5 הטיזרים המוצלחים ביותר בפייסבוק בשנת 2015

בעלי עסקים רבים, לוביסטים, יחצ"נים ומשווקים משתמשים בפייסבוק וברשתות חברתיות אחרות ככלי שיווק. יש שיתווכחו בנוגע ליעילותו של הכלי הזה, יש שלא, אבל לאף אחד אין ספק שפרסום טוב ברשתות החברתיות לא מזיק.

איך עושים את זה טוב? יוצרים 'טיזרים' (אמצעי גירוי ופיתוי) שתפקידם למשוך את הגולשים להיכנס לבלוג, לאתר או לחנות המקוונת שלהם. ברגע שהגולשים לחצו ונכנסו כללי המשחק משתנים וגדל הסיכוי שירכשו את מוצריהם או שירותיהם, יהיו אשר יהיו.

סוף שנה אזרחית הוא זמן נהדר לבחון מהם הטיזרים שעבדו הכי טוב ל'כותב טוב' בשנת 2015 ולהבין גם למה. זה שיעור חשוב לא רק לעסק שלי, גם לשלך… זאת אומרת בהנחה שחשוב לך ללמוד דבר או שניים על הקשר בין תמונה לטקסט ועל יצירת גירוי להמשך קריאה.

לפני שאפרוש את הרשימה חשוב להסביר את שלושת המרכיבים (וחצי) של טיזר בפייסבוק: 1) טקסט הפתיחה או "פתיח". 2) תמונה. 3) שם המאמר/פוסט/הפניה/לינק. 3.5) הטקסט המרחיב מתחת לשורת הלינק.

את כולם ניתן לשנות ולהתאים לצרכיך בכל פרסום פוסט ובכולם כדאי לעשות זאת טוב. המתעצלים סובלים מחשיפה נמוכה יותר ואלו שזה מצליח להם בטוחים שפיצחו את המתכון לכתיבת פוסטים ויראליים. רק ניתוח של הנתונים יכול להאיר טוב יותר מה עבד יותר ומה פחות – ולא פחות חשוב – למה?

הנה זה בא – חמשת הטיזרים המנצחים של שנת 2015 על פי מדד מעורבות (סימוני אהבתי, תגובות ושיתופים):

מקום חמישי

וובינר? לא יעיל כמו שחשבת

שם הפוסט ("וובינר? לא יעיל כמו שחשבת") מעורר מחלוקת בקרב משווקים רבים שמשתמשים בשיטה הזו כדי להגיע ליותר לקוחות. מחלוקת זה יופי של טיזר. מי שלחץ על הפוסט מצא תוצאות סקר שמצביעות על שיטות יעילות יותר מאשר וובינר, ושדורשות פחות מאמץ, כדי להביא לחשיפה והצלחה עסקית. אבל לא רק. יש שם הרבה יותר מידע, מגוון מאוד ולא פחות חשוב, מאשר רק "גורלם של הוובינרים". שם הפוסט הוא בבחינת היהלום שבכתר, שתפקידו לאותת לגולשים "קרא אותי". ניתן היה (בקלות) למצוא שם אחר לפוסט, אבל אני מניח שהיה זוכה לפחות חשיפה.

אבל כל זה לא מספיק כדי להכניס את הטיזר הזה למקום החמישי – זו תמונתו הפרובוקטיבית (והמפוברקת) של ראש הממשלה מקבל בקשת התפטרות נוספת, הפעם מילדה בכתה א', שהצליחה להסב את תשומת הלב אליו. האנלוגיה הפוליטית בין הספק ביעילות הוובינר לבין הספק ביעילות ראש הממשלה שמכהן כאן כמו איזה פידל קסטרו כבר 20 שנה – גרמו לטיזר לבלוט מעל השאר.

מקום רביעי

12 שיעורים על כתיבה שיווקית לאתרים שלא השתנו מאז נכתב התנ"ך

שאלות כמו "ידעת שאתר האינטרנט שלך הוא לא בשבילך?" שמופיעות בטקסט הפתיחה מעוררות תשומת לב למשווקים ומפרסמים שונים, אליהם הפוסט הזה מיועד. כותרת הפוסט בשילוב הטקסט המרחיב ביצירתיות "12 הלקחים הללו לא השתנו מאז ה Wi-Fi הראשון בהר סיני" ותמונת הכריכה של התנ"ך הקדוש  – יוצרות הילה של עניין מקודש סביב נושא שהוא רלוונטי למפרסמים רבים. אחרי שתשומת הלב הוסבה, ופופולריות נושא המאמר מוצבה, מה מפריע לקהל היעד לתת לחיצה כדי לבדוק אם מספרים להם שם על שיעורים שטרם למדו? התשובה היא "לא מפריע להם". ולכן רבים לחצו, נכנסו, קראו והגיבו.

מקום שלישי

המתכון המושלם לכתיבת פוסטים ויראליים

השילוש הקדוש שמורכב מסקס, תוכן שעוסק בוויראליות ומכתב אמיתי שנתלה בחדר מדרגות של בניין בו מישהי נהנתה מהסקס שלה בקולניות יתרה – עשה את שלו. "הצעקות שלך מעירות את הילדים שלי ומעלות את הציפיות של הבעל" קרא המכתב המשעשע שבתמונה, "גונחת יקרה" התנוסס על הטקסט המקדים, והכל לשם מה? כדי ללמוד דבר או שניים על המרכיבים החיוניים ליצירת פוסטים ויראליים ברשת – הגביע הקדוש של המפרסמים. אלפי אנשים נחשפו לפוסט הזה. מאות נכנסו לקרוא אותו. עשרות שיתפו אותו. וגונח אחד ספק כפיו בהנאה – כותב טוב.

מקום שני

סלוגנים שונים וחשיבותם

תהרגו אותי אבל סקס מוכר. לא אני המצאתי את זה. זו עובדה ידועה. "סלוגנים שונים וחשיבותם" הוא פוסט נחמד ומאיר עיניים, אבל בחיים הוא לא היה מגיע לביצועים הטובים הללו בזמן כל כך קצר לולא התמונה הפרובוקטיבית שצולמה מגב של אוטובוס. "סקס בר מצווה עם נשות הכותל"?!? WTF? יכול להיות שהצילום עבר סוג של פוטושופ, כמעט בטוח שאם לא אז מישהו דאג להוסיף קצת צבע לבן על שלט החוצות, ב-ט' של הטקס, כדי להפוך נושא רציני לבדיחה, אבל בינינו… למי אכפת? בזמן שהפתיח הקצר מרמז על הבעיה שקשה לראות מיד בטקסט שעל האוטובוס, כותרת המאמר והטקסט שמשלים אותה סוגרים את הגולל על יצירת עניין סביב הפוסט. אני מניח שרבים שיתפו את הפוסט לא בגלל תוכנו, אלא בגלל תמונתו. ושוב – למי אכפת? מנת החשיפה הושגה והתוכן האיכותי בבלוג יעשה את השאר.

מקום ראשון

5 כלים לשפה אפקטיבית על פי ג'ורג' אורוול

כשאתר שעוסק בתוכן, מפנה לספר שמלמד על תוכן, ועוד כזה שנכתב על ידי אחד מהסופרים הגדולים של המאה החולפת, התוצאה היא מקום ראשון. עובדה, סקס הוא לא מראית הכל, לא על פיו יישק דבר, למרות ש"סקסי" הוא ה"אלוהים" של תורת השיווק. יש לציין שהתמונה שקידמה את הפוסט הזה, "אם אשכחך ירושלים, זה בגלל תל אביב" היא אמנם מצחיקה, אבל בעיקר מפני שפורסמה בטיימינג מושלם – בימים הראשונים של גל פיגועי טרור הסכינאים והדריסות, שהגיעה לשיאו בירושלים, בזמן שבתל אביב המשיכו לשבת בנחת בבתי קפה מפונפנים. רבים שתפו את הפוסט בגלל תמונתו, בגלל הרלוונטיות, מפני שהתמונה אומרת הרבה בלי מאמץ. זה לא רע למפרסמי תוכן כמוני… טיימינג הוא אחד המרכיבים המשמעותיים בחיים, ואם מצליחים לחבר בין תמונה שמתכתבת עם המציאות לחמשת הכלים של שפה אפקטיבית על פי סלבריטאי ז"ל כמו ג'ורג' אורוול, יש לנו טיזר מנצח.

הערה אחרונה לסיום: על פי מדד "קליקים על פרסום" של פייסבוק סדר הרשימה לעיל משתנה. זה מדד חשוב, אבל פחות רלוונטי, שכן מעורבות אמיתית נמדדת לא רק בלחיצות על הפוסט, אלא גם בלייקים ובשיתופים. על פי מדד זה המקום החמישי נותר במקומו, אבל אל המקום הרביעי הסתנן הפוסט הזה:

כתיבה נכונה לאתרי אינטרנט

מקום ראשון התדרדר לשלישי, מקום שני נותר במקומו, ובמקום הראשון? "פוסט הגונחת" שמופיע לעיל במקום השלישי.

יש לך תובנה נוספת בנוגע לטיזרים מנצחים בפייסבוק? אשמח לקרוא על כך בתגובות למטה.

ומה דעתך על הרשמה לניוזלטר של כותב טוב? היא תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית.

וובינר? לא יעיל כמו שחשבת

וובנינרים (Webinars) הפכו בשנים האחרונות לטרנד מקובל בעולם שיווק התוכן. בעלי עסקים רבים חושבים שדרך הוובינר יצליחו להגיע ליותר לקוחות, והם לא טועים, רק שהסקר הבא שבחן יותר מ – 50,000 עסקים בארה"ב וברחבי העולם, מצביע על כך שביחס להשקעה בהם, וובינרים הם פעולה שיווקית לא יעילה במיוחד, מבין רשימה ארוכה של פעולות שיווקיות אפשריות ויעילות יותר ברשת. רמז – פרסום מאמרים ופוסטים.

את הסקר הבא בצעה חברת ‘Ascend2’ שמבצעת סקרים ומחקרים ברחבי העולם, בוחנת טרנדים שיווקיים ברשת, מאבחנת את רמת הביצוע האופרטיבי של שיטות שיווקיות, ובאמצעות אנליסטים מודדת אסטרטגיות פופולריות של שיווק דיגיטלי מסוגים שונים. במילים אחרות… אפשר לסמוך עליהם. והתוצאות? פוקחות עיניים.

רוב המשתתפים בסקר זה היו חברות ועסקים מסוג B2B – שעוסקים בשווק מוצרים, שירות או מידע בינם לבין עסקים אחרים (בניגוד לשיווק בין עסק ללקוחות קצה). רוב החברות והעסקים המשתתפים מנו פחות מ – 50 עובדים, אבל כמחציתם היו בני יותר מ- 500 עובדים או בין 50 ל 500, ורוב הנשאלים בחברות הללו היו מנהלים או מנכ"לים.

להלן תוצאות הסקר:

רוצים לידים ומעורבות לקוחות: רוב החברות (יותר מ-50% מהנשאלים) ענו ששיפור מעורבות הלקוחות בפעילות החברה והגדלת מספר הלידים הן המטרות העיקריות של מאמצי שיווק התוכן שלהם. כדי להשיג את המטרות החשובות האלה הם נדרשים לייצר תוכן רלוונטי ומשכנע בקצב קבוע. למעשה, ללא הפסקה.

מעניין לגלות: בניגוד לתפיסה הרווחת – דווקא שיפור מיקומם במנועי החיפוש היא המטרה הפחות מבוקשת. רק 19% מהנסקרים ציינו שזו המטרה אליה הם מכוונים.

כיצד דירגו את מידת ההצלחה של מאמצי שיווק התוכן שלהם? לאלו מכם שעדיין לא הפנימו – שיווק תוכן ברשת היא-היא השיטה המובילה כיום לעסקים שרוצים לייצר פרנסה טובה יותר. אבל האם זה עובד? כן. תסתכלו בעצמכם – 89% מהחברות שפועלות כך ענו שהן רואות הצלחה במאמצים. אם לדייק – 26% ענו שהם רואים הצלחה גדולה, בזמן ש – 63% ראו הצלחה במידה מסוימת.

מעניין לגלות: רק 11% מכלל הנסקרים ענו ששיווק תוכן לא ממש עוזר להם ורק 2% מהנסקרים דיווחו שמאמצי שיווק התוכן שלהם מאוד לא מוצלחים.

"מהם המכשולים המאתגרים ביותר בדרך להצלחת שיווק התוכן שלכם?" מחסור במשאבים ליצירת תוכן הוא אחד המכשולים המאתגרים ביותר שעומדים בין כישלון להצלחה בתחום. רוב הנסקרים (53%) טוענים בדיוק כך. הם כנראה לא פגשו עדיין את הקופירייטר הנכון שיעשה זאת עבורם. 40% מהנשאלים טוענים שמגבלות תקציב מונעות מהם לעשות זאת באופן יעיל.

מעניין לגלות: 33% (שליש!) טוענים שהם לא משתמשים בשיטה היעילה ביותר כיום לפרסום (שיווק באמצעות תוכן) בגלל היעדר היכולת למדוד את התוצאות. קצת מוזר ביחס לאינספור הסקרים והמחקרים שמראים עד כמה יעיל הוא שיווק התוכן ברשת

"מהם סוגי התוכן האפקטיביים ביותר במאמצי השיווק שלכם?" אמנם יצירת תוכן מסוג קטעי וידאו ומידע באמצעות תמונות מדורגים גבוה בסולם היעילות, אבל ממש לא כמו כוחה של המילה הכתובה – מתברר שמאמרים ופוסטים יעילים לא רק לקהל הלקוחות של עסקים רבים, הם יעילים לא פחות לעסקים שמפרסמים אותם.

להלן התוצאות המלאות של שאלת הסקר הזו: 54% טענו שפוסטים ומאמרים הכי יעילים עבורם. 46% טענו שסרטונים עושים את העבודה. 43% מצאו אפקטיביות רבה בהמחשה חזותית של מידע באמצעים ויזואליים שונים (Infographics). 36% סיפרו שפרסום מחקרים הביאו להם תועלת. 30% ענו שוובינרים (Webinar) עוזרים להם להצליח. 28% גילו שניוזלטרים מביאים להם תועלת. 24% סיפרו שהעלאת תמונות עושה להם את העבודה ורק 10% אמרו שפרסום חדשות על העסק שלהם עוזר לביצועים.

מעניין לגלות: שהמושג "תמונה אחת שווה אלף מילים" לא תקף בשיווק תוכן כפי שחשבת.

"מהם סוגי התוכן שהכי קשה לכם לייצר?" כנראה השאלה החשובה ביותר בסקר. הרי כבר ראינו שהקשיים בייצור התוכן מונעים מעסקים רבים להשתמש, ביעילות, בשיווק תוכן. התשובות לא מפתיעות, אבל מעניינות לא פחות מהשאלה. מתברר שבראש דירוג סוגי התוכן על פי הקושי לייצר אותם נמצאים הסרטונים (59%). אחריהם לא מפתיע לגלות שהוובינרים ואירועי אונליין אחרים מקשים על המשווקים כמו גם פרסום מחקרים מקוריים – 50%.

מעניין לגלות: שאחד האמצעים היעילים בשיווק תוכן – ניוזלטרים – נמצא באחת משלוש דרגות הקושי הנמוכות ביותר – רק 13% דיווחו שקשה להם לייצר אותם.

שאלת מיליון הדולר – תוצאות מול יעילות: בואו נודה באמת: חוסר במשאבים ליצירת תוכן הוא המכשול העיקרי להשתמש בכלי השיווק האפקטיבי הזה, כנראה גם בשבילך. זו המציאות עבור רוב המשווקים הבודדים כמו גם עבור מחלקות שיווק שלמות. תכנון שיווק תוכן אפקטיבי דורש אסטרטגיה מאוזנת בין יעילות למציאותיות. גם אם תצליחו ליצור סרטון מדליק לעסק שלכם – כמה כאלה תצליחו לייצר לאורך זמן? וזמן והתמדה הם מרכיבים קריטיים להצלחת שיווק באמצעות תוכן. לחצו להגדלת התמונה המצורפת לפוסט זה וגלו את התוצאות המלאות.

מעניין לגלות: שמאמרים או פוסטים שונים הם האמצעים היעילים ביותר לשיווק תוכן – בזמן ש 31% טענו שקשה להם לייצר זאת באופן קבוע, האפקטיביות של אמצעי זה נמדדה ב 54%! ומה עם הטרנד המפוקפק הזה של ה'וובינרים'? בזמן שחצי מהנסקרים סיפרו שקשה עד בלתי אפשרי עבורם לייצר הרבה כאלה, יעילותם נמצאה ב – 30% מהמקרים בלבד.

לא פחות מעניין לגלות הוא שיצירת פוסטים ומאמרים מוצלחים ואפקטיביים ניתן לרכוש במיקור חוץ ולא ביוקר בזמן שוובינרים זה סיפור אחר לגמרי.

סיכום תוצאות הסקר: הנפח של שיווק התוכן שמופץ בערוצי שיווק שונים ברשת היה אדיר בשנת 2015 ויהיה גדול עוד יותר בשנים הבאות. אין פלא, רבים הבינו מזמן שזו שיטת שיווק מאוד זולה ביחס ליעילות שלה, או מאוד יעילה ביחס לעלותה. עם זאת, מחצית מהחברות שנסקרו (52%) לא מתכננות להגדיל את תקציב שיווק התוכן שלהן… מה שמזכיר לי משפט חכם שאמר אלברט איינשטיין: "רק שני דברים הם אינסופיים – היקום והטמטום האנושי, ואני עדיין לא בטוח לגבי הראשון".

אשמח לתגובתך לפוסט זה, ממש פה למטה.

הרשמה לעדכונים נוספים מבית היוצר של 'כותב טוב'

מה קורה מאחורי הקלעים של עדכוני גוגל?

תוצאות החיפוש של גוגל השתנו במשך השנים ויש סיכוי לא רע שאפילו לא שמת לב לכך. למעשה, מאז שנת 2000 ועד היום בגוגל מעדכנים את הליכי החיפוש שלהם, וכל שנה או שנתיים יוצא עדכון משמעותי שמשפיע על תוצאות החיפוש.

למי שעוד לא יודע – תהליך האופטימיזציה של פונקציות החיפוש, זה שמספק לגולשים את המידע הרלוונטי ביותר עבור החיפוש שלהם, נקרא SEO או Search Engine Optimization. מטרת מומחי ה SEO היא לקדם אתרים ולמקד אותם בלקוחות הפוטנציאליים בדיוק ברגע שהם מקבלים החלטות או מחפשים מידע על מוצרים או שירותים מסוימים.

האבולוציה של ה SEO הייתה מאז ומעולם קרב מתמשך בין גוגל למקדמי אתרים שמנסים להערים על המערכות של גוגל המפלצתית, על פיה יישק דבר. בזמן שבסוף שנת 1990 יועצי SEO השתמשו בעיקר בטקטיקות מחתרתיות כדי ליהנות מתנועה מוגדלת באתרים שלהם ושל לקוחותיהם, גוגל קלטה את הטכניקות האלה ואלצה את מומחי ה SEO להתמקד בתוכן שיווקי אמיתי ובאינטראקציה משופרת עם הגולשים.

כיום כבר ברור שהעתיד של ה SEO יהיה ממוקד הרבה יותר בחוויית המשתמש, מושג שמשמעותו היא הפיכת דפי אינטרנט לבעלי ערך מוסף גדול יותר למשתמשים בהם. SEO משנה את פניו בכך שהוא נע מנקודת המבט הטכנית של פעם, כגון אופטימיזציה של קוד באתרים, לשיווק תוכן טהור ולסיפוק חווית השימוש באתר, שכן החברים בגוגל עושים ככל יכולתם שמנוע החיפוש שלהם ישתדרג במונחים של הבנת ההקשר התוכני בכל שאילתת חיפוש.

להבין כיצד פועלת גוגל משמעו לטוס מעלה בתוצאות החיפוש – הלא הוא הגביע הקדוש או החלום הרטוב של כל עסק. אור לעדכון 'פינגווין' הקרוב, שאמור לצאת עד סוף שנת 2015, ובמקום לבזבז זמן ומקום מיותרים, בואו ניגש מיד לעניין.

הנה כל מה שקרה למנועי החיפוש של גוגל מאז בקעו אל העולם ועד היום:

1998 – גוגל השיקה באופן רשמי את PageRank (דירוג דפים), אחת מהשיטות הרבות של Google לקביעת מידת הרלוונטית של דפי אינטרנט או חשיבותם. PageRank בדק את מספר הקישורים הנכנסים לאתר, בדק את הרלוונטיות ואת איכות הקישורים הללו והחליט איפה צריך לדרג דפים מסוימים. בסוף שנה זו מנוע החיפוש של גוגל סרק כ-60 מיליון דפים מקוונים והגיע למסקנות משלו. 1998 גם היתה השנה בה יועצי SEO החלו להופיע בהמוניהם והציעו שיטות מחתרתיות לקידום אתרים, כגון קישורים בתשלום ודחיסת מילות מפתח. כך קרה שחברות ועסקים קנו קישורים (לינקים) שמובילים לדפי האינטרנט שלהם תוך דחיסת מילות מפתח, נעזרו בקודים מסתוריים שונים בתכנות האתר שלהם והפכו את תוכן דפיהם לעיסה של מילים ומושגים שיקדמו אותם – הכל כדי לקבל תנועה ודירוג גבוהים יותר בדרך המהירה ביותר האפשרית. רק שהתוכן, איכותו וחוויית המשתמש נותרו מאחור.

2003 – גוגל פרסמה עדכון גדול למנוע החיפוש שלה שנקרא "עדכון פלורידה", שהשפיע באופן משמעותי על תעשיית קידום האתרים. עדכון זה העניש דפים שנעזרו בטקטיקות מחתרתיות פופולריות, כמו אלה שהוזכרו לעיל, ואתרים רבים שעשו כן איבדו את הדירוג שלהם.

2004 – גוגל פרסמה לראשונה את AdSense, שירות פרסום לבעלי האתרים שרוצים להציג בין תוצאות החיפוש הגוגלי, את מודעותיהם באמצעות טקסט, וידאו או תמונות. אנשים רבים ניצלו את AdSense על ידי יצירת אתרים ייעודיים Made For AdSense שמולאו במילות מפתח של AdSense. אתרים אלה היו לעתים קרובות באיכות נמוכה, מלאים במודעות לא רלוונטיות ובתוכן לא מקורי.

בשלב זה 'ספאם' עדיין היה אחד הנושאים שהטרידו את גוגל, שהתקשתה להפטר ממנו. לכן הם יצרו טכניקות מסוג "spamdexing" (אינדקס של אתרי ספאם) שהיה מורכב משתי קבוצות-תוכן ראשיות: תוכן זבל וקישורי זבל. ייצרני "תוכן זבל' השתמשו בטקטיקות כגון טעינת דפי אינטרנט עם מילות מפתח או מספרים כדי לקדם את דירוג האתר שלהם. טקטיקות קישורי הזבל כללו שימוש ברובוטים אוטומטיים שהיו סורקים דפים בהם ניתן להשאיר תגובה וממלאים אותם בקישורי אינטרנט מזובלים לאתרים שיווקיים שונים. לצערי, תופעה זו קיימת עד היום. גוגל לא ריחמה על אף אחד, ואמנם אתר חברת 'SEO firm Traffic Power', חברת קידום האתרים הגדולה ביותר מסוגה בארה"ב באותם ימים, שהשתמשה בטקטיקות מלוכלכות לעיל, הוחרם על ידי גוגל, לא הופיע עוד במנועי החיפוש שלהם ובשנת 2008 מנכ"ל החברה, מאט מרלון, נכנס לכלא.

2005 – בתחילת שנה זו גוגל פרסמה את תג Nofollow, שנתמך על ידי מיקרוסופט ויאהו, ומטרתו היא לצמצם ככל הניתן תגובות זבל באתרים. מאוחר יותר, בחודש יוני, הציגה גוגל 'חיפוש מותאם אישית', שבדק את היסטוריית החיפוש של משתמש מסוים במנוע החיפוש כדי לשנות ולהתאים באופן אוטומטי את תוצאות החיפוש שלו. זו היתה שנה קריטית עבור גוגל, שכן אחד השירותים המפורסמים שלהם נולד באותה עת – Google Analytics, שמאז ועד היום נותן לבעלי אתרים דרך פשוטה לניתוח ומעקב אחר ביצועי האתר שלהם, וליועצי SEO את היכולת לבחון את הקמפיינים שלהם.

2006 – גוגל חשפה כי דף האינטרנט של יצרנית רכבי היוקרה ב.מ.וו (BMW) הוחרם בשל טקטיקות קידום אסורות על פי ספר החוקים המשתנה של גוגל. לטענתם BMW השתמשו בטכניקת ה'הסוואה', שהראתה לגולשים תוכן מסוים ולמנועי החיפוש תוכן אחר (שמן הסתם סייע מאוד לקדם את החברה). עוד באותה שנה גוגל השיקה את Sitemaps XML, שסייע לגוגל לגלות באופן אוטומטי את הסדר והארגון על פיהם התוכן מופיע באתרים שונים. ​​זמן קצר לאחר מכן שיטה זו נתמכה על ידי כל שאר מנועי החיפוש הגדולים.

2008 – הושק Google Suggest. סביר להניח שרוב האנשים לא יודעים מה משמעות השם, אבל בהחלט מכירים את התועלת שבו. המדובר בתכונה (פיצ'ר) שמנחשת מה המשתמשים מקלידים בשורת החיפוש, ומציעה הצעות להשלמת השורה בזמן אמת. מומחי ה SEO מיד קפצו על המציאה, שכן ההשלמות האוטומטיות האלה לימדו אותם רבות על מילות מפתח בהקשרים מסוימים.

2009 – גוגל פרסמה את עדכון 'וינס'. בזמן שבגוגל טענו שהמדובר בעדכון "מזערי", יועצי SEO טענו שזה עדכון שיוצר העדפה ברורה למותגים גדולים בתוצאות חיפוש. בין אם צדקו או לא, גוגל השיקה באותה שנה גם את עדכון 'קפאין', לרבות שינויי תשתית גדולים שאפשרו לגוגל לבחון את המתרחש באינטרנט תכופות ולספק תוצאות מהירות יותר. כאילו לא די בכך, באותה שנה בדיוק גוגל השיקה את "חיפוש בזמן אמת", שכלל תוצאות מרשתות חברתיות כמו טוויטר, פייסבוק ובלוגים שונים.

2010 – לאחר שגוגל אישרה כי פייסבוק וטוויטר החלו להשפיע באופן משמעותי על תוצאות ה SEO, יועצי קידום האתרים החלו להתאים את דרכי פעולתם להשפעה המורחבת של רשתות חברתיות על תנועה לאתר. באותה שנה עיתון ה'ניו יורק טיימס' פרסם מאמר על חברת קניות ברשת שנקראה ‘DecorEyes’, שבאופן מכוון סיפקה שירות רע במיוחד ולו רק כדי למשוך המון ביקורות שליליות ברשת, שמן הסתם כוללות את שמה, וכל זאת כדי שיוכלו לקבל דירוג גבוה יותר בגוגל. אבל לא רק, על הדרך גנבו אנשי הזבל של ‘DecorEyes’ מיליוני דולרים מגולשים תמימים. גוגל הגיבה בחומרה, הסירה את האתר ממנוע החיפוש שלה, בזמן שהבעלים של החברה המפוקפקת נעצר.

2011 – גוגל השיקה את עדכון 'פנדה', אלגוריתם שנועד למנוע דירוג גבוה מאתרים באיכות נמוכה. עדכון זה אילץ אתרים לשים דגש רב יותר על איכות התוכן שלהם ומקדמי האתרים למיניהם החלו לבא במגע רב יותר עם קופירייטרים וכותבים שיווקיים לכתיבת האתרים של לקוחותיהם.

2012 – גוגל השיקה את עדכון ה'פינגווין', ש"העניש" אתרים שיוצרים לינקים וקישורים באיכות נמוכה. באותה שנה גוגל פרסמה כלי אותו ניתן לכנות 'כפתור חוסר האמון' (disavow tool), המאפשר למשתמשים לדווח ולבקש מגוגל לא להתייחס לקישורים קלוקלים מסוימים שהובילו לאתר שלהם. כלי זה עזר קצת לאתרים מסוימים להתאושש מעונשים שספגו בעבר מגוגל.

2013 – גוגל הוסיפה סוג חדש של תוצאות חיפוש שנקראות "לקריאה מעמיקה" או “in-depth” בלשון הגויים. תוצאות אלה הכילו קישורים לשלושה מאמרים חדשים שהעמיקו בנושא החיפוש והביאו לתוצאות חיפוש רלוונטיות ומשופרות יותר בכל הנוגע לתוכן גרידא.

2014 – גוגל עדכנה את אלגוריתמי פריסת הדף שלה, תוך שהיא מענישה אתרים עם פרסומות רבות מדי בחלק העליון של הדף. בנוסף, גוגל העלתה עדכון 'פנדה' מרכזי נוסף שכלל עדכוני אלגוריתם וריענון נתונים. עקב זאת ובאופן רשמי כ-7.5 אחוזים מהשאילתות בשפה האנגלית הושפעו. עוד באותה שנה גוגל השיקה את עדכון ה'יונה' (Pigeon update), שהשפיע באופן ניכר על תוצאות מקומיות ושינה את האופן בו גוגל עקבה אחר מיקום הגולשים.

2015 – כאמור, ממש בקרוב גוגל תעדכן שוב את האלגוריתם שלה, בעדכון 'פינגווין' נוסף, אבל בינתיים כבר הספיקה לפרסם עדכון 'פנדה' 4.2 שככל הידוע לא הכיל שינויים משמעותיים ו'עדכון איכות' שכן הביא לשינויים באלגוריתם הליבה והדרך בה מעובדים 'אותות איכות' של דפי אינטרנט שונים.

הרשמה לניוזלטר כתיבה שיווקית של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית והמדיה החברתית

הרשמה לניוזלטר-ספרים של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות מעולם הספרים וכתיבתם, ביקורות ספרים, מדריכים ונגיעות של הומור על ספרים, סופרים, סופרי צללים ולקוחותיהם

רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך