להסיע את הבת שלי לבית הספר. אני יודע שבסופו של דבר אגיע לשלב דומה כמו של דן בראון (סופר אמריקאי שחיבר בין היתר את 'צופן דה וינצ'י'), שקם בשעה 4.30 לפנות בוקר ופשוט כותב, לפני שהעולם פולש לעבודתו… הרי העולם שסביבך תמיד מוציא אותך מהכתיבה, ולכן אני אוהב 'לסגור' הרמטית את הכול מסביבי, לפני שאני מתחיל לכתוב. הרי סופרים מאוד מתעניינים באיך סופרים אחרים עובדים… ז'ורז' סימנון (סופר בלגי), שכתב את ספרי מאגרט, אמר שלפני הכתיבה הוא נוהג לבדוק שכולם בסדר: הוא בודק עם אשתו, עם המאהבת שלו, עם הבנים שלו ועם הבת שלו, ואחרי שבדק שכולם בסדר הוא אומר לעצמו 'או קיי, עכשיו תעזבו אותי בשקט'. סופרים צריכים לעשות את זה… הרי לכתוב ספר זה מעשה די אנוכי. אתה חותך את עצמך מהעולם ללא שום ערובה להצלחה, כי אתה פשוט אף פעם לא יודע איך הספר יצא. אז זה מעשה אנוכי להפליא, אבל מאוד מתגמל כשזה מצליח. מצד שני תמיד יש  בך קולות שאומרים לך לפרוש מהכתיבה…"

מה עליך לעשות כדי להוציא לאור את הרומן הראשון שלך?

"כשהייתי בן 16 כתבתי מכתבים ל -100 אנשים שונים: 'אני מרקע של מעמד הפועלים ואני לא מכיר אף אחד בהוצאות לאור, אני לא מכיר סופרים אחרים ואני לא מכיר אף אחד בעולם המדיה, מה לעשות?!?'… כתבתי לסופרים, כתבתי למנחי טלוויזיה (אני לא יודע למה כתבתי למנחי טלוויזיה!) כתבתי לכל אחד שיכולתי לחשוב עליו, ורק אדם אחד כתב לי בחזרה – זה היה קית ווטרהאוס, שהיה סופר נהדר, בעל טור ומחזאי. הוא כתב לי 'טוני היקר, מצא לעצמך סוכן. באהבה קית'… זהו זה. בעיני זו עצה פנטסטית שאמרה לי במילים אחרות 'היה מקצוען'. מצד שני סוכן לעולם לא ייקח אותך אלא אם הוא יחשוב שאפשר לעשות ממך כסף; כסף בשבילך, כסף בשבילו וכסף למו"ל. זו באמת היתה עצה פנטסטית. וזה היה הדבר הקשה ביותר שאי פעם עשיתי. חלפו שנתיים מאז שהתחלתי מאפס ועד שהיה לי סוכן. אבל אחרי זה הרבה יותר קל למצוא מו"ל שיפרסם את הספר שלך".

מהי הדרך הטובה ביותר לנסח מכתב פניה למו"ל, שמקדם אותך ואת ספרך?

"מכתב כזה צריך להיות קצר כי לכל המו"לים האלה יש ערימות של כתבי יד ופניות שכאלה. אתה לא צריך לכתוב פניה אחת, אתה צריך לכתוב תריסר. אתה צריך להיעזר בסוכן (או ביחצ"נים – ט.מ.) לפני שאתה הולך לבית הוצאה לאור, ואתה צריך לכתוב כמה ורסיות. הם צריכים להיות פרוסים על דף אחד בלבד. כתובים נכון. זה מכתב שצריך להיות אישי, ואתה צריך לדעת אל מי הוא מגיע. הוא לא צריך להיות מכתב בסגנון של 'אדוני או גברתי המו"ל'. פסקה אחת צריכה להיות עליך, פסקה אחת על הספר שלך ופסקה אחת על למה הם צריכים לקרוא את זה. זה צריך להיות מכתב אישי שדורש קצת מחקר מצדך כדי למצוא את האדם הנכון, אבל זה שווה את זה.

"באמצעות שנתון של סופר ואמנים, אני גיליתי מי מייצג סופרים שאני מכיר. למשל, הסוכן שלי מייצג את ג'ון לה קארה וסופרים גדולים אחרים, והוא כנראה לא יכול לייצג סופרים נוספים, אבל יש כל הזמן סוכנים צעירים שרק מתחילים את דרכם ומחפשים את הלהיטים של מחר. פשוט התחברתי אליהם. גם אם תכתוב לתריסר אנשים שידחו אותך, ותכתוב לעוד תריסר אנשים שפשוט לא יענו לך – אסור לוותר. כל העניין והמפתח לפיצוח הקושי הזה הוא כוח הרצון. אתה פשוט צריך להמשיך. כשג'יי-קיי רולינג ישבה ב'סטארבקס' באדינבורו, וקיבלה מכתבי דחייה מכל בית הוצאה לאור בלונדון הדבר המתבקש ביותר מבחינתה היה לוותר… הדבר המתבקש ביותר היה להפסיק לדפוק את הראש בקיר. האנשים המצליחים הם אלו שלא מוותרים על ההצלחה. גם עכשיו יש אנשים שאומרים שהייתי סופר זבל לפני 20 שנה. צריך לדעת לחטוף מהלומות שכאלה בסנטר ומעל לכל צריך לדעת שתפקידך הוא פשוט להמשיך".

באיזה קצב סופר צריך לכתוב ספרים?

"אתה צריך למצוא את הקצב שלך ולגלות מה עובד בשבילך. הרבה סופרים, ככל שהם מזדקנים, מאטים קצת את קצב העבודה. סטיבן קינג כבר לא כותב כל כך הרבה מלים ביום כפי שעשה עד לפני כמה שנים. אצלי זה שונה כי אני מוצא שיותר קל לי לכתוב אם אני כותב במהירות, וחוזר לכתיבה יום אחרי יום אחרי יום. אתה צריך לתת לכתיבה את כל הזמן שהיא דורשת. אין מגבלת זמן נכונה, אבל כל סופר צריך לגלות מהו הזמן והקצב הראויים לו. אתה כל הזמן צריך לקרוא את היצירה שלך מחדש, ואז לקרוא אותה שוב".

מי קורא את הספרים שלך כשאתה מסיים לכתוב אותם והאם אתה יודע מראש שיצליחו או יכשלו?

"כשאני מסיים לכתוב ספרים אני מראה אותם רק לשני אנשים. לעורך שלי ולסוכן שלי. הם האנשים היחידים שקוראים אותם. אני לא חושב שצריך הרבה דעות. אם אתה רציני ורוצה להתפרנס כסופר, אז אתה צריך גם לסמוך על הקול שלך וגם אסור לך להיות יהיר. לסופרים אין מקום ל'היבריס' והם צריכים להיות ישרים עם עצמם, אבל גם לחשוב 'נראה שיש לי פה משהו טוב'. לפעמים ספר מוכר מיליונים, וזה לא בהכרח הספר הכי טוב שלך. אני חושב שכל הספרים שלי שברשימת רבי המכר ראויים להיות שם, אבל אני גם חושב שיש את אותו מרכיב בהצלחות ספרותיות גדולות שיש בהגרלת הלוטו".

איזה ספר מהספרים שכתבת היה הכי מאתגר לכתיבה ולמה?

"הספר הכי מאתגר בשבילי היה 'תיק הרצח' (The Murder Bag), כי לא קבלתי חוזה לכתיבת הספר הזה… לא היתה שום ערובה שאני עומד למכור אותו. לא היתה שום ערובה שמישהו יתעניין בו. זו אחת הסיטואציות הכי קשות לסופרים חדשים ומנוסים כאחד, הרי העולם לא בהכרח מחכה לקרוא את הספר שלך. אתה ממש צריך לתפוס את תשומת לבם של הקוראים, במיוחד בעידן שבו אנו חיים… הנחתי הרבה על כף המאזניים בשביל הספר הזה. לא הייתי מת אם היה נכשל, אבל כנראה שהייתי נאלץ למכור את הבית שלי. מצד שני, אני מוצא שכיש כל כך הרבה על כף המאזניים, המוח והריכוז שלך משתפרים בדרך פלא. ברגעים כאלה, כשכתיבה הופכת לעניין כל כך גורלי, אתה כבר לא מתייחס אליה כמו אל תחביב".

רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך

הרשמה לניוזלטר-ספרים של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות מעולם הספרים וכתיבתם, ביקורות ספרים, מדריכים ונגיעות של הומור על ספרים, סופרים, סופרי צללים ולקוחותיהם

הרשמה לניוזלטר כתיבה שיווקית של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית והמדיה החברתית