חוקרים בדקו 100 מיליון כותרות ומצאו את היעילות ביותר

חוקרים בדקו 100 מיליון כותרות ומצאו את היעילות ביותר

הסקר שבחן מיליוני כותרות בפייסבוק ובטוויטר מצא שצירופי המילים הבאים מעוררים לייקים, שיתופים ותגובות באופן מקסימלי. ולא בכדי.

קשה להפריז בחשיבות הכותרת, כי כותרת טובה יכולה לפתות את הקהל שלך ללחוץ במקום שמתאים לך, והן מגבירות מעורבות, קריאה של תכנים ולמעשה הופכות לגורם מכריע בהצלחת התכנים השיווקיים שלך. במקרים רבים כותרות הן הדבר שאנשים משתפים יותר מאשר את המאמר או את המידע שקשור לכותרת, כי במקרים רבים אנשים לא משקיעים את הזמן בקריאת כל המאמר… אם בכלל.

גם אם ידעת את כל זה – האם ידעת מהם המילים והמושגים שהופכים כותרות למוצלחות?

כדי לענות על השאלה הזו חוקרים ניתחו 100 מיליון כותרות של מאמרים והצעות שיווקיות, בפייסבוק ובטוויטר. תוצאות המחקר הניבו תשובות לשאלות כגון:

  • מהם הביטויים בכותרת שמניבים את רוב המעורבות בפייסבוק?
  • מהם המושגים ומילות המפתח שמניבים את הביצועים הגרועים ביותר בפייסבוק?
  • מהו המספר האופטימלי של מילים ותווים לשימוש בכותרת?

אמנם אין נוסחת קסם ליצירת כותרת ויראלית או פופולארית, אבל ישנם שיעורים רבים שאפשר ללמוד מהמחקר הזה במטרה לשפר את חשיפת התוכן.

הביטויים היעילים ביותר בכותרות

הסקר שבחן 100 מיליון כותרות בפייסבוק ובטוויטר בין 1 במרץ 2017 ל-10 במאי 2017, מצא את צירופי המילים הבאים (חלק מכותרת) כמעוררים הכי הרבה מעורבות (לייקים, שיתופים ותגובות):

במקום הראשון המושג "יגרום/יגרמו לך" ובאנגלית “Will Make you”. במקום השני "זו הסיבה ש" ובאנגלית “This is why” ובמקום השלישי "האם נוכל/ניתן לנחש" או באנגלית “can we guess”.

בואו ננתח את זה לרגע.

למה "יגרום לך" צבר יותר מפי שניים מעורבויות בפייסבוק ביחס למקום השני אחריו? הרי זו הפתעה. כאשר החוקרים ניסו לנחש מהם המושגים הפופולריים, "יגרום לך" ממש לא היה ביניהם… אז למה צירוף המילים הזה עובד כל כך טוב? ראשית צריך לשים לב שזה ביטוי מקשר. הוא אינו מתחיל או מסיים משפט בכותרת, אלא מבטא את הקשר בין התוכן לבין ההשפעה האפשרית שלו על הקורא.

פורמט הכותרת הזה מגדיר מדוע הקוראים/גולשים צריכים לגלות אכפתיות לתוכן שהכותרת מרמזת עליו. בנוסף, זה גם מושג שמבטיח דבר חשוב אחד – לתוכן תהיה השפעה ישירה על הקורא, ולעתים קרובות יעורר תגובה רגשית. הכותרת 'רגילה' עד לנקודה בה מופיע הביטוי הזה, או אז הכותרת מכילה מסר אלגנטי ויעיל.

כותרות אפשריות שעושות שימוש במושג כזה יכולות להיות:

"24 תמונות שיגרמו לך להרגיש טוב יותר", "מה שחברת התעופה הזו עשתה עבור הנוסעים שלה יגרום לך לדמוע", "6 אמיתות קשות שיגרמו לך להיות אדם טוב יותר", "מי מתלבש יותר טוב? תמונות שיגרמו לך לצחוק בקול רם", "13 טיפים שיגרמו לך להרגיש חכם".

כותרות בפייסבוק שעושות שימוש ברגש מעודדות מעורבות

החוקרים מצאו שביטויים רגשיים היו יעילים בפייסבוק, באופן עקבי, על פי מדד מספר האינטראקציות. לדוגמה, כותרות שהכילו ביטויים כגון: "דמעות של אושר", "לגרום לך לבכות", "עושה לך צמרמורת", "חמוד בטירוף", "ממיס את הלב" או "לא יכול להפסיק לצחוק" יצרו מעורבות גדולה יותר. לרבות מהן צורפו תמונה או וידאו, למרות שהיו ביניהן גם מודעות עם טקסט בלבד.

למרות הביצועים הטובים של פוסטים רגשיים, המפרסמים צריכים להיזהר משימוש בשפה סנסציונית ללא תלות במציאות (Click Bait), שכן במאי 2017 הודיעה פייסבוק על צמצום החשיפה של כותרות שמגזימות את המציאות עם סופרלטיבים שאינם מחוברים למה שקורה כשלוחצים.

סקרנות ומציצנות

גם ביטויי כותרת שמעוררים סקרנות ותחושה של מציצנות זכו לרמה גבוהה של מעורבות בפייסבוק. לדוגמה:

"מה קרה אחר כך", "מדברים על זה", "טוויטר מגיב ל…", "מבוהלים/מפחדים מ…" או "רשימת השירים המובילה". הקוראים/גולשים לעתים קרובות סקרנים לגבי דברים כאלה, משום שסוג כזה של תוכן בכותרת שם דגש על סקרנות ומציצנות.

מושגים וביטויים נוספים שהופכים כותרות למוצלחות

"זו הסיבה ש", "הסיבה לכך היא"… גם אלה ביטויים שקשורים לסקרנות. לדוגמה: "וזו הסיבה שנשים חיות יותר מגברים" או "זו הסיבה שצריך לישון על צד שמאל". כולנו רוצים להרגיש קצת יותר חכמים לאחר קריאת קטע מסוים. מאמרים שמחדשים לך, חדשות או פיסות הידעת מבטיחות לכולם גוש נוסף של תובנות. במובנים מסוימים הם דומים למושג "יגרום לך", אותו חלק חיוני בכותרת שמבטיח שינויים חיוביים עקב קריאת המאמר או לחיצה על הכותרת.

מושגים וביטויים שכדאי להיזהר מהם

 "לתפוס שליטה על" או באנגלית “Control of your”, "העסק שלך" או באנגלית “Your own Business” ו"עובד בשבילך" או באנגלית “Work for you”.

מעניין היה לגלות שכותרות שעבדו רע בפייסבוק עבדו לא רע ברשתות חברתיות אחרות, שבהם ככל הנראה יש מערכת ציפיות שונה וקהל במצב נפשי אחר. הדבר נכון גם כאשר כותבים עבור מגזרים שונים, למשל נמצא שביטוי כמו "צריך לדעת" בכותרת יכול לעבוד נהדר עבור קהל שרעב למידע בתחום הבריאות, אבל יעבוד פחות טוב בהקשרים אחרים. המפתח הוא לחקור מהם המילים והמושגים שמהדהדים הכי טוב עם הקהל הספציפי שלך.

כמה מילים צריכות להיות בכותרות שלך? יותר ממה שחשבת

החוקרים בדקו גם את אורך הכותרות והגיעו לממצאים מעניינים. מצד אחד מומחי אינטרנט כמו ג'ייקוב נילסן טענו כי הכותרות הטובות ביותר הן קצרות מאוד. נילסן טען כי כותרות בסדר גודל של עד חמש מילים או פחות מ 40 תווים הן אידיאליות. אחרים טענו שכותרת בלוג אידיאלית צריכה להכיל שש מילים או פחות מ 50 תווים. לעומת זאת, מחקר אחר שבחן 100,000 פוסטים הציע 16-18 מילים ו-80-110 תווים ככותרת אופטימלית. כשמדובר בשורות נושא בדוא"ל, מחקר של MailChimp מצא שזה לא ממש משנה מה אורכן של הכותרות, כל עוד הן טובות. אז החוקרים החליטו לבחון את ההנחות הללו על המדגם העשיר שלהם, שמכיל מיליוני כותרות, ומצאו שפוסטים עם כותרות בנות 12-18 מילים מקבלות את המספר הגבוה ביותר של מעורבויות.

הרשמה לניוזלטר-ספרים של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות מעולם הספרים וכתיבתם, ביקורות ספרים, מדריכים ונגיעות של הומור על ספרים, כתיבה, סופרים, סופרי צללים ולקוחותיהם

הרשמה לניוזלטר כתיבה שיווקית של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית והמדיה החברתית

רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך

ביקורת הספרים של טלי | אמה ויגואר

האם אהבה לסבית יכולה להתקיים בעולם? ברור. האם היא יכולה להתקיים באמצע המאה העשרים? קצת פחות ברור. האם היא יכולה להתלקח על רקע מלחמת העולם השנייה? לא כל כך ברור. האם יש אפשרות לאהבה 'פרועה' שכזו בין אויבות? כמו למשל בין 'נאצית' ליהודייה? ברור שלא? אז זהו, שכן.

מה שלחלוטין ברור הוא ש'אמה ויגואר', הלא הם קוד הקריאה הסודי של שתי אוהבות, גרמניה ויהודייה, הוא ספר היסטורי מרתק על אהבה בנסיבות בלתי אפשריות. הסיפור הלסבי הזה מתרחש על רקע שואת היהודים ומלחמת העולם השנייה. זה סיפור שמהדהד לאחור בעוצמה ועושה זאת בפרטי פרטים וברזולוציות שלא מביישות מחקר היסטורי של ממש.

אריקה פישר, המחברת, היא סופרת צללים של אליזבת ווסט, עקרת בית גרמניה שנשואה לבכיר בממשל הגרמני, שלא לומר נאצי בעל משרה ציבורית. מתוך אסופה של זיכרונות ומכתבים בין ווסט לפליצה שרגנהיים, המאהבת שלה, עולה סיפור אהבה לסבי בעל מזג אוויר טרופי, משמע חם ולח. השתיים מכירות דרך האומנת של אליזבת, לסבית בארון שמסתובבת מחוץ לארון בחוג הלסביות של ברלין. היא מזמינה את פליצה לביתה של אליזבת והרומן הלסבי פורץ במלוא עוצמתו.

העלילה הרבה יותר מורכבת מאשר עוד סיפור אהבה חושני. הסיפור מתגולל על רקע 'הפתרון הסופי' של היטלר וחבר מרעיו המפלצתיים, בין-42' ל-45', שעה שפליצה היהודייה נאלצת לבקש את חסדיה של אהובתה הגרמניה, על מנת שתציל את חייה. אליזבת נעתרת ומבריחה אותה ממקום למקום, פעם אחר פעם, עד שליבה נשבר כשהיא מגלה שאהובתה נעלמה לאחר שנלקחה למחנה כלשהו. בין אם לעבודה או להשמדה, היא עדיין אינה יודעת. אהבה הופכת לגעגוע והעלילה מסתבכת.

אהבתי בספר: זה לא הסגנון הספרותי מהפך הקורקבנים שאהבתי, אלא ספר שתפארתו נעוצה באלמנטים של עריכה. כאמור, כמעט הכל תיעודי. אהבתי מאוד את עצם העובדה שזה סיפור אמיתי, שמחברת הספר, אריקה פישר, רשמה את זיכרונותיה של אליזבת ווסט מפיה, אספה עדויות ומסמכים, חקרה וביררה עובדות ונסיבות להיווצרותן, וצירפה את הכל לידי ספר תיעודי מרתק על תקופה וסיפור אהבה יוצא-דופן, בלב תקופת שיא הברבריות האנושית. אי אפשר שלא להתרשם מהעובדה שהדברים מובאים כהווייתם, בדיוק כפי שקרו.

סיפורים היסטוריים לא חסרים בספרים, אבל ב'אמה ויגואר' הסיפור מתמקד ב'אנשים הרגילים', שם פוקוס על דמויות אמיתיות מתוך האפוס הגדול. התמונה המתקבלת היא לא רק של נאצים נגד יהודים, אלא של חיים אמיתיים בגרמניה האמיתית בתקופת המלחמה האמיתית – חיים מפורטים של גרמנים, חיים מפורטים של יהודים וחיים מפתים של מאהבות.

פחות אהבתי בספר: כחלק מהסיפור המחברת מראיינת כל מיני אנשים מסביב ומביאה גם את סיפוריהם. מצאתי שפה הספר לוקה קמעה בעריכה, שכן חלק מהסיפורים מיותרים לספר. הם כביכול תורמים לרקע אבל הפירוט הרב מסיח את הדעת מהמעניין באמת – אליזבת ופליצה. אם לאורך הראיונות האלה אני מדלגת על קטעים או קוראת ולו רק כדי ל'גמור עם זה' ולהגיע למעניין, זו הוכחה לכך שמשהו בחלק הזה לא עובד.

רגע השיא בספר: הגילוי המהפכני שהגיבורה מגלה בעצמה, שעה שהיא הופכת מאישה 'סטנדרטית', שחיה בנסיבות חיים צפויות, למאהבת לסבית בנסיבות חיים מהפכניות. רגע הגילוי של אליזבת כמו גם רגע הגילוי של בעלה, שמבין כי אשתו אינה ממש אשתו, נרקחים לידי רגע שיא גדול. היא ובעלה מקבלים את המציאות כפי שהיא, הם לא מנסים להילחם בה, והודות ליכולת ההבנה של שניהם, ובייחוד כושר הקבלה שלו, הוא לא נדחק החוצה מחייה אלא מפתח יכולת להישאר מיודד איתה ושומר על קשר עם חברתו הטובה ביותר.

שורה תחתונה: את הספר הזה יאהבו כל מי שאוהבים סיפורים היסטוריים וסיפורים שמתעדים את מלחמת העולם השניה ומהפכיה במדויק. עם זאת יש לזכור שזה לא ספר קלאסי, לא רומן רומנטי, לא מותחן או אפילו דרמה היסטורית, כפי שניתן למצוא ברוב הספרים, זה סיפור תיעודי ומרתק כל כך עד שקשה להאמין שתהיה מי שתמצא אותו משעמם.

ארבעה וחצי כוכבים מתוך חמישה כוכבים של מלחמה, שלום ואהבה היסטורית ללא גבולות

הרשמה לניוזלטר כתיבה שיווקית של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית והמדיה החברתית

הרשמה לניוזלטר-ספרים של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות מעולם הספרים וכתיבתם, ביקורות ספרים, מדריכים ונגיעות של הומור על ספרים, כתיבה, סופרים, סופרי צללים ולקוחותיהם

רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך

בתום 63 שנות כתיבה בת 96 הוציאה את ספרה הראשון

דלנה ינסן קלוז שברה לאחרונה את שיא גינס (כנראה) בקטגוריית פרק הזמן הארוך ביותר להשלמת ספר ראשון –  63 שנים. כן, את ספר זה החלה לכתוב באמצע שנות החמישים. קלוז, שהפכה לאישה בת 96 בפברואר, פרסמה את רומן הביכורים שלה 'בית הסלע' (The Rock House), בשנה שעברה, כולל טקס חתימה על הספר בדבלין, שם היא גרה. לאחרונה אף זכה ספרה בפרס הספר העצמאי בקטגוריית הספר הבדיוני-היסטורי הטוב ביותר של שנת 2019.

היא ממש מקווה שזה לא ספרה האחרון. זו לא רק משאלת לב לחיים ארוכים אלא העובדה שבימים אלה היא עומלת על שני רומנים נוספים. בין אם יצאו לאור תוך 63 שנים נוספות או לא, היא בכל מקרה חשה הקלה עצומה שהפרויקט הראשון שלה, שהתחיל הרבה לפני רצח הנשיא קנדי על ידי גורמים בממשלתו, סוף כל סוף הגיעו לסיומו.

ferrari 360 modena

£41,500.00 (17 Bids)
End Date: Sunday Apr-28-2019 15:56:01 BST
Bid now | Add to watch list

"זה היה צריך לצאת לאור כבר מזמן" אומרת קלוז, ומשווה את ההתרגשות מספר ראשון ללידה של ילד ראשון. עובדה, בימים שלאחר פרסומו היא ממש טיפלה בו כך, פשוטו כמשמעו, תוך שהיא נושאת את ספרה בסל, מכוסה בשמיכה.

ספר קצר הוא לא. 806 עמודיו של הרומן הרומנטי של דלנה ינסן קלוז קיבלו השראה מעיר הולדתה 'אמרי' שביוטה, עיר הררית שמונה פחות מ-700 אישה ואיש, ללא ספרייה או חנות ספרים. עובדה זו לא פגמה באהבתה לקריאה, שהלכה וגברה ככל שקלוז בגרה, והניעה במקביל את תשוקתה לכתיבה.

הסיפור של 'בית הסלע' נעוץ בתחילת המאה ה-20 ועוקב אחר חייה של אביגיל לנגלי, אישה מושמצת בעיירה דתית קטנה, במיוחד אחרי שמתגלה כי הביאה לעולם תינוק מחוץ לנישואין עם בנו של אדם עשיר ומקושר היטב. האב הצעיר, אדם טאונסנד, פונה מזרחה לבית הספר לרפואה לפני שאביגיל בכלל מספרת לו שהיא בהיריון ממנו. שנים לאחר מכן, לאחר שלוחצים על אביגיל לוותר על הילד, אדם חוזר הביתה לעיירה עם אשתו החדשה. כשחיבתם הלוהטת של אדם ואביגיל פורצת מחדש, כולם נאבקים בפחדים ובשדים פן אהבתם תשבש שוב את הסדר הציבורי וחמור מכך – ישברו את לבה מחדש.

עלילת הספר נותרה עקבית להפליא גם לאחר עשרות שנים של עבודה על הספר, כך קלוז מספרת. "תמיד היה לי את זה בראש. אני חושבת שזו הסיבה שיכולתי לוותר על זה (לעזוב את הספר) למשך 20 שנה ואז לחזור (לעבודה עליו) ופשוט להתחיל מהמקום שבו עצרתי", היא אומרת.

קלוז, תושבת ארלינגטון במשך 54 שנים, עבדה באופן ספורדי על הספר; אחרי הכל, היו לה חיים ארוכים לחיות. לאחר שעבדה בקליפורניה במשך כשנתיים, במפעל נשק לייצור תותחי 155 מ"מ, ששימש את מפלצת ההרג של מלחמת העולם השנייה, הגיעה קלוז לעיר קולומבוס לבקר חבר. היא תכננה להישאר רק שלושה שבועות, אבל אז פגשה את בעלה לעתיד, דין. הם המשיכו לגדל שם שלושה ילדים בזמן שעבדו בעסקי המסעדנות.

קרוב לוודאי שקלוז מעולם לא הניחה לרעיון הוצאת ספרה לאור להחליק אל תהומות הנשייה. היא כתבה באוטובוס והיא כתבה במכונית (כשבעלה נהג יש להניח). לעתים קרובות, כך היא מספרת, הרעיונות הטובים ביותר פגשו אותה בלילה, או אז באופן קבוע החזיקה נייר ועט ליד המיטה.

"אם יש לך מחשבה על זה את חייבת לכתוב את זה או שהיא תחלוף ותאבד" היא נזכרת. קלוז צברה מחברות ופיסות נייר אקראיות עם ציורים שהפכו ברבות הימים לספרה, אבל את הדחיפה המשמעותית קבל ספרה רק באמצע שנות התשעים, כשהמחשב הראשון בחייה הונח על שולחנה.

דלנה ינסן קלוז עם ספרה הראשון

בנותיה, מישל ודבי, מספרות שהן ידעו שאמא שלהן עובדת על ספר לאורך שנות דור (לא מטפורה), אבל לא ידעו פרטים רבים עליו עד שהפרויקט הנצחי הסתיים.

תהליך הפקת הספר הואץ ביוני 2017. לשם כך קלוז ומשפחתה עבדו מול חברת הוצאה לאור בבעלות 'אמזון', וקיבלו את כתב היד הראשון לאחר עריכה. כל סופר יודע שבשלב זה מתחיל 'פינג-פונג' בין הכותבים לעורכיהם. לגברת קלוז לקח כשנתיים וחצי להקליד את כל הערותיה לעריכה ב'וורד'… בכל זאת, האישה מתקרבת לגיל 100. על עורך ספרה היה לעבוד ביסודיות, מול שינויים מסוג 'שורה אחר שורה' שקלוז נאלצה לדחות או לאשר, מספרות בנותיה. "הרבה עבודה הושקעה בספר", נזכרת מישל קלוז, "אבל באפריל העבודה הסתיימה והעותק הראשון של אמא הגיע בדואר". מן הסתם היה זה רגע מונומנטלי למשפחת קלוז, ללא קשר לשאלה אם הספר מצליח למכור יותר או פחות מאחרים. "זה לא העניין. מעולם לא היה" הן אומרות.

"רצינו נואשות להוציא את הספר לפני שהיא מגיעה לגיל מבוגר יותר, זו היתה המטרה שלנו", מספרת דבי קלוז, "הרגשנו שזו המתנה הכי גדולה שלנו עבורה. בעצם הספר שלה הוא מתנה לכולם".

אחד מספריה הבלתי גמורים של דלנה קלוז עוסק בשלוש נשים צעירות שרוצות להפוך לרופאות בתקופת השפל הגדול של ארצות הברית; השני מתרחש במהלך מגיפת השפעת של שנת 1918. סיפורי ילדות…

"יש הרבה דברים לכתוב עליהם, אני פשוט עצלנית" מתבדחת דלנה קלוז. הגברת הוותיקה (אך הסופרת הצעירה) אוהבת לרקוד ריקודים סלוניים בזמנה הפנוי וטוענת שתמיד תישאר קוראת נלהבת. מרגרט מיטשל (כתבה את 'חלף עם הרוח') ואיין ראנד ('מרד הנפילים', 'כמעיין המתגבר') נמנות עם הסופרות האהובות עליה.

בדבר אחד היא משוכנעת. היתה זו אהבתה לקריאה שעזרה לה להפוך את הפרוייקט הנצחי של 'בית הסלע' לאפשרי. "את לא יכולה לכתוב אם את לא קוראת" היא קובעת בצדק "כל כך הרבה אנשים רוצים לכתוב, אבל הם לא קוראים. רק כך לומדים לכתוב". את הלקח החשוב הזה היא הפיקה לאורך כ-100 שנים.

הרשמה לניוזלטר-ספרים של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות מעולם הספרים וכתיבתם, ביקורות ספרים, מדריכים ונגיעות של הומור על ספרים, כתיבה, סופרים, סופרי צללים ולקוחותיהם

הרשמה לניוזלטר כתיבה שיווקית של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית והמדיה החברתית

רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך