ביקורת הספרים של טלי | חיה רעה

ביקורת הספרים של טלי | חיה רעה

ההצלחה של 'תא 8', הלא הוא ספר הקומבינציה הקודם של צמד הסופרים השבדי, לא הותירה בי ספק שגם הפעם, בספרם 'חיה רעה' אהנה מחוויה דומה. ואמנם מצאתי את עצמי שוקעת בסיפור על פדופיל שפל שמתוכנן לעבור לתא חדש בכלא אחר של פדופילים מורשעים, מנצל את נפתולי הלוגיסטיקה על מנת לזהות פרצה בשמירה עליו, בורח מרכב ההסעות והנה דרך האופל נפרשת בפניו מחדש, כמו גם התחבטויותיו איך ומה לעשות הלאה כדי להשחיר עוד קצת את העולם בו הוא חי.

ואכן הוא מוצא דרך לפגוע בילדה נוספת, רק שהפעם אביה מחליט לקחת את החוק לידיים ולסגור איתו חשבון. 'חיה רעה' מצליח יותר מאשר רק לזעזע את קוראיו עם תיאורי פשע פדופילים בלתי נסבלים וחשיפת רגשותיהם של קורבנות הפשעים, הוא יורד אל מצולות השאלה המוסרית שכרוכה בסוגיית נטילת החוק לידיים, על מנת לספק את הנקמה שהלב כל כך רוצה להגשימה, במיוחד כשמדובר בפשעים נגד ילדים חסרי ישע.

אהבתי בספר

כמו בשאר הספרים של אנדרס רוסלנד וביורג הלסטרום, הספר עלילתי, אבל עלילתו הבדויה מבוססת במציאות מבלי להיות תלושה ממנה. 'חיה רעה' נוגע במקום הכי רגיש בבטן – בשאלה מה את או אתה הייתם עושים לו היתה ניתנת לכם ההזדמנות לסגור חשבון עם זבל אנושי שפגע בילדיך. אוקיי, אני יודעת שרובכם הייתם מצהירים בגאווה על התעללות בפושע השפל עד שהיה נושם את נשימתו האחרונה, וזו תשובה אינסטינקטיבית מתבקשת במציאות חיינו, אבל מהן ההשלכות של מעשים כאלה? זו בדיוק ההתחבטות שהופכת את הספר הזה לאיכות.

ועם כל אהבתי כלפי 'חיה רעה' עלי להודות שהוא לא ספר קל. במיוחד ההתחלה שלו היתה לי קשה מאוד. הבטן התהפכה אל מול תיאורי הפשעים הפדופיליים, ואל מול התובנה שכל ילד וילדה עלולים להיות חשופים למעשים שכאלה. אבל הדרך שבה הכותבים הללו מוהלים את המציאות הקרה למילים והדרך בה משתלבים סיפוריהם במציאות הספר מצליחים להקל על הכאב ולתת לקוראים תחושת סיפוק מגורמה ספרותי.

זה ספר טוב גם במובן הבא – הוא לא מטיף מוסר אלא מביא את העובדות אל מול עיני קוראיו תוך שהוא ממשיך להיבנות, אט-אט, בדרך לשיא המתח. והוא נבנה יופי, כי סוף הספר הצליח להפתיע אפילו קוראת ותיקה ומנוסה כמוני. עבודה יפה הלסטרום (ז"ל) ורוסלנד!

פחות אהבתי בספר

לא רלוונטי, כי לא מצאתי.

רגע השיא בקריאה 

הרגעים המאוד קשים בהתחלה, במהלכם נחשפתי לזוועות הפדופיליה, הפכו לרגעי שיא עבורי בקריאה. ברגע שצלחתי אותם מבלי לדלג קדימה, וברגע שעיכלתי את מה שקראתי, הרגשתי תחושת הישג מוזרה שמזכירה את תחושותיה של קופצת לגובה, רגע אחרי שדילגה בהצלחה מעל 2 מטר לראשונה בחייה האתלטיים.

שורה תחתונה

ספרים כאלה, שמעלים בי תהיות ומותירים אותי במחשבות עם עצמי לאחר סיום הקריאה, הן אירוע נדיר שמאפיין יצירות מופת, וזאת אני כותבת מבלי להשוות את 'חיה רעה' לספרי מופת אחרים שזכו לפחות מחמישה כוכבים… אני ממליצה לקרוא ולסיים את 'חיה רעה' לכל חובבי הקריאה ובמיוחד לאלה שמעריכים סיפורים שלא רק מותחים אותם, אלא גם מעשירים אותם כקוראים וכבני אדם.

חמישה כוכבים שבדיים מתוך חמישה אפשריים בשמי ספרות המתח הסקנדינבית, עתירת הכוכבים

 

הרשמה לניוזלטר כתיבה שיווקית של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית והמדיה החברתית

 

הרשמה לניוזלטר-ספרים של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות מעולם הספרים וכתיבתם, ביקורות ספרים, מדריכים ונגיעות של הומור על ספרים, כתיבה, סופרים, סופרי צללים ולקוחותיהם

רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך

ההשראה, התהליך והעצה של שלושה אלמונים שהפכו לסופרים

ההשראה, התהליך והעצה של שלושה אלמונים שהפכו לסופרים

סופרות וסופרים בהתהוות – אני רואה אתכם ויודע שאתם גוללים רשתות חברתיות בחיפוש אחר השראה לכתיבה. אני רואה אתכם גם כשנדמה לכם שאינכם נראים, מטפלים באל כורחכם במשימות ביתיות שבחיים לא הייתם מטפלים בהן לולא הייתם צריכים להעלות כמה מילים על הדף, כפי שהבטחתם לעצמכם. לפעמים אין תחליף לעצות טובות מאנשים כמותכם רק עם הבדל אחד – הם הצליחו לכתוב ספר, רומן, ספר בישול, ספר הדרכה, מה זה משנה. גם אם כבר כתבתם ספר אחד אבל נתקעתם בשני, או בעשירי, תמיד טוב לשמוע איך אחרים הצליחו להתגבר על המכשול הגדול מכולם – להבקיע את קרום הבתולין של עשיית הכתיבה.

שלושה מהם, לא בדיוק סופרים ידועים, מספרים פה על ההשראה שלהם, על התהליך ועל העצות שלהם עבור כל מי שהיה במצבם, תקוע, הססן, חסר ביטחון, לא יודע מאיפה להתחיל, והכל כדי שתוכלו להשקיע פחות זמן בהרהורים – ויותר זמן בכתיבה.

אז הכירו את….

ההשראה, התהליך והעצה של שלושה אלמונים שהפכו לסופרים

ההשראה, התהליך והעצה של שלושה אלמונים שהפכו לסופרים

ג'וי קאלוויי היא אמא במשרה מלאה שהפכה לסופרת, כמו גם מנהלת שיווק לשעבר בחברת ניהול. היא כתבה ספר בשם: "אגודת האמנים של השדרה החמישית" – “The Fifth Avenue Artists Society”

אודות הספר:

הרומן שכתבה מתרחש בשנת 1891 ומספר את סיפורה של וירג'יניה לופטין, שחיה בעוני. היא מאוד רוצה להפוך לסופרת מהוללת, למרות היותה אישה בתקופה בה נשים לא מתרחקות מהמטבח, ולהתחתן. לופטין עוברת בספר רומנים ושברון לב, שמובילים אותה לגילוי עצמי.

ההשראה:

“למרבה המזל, כל הנשים במשפחה שלי הן נשים חזקות, אוהבות, מדהימות שהיוו השראה כל כך גדולה עבורי, ואני חושבת שזה בא לביטוי בדמויות שלי בספר. 'אגודת האמנים של השדרה החמישית' מבוסס למעשה על סבתא-רבא שלי, אחיותיה ואחיה האמנותיים – שלוש מהם הן נשים – שחיות בברונקס המיושנת והמוזהבת" מספרת קאלוויי.

התהליך:

"תהליך הכתיבה שלי מתחיל בדרך כלל במחקר. כחודשיים או שלושה של מחקר עוברים עלי לפני שאני מתחילה לכתוב, ובכוונתי להמשיך בכך בעתיד. איפשהו במהלך החודשיים-שלושה הללו אני כותבת מתווה גס לסיפור – בדרך כלל תרשים זרימה של פרק אחר פרק. המתווה עוזר לי להמשיך בכתיבה, ובאמת, עם שני ילדים צעירים בגיל בית הספר היסודי, זו הדרך היחידה שעוזרת לי להיות כותבת יעילה בכמות הזמן הקטנה שעומדת לרשותי", אומרת קאלוויי.

העצה:

“הייתי ממליצה לכל מי שרוצה לכתוב ספר לנסות את מה שאני עשיתי. הספר תפס חלקים שווים בעבודתי ובזמן שמוקצה לתחביבים שלי, וזה פשוט היה כיף. אל תתייאשו אם הרומן הראשון שלכם הוא לא בדיוק רב המכר הבא. הדרך היחידה ללמוד לכתוב רומן נהדר היא פשוט על ידי כתיבת רומן" אומרת קאלווי.  

ההשראה, התהליך והעצה של שלושה אלמונים שהפכו לסופרים

ההשראה, התהליך והעצה של שלושה אלמונים שהפכו לסופרים

רוזי קרומפטון היא מאמנת בריאות אינטגרטיבית מוסמכת ובעלת 15 שנות ניסיון מקצועי בתחום הבריאות ההתנהגותית, שכתבה את הספר "כל מה שלא אמרתי: סיפורה האמיתי של לטינה" – “All I Left Unsaid: A Latina’s Story toward Truth”.

אודות הספר:

אוליביה בטיסטה גרה בפנמה, מוקפת במשפחה המורחבת של אמה לפני שהיא עוברת לניו יורק. שעה שהיא גדלה בארה"ב בטיסטה מתמודדת עם מחסומי השפה, אחריותה החדשה ומשפחת אביה החורג. עליה ללמוד להשאיר את עברה מאחור וללכת בעקבות ליבה ברומן ההתבגרות הזה, שחוקר את המשפחה ואת הבית.

ההשראה:

“כשהייתי בת 26 מצאתי את אבי הביולוגי בחיפוש בגוגל ומיד טסתי בחזרה לארץ מולדתי, לראשונה מזה 20 שנה, כדי להתחבר אליו מחדש. בטיול ההוא פגשתי שני אחים ואחות שלא ידעתי שיש לי. כשחזרתי התחלתי להעלות את הסיפור על הדף. זה הפך ליותר מסתם סיפור איחוד, אלא גם סיפור של מאבקים משפחתיים, הקרבה, השבת כוח ואהבה ללא תנאי", מספרת קרומפטון.

התהליך:

"חלפו כשבע שנים מהרגע שלחצתי לראשונה על 'שמור בשם' במסמך Word ועד שהיה לי את הספר ביד. כתיבת הספר בפועל לקחה כשלוש שנים. את שלוש השנים הבאות ביליתי בעריכה עצמית של הספר, והשנה האחרונה הושקעה בתהליך הפרסום שלו", ספרה קרומפטון.

העצה:

"כתבו על דברים שאתם מפחדים לכתוב עליהם. תחקרו את הנושא קצת, אבל אל תתקעו בשלב הזה. התמקדו בכתיבה שלכם. כתבו כשאתם מרגישים את המיצים היצירתיים שלכם זורמים, אבל גם חצבו זמן מהלו"ז שלכם כדי לאפשר לאותם רגעים יצירתיים לקרות" מדגישה קרומפטון, "ואם אי פעם זוקף את ראשו הספק העצמי, זכרו מדוע התחלתם לכתוב מלכתחילה, ואז המשיכו לדחוף הלאה".

ההשראה, התהליך והעצה של שלושה אלמונים שהפכו לסופרים

ההשראה, התהליך והעצה של שלושה אלמונים שהפכו לסופרים

מייסון דיבר הוא סופר ומעצב מצליח, כמו גם חובב משחקי ווידאו. את רומן הבכורה שלו "אני מאחל לך כל טוב" – ”I Wish You All the Best” כתב כשעבד כספרן.

אודות הספר:

הספר מתואר כ"משואה של תקווה בעולם שבור" על ידי ניק סטון, מחבר רב המכר של ה'ניו יורק טיימס' – "מרטין היקר". המדובר בסיפורו של בן דה בקר, נער מבולבל מינית שחושף את מיניותו בפני הוריו ונזרק למגורים בבית מנוכר אחר. כשבן פוגש את נתן אלן, סטודנט כריזמטי, הוא לוקח את בן תחת חסותו והידידות ביניהם גוברת. ככל שהידידות שלהם הולכת וגדלה כך גם רגשותיהם האחד כלפי השני.

ההשראה:

“כתבתי את הספר הזה לבני נוער טרנסים שלא יצא להם לראות את בני דמותם בספרים. זאת אומרת היו ספרים שבמרכזם גוללה חוויית הטרנס, סיפורים כמו "אם הייתי הילדה שלך" מאת מרדית רוסו היוו השראה גדולה עבורי. אבל לא היו ספרים על בני נוער 'לא בינאריים', וגם עכשיו נראה שאין כל כך הרבה. כתבתי את 'אני מאחל לך כל טוב' לבני נוער שאינם בינאריים ושעשויים להיות מבולבלים או לא בטוחים ברגשותיהם, או שאולי רק צריכים להרגיש פחות לבד", אמר דיבר.

התהליך:

“זה היה תהליך מבולגן. כתבתי את זה תוך כדי עבודה במשרה מלאה כספרן. בסך הכל אני חושב שהתהליך לקח כחצי שנה להמציא את הסיפור שדי דומה לזה שרואים בספר שנמכר על המדפים של חנויות הספרים", אומר דיבר.

העצה:

"אני נזהר מלתת עצות. המסע של כל סופר הוא שונה, ולכן יישום עצות כאלה שנראות כאילו הועתקו מאחרים יכולות להיות מועילות, אבל גם מזיקות. בכל זאת, אני מניח שהדבר הבא עשוי להיתפס כעצה – כל מסע לכתיבה ולפרסום ספר הוא אחר, וגם אחר כך, לאף אחד אין את אותה חוויה, ולכן השוואה לאחרים שנמצאים בדרך אחרת לגמרי לא תועיל לך בדבר", קובע דיבר.

הרשמה לניוזלטר כתיבה שיווקית של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית והמדיה החברתית

הרשמה לניוזלטר-ספרים של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות מעולם הספרים וכתיבתם, ביקורות ספרים, מדריכים ונגיעות של הומור על ספרים, כתיבה, סופרים, סופרי צללים ולקוחותיהם

רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך

ארוך או קצר? מה מעדיפה הכתיבה השיווקית?

ארוך או קצר? מה מעדיפה הכתיבה השיווקית?

האם אנשים קוראים את כל הטקסט במודעות שלך? בדרך כלל לא, אבל אנשי פרסום ותיקים טוענים שאין דבר כזה טקסט ארוך מדי.

ויש בזה אמת.

המפתח לכך הוא פשוט: טקסט שיווקי לעולם אינו ארוך מדי אם הקוראים מבצעים את הפעולות שהפרסומת מבקשת מהם לעשות. לכן הטקסט הקצר או הארוך לא יכול להיות משעמם – הוא חייב להיות משכנע – חייב להתייחס ישירות לקוראים ולבסוף חייב לעסוק במשהו שהקוראים מתעניינים בו.

מה שאבקש להדגיש במאמר הזה הוא שהטקסט חייב להיות כל כך משכנע עד שלא משנה אם ייקרא מההתחלה עד הסוף. מבחינת הפרסום – כל השאר משני לחלוטין. אם הטקסט לא משכנע, במילא לעולם לא נצליח להביא את הקוראים לקרוא את כולו, גם אם הוא קצר, ובעיקר לא נצליח להביא את הקוראים לחלק המשמעותי ביותר בטקסט והוא החלק שאמור לשכנע אותם לעשות פעולה.

האם אנשים קוראים טקסטים שיווקיים ארוכים? אענה על השאלה הזו בדרך אחרת ובאמצעות ניסוי קטן.

מלאו את השורות הבאות על פי ההוראות הבאות בסוגריים:

כותרת: משפחת _______________ (שם המשפחה שלך) יורשת הון של מיליוני דולרים

כותרת משנה: משפחה שגרה ברחוב ____________ (שם הרחוב שלך) ב- ___________ (שם העיר שלך) זכתה בירושת מיליונים מאדם אנונימי.

לו ראית את הכותרת וכותרת המשנה הללו במקומון של העיר שלך, האם היית קוראת לפחות את המשפט הראשון? סביר להניח שכן.

עכשיו נניח שהטקסט במקומון של העיר שלך היה מרוח כך שחור על גבי עיתון באופן הבא:

"וואו, איזה מזל נפל על משפחה אחת! לא הייתם רוצים לרשת מיליוני דולרים ממישהו שאינכם מכירים? ובכן, זה בדיוק מה שקרה למשפחת __________ (שם משפחתך), שעדיין לא יודעת אבל זכתה באחת הירושות הגדולות מאז הכרזת מדינת ישראל, מבלי לצפות לכך ובלי להכיר את המוריש".

סביר להניח שהיית קורא את כל 3,000 המילים של המאמר הזה, גם אם היו בו רק 2500. אחרי הכל, המאמר מדבר עליך, על המשפחה שלך. אתם מעורבים בתוכן, מתייחסים ממש אליך במאמר, הכל כתוב מאוד אינטנסיבי, אינפורמטיבי, מעניין ורלוונטי.

שעה שאני סולד מטקסטים ארוכים מדי, במיוחד כשאפשר לומר את אותם הדברים בקצרה, המסר של מפרסמים מנוסים בנוגע לאורך הטקסט השיווקי הולך ככה – אם הטקסט הארוך עושה את כל הדברים שתיארנו כרגע, הקוראים יתעניינו מאוד בכתוב ויקראו את הכל – אולי לא באותה עוצמה וסקרנות של מי שכרגע גילה בעיתון שהפך לאדם עשיר, אבל בעוצמה שיכולה להתקרב לשם, אם הטקסט יעיל ורלוונטי לקהל היעד.

עניין רב

אני כותב את המאמר הזה בסמוך למועד רכישת רכב משפחתי חדש. עד לאחרונה התעניינו בדגם מסוים והעניין שלנו בדגם הזה היה עצום. קראנו עליו מאמרים ובדקנו סקירות באינטרנט. רצינו לקבל כמה שיותר מידע שיעזור לנו להרגיש משוכנעים בבחירה הממשמשת ובאה, במיוחד משום שהרכב שרצינו היה יקר ממתחריו. קראנו הכל, על החברה, על הפיצ'רים השונים. קראנו פרסומות ומאמרים שלמים, משעממים ככל שהיו.

כך קורה גם לגבי מוצרים אחרים.

כאשר חברת 'אפל' עוד הלהיבה את קהל לקוחותיה (היא עדיין מלהיבה, אבל מתקשה לחדש) והופיעו שעוני האפל הראשונים בשוק, אנשים בכלל וחובבי אפל בפרט חיפשו באינטנסיביות כל מידע אודות השעונים החכמים הללו, מעין שלוחות של ה'אייפון' שלהם על מפרק היד. הם רצו לקבל עוד ועוד פרטים אודות פלא הטכנולוגיה החדש. לא רק אפל-פילים עפו עליהם, גם חובבי גדג'טים רצו לדעת עליהם יותר. הם קראו כל מילה שנכתבה בכל פרסומת שהופיעה. אנשים קראו טקסטים ארוכים על שעונים קצרים.

אבל חלפו כמה שנים מאז, אפל עסוקה בדיווחים על חידושים מינוריים וההתלהבות שכחה קמעה. פתאום האינטנסיביות בקריאת מודעות ארוכות ירדה עד שגם המודעות הקצרות התקשו להשיג קוראים שמכלים כל מילה. קהל הקוראים פחות נלהב.

המסר הוא שטקסטים שיווקיים יקראו אם הם מעניינים את הקוראים, יהיה אורכם אשר יהיה. הבעיה היא שברוב המקרים קהל הלקוחות הפוטנציאלי לא נלהב כל כך לקרוא אודות המוצרים שלנו.  

כשאפילו טקסטים ארוכים הם לא ארוכים דיים

כשביקרתי באולמות התצוגה של המכוניות החדישות לקראת רכישת אותה מכונית משפחתית, הבטתי על החידושים במערכות הנהיגה העצמאית (כמעט), אמצעי הבטיחות המתקדמים, הטכנולוגיות שמפנקות את הנהגים, סנפירי הזנב הסקסיים של הספורטיביות שבהן ולטשתי עיניים רעבות בעיצובים החדישים והמלוטשים. מודעות הפרסום שלהן עניינו אותי גם כשדיברו על היגוי, על מתלים ועל אורכי סרנים, גם אם לעתים קרובות תהיתי מה זה בכלל אומר.

כל מה שהטקסטים הללו עשו היה להכניס אותי וקונים במצבי לתחושה של נהיגה ברכב, וזה הרגיש לי טוב, גם אם המידע לא הספיק לי, ועל פי רוב הוא לא הספיק. כשאת רוצה עוד וזה לא מספיק את הולכת לאולמות התצוגה, שואלת שאלות, מתעניינת, וכנראה שזה בדיוק מה שחברות הרכב רוצות שתעשי.

לעתים קרובות גם אנשי המכירות לא ידעו לספר לי יותר ממה שכבר הצלחתי לברר לפני כן ובלעדיהם. למדתי לקח מאותם ביקורים באולמות התצוגה. אי אפשר לספר ללקוחות פוטנציאליים מספיק על נושא שהוא או היא באמת מתעניינים בו. כך גם בכתיבה שיווקית. אנשים יקראו אותך בעניין רב אם דברת על משהו שהם מתעניינים בו באמת ובלהט, וגם אם נדמה לך שכיסית את כל צדדיו, הנלהבים שבחבורה אף פעם לא יסתפקו בכך.

מספיק ארוך אבל מספיק קצר

עוד בימים בהם קופירייטרים היו בעיקר גברים, היה פתגם ישן וסקסיסטי שדיבר על אורך הטקסט הרצוי: "טקסט הוא כמו חצאית של אישה" אמרה הקלישאה המחפיצה, "הוא צריך להיות מספיק ארוך כדי לכסות את יסודות המסר אבל מספיק קצר כדי שיהיה מעניין…"

האם אשת מכירות קצרה עם חצאית ארוכה יכולה להציג נושא מורכב למכירה ב-15 דקות קצובות שמוקצבות לה על ידי לקוח פוטנציאלי? אם זה הזמן שהיה מוקצב לך, מה היית עושה? סביר להניח שאשת מכירות טובה תקבע פגישה חדשה, בזמן אחר, נוח יותר ללקוח. ואם הזמן שעומד לרשות הלקוח היא שעה שלמה. זה יספיק? תלוי בתנאים ובנושא המכירה שלך, נכון?

גם הטקסט השיווקי צריך לכסות את סכום הזמן הדרוש לך כדי ליצור את סביבת המכירה, לפתח עניין במוצר, להתייחס לצרכי הלקוח הפוטנציאלי ולקדם את המכירה. הטקסט צריך להיות ארוך מספיק כדי לספר כמה שיותר מהסיפור וליצור אווירת מכירה.

גישת הטקסט הארוך

באמת שאין מידה קבועה או תשובה חד משמעית לכמה ארוך צריך להיות טקסט שיווקי שמביא תוצאות. לדוגמה, אם לאיש מכירות טוב מספיקות 10 דקות למכור גדג'ט בעלות 800 ש"ח ואיש מכירות אחר מוכר מוצר בשווי מיליון שקל אבל מגיע למכירה רק אחרי כמה חודשים של עבודת שכנוע, מי הוא איש המכירות הטוב יותר? כמובן שאין תשובה חד משמעית. שניהם יכולים להיות נהדרים ושניהם עשויים להיות עלובים.

מדוע צריכה להיות מחלוקת כזו לגבי אורך הטקסט השיווקי? אם מבינים שמכירה במילים דומה מאוד למכירה פנים מול פנים (לא זהה, דומה…) אז האם לא צריכים לחול אותם כללים על שניהם?

נבחן לרגע שני אלמנטים שמעודדים את השימוש בטקסט ארוך כדי לבצע מכירה:

מחיר: ככל שמחיר המוצר גבוה יותר, במיוחד ביחס למתחריו, כך נדרש טקסט ארוך יותר כדי להצדיק את המחיר הגבוה או לבסס את הצורך. זה כלל אצבע למעט מקרים בהם המחיר נתפס כבעל ערך אדיר (כנראה נמוך ביחס למתחרים ולערך המוצר) ואז ייתכן שצריך פחות טקסט כדי למכור אותו, או שהמחיר נמוך כל כך עד שהוא משדר חוסר אמינות (כי הרי אין מתנות בחינם, נכון?) ואז שוב יש צורך בטקסט ארוך כדי להצדיק את המחיר הנמוך.

פריט יוצא דופן: ככל שהמוצר פחות שגרתי ונחשב ליוצא דופן, כך צריך יותר טקסט כדי למכור את הרעיון מאחוריו לקהל. בלית ברירה הכותבת השיווקית תידרש ליותר הסברים לפני שלב המכירה, היא תיאלץ להתמקד ביצירת סביבת קנייה והסברים אודות התכונות החדישות של המוצר המוזר. תפקידה יהיה לייצב קרקע מוצקה מתחת לרגלי הקונה.

שני המקרים הללו הם שתי סיבות מצוינות לשימוש בטקסטים ארוכים.

גם טקסטים קצרים עובדים, ואולי אפילו טוב יותר

חשוב שנבהיר פה ועכשיו שאני לא מעודד אף אחת להשתמש בטקסטים שיווקיים ארוכים אם הן יכולות למכור את אותו הדבר עם פחות מילים. במיוחד בימינו ובמיוחד באווירת 'הפרעת קשב וריכוז' שקיימת במדיות החברתיות ותרבות הדיון הגוססת, 'קצר וקולע' מביס את ה'ארוך וקולע'.

הלכה למעשה, כשאני כותב שיווקית אני משתמש בקצר, ואם אני יכול אני מקצר את הקצר עוד יותר. אבל חשוב להבהיר שטקסטים קצרים בהם אני משתמש הם בדרך כלל כל מה שנדרש באותו רגע, ומחיר המוצר נמוך מספיק או שנושא המכירה פשוט מספיק כדי שהטקסט הקצר יבצע את העבודה.

למעשה, אני לא בעד ארוך או בעד קצר. אני, ולמעשה כל מי שכותב/ת שיווקית, צריכים להיות בעד הגדלת הסיכוי שקונים פוטנציאליים יחליפו את הכסף שהרוויחו בעמל רב תמורת המוצרים או השירותים שאנחנו משווקים.

אומר בכנות – אורכו של הטקסט השיווקי תמיד היה ויהיה רק חלק אחד משלל שיקולים בעולם השכנוע.

האקסיומה שיש לזכור מפרק זה היא פשוטה: הטקסט השיווקי שלך צריך להיות ארוך או קצר מספיק כדי לגרום לקוראים לנקוט בפעולה שביקשת. האם אנשים קוראים את כל הטקסט הזה שכתבת? יש כאלה שעושים זאת, אבל בימינו הרוב לא.

הרשמה לניוזלטר-ספרים של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות מעולם הספרים וכתיבתם, ביקורות ספרים, מדריכים ונגיעות של הומור על ספרים, כתיבה, סופרים, סופרי צללים ולקוחותיהם

הרשמה לניוזלטר כתיבה שיווקית של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית והמדיה החברתית

רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך