ביקורת הספרים של טלי | יוצאת מדעתי

איך ילדה בת אחת-עשרה עם שיתוק מוחין יכולה לדבר ישר אל לב הקוראים? דרך הספר 'יוצאת מדעתי' של שרון מ' דרייפר, סופרת אמריקאית, משוררת ומחנכת. והיא עושה את זה מתוך ראשה של הילדה, ברגש ובעניין רב. מלודי הוא שמה של הגיבורה. הספר משמש לה כפה לתיאור תסכוליה. כי אתם מבינים, מלודי היא ילדה חכמה מאוד, ששומעת מילים, מבינה את כל המסרים, סופגת אותם אבל לא יכולה לענות. היא לא יכולה לבטא את עצמה, וזה מוציא אותה מדעתה.

כל התסכולים שלה על מה שקורה לה בבית הספר ובבית, על העזרה שהיא מקבלת ועל התשוקה שלה להיות "נכה נורמלית", יוצאים בספר הזה. אבל מלודי לא מרחמת על עצמה, היא נחושה כמו שנשים מבוגרות ממנה לא מצליחות, מבררת, לומדת ומגלה שסטיבן הוקינג, שסובל מבעיה דומה, מחובר למכונה שמסייעת לו לבוא לידי ביטוי. הרי הוא מקיים הרצאות שלמות באמצעות המכונה שלו, ואפילו עונה על שאלות בזמן אמת. אז היא משיגה לעצמה מכונה כזו שמותאמת לה אישית.

אבל האמת היא שהילדה לא צריכה אותה כדי שאנחנו, הקוראים, נוכל להבין את מה שמתחולל בראשה ובליבה. גם כשהיא אילמת בחיי היומיום דבריה מובעים בחן ובטעם הודות לסופרת זוכת הפרסים הרבים על הוראתה ועל ספריה, שיריה וסיפוריה הקצרים. אין זו הפעם הראשונה שהגברת שרון דרייפר מביאה לביטוי את קולם של ה'חלשים'. כשסיימה תקופה בת שלושים שנה של הוראה בסינסינטי היא הפכה לסופרת בשנת 1991. בדרך כלל כתיבתה מתאפיינת בשימת דגש על האנדרדוג, כמו למשל יצירת דמויות של גברים אפרו-אמריקאים, במטרה לתת להם קול, כמו שהיא עושה עם מלודי.

ferrari 355 gts replica (MUST SEE)

£10,500.00
End Date: Sunday Oct-21-2018 21:10:33 BST
Buy It Now for only: £10,500.00
Buy It Now | Add to watch list

אהבתי בספר: אהבתי שזו ילדה שמדלגת על שלב הרחמים העצמיים. זו ילדה נורמלית בתפיסת עולמה, אבל כזו שחיה בבית סוהר שזימן לה הגורל. אהבתי גם שהסופרת התחברה לראש של הילדה כאילו כתבה משם את כל ספרה. היא מתארת שבמסגרת בית ספרה פועלת תוכנית לשילוב ילדים מוגבלים בכיתות רגילות. אליה וקוץ בה. בכל פעם שמלודי מרגישה שהיא צולחת מכשול, היא מגלה שלא היתה זו אלא אשליה. תסכול נערם על תסכול. ככל שהיא מנסה 'לנרמל' את הסיטואציה אליה נקלעה בחיים, היא לא מצליחה.

אם זה נשמע לחלקכם יותר כמו דו"ח עצוב מאשר ספר, טעות בידכם. 'יוצאת מדעתי' הוא סיפור מרגש על נחישות, על רצון עז, על מלחמה של ילדה בודדה בין אנשים רגילים, שלא לגמרי מבינים את הגיהינום שהיא שרויה בו. אהבתי שדווקא בגלל שהיא ילדה, היא לא מוותרת. הרי היא טרם פגשה את הייאוש. היא מלאה בתקווה לחיות חיים נורמליים, ככל הניתן. היא יודעת שאין לה כוונה לוותר עד שלא תמצא את המכשיר שיגרום לה להתבטא, הרי יש לה כל כך הרבה מילים ומחשבות בהם היא רוצה לשתף את העולם.

שעה שהתרגום טוב, נהיר וקולח (הרבה יותר ממה שהגיבורה יכולה היתה לקוות), והספר נוח לקריאה, אהבתי במיוחד את המלחמה הבלתי מתפשרת על ביטויה העצמי, פעולה שאולי נראית כמובנת מאליה לנורמליים שבינינו. התיאורים בספר כל כך מחברים עד שהם גורמים לקוראים לעצור ולנסות להבין את הבעיה שלה לעומקה. ובעיני זה סיפור שמוכר לכולנו, הרי הכל יחסי, והמסופר כאן משמש כהקבלה לתחומי חיים נוספים.

פחות אהבתי בספר: הרגשתי שאפשר היה לקצר את הספר בלי לאבד דבר מהמסר. ישנה חזרה מסוימת על תיאורי המאבק, ובאיזה מקום ציפיתי שהאירועים המתוארים יהיו פחות צפויים. אבל המינוס של 'יוצאת מדעתי' הוא שהכל צפוי והנכות נתונה… משבר אחרי משבר ניתן לצפות איך הוא יגמר.

רגע השיא שלי בספר: הפעם הראשונה בו הילדה מתחברת למכשיר שמאפשר לה להתבטא, הוא רגע מרגש במיוחד. ולמרות שמלודי מוצאת דרך להשמיע את קולה בפעם הראשונה, היא מגלה שלא כולם מוכנים לשמוע אותה. ברוכה הבאה לעולם ה'נורמליים' מלודי…

שורה תחתונה: זה ספר טוב, אפילו טוב מאוד שמעלה למודעות את עניין המוגבלות ועושה את זה בלי לשעמם. זה לא ספר על נכות, זה ספר על נחישות, על רצון ועל אומץ של ילדה שאין לה ברירה אלא למצוא את הכוחות למאבק שמתחיל בילדותה וכנראה ימשך עד למותה.

ורק שתדעו, 'יוצאת מדעתי' מככב ברשימות רבי-המכר של "הניו יורק טיימס" במשך קרוב לשנתיים וצבר פרסים, קוראים נאמנים ומעריצים בכל רחבי העולם. עכשיו הוא יכול לרשום לעצמו עוד אחת.

ארבעה וחצי מתוך חמישה כוכבים של נחישות ועוצמה כמו שיש רק לילדים

הרשמה לניוזלטר-ספרים של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות מעולם הספרים וכתיבתם, ביקורות ספרים, מדריכים ונגיעות של הומור על ספרים, כתיבה, סופרים, סופרי צללים ולקוחותיהם

רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך

הרשמה לניוזלטר כתיבה שיווקית של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית והמדיה החברתית

האסיר שכתב את ספרו הראשון בווצאפ

הסופר העצור לא יכול היה להיות נוכח בהשקת ספרו, אז הוא שידר ברכה ב'סקייפ' ממרכז הפליטים שבו הוא שוהה.

כדי להגיע למעמד הזה, העציר שעדיין מוחזק במעצר, כתב ב'ווצאפ' שירה ופרוזה, פרשנות פוליטית, ניתוח פסיכולוגי, מיתוס ופולקלור. כשפורסם כתב העת שלו, ב'גרדיאן' הלונדוני כתבו "ספרו לא ניתן לסיווג". אבל כדי להגיע לספר הזה הוא היה צריך לעבור שבעה מדורי גיהינום.

במשך שנים אוסטרליה נקטה במדיניות שנויה במחלוקת. מהגרים שהגיעו אל האי דרך הים וללא מסמכים מתאימים, נשלחו למתקני מעצר סמוכים. החוק עבר בשנת 2013, בתקופה שבה פליטים ומהגרים רבים ניסו לחצות את האוקיינוס ​​מאינדונזיה לאוסטרליה. רבים מתו או נעלמו בדרך. אלה שנתפסו על ידי השלטונות האוסטרליים נלקחו למעצרים. תומכי החוק אמרו כי המבריחים שבין המהגרים הרוויחו, חלק מהמהגרים טבעו וסירות תמימות נאלצו להיעצר. לעומתם, מתנגדי החוק הרבים רואים בו אקט אכזרי של שנאת זרים, שכן ברגע שספינות המשטרה האוסטרליות עוצרת את סירות המהגרים, הם מוחזקים במרכזי מעצר ימיים למשך פרק זמן בלתי מוגדר. העצורים טוענים שהם עוברים שם התעללות, ושהמדיניות הזו הותירה מאות אנשים ב'לימבו' חוקי, כביכול.

כך קרה גם לעיתונאי הכורדי-איראני, בהרוז בוצ'אני. במאי 2013 הוא נמלט מאיראן מחשש לביטחונו האישי, לאחר שחיילי צבא איראן פשטו על המגזין הפרו-כורדי שלו, 'ווריה'. כשניסה להימלט דרך אינדונזיה לאוסטרליה, במטרה לקבל מקלט מדיני, נעצרה סירתו על ידי הצי האוסטרלי.

בוצ'אני היה בין שבעים וחמישה מבקשי המקלט שנעצרו באותו יום. לאחר שנעצר באי 'חג המולד' למשך זמן מה, בוצ'אני הועבר לאי 'מאנוס', שמהווה חלק מפפואה גינאה החדשה. "ממשלת אוסטרליה מכנה את המקום הזה מחנה זמני או מרכז מעבר" מספר בוצ'אני, "אבל בשבילנו זה בית סוהר לכל דבר ועניין". בוצ'אני ישב לא פחות מחמש שנים במעצר באל כורחו. הוא גר בחדר קטן עם עוד חמישה אנשים ולא יכול היה לצאת או להתקדם עם חייו.

אבל בוצ'אני לא נתן לזמן לחלוף סתם כך. במהלך השנים תיעד את זמנו במעצר באמצעות מאמרים שונים וסרט דוקומנטרי שצילם בטלפון הנייד, שהצליח להבריח למעצר.

לאחרונה הצליח לפרסם את הספר שכותרתו "אין חברים חוץ מההרים: כתיבה מכלא מאנוס", שכתב בטלפון הסלולרי באמצעות אפליקציית המסרים המפורסמת 'ווצאפ'. באופן זה הוא שלח קטעים למתרגם באוסטרליה, שתירגם את הטקסטים שלו מפרסית לאנגלית ואחר כך ערך אותם לפרקים.

"זה היה תהליך ארוך וקשה מאוד", סיפר בוצ'אני בשיחת טלפון, "אני רוצה לבקש מהאנשים שרוצים לקרוא את זה, לקרוא את הספר כפיסת אמנות".

אף על פי שמחנה המעצר של האי 'מאנוס' נסגר ב -2016, לאחר שבית המשפט העליון של פפואה ניו גינאה פסק שהוא "מנוגד לחוקה ובלתי חוקי", עדיין לא הוגדר מועד להעברת העצורים מהאי. אף על פי שארה"ב קיבלה חלק מהפליטים שהוחזקו שם, בוצ'אני לא בטוח מתי ישתחרר מאי הבלהות.

כשנשאל איך הוא מגדיר את עצמו ואיך הצליח להחזיק מעמד כל כך הרבה זמן ענה: "אני קודם כל סופר, הרבה לפני שאני קולנוען או עיתונאי. הכתיבה עזרה לי לשרוד. כך אני יכול לשמור על הזהות שלי ועל האנושיות שלי. הרי זו מערכת שנועדה לטשטש את הזהות שלנו, לצמצם אותנו למספרים, אז לפחות יש לי את הכתיבה".

הקטעים הבאים, שתומצתו למטרת בהירות, לקוחים מתוך ראיון שנערך איתו.

ferrari 355 gts replica (MUST SEE)

£10,500.00
End Date: Sunday Oct-21-2018 21:10:33 BST
Buy It Now for only: £10,500.00
Buy It Now | Add to watch list

על כתיבת ספרו ב'ווצאפ':

"פחדתי מהשלטונות, הם פשטו על תאי הכלא שלנו ולקחו לנו ציוד, בכל עת יכלו לבוא ולקחת גם את הנייר שאני כותב עליו. לכן לא כתבתי כלום על דף. את כל הספר הזה כתבתי בטלפון ושלחתי אותו לאט-לאט. ווצאפ הפכה למחברת שלי. לדוגמה, במשך כמה לילות יכולתי לכתוב שני עמודים או רק עמוד אחד, ואז לשלוח את הכל למתרגם שלי. וכשאני מסיים פרק, אני אומר לו 'זה פרק 5', או 'פרק 6 תהפוך לפרק 7'. המתרגם שלי מחבר אותם ביחד ל PDF ושולח אלי בחזרה. אני קורא, כותב לו 'כן, זה בסדר, בדיוק כפי שאני רוצה', אבל זה נמשך ונמשך והופך לתהליך ארוך וקשה מאוד".

על האפשרות להרוויח כסף ממכירות הספר:

"נקודת המבט שלי שונה מאוד מאלה שנמצאים באמריקה או במקומות אחרים. יש לי השקפת עולם שונה משל האנשים החופשיים. הדבר החשוב לי ביותר הוא לכתוב ספר כדי לאתגר את המערכת הזאת שמחזיקה אותי, להגיד את האמת לאנשים, לעשות את העבודה שלי, את חובתי כסופר, כעיתונאי. אני לא חושב על כסף או מקבל כסף על זה. גם אם היה לי כסף, לא יודע איך אוכל להשתמש בו במעצר. זה לא חשוב לי. אולי בעתיד, אבל עכשיו, חשוב לי שאנשים יבינו איפה אנחנו חיים ושממשלת אוסטרליה מחזיקה אותנו בכלא הזה במשך זמן רב".

על היופי של האי מאנוס:

"הצלחתי לשרוד בכלא הקשה הזה הרבה בזכות הטבע. האי 'מאנוס' הוא אי יפהפה. באתי מכורדיסטן, שהיא ארץ יפה מאוד בזכות עצמה. גדלתי בטבע, ולכן הטבע חשוב לי מאוד. אני חושב שאני יכול לשרוד בגלל הטבע. בגלל זה אני מתאר הרבה יופי בספר הזה. הטבע הוא הכל בשבילי".

על מה שמצפה לו:

"אני לא יכול לחזור לאיראן, כי היתה לי סיבה מצוינת לברוח, והיא לא השתנתה. אם לא היו לי סיבות טובות, לא הייתי נכלא כאן חמש שנים, וחי בבית הכלא הזה ככה. ממשלת ארצות הברית עשתה עסקה עם אוסטרליה כדי שיוכלו לקבל חלק מהפליטים כאן. כמאה איש עזבו את 'מאנוס' ונסעו לאמריקה, כך שהם חיים עכשיו שם. כולנו מקווים שבסופו של דבר נקבל את החופש שלנו באמריקה או במדינות אחרות".

הרשמה לניוזלטר-ספרים של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות מעולם הספרים וכתיבתם, ביקורות ספרים, מדריכים ונגיעות של הומור על ספרים, כתיבה, סופרים, סופרי צללים ולקוחותיהם

הרשמה לניוזלטר כתיבה שיווקית של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית והמדיה החברתית

רוצה לכתוב ספר בלי להכנס למעצר, אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך