סגורות | נטלי שוחט | ביקורת הספרים של טלי

סגורות | נטלי שוחט | ביקורת הספרים של טלי

במשך כעשור התמודדה נטלי שוחט עם נושא העקרות, עברה טיפולי הפריה כושלים והחליטה, בעצה אחת עם בעלה, לאמץ ילדים. בחלוף השנים ותוך גידול ילדיה היא גילתה שעקרותה הביולוגית אינה פוגמת בפוריותה הספרותית, והחלה להוליד סיפורים שנוגעים בזוויות שונות וכואבות של העקרות והכמיהה לילד. שוחט היא ארכיונאית, מידענית, סופרת ועורכת לשון שפרסמה בעבר שני ספרי ילדים: "מסיבה בעיר העיגולים" ו"בלבולי חיות". זהו ספר הביכורים שלה למבוגרים בסוגת הסיפור הקצר, שיצא בהוצאת 'רב מכר'.

לב הביקורת: 'סגורות' הוא לא ספר רגיל. הוא מקבץ סיפורים שונים ונפרדים זה מזה שעוסקים כולם בנישה אחת. יש בו פרקים מעניינים יותר ומעניינים פחות. חלק מהדמויות הנשיות בספר מוצאות פתרונות כגון אימוץ ופונדקאות ואחרות מוותרות לחלוטין על אימהותן. דתיות וחילוניות, מבוגרות וצעירות, נשים מכל צבעי הקשת חוות את אותה חוויה מתסכלת ועצב על מר גורלן. מוטיב אחד חוזר בו כמו צלצול האורלוגין בצוהרי היום – לא משנה בת כמה את ובאיזה מאה נולדת – את לא לבד. סביבך יש עוד המון נשים עם בעיה דומה. עניין האחדות יחזק את תחושת הסולידריות בקרב עקרות כמו גם את הביטחון העצמי של נשים שיקראו את הספר. דבר אחד 'סגורות' עושה היטב – הוא שם דגש על סימן השאלה, המאוד מטריד, סביב תפיסת נשיותן של נשים שידועות כעקרות ומזכיר לכולנו (בלי לומר זאת מפורשות) שכל אישה חשודה כעקרה עד שלא הוכח אחרת.

אהבתי בספר: אהבתי במיוחד את הסיפורים על העבר ואת הקסם שטעון בנוסטלגיה. אולי כי אני כזאת, קוראת שאוהבת להישלח אל מקומות רחוקים ועלומים ואולי כי פשוט היו אלה פרקים שכתובים טוב יותר מהאחרים. אהבתי "לבקר" בתימן העתיקה, הסתקרנתי מדילוגי אל עולם העקרות של התקופה התנ"כית ו"התלבשתי בצניעות" כשגיליתי עקרות בהתנחלות. מעניין במיוחד היה לקרוא על אפס הסבלנות שגילו בתקופות קדומות לעניין העקרות, בעיקר במשפחת הבעל, ואת העובדה שעל הגברים היה להתגרש מנשותיהם העקרות וה"פגומות" במקום לתמוך בהן.

פחות אהבתי: אני מתחברת פחות לסוגת הסיפור הקצר. כדי שיצליח לעניין אותי אני זקוקה לעזרה גדולה מאוד מהסופרת. עזרה זו הגיעה ב'סגורות', אם כי חצי אפויה. כך, למשל, מצאתי שבזמן ששוחט מגישה לי תבשיל סיפורים מגוון, היא מתאמצת להביא את הצד החילוני. למעשה די מורגש שהסיפור לא מסופר מנקודת ראות חילונית. הלכה למעשה, הסיפורים המודרניים שבו לא ממש הצליחו לעניין אותי, אולי משום שהיו מלאים בכרוניקה שגרתית שכולנו מכירות, בין אם אנחנו עקרות ובין אם פוריות כרימון.

שורה תחתונה: אני לא סגורה על 'סגורות'. מצד אחד הוא מגוון כמו מגש קומבו מדרידאי מלא בטאפאסים שנעים לנעוץ בהם לשון ושיניים ומצד שני הוא מונוטוני. נראה לי שספר זה מתאים יותר לקריאה בקרב הקהל הנישתי אליו הוא מכוון, הלא הן אותן נשים שחוות משבר זהות בשל עקרותן ורואות בזה (וכאן טמונה הטרגדיה האמתית) כישלון אישי שלהן. אין בי ספק שכל מי שחווה טראומה כזאת תמצא בו עניין רב, אך מי שלא, ומחפשת את הסיפור המרתק ואת המסע העשיר למרחקים, עלולה לאבד עניין.

3 מ 5 בסולם טלי.

רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך

הרשמה לניוזלטר-ספרים של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות מעולם הספרים וכתיבתם, ביקורות ספרים, מדריכים ונגיעות של הומור על ספרים, סופרים, סופרי צללים ולקוחותיהם

הרשמה לניוזלטר כתיבה שיווקית של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית והמדיה החברתית