שמונה וחצי סופרים נותנים 9 עצות איך לסיים עבודה על ספר אחד

זה נכון: כתיבת ספר היא עניין מאתגר, אבל זו גם עבודה מרגשת ומתגמלת במיוחד. אם תמיד רצית לכתוב לפחות ספר אחד, אני (סופר צללים) ועוד שמונה סופרים שאינם חיים בצללים, נמצאים כאן היום כדי לעודד אותך לעשות את זה ללא חשש.

"מה שהתחיל כחלום ילדות הוביל לצמד ניסיונות כושלים, או כמו שאני רוצה לקרוא להם 'טיוטות לימוד', עד שלבסוף פרסמתי שני רומנים: ‘The Young Wives Club’ והאחרון שלי ‘Louisiana Lucky’ שעוסק בשלוש אחיות שזוכות בלוטו, שזה כבר חלום אחר" מספרת הסופרת ג'ולי פנל.

ג'ולי פנל: משמאל – הפעם הראשונה שראתה את אחד מספריה למכירה בחנות מקומית. מימין – מחזיקה את הרומן השני שלה בפעם הראשונה.

"אחת השאלות הנפוצות ביותר ששואלים אותי חברים, משפחה וקוראים היא 'איזו עצה יש לך למי שרוצה לכתוב רומן בעצמו?' התשובה הראשונה שלי היא תמיד – פשוט לעשות את זה. אני מאמינה שלכולם יש לפחות סיפור אחד לספר, כך שאם יש לך רצון לכתוב ספר, צריך בהחלט ללכת על זה. אחרי הכל, לעולם לא ניתן לפרסם אותו אם הוא בכלל לא נכתב" היא מוסיפה.

אני יודע מה אתם חושבים: "קל יותר לומר מאשר לעשות" נכון? ובכן, נכון מאוד, אבל זו הסיבה שכעת נכנס החלק הבא במאמר המוטיבציה החשוב הזה. בחלק הזה כמה מהסופרים הידועים בימינו (ידועים יותר בארה"ב מאשר בארץ, אבל בכל מקרה הם מוכרים בהצלחה מרובה ספרים שכתבו) התבקשו לשתף עצה טובה או שתיים, לכלל האנשים שמבקשים להיות סופרים ושמחפשים כל מנת השראה. ובכן, תוכלו למצוא ממש כאן למטה כיצד סופרי רבי המכר הללו יצרו את הקסם שלהם והפכו את מה שהיה גם עבורם פעם חלום – למציאות.

ליסה ג'וול: "פשוט ספרו לאנשים שאתם עושים את זה"

כשהיתה בת עשרים ושבע הסופרת ליסה ג'וול לא העלתה על דעתה שהתערבות עם חברתה תוביל לטיוטת הספרים הראשונה שלה ולקריירה מוצלחת מאוד כסופרת. "זה תמיד נועד להיות טיפה כיף ותו לא" אומרת סופרת רבי המכר מספר 1 על פי רשימות ה'ניו יורק טיימס' ובהם הספר 'היא לא שם'.

בשנה בה כתבה את הטיוטה לספרה הראשון ‘Ralph’s Party’ – שפורסם בסופו של דבר ארבע שנים לאחר שסיימה אותו – היא התחייבה והתערבה עם חברתה שתסיים אותו. מה גרם לה להמשיך ולנסות? לדבריה זו העובדה שסיפרה לאחרים על הפרויקט. "אמרתי מה אני עושה בערך לכל מי שאני מכירה, ופירושו של דבר היה שבכל פעם שיצאתי מהבית כל מי שפגשתי היו שואלים 'נו איך הולך עם הספר?' והייתי מרגיש אידיוטית מוחלטת אם היה עלי לומר להם שבסוף לא כתבתי כלום".

קווין ווילסון: "צריכים רעיון? הכינו רשימת אובססיות"

אם ברור לכם שאתם חייבים לכתוב ספר, אבל עדיין אין לכם מושג איך או מה לעשות, הקשיבו רגע לקווין ווילסון, מחברם של רבים מהרומנים הנמכרים ביותר, על פי הרשימה של ה'ניו יורק טיימס', כולל 'משפחת פאנג'. הוא מציע להכין את רשימת האובססיות שלכם, שתעזור לכם להתפקס על יופי של רעיון שבראש ובראשונה מדליק אתכם – טריק שלדבריו למד מהסופרת קלי לינק.

"יש לי את אותן האובססיות שאני כל הזמן חוזר אליהן ומנסה להבין אותן" הוא אומר, "הרשימה שלי נראית בערך ככה: בעירה ספונטנית, ילדים מוזרים, קהילות כפריות, כלים קסומים, הורים וילדים ועוד". ווילסון, שהוא גם פרופסור חבר ב'אוניברסיטת הדרום' בארה"ב, אומר שגם התלמידים שלו מבצעים את התרגיל הזה. "כשאני מבקש מהם להכין את הרשימה הזו הם יוצרים רשימה של אובססיות גדולות ומדהימות, כל מיני דברים שמעולם לא חשבו לכתוב עליהם בפועל, ומה שאחר כך הבנו הוא כיצד להשתמש באובססיות האלה כנקודת מוצא לסיפור האמיתי שהם רוצים לספר. אם הרעיון חי בתוכך, אם הדבר הזה בועט בך ואתה חושב עליו כל יום ויום, איך אתה לא יכול לרצות לכתוב עליו?"

כריסטי וודסון הארווי: "גייסו חברים שיעזרו לכם להישאר על מסילת הכתיבה"

כריסטי וודסון הארווי, מחברת רומנים בדיוניים ופופולריים, כולל האחרון שלה ‘Feels Like Falling’, מתחילה את הבוקר שלה בשעה 6:45 עם חברות שהן סופרות בעצמן: "ואז מישהי שולחת טקסט כדי לוודא שכולנו שם, ואנחנו מסמסות את היעדים שלנו (בתחום הכתיבה) ומדווחות אם הגענו אליהם", היא מספרת "זו דרך נפלאה להתחיל את יום הכתיבה בדרך הנכונה".

יש קצת בעיה עם הטיפ שלה. הרי לרובנו אין מערכת תמיכה של מחברות וסופרות, אבל יש פתרון: כל אחד יכול לעשות את אותו הדבר עם חברים שמעוניינים לכתוב או מתעניינים בכתיבה. עדיין אין? לחילופין תמיד אפשר להצטרף למועדוני כתיבה אמיתיים, או וירטואליים, למשל בפייסבוק או בטוויטר, שם מחכים גם לך זרים מוחלטים שנמצאים בסיטואציה דומה, ומעודדים זה את זו ונותנים דין וחשבון זו לזה על התקדמות הפרויקטים שלהם.

רובין לי: "בלו זמן איכות עם הדמויות שהמצאתם"

"פיתוח הדמויות הוא החלק החשוב ביותר בתהליך הכתיבה בעיניי", אומרת הסופרת רובין לי, מחברת הרומן המצליח ‘The idea of You’. למעשה, כך היא מספרת, היא יכולה להשקיע שנה שלמה במחשבה על הדמויות שלה, תוך התבוננות בהיבטים שונים של חייהם: איך נראה אילן היוחסין שלהם? אילו מערכות יחסים היו להם? מהם הרגעים בחייהם שהפכו אותם למי שהם?

"אני צריכה לדעת איך הם מדברים, איך הם זזים, איך הם מתלבשים, איך הם מתנהגים בכל מצב אפשרי", היא מסבירה, "אני צריכה להכיר את הדמויות שלי כמו שאני מכירה את המשפחה שלי. רק אז אני באמת יכולה להתחיל לכתוב".

אלין הילדרברנד: "עשו, אל תדברו"

בזמן שאתם כותבים את הרומן שלכם, חפשו דרכים לרתק את הקוראים להמשך הקריאה, מציעה אלין הילדרברנד, אחת מסופרות רבי המכר על פי רשימות ה'ניו יורק טיימס', שמשתמשת במילה "דרמטיזציה" כדי לתאר את הצעד החשוב הזה.

"דרמטיזציה הייתה מילת מפתח בסדנת הסופרים של אוניברסיטת איווה, בה התחלתי לכתוב את הספר הראשון שלי, ופירוש הדבר היה בעצם לעשות או להמחיש, במקום רק לדבר ולדבר". הסופרת של 'רומן של קיץ' בין היתר, מציעה: "שימו את הדמויות שלכם בסצנה – פתחו את הרקע ואת התפאורה, צרו דיאלוג וקונפליקט כשבראשכם מנקרת השאלה 'מה עומד פה על כף המאזניים?'"

היא מוסיפה "אני קוראת עכשיו ספר שכתוב יפהפה על ידי סופר עטור שבחים, אבל זה ספר שמתקדם כל כך לאט מכיוון שהוא נותן המון רקע ודברי הרהורים אבל לא מספק שום דרמה בהווה. זו בדיוק הסיבה שאני קוראת: ככה אני יכולה לראות איך אחרים מצליחים או נכשלים… ולומדת מזה".

טרי מקמילן: "כתבו כאילו אף אחד לא עומד לקרוא את זה"

"מחסום הסופרים מתרחש כאשר כותבים מנסים להיות מושלמים מדי", אומרת טרי מקמילן, מחברת רב המכר 'כמו אוויר לנשימה' והספר המצליח 'איך חזר לסטלה הגרוב שלה'. "מתן אישור לעצמך שמותר לך גם לכתוב רע יעזור מאוד בהתחלה" היא מדגישה.

למעשה, אחד הטיפים של מקמילן הוא לא לאפשר לאף אחד אחר לקרוא את הטיוטה שלכם, עד שמסיימים לעבוד עליה. "תפסיקו להסתכל מעבר לכתף כשאתם כותבים – כי אתם עלולים להיות סופר קריטיים וביקורתיים ולהרגיש חוסר ביטחון" היא מדגישה, "ככה סופרים חסרי ניסיון מאבדים אמון בעבודתם". היא מוסיפה שיהיו הרבה הזדמנויות לחזור ולתקן את מה שכתבתם עד שתהיו מרוצים, אבל כדי להגיע לשם חשוב לסלוח לעצמכם על טעויות מתבקשות.

ניקולה יון: "ערכו, שכתבו ואז ערכו עוד קצת"

"אין לי קריירת כתיבה כי אני אלופה בטיוטות ראשונות", אומרת בקריצה סופרת רבי המכר ניקולה יון, שכתבה את 'הכל, הכל' ואת 'גם השמש היא כוכב'. יון מציעה להשיג שותף לכתיבה או קבוצת ביקורת שתתן לכם משוב כנה ומחושב.

"תנו לעצמכם את הזמן להפנים את המשוב שלהם ואז בצעו את השינויים לביקורת שמקובלת עליכם" היא אומרת, "ואז חזרו על התהליך שוב ושוב, ערכו, שכתבו ואז ערכו עוד קצת, עד שיהיה לכם משהו, איזו טיוטה שתהיו גאים בה".

פיונה דייויס: "דעו שלעולם לא מאוחר מדי להתחיל"

אם תמיד חלמתם לכתוב רומן, אבל תהיתם אם חיכיתם יותר מדי וזה כבר באמת מאוחר מדי, אל תיתנו לזה לעצור אתכם. שאלו את פיונה דייוויס, מחברת ספרי ההיסטוריה הבדיונית הפופולריים, ובתוכם ‘The Lions of Fifth Avenue’. "הייתי באמצע שנות הארבעים לחיי כשהתחלתי לכתוב את הספר הראשון שלי, ו'בית הבובות' שכתבתי כבר פורסם כשהייתי בת 49," אמרה.

"אל תרגישו שבגלל שלא כתבתם ספר עד גיל 30 או 40 או 50 אין שום סיכוי שזה יקרה. קחו לדוגמה אותי – רק כשהיה לי רעיון לספר שרציתי לקרוא, ולא מצאתי שום דבר דומה, בכלל שקלתי להתחיל לכתוב".

הרשמה לניוזלטר כתיבה שיווקית של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית והמדיה החברתית

הרשמה לניוזלטר-ספרים של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות מעולם הספרים וכתיבתם, ביקורות ספרים, מדריכים ונגיעות של הומור על ספרים, כתיבה, סופרים, סופרי צללים ולקוחותיהם

רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך