חמישה דגשים לשיפור ספר העיון או ספר המקצוע שלך

חמישה דגשים לשיפור ספר העיון או ספר המקצוע שלך

לא לפחד לכתוב ספר קצר משמעו, שבמיוחד כיום, מומלץ לתת לקוראים שלך מנה טובה של 'וואו' בחבילה קטנה מאשר מנה רעה של 'אוי' בחבילה שמנה. טוב. במקום להתחיל מהסוף בואו נתחיל מההתחלה.

הקיץ האחרון לא בדיוק היה קיץ של רומנים וספרי הרפתקאות. במהלך הקיץ הזה קראתי יותר ספרי עיון וביוגרפיות מאשר היה לי זמן. ובזמן שכתבתי כמה ספרי עיון וביוגרפיות, רבים יותר מאשר אי פעם, לעולם לא אומר שלכתוב ספר זה קל. לפעמים נדמה שכותבי ביוגרפיות וספרי עיון כמוני עובדים פחות קשה מאשר מחברי רומנים וספרי מתח, מאחר שלנו יש מעין נוסחה. הכל מתחיל בתוכן העניינים. אם סדרת את תוכן העניינים והידקת אותו היטב כבר בהתחלה, יש לך תבנית טובה להמשך עבודה מסודרת עד סיומו של הספר.

אבל בראש ובראשונה, מעל כל שיטה או דרך להגיע אל היעד הספרותי שלך, כולנו עדיין צריכים לכתוב טוב ולהקפיד על עניין במהלך הכתיבה, תוך מחשבה על הקוראים. לשם כך הכנתי רשימה ובה 5מישה (הטעות במקור) מרכיבים שיסייעו לך לשמור על קוראים ערניים. המדובר בכמה טריקים (כלומר מיומנויות) שכדאי ליישם במהלך הכתיבה במטרה לשמור על עניין בקרב קוראיך ואפילו למשוך את תשומת ליבם של סוכני ספרים, אם בכוונתך להפוך את הספר שלך למוצר על מדפי 'סטימצקי', 'צומת ספרים' או 'אמזון'.

  1. כותרות משנה

לעתים קרובות מדי, סופרים כותבים ללא חלוקה לפסקאות או יוצרים פרקים מייגעים כאורך הגלות. גם אם הם מלאים ברעיונות טובים, בתיאוריות מדהימות ובביטויים נפלאים, הם ארוכים מדי בימינו. סוג הצגת טקסט שכזה, ללא הפסקה, הוא רע במילניום השלישי. אם עדיין לא עודכנתם, כולם מסביבנו הם בעלי הפרעת קשב וריכוז. טוב, כמעט כולם, וזה מספיק. הקוראים בעידן הדיגיטלי והמרצד צריכים הפסקות, ומעברי שורה פשוטים לא מספיקים עבורם.

זו הסיבה שכותרות משנה הן קריטיות, במיוחד בספרי עיון ובעבודות כתיבה שאינן בדיוניות. הן עוזרות לכם, הסופרים, לחלק את הרעיונות שלכם לתוך מקטעים ממודרים. הן גם עוזרות לכם לשמור על סדר, ארגון ומיקוד ולא פחות חשוב – הן עוזרות לקוראים שלכם לקרוא אתכם. אם יש לכם ארבע או חמש כותרות משנה בפרק נתון, ותת הכותרת עצמה מנחה את הקורא לעבר הנקודות שברצונך להדגיש, עשית עבודה נהדרת. שיטה כזו עוזרת להנגיש כל רעיון, תיאוריה או מסר. היא עוזרת לשמור על הקוראים ערים ונותנת להם מקום טבעי לעצור את הקריאה, בין אם למשך זמן קצר (סימניה) או לשם עיכול מה שקראו.

  1. תן לעצמך להיות דמות בסיפור

אולי הרעיון הזה ישמע מוזר, בייחוד לכותבי ספרי העיון והמקצוע, אבל הקשיבו טוב ואולי תסכימו איתי. אם אינך "המדריך שניתן לבטוח בו" במהלך כתיבת הספר שלך, זה לא ילך טוב. גם ספרי עיון וגם ספרי מקצוע טובים וקריאים זקוקים לדמות כזו, גם אם היא לא ממש נמצאת, או מקבלת שם במהלך הכתיבה.

למעשה, גם אם הספר הוא לא עליך, תפקידך להקים את עצמך, במהלך הכתיבה, כדמות סמכותית. אם בין השורות או באופן מפורש, עליך לספר לקוראים למה דווקא אתה, או את, כותבים את הספר, ולהוסיף על כך מה מסמיך דווקא אותך להיות המחבר או המחברת. זה בסדר אם להסמכה היחידה שיש לך קוראים "סקרנות" ולא בהכרח "מומחיות", אבל אם זה המצב, עליך לשלב ולפלפל סיפורים רלוונטיים לנושא הספר, על עצמך, לאורך הטקסט.

אני לא ממליץ להגזים עם זה, כמובן. אינך אלא דמות משנה בספר, אולי אפילו דמות שלישי או רביעית. אני גם לא טוען שהעבודה הלא ביוגרפית שלך צריכה להפוך לספר זיכרונות. אני מביע דעה ובעצם קובע שלקוראים שלך יהיה סיכוי גבוה יותר להישאר אתך אם יהיה להם אמון בך. עם אמון מגיע שיתוף ועם שיתוף מגיע שיקוף. להיות שקוף זה להזמין את הקורא לתוך העולם שלך ולהקל עליו להתחבר לכתיבה ולנושא הספר שלך.

  1. לשבור את הטקסט עם אלמנטים עיצוביים

כותבי ספרי ביוגרפיה, ספרי עיון וספרי מקצוע לא תמיד מבינים שיש עולם רחב של אלמנטים נוספים שהם יכולים לכלול בכתיבה ובספרים שלהם כדי לשבור את הטקסט המעיק ולהאיר מחשבות ורעיונות מסוימים. ואני מדבר, כמובן, על תמונות, על גרפים, על ביאורים, Footnotes ועל ציטוטים שנשלפים מתוך הטקסט (או מחוץ לו) לתוך גוף הספר, כפי שכולנו מכירים ממגזינים. אלה יכולות להיות תבניות צד שמדגישות רעיונות, ראיונות, מתכונים או Study Cases.

אישית אני אוהב את זה כשאנשים נפרדים מהקופסה שלהם וחושבים מחוץ לגבולותיה. לאחרונה ניתן לראות בספרי מקצוע וספרי עיון מסוימים תבניות צד שכאלה, בהן מצוטטים אנשים מהרשתות החברתיות, עם מסרים רלוונטיים לנושא הספר. אני ממליץ לכולם לשים לב איך אנשים צורכים תוכן כיום. צריך להימנע מהתחושה שרק בגלל שכתבת ספר ונכנסת לקטגוריית ה"סופרים" הממלכתית, עליך לכתוב רק טקסטים מלומדים, ארוכים ומתמשכים עד אין קץ. הקוראים שלך, או לפחות רובם, אוהבים ספרים ששוברים את חוויית הקריאה עם אלמנטים פנימיים ומעניינים.

  1. לא לפחד לכתוב ספר קצר

זה נושא רגיש בקרב לא מעט אנשים, כולל החכמים והמלומדים שבהם. אם הם כבר כותבים ספר, חשוב להם שלא יהיה "קצר מדי". אחרת? אחרת הוא עלול להיתפס כעבודה חובבנית או לא רצינית מספיק. אם הם צריכים לבחור בין להיות מחברי ספר טוב בן 150 עמודים לבין ספר פחות טוב בן 500 עמודים, הם כנראה יבחרו באחרון. ובכן, בהתחשב בעובדה שאנשים צורכים תוכן שונה באופן שונה האמת שונה לחלוטין. במיוחד בימינו. חדשות! הספר הקצר הוא ה'טרנד' כיום, וככל שחולפות השנים הוא מושך יותר ויותר קוראים. די להביט מה קורה סביבנו. סרטים ארוכים מדי כמעט ולא קיימים. חדשות מוגשות לנו במבזקים. נשיא ארה"ב עסוק יותר בטוויטר שלו (140 תווים?) מאשר בראיונות לתקשורת. כמעט כל מה שרוחש סביבנו כיום קצר וקצבי יותר. הפרעת קשב וריכוז כלל עולמית…

כשאני אומר ספר קצר, אני מכוון לסדר גודל של כ – 150 עמודים. לא צריך הרבה יותר מזה וגם לא פחות מזה. בשנים האחרונות נתקלתי ביותר ספרים מתחת ל-200 עמודים והם היו ספרים טובים! אם בכל זאת חשוב לך להגדיל את הנפח, אלמנטים עיצוביים כמו אלה שהזכרתי בסעיף הקודם עוזרים, לא רק ב"אוורור" הקריאה, אלא גם בהגדלת הנפח של ספרים עם פחות מילים. זה עדיין לא מספיק? עדיף לטפל ברוחב השוליים מאשר להוסיף מילים שאין לך. במיוחד כיום מומלץ לתת לקוראים שלך מנה טובה של 'וואו' בחבילה קטנה מאשר מנה רעה של 'אוי' בחבילה שמנה.

  1. לכתוב בקול שלך

אני נתקל בכל כך הרבה סופרים שחושבים שמכיוון שהם כותבים ספר עיון, או ספר מקצוע, עליהם לכתוב "אקדמית". גם ספר עיון, גם ספר מקצוע, ואולי במיוחד ספרי עיון ומקצוע, לא צריכים להיות מחניקים או נוקשים. זה נכון, אף אחד לא רוצה לכתוב ספר משעמם בכוונה, אבל לעתים קרובות הסופרים של ימינו מושפעים מהפרופסורים שפגשו בשנות התשעים באוניברסיטה, או מספרים אחרים שנכתבו בעידן אחר. אנשים שכותבים ספרים נלכדים בפרפקציוניזם ובחוקים נוקשים. ואז? הספר שלהם, ביחד איתם, נלכד בבנאליות מייגעת.

בבקשה, אנשים, סופרים, כתבו כמו שאתם מדברים… עם קצת יותר רהיטות ועדינות. זה הכל. אתם לא שייקספיר ולא איינשטיין. העובדה שאתם כותבים ספר לא מכשירה אתכם לכתוב אקדמית. יתרה מזאת – על פי רוב הדבר לא נדרש! תיהנו מהכתיבה שלכם, אל תפחדו לכתוב בסגנון הדיבור, אנשים לא קונים ספרים כי הם רוצים לעיין בספרי אקדמיה. אם זה מה שהיו רוצים היו חוזרים לבית הספר או לאקדמיה. הם רוצים הרחבה לידע שלהם, הם רוצים להתמקצע, הם רוצים להתגלח על זקנם של אחרים ובעיקר הם רוצים ליהנות מהחוויה. היו אתם. היזהרו מפני סוכנים, עורכים, קבוצות כתיבה או חברים שמתעקשים שכתיבה אקדמית = כתיבה טובה. זה פשוט לא נכון. כתבו טוב, כן, אבל בעיקר כתבו את עצמכם באופן קולח.

הרשמה לניוזלטר-ספרים של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות מעולם הספרים וכתיבתם, ביקורות ספרים, מדריכים ונגיעות של הומור על ספרים, סופרים, סופרי צללים ולקוחותיהם

הרשמה לניוזלטר כתיבה שיווקית של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית והמדיה החברתית

רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך