פרסום אינפורמטיבי או שכנועי? זה ההבדל | כותב טוב

פרסום אינפורמטיבי או שכנועי? זה ההבדל

מהן אותן פרסומות ששוכרות חדר בזיכרון שלנו בלי לשלם שכירות? האם הן פרסומות שנועדו להעביר מידע בלבד? הרי יש מודעות פרסום שלא משכנעות פר-סה כמו שהן בעלות השפעות אחרות. העניין הוא שמשווקות ומשווקים יודעים שאם הם רוצים לשכנע קהל, עליהם לעורר בו תגובה רגשית. אבל איך עושים את זה?

לפני שנלעס פה את הדרך לחידוד אסטרטגיית הפרסום השכנועית, חשוב שנבין בכלל מהי.

מהו פרסום שכנועי?

פרסום שכנועי ממנף את הרצונות ואת האינטרסים של הצרכנים כדי לשכנע אותם לרכוש מוצר או שירות מסוימים. לרוב צורת הפרסום הזו מתמקדת ביתרונות שהמוצר או השירות יכולים להציע למשתמשי הקצה.

כדי להבין את זה יותר לעומק נבחן כמה מטכניקות הפרסום המשכנעות והמרכזיות בהן משתמשים בפרסומות שנחשבות מוצלחות. בנוסף, קצת יותר למטה ניתן למצוא דוגמאות לפרסומות אינפורמטיביות, שבאופן מפתיע זכירות ומשפיעות לא פחות מהדוגמאות לפרסום שכנועי.

אל הדוגמאות מטה אפשר לפנות בכל פעם שזקוקים למנת השראה.

טכניקות פרסום שכנועי

המקל והגזר

לבני אדם יש נטייה לדהור אל עבר הנאותיהם כשם שסוסים דוהרים אל עבר גזרים ותפוחים, ובמקביל בני האדם מתרחקים מכאבים ואיומים כמו שחמורים בורחים מהצלפת המקל של בעליהם.

דוגמה לפרסום בשיטת הגזר: "15 דקות מזמנך יכולות לחסוך 15% בביטוח הרכב".

דוגמה לפרסום בשיטת המקל: "ביטוח מומלץ למי שלא רוצים לזרוק את כספם לריק"

עקרון המחסור

אנשים מעדיפים חוויות, מוצרים ושירותים נדירים.

דוגמאות: "כרטיסים אחרונים – רכשו עכשיו", "מבצע מובל בזמן", "2 חדרים אחרונים נותרו".

מסר אחד בפרסומת אחת

כדי לחבר אנשים באופן מידי וכדי לשכנע אותם לקרוא או לצפות בשאר הפרסומת, מקובל להקפיד על מסר אחד ויחיד. אחרת? סיכוי גבוה שהפרעת הקשב של קהל היעד תמנע ממנו להתרכז בפרסום שלך.

מסר שפונה לקוראים בגוף שני

מכיוון שללקוחות הפוטנציאליים שלך אכפת בעיקר מהאופן שבו תוכלי לעזור להם, כינויים כמו "שלך" ו"עבורך" ממוקדים ברמה האישית ועוזרים להם להיכנס לנרטיב של 'פרסומת אישית'.

לתת לצרכנים תחושת שליטה

אנשים צריכים להרגיש שיש להם שליטה על חייהם. כדי שירגישו שליטה גם בחשיפה לפרסומת יש לתת אפשרויות בחירה. מושגים כמו "הבחירה בידך", "איך תרצי לשפר את חייך?" יוצרים את האשליה החשובה הזו.

'הנעה לערך' עדיפה על 'הנעה לפעולה'

קריאה/הנעה לפעולה היא עיקרון חשוב בכתיבה שיווקית, אבל היכן שאפשר עדיף לצקת ערך בפעולה, לכן כדאי להחליף את "לחץ פה" ב"קבל טיפים שיהפכו אותך לבלוגר" בכפתור שבמרכז המסך, ובמקום "קנו עכשיו" בתחתית דף הנחיתה עדיף "שפרו את חייכם עכשיו".

דוגמאות לפרסום שכנועי

מוכנה לראות כמה דוגמאות לפרסום משכנע בפעולה? הנה זה קורה.

פרסום אינפורמטיבי או שכנועי - כל ההבדל | כותב טוב

ניקול? סופגת הכל

  1. 'ניקול': בעולם הפרסום 'להראות' תמיד עדיף על 'לספר'. להראות לקהל את היתרונות של המוצר שלך היא אחת הדרכים הכי טובות למשוך תשומת לב חיובית ולקבל תגובה רגשית מועילה. ברור שמגבות הנייר של ניקול לא יכולות להפוך ענבים לצימוקים, על ספיגת כל המים שבהם, אבל המודעה החכמה הזו סוחטת את גבולות ההיגיון כמו את כוחות הספיגה של המוצר שלה באופן כל כך ברור וחכם, עד ש'ניקול' לא היו צריכים להוסיף לפרסומת אפילו שורת קופי/טקסט אחת כדי לשפר אותה.
פרסום אינפורמטיבי או שכנועי - כל ההבדל | כותב טוב

נהיה פה חם עם היינץ

  1. היינץ: היינץ השתמשה באופן מבריק בקונוטציה של טמפרטורה גבוהה כדי להדגיש את החריפות של הקטשופ שלהם (Hot באנגלית משמעו גם חריף וגם חם), והשיטה היצירתית לתקשר את ערך המוצר בכפל משמעות עוזרת להיינץ לסחוט את הקטשופ ואת תשומת הלב של הצרכנים באופן מידי, למוצר שזוכה לחיוך והבנה.
פרסום אינפורמטיבי או שכנועי - כל ההבדל | כותב טוב

מונדו פסטה – שואבים בששון

  1. מונדו פסטה: לשימוש הערמומי הזה בשיווק גרילה אחראית יצרנית הפסטה 'מונדו פסטה'. הבחור בתמונה, ששואב בעונג את אטריית החבל של עוגן האוניה, ממש לא יכול להרפות ממנה… כי זה החבל שקשור לעוגן האוניה. על ידי עיצוב מודעה ויזואלית באופן חכם, הם יצרו מודעה לא צפויה, ויכלו לצמצם את המילוליות שלה עד כמעט לאפס. והנה ציור חד ממדי, לכאורה, שתופס את עיני הצרכנים ולא מרפה מהם עד שהאוניה מפליגה או שהצרכנים מפתחים רעב לאטריות.
פרסום אינפורמטיבי או שכנועי - כל ההבדל | כותב טוב

ביק – מודעה מגולחת למשעי

  1. ביק: דוגמה נוספת לשיווק גרילה נוצרה על ידי Bic, שמנצלת פיסת דשא לא גזומה כדי להדגיש את העוצמה של סכיני הגילוח שלה. המודעה הזו היא דרך לא שגרתית, פשוטה ויצירתית במיוחד, למשוך את תשומת הלב של הצרכנים ולהדגיש את יכולות הגילוח של הסכינים שלהם, בלי להוסיף ולו מילה מיותרת. זאת אומרת הם יכלו לכתוב "סכיני הגילוח שלנו הם הטובים בעולם" ולהראות את המוצר, אבל הם העדיפו לגזום את הדשא ולהעלות חיוך קטן על פניהם הלא מגולחות של הצרכנים.
פרסום אינפורמטיבי או שכנועי - כל ההבדל | כותב טוב

סימנס כל כך שקטים עד שאפשר להירדם איתם

  1. סימנס: המודעה המהוקצעת של סימנס מציגה את היתרונות של מוצריה על ידי הצבת מכונות כביסה ומייבשים מתוצרת 'סימנס' בספרייה, כדי להראות שהמכשירים שלהם כל כך שקטים, עד שאפילו ספרנים יוכלו לעשות כביסה בספריה בלי להפר את הדממה הנדרשת במקום.

פרסום אינפורמטיבי

פרסום אינפורמטיבי הוא סוג של פרסום שכנועי שמתמקד יותר בעובדות מאשר בשכנוע טהור. המטרה העיקרית של פרסום אינפורמטיבי היא לחנך את הקהל לכך שהוא צריך את המוצר, או יכול ליהנות ממנו, במקום לפנות לרצונות ולמאוויים שלו, להשגת אותה מטרה.

זה פרסום שמדגיש כיצד התכונות והיתרונות של המוצר פותרים את בעיות הלקוחות, ולשם כך אף יכולים להשוות את המוצר למוצרים של מתחרים. למרות שפרסום מסוג זה מסתמך על עובדות ונתונים כדי לעורר את הפעולה הרצויה, המסר העיקרי של המודעה בדרך כלל מופיע באופן משכנע.

כדי להבין טוב יותר את ההבדל בין פרסום אינפורמטיבי לפרסום שכנועי, נעיין בדוגמאות האלה

פרסום אינפורמטיבי או שכנועי - כל ההבדל | כותב טוב

מילר לייט לא פחות מהלייט של המתחרה

  1. מילר לייט: לאחר שמותג הבירה 'באד לייט' חבט במוצר המתחרה של 'מילר לייט', וטען שהם משתמשים בסירופ-תירס בהכנת הבירה, ולכן הם לא כל כך לייט, 'מילר לייט' החליטו להעיף כמה אגרופים פרסומיים בחזרה, וחשפו בטוויטר כי לבירה שלהם יש פחות קלוריות ופחמימות מאשר ל'באד לייט', מה שעזר לשכנע אנשים שלשתות 'באד לייט' ו'מילר לייט' זה די אותו דבר בכל הנוגע ל'לייט' של הדברים…
פרסום אינפורמטיבי או שכנועי - כל ההבדל | כותב טוב

גזר עדיף על מראה עיניים? כנראה שלא

  1. מרכז עיניים סיסקיו: אגדה עממית עתיקה גרסה שאכילת גזר יכולה לשפר את הראייה, אבל מאז שהמידע הזה הופץ ברחבי תבל המדע התעורר והפריך את המיתוס. לכן המודעה הזו, של מרכז עיניים ושיפור ראיה בשם Siskiyou, היא פרסומת אינפורמטיבית כל כך יעילה ויצירתית.

בשעה שהפרסום מגחך על האגדה ומנפץ אותה, הוא עדיין מסתמך על עובדות ומזכיר לכולם שאי אפשר לסמוך על גזר לשיפור הראיה. לעומת זאת היכולת של מרכז העיניים המפורסם לספק טיפול איכותי לעיניים חצי כבויות יכול לשכנע גם אנשים שלא רואים ממטר לעשות איתם עסקים.

פרסום שכנועי מול פרסום אינפורמטיבי: מה עדיף?

פרסום שכנועי ופרסום אינפורמטיבי מתמקדים בהיבטים שונים של שכנוע, אבל הם עדיין שואפים להשיג את אותה מטרה: להניע את הקהל לבצע פעולה רצויה בנוגע למוצר/שירות המפורסם. בין אם את נוקטת באסטרטגיית פרסום כזו או אחרת, זכרי שאם תצליחי לעורר תגובה רגשית המודעה שלך תניב פירות.

הרשמה לניוזלטר-ספרים של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות מעולם הספרים וכתיבתם, ביקורות ספרים, מדריכים ונגיעות של הומור על ספרים, כתיבה, סופרים, סופרי צללים ולקוחותיהם

הרשמה לניוזלטר כתיבה שיווקית של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית והמדיה החברתית

רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך

ביקורת הספרים של טלי | המפגש

ביקורת הספרים של טלי | המפגש

כמה עצוב שמפגשים משפחתיים אמיתיים ומלאי תוכן מתרחשים לפעמים רק הודות לדבק הסמיך שנובע מטרגדיות משפחתיות. כך קרה לוורוניקה, שמספרת ב'המפגש' את חיי משפחתה באירלנד של שנות החמישים והשישים. ויש מה לספר, כי זו משפחה שמרנית שמציבה חוקים ברורים בכל הנוגע למותר ואסור, ומטילה טאבו סמיך על מיניות וחופש אינדיבידואלי. המדיניות, הנהלים והכללים המשפחתיים מכתיבים גבולות שהחורגים מהם מסתכנים בנידוי מהמשפחה.

ורוניקה מתחילה את סיפורה בנסיעה עגמומית לזיהוי גופת אחיה שהתאבד לאחר שהכניס אבנים כבדות לכיסיו, וצעד בראש מורם אך בלב שפל אל האוקיינוס במטרה לאבד את עצמו לדעת. קבורתו של האח מקבצת בבית המשפחה התנהלויות מעניינות בין האחים, והופכת מאוד מרגשת. אובדנו הטרגי מחזיר את המספרת לאחור ומפצל את סיפורה לכמה יובלים: סיפור על אחיה ואחיותיה, שכל אחד מהם נושא את חותם המשפחה הלא מתפקדת, סיפורים על אימה הדיכאונית והלא נוכחת ומעשיות על סבתה המוזרה, לרבות הגברים הרבים בחייה. 'המפגש' מתרחש בקבורת האח, שמביא את כל הסיפורים לאותה נקודה בזמן ולעימות עם המציאות המשפחתית.

אהבתי בספר

לא הכרתי את הסופרת אן אנרייט לפני שקראתי את הספר הזה. אפילו לא שמעתי עליה. לא נחשפתי לכתיבתה עד לאותה המלצה שמצאתי באחד הפורומים של ספרים, בהם אני נוברת ללא הרף. מבחינתי תמיד מעניין לנסות סופרים חדשים עם סיפורים חדשים וגישה חדשה. ואמנם סקרנותי קבלה מענה – כמו בספר 'האפר של אנג'לה', שמגולל סיפור מרתק על משפחה אירית, גם פה מופיעה אירלנד במלוא תפארתה, על הצלחותיה וכישלונותיה. המשפחה האירית קשת היום היא מהות הספר. מסקרן לראות, לגלות, ולשמוע על משפחות במדינות זרות. זה עניין אנתרופולוגי שיש לי, מעין גירוי שדורש גירוד, ואשר זכה פה למנה הוגנת מכל הטוב הזה.

אני גם אוהבת ספרים מתורגמים, כי בין היתר מעניין לגלות עד כמה הצליחו לתרגם משפת המקור ואיך הביאו לביטוי את מסריהם. מצאתי שהתרגום ב'המפגש' הוא ברמה גבוהה.

פחות אהבתי בספר

הייתי צריכה לחצות את חצי הספר על מנת להתחיל ולאהוב אותו. למשל, כשהמספרת מתארת את סבתה וקורותיה, לא ברור אם היא מספרת סיפור שקרה באמת או שהיא משערת אותו, או שבכלל היא מתפקדת כסופרת בתוך ספר שממציאה סיפורים מצוצים מהאצבע. חלקים רבים מדי בחצי הראשון היו מעורפלים. מה אמת ומה בדיה? ואז מצאתי שבגב הספר כתוב שלסבתה עדה "מומצאת ביוגרפיה מהוססת". רק כשהגעתי לשורה הזו בגב הספר (לא כולם קוראים את הגב לפני התוך) התבהרו הדברים. מאחר שסבתה תופסת נתח גדול בסיפור ורק בחצי השני של הספר מתגלה כי כל מה שספרה משמש כהובלה למה שקרה לה ולאחיה, נחה דעתי.

רגע השיא בקריאה

רגע השיא הזה חבוי בחציו השני של הספר, ותפקידו להבהיר למה הכל קרה ואיך הכל מתחבר לידי סיפור של משפחה אחת. והוא עובד.

שורה תחתונה

לעומת סופרים אחרים שתוצרתם הספרותית הספיקה לי אחרי קריאה של ספר אחד, במקרה של אן אנרייט אנסה לקרוא עוד אחד מספריה. היא הצליחה לסקרן אותי. אמליץ על ספרה זה לכל המתעניינים בכרוניקה של משפחות מורכבות.

ארבעה כוכבים מתוך חמישה אפשריים בשמי אירלנד

הרשמה לניוזלטר כתיבה שיווקית של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית והמדיה החברתית

הרשמה לניוזלטר-ספרים של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות מעולם הספרים וכתיבתם, ביקורות ספרים, מדריכים ונגיעות של הומור על ספרים, כתיבה, סופרים, סופרי צללים ולקוחותיהם

רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך

הגיעה העת לשם-עט? ההחלטה בידך | כותב טוב

הגיעה העת לשם-עט? ההחלטה בידך

לאורך ההיסטוריה השימוש בשמות עט יושם על ידי מחברים בולטים שונים, שמסיבותיהם ביקשו להסתיר את זהותם האמיתית. כך קרה שהרבה כותבים קלאסיים מוכרים יותר בשמות העט שלהם מאשר בשמותיהם האמיתיים. אבל למה? האם זה רעיון טוב גם בשבילך?

מגדירים שם עט

ההגדרה של שם עט ("Pen name" באנגלית) היא שם בדוי שכותבים משתמשים בהם בעת כתיבת יצירותיהם ופרסומן, בדרך כלל על מנת להגן על עצמם מפני חשיפה או כדי להגדיל את סיכויי הצלחת הספר. בזמן ששמות עט בדויים למחברי ספרים פחות נפוצים כיום, במיוחד בעידן הדיגיטלי, עדיין ישנן כמה סיבות לכך שכותבים יכולים לבחור להשתמש בשיטה הזו.

סיבות לכך שסופרים עדיין משתמשים בשמות בדויים

לנסות משהו חדש. כשסופרים מפורסמים שידועים בכתיבת סוג מסוים של סיפורת רוצים להתמודד עם ז'אנר אחר, הם יכולים לאמץ לעצמם שם עט ולבדל את עצמם מיצירותיהם הקודמות. למשל, אגתה כריסטי אימצה את השם "מרי ווסטמקוט" כשכתבה רומנים רומנטיים, וזאת כדי לקבל את החופש לחקור ז'אנר חדש מבלי לאכזב את המצפים ממנה לכתוב רק ספרי מסתורין ומתח.

התחלה חדשה. לא כל רומן הופך לרב מכר. הלכה למעשה ישנם כמה ספרים לא אהודים במיוחד ברמה הגלובלית, שסופריהם מבקשים התחלה חדשה. שם חדש למחברים שהצליחו לברוא רומן שכזה יכול לתת להם הזדמנות נוספת לשחרור יצירתם ללא הטיה או נטייה לפסול אותם על פי כשלון העבר.

לא יכולים לפרסם בשמם האמיתי. מקרים כאלו התרחשו במאה התשע עשרה (וקודם לכן), כשסופרות לא יכלו לפרסם ספרים תחת שמן מפני שהן נשים. אז הן אימצו אלטר אגו ושמות עט שונים כדי לכתוב מה שהן רוצות, תוך שמירה על זהותן האמיתית בסוד. פתרון דומה שימש גם תסריטאים הוליוודיים שהופיעו ברשימה השחורה בתקופת מקארתי הארור, בשנות הארבעים והחמישים.

כיום, סופרים רבים עשויים להשתמש בשמות עט כדי להסוות את זהותם האמיתית מחשש לאבד את עבודתם העיקרית, כדי שהבוסים שלהם או עמיתיהם לעבודה לא ידעו שהם כותבים ז'אנר מסוים וייחשפו לביקורת לא רצויה, למבוכה כללית או לפיטורים.

כי שמם משעמם אותם. מחברים רשאים להשתמש בשמו של סופר ידוע אחר (רק בארצות הברית יש למעלה מ-4,000 אנשים שיש להם את השם "ג'יימס פטרסון", למשל) או דמות ספרותית מפורסמת כל עוד קבלו אישור לכך. לחילופין, ייתכן גם מצב בו לכותב/ת יש שם פשוט או נפוץ במיוחד, והם רוצים ששם העט שלהם יהיה ייחודי הרבה יותר ולא ישכח בקלות.

דוגמאות מעולם הספרות הבינלאומי לשימוש בשמות עט בדויים

כמה מהסופרים האהובים בעולם השתמשו בשמות עט במהלך קריירת הכתיבה שלהם:

האחיות ברונטה, אנגליות מהמאה התשע-עשרה, ושמן שרלוט, אמילי ואן (שכתבו בין היתר את 'ג'יין אייר' ו'אנקת גבהים') בחרו לעצמן שמות עט ניטרליים, שאינם מסגירים את מינן: קורר, אליס ואקטון-בל בהתאמה, מכיוון שהאמינו שכך כתיבתן תקבל יחס ראוי במקום הזלזול ממנו סבלו נשים סופרות בנות התקופה.

האחיות ברונטה | כותב טוב

האחיות ברונטה

הסופר האנגלי צ'ארלס לוטווידג' דודג'סון השתמש בשם העט 'לואיס קרול' כשכתב במאה התשע-עשרה את ספר הילדים המפורסם 'אליס בארץ הפלאות'.

צ'ארלס לוטווידג' דודג'סון השתמש בשם העט 'לואיס קרול' | כותב טוב

צ'ארלס לוטווידג' דודג'סון השתמש בשם העט 'לואיס קרול'

אריק ארתור בלייר, מחבר הספר '1984', מוכר יותר בשם שבחר לספריו "ג'ורג 'אורוול". הוא השתמש בשם העט הזה כדי לכתוב את ספרו הראשון 'דפוק וזרוק בפריז ובלונדון', ועשה זאת כדי שלא לבייש את משפחתו, שכן המדובר בספר זיכרונות שמשקף את תקופת העוני המרוד בחייו.

אריק ארתור בלייר, המוכר יותר כ"ג'ורג 'אורוול" | כותב טוב

אריק ארתור בלייר, המוכר יותר כ"ג'ורג 'אורוול"

דניאל הנדלר, מחברה של סדרת הספרים 'סדרה של צרות', בחר לפרסם את כתביו תחת השם "לימוני סניקט". במקור הוא בכלל בחר שם עט כדי לקבל לטובת ספריו חומרים מצחיקים, ואולי אף פוגעניים, מארגונים שונים מבלי שיצטרך להשתמש בשמו האמיתי. שם העט שבחר משחק על שמו של המספר המתחסד "ג'ימיני קריקט", שהשקפתו מנוגדת מאוד לנושאים שונים ביצירותיו של הנדלר.

דניאל הנדלר, שהתפרסם תחת השם "לימוני סניקט" | כותב טוב

דניאל הנדלר, שהתפרסם תחת השם "לימוני סניקט"

תיאודור סוס גייזל הפך לד"ר סוס כמחווה להוריו – אך השימוש בשם העט התחיל הרבה לפני כן, כשנאסר עליו לכתוב במגזין ההומור של בית ספרו, לאחר ש'נתפס בקלקלתו'.

תיאודור סוס גייזל התפרסם כד"ר סוס | כותב טוב

תיאודור סוס גייזל התפרסם כד"ר סוס

מרי אן אוונס פרסמה במאה התשע-עשרה את עבודותיה בשמה הבדוי "ג'ורג' אליוט" כדי להימנע מ'טייפ-קסטינג' תחת הקטגוריה של 'סופרת רומנטיקה קלילה', וגם כדי שהכתיבה שלה תישפט באופן הוגן ונפרד מיצירותיה הקודמות, כעורכת ומבקרת.

מרי אן אוונס הידועה בשמה הספרותי "ג'ורג' אליוט" | כותב טוב

מרי אן אוונס הידועה בשמה הספרותי "ג'ורג' אליוט"

סטיבן קינג פרסם חמישה רומנים ראשונים כ"ריצ'רד בכמן", אי-אז בשנות ה-70 וה-80, כדי לעקוף את הדעה הישנה והמגבילה לפיה למחברים אסור להוציא יותר מספר ספר אחד בשנה, אם הם רוצים להתפס כרציניים.

סטיבן קינג פרסם חמישה רומנים ראשונים כ"ריצ'רד בכמן" | כותב טוב

סטיבן קינג פרסם חמישה רומנים ראשונים כ"ריצ'רד בכמן"

ג'ואן רולינג, ידועה יותר בשם העט שלה "ג'יי.קיי. רולינג". מאז היא השתמשה בשם עט נוסף – "רוברט גלבריית'" – כדי לפרסם רומן פשע בשם "קריאת הקוקייה", ז'אנר שרולינג תמיד העריצה, אבל לא יכולה היתה לכתוב באותו חופש מסחרי בגלל הצלחתה העצומה עם סדרת הפנטזיה שלה 'הארי פוטר', שקטלגה אותה בז'אנר.

"ג'יי.קיי. רולינג" פרסמה גם תחת שם עט נוסף - "רוברט גלבריית'" | כותב טוב

"ג'יי.קיי. רולינג" פרסמה גם תחת שם עט נוסף – "רוברט גלבריית'"

סמואל לנגהורן קלמנס היה עיתונאי צעיר שכתב גם סאטירות חריפות, שרבות מהן הצליחו להביך ולטלטל את הקהל. למרות שבחר בכמה שמות עט בתקופתו כסופר, "מארק טוויין" הפך לבחירה המובילה שלו.

סמואל לנגהורן קלמנס בן ה-15 נודע כמארק טווין | כותב טוב

סמואל לנגהורן קלמנס בן ה-15 נודע כמארק טווין

הרשמה לניוזלטר כתיבה שיווקית של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית והמדיה החברתית

הרשמה לניוזלטר-ספרים של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות מעולם הספרים וכתיבתם, ביקורות ספרים, מדריכים ונגיעות של הומור על ספרים, כתיבה, סופרים, סופרי צללים ולקוחותיהם

רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך