כדי לא להיראות כמו כולם אסור להישמע כמו כולם

להיות שונה מהתחרות שלך דורש ממך לעשות משהו אחר, וזה מתחיל בדרך בה מתנסחים. להיות שונה מהתחרות שלך דורש ממך לכתוב אחרת ולהתבטא אחרת. הצעד הראשון והחשוב ביותר למציאת הקול הייחודי שלך דורש ממך לאמץ נקודת מבט כנה, ולשכוח את כל המסורתי, הצפוי, המאורגן, ואת כל עצות הייעוץ והמיתוג שקבלת, ולהתחיל להיות אמיתית גם במסרים השיווקיים שלך.

חושבת שאת פועלת בשוק רווי? ובכן, את וכל השאר חושבים ככה. למרבה המזל, יש דרך לבלוט מבין כל המתחרים שלך. האתגר הוא להבחין בהבדל בינך לבין מתחריך, ולנסח את זה. אז הנה שיטה פשוטה, בארבעה שלבים, שדורשת ממך את האומץ להיות כנה עם עצמך ועם המוצר שלך, ולהפסיק לנסות לכותב באופן מקצועי ו"נכון", כדי לבטא את ייחודיותך.

שלב 1: לחבק את  השליליות.

תשכחי מלהקליד את השירותים שלך, להציע פתרונות, או לספר את הסיפור המקצועי שלך באופן המקובל: פעולות כאלה לא יסייעו לך לבלוט או להיות יוצאת דופן. זו לא דרך טובה להבין למה מישהו צריך לשכור את שירותיך על פני כל מתחרה אחרת. בעוד הסיפור של העסק שלך הוא ייחודי, ללא ספק, כך גם כל שאר הסיפורים של המתחרים.

את יכולה לחשוב שיש לך נקודת מבט ייחודית, אבל הסטנדרטים הצפויים שאת משדרת ומפרטת, אודות כל השירותים שהעסק שלך מספק, כגון שירות לקוחות טוב או ידע נרחב בתחום מומחיותך, לא מנפקים מותג ייחודי. האמת? אם תחשבי על זה – מתבקש שתעמדי בסטנדרטים כאלה אם את מקצוענית שרוצה להצליח. אם לא כתבת משהו שאנשים יכולים לחלוק עליו, אם לא הרגזת בטקסט שלך מספיק כדי שידברו על זה, אם לא העלית ניסוח שבאמת אכפת לך ממנו, אז זה מסר שלא ימשוך מספיק תשומת לב, לא ייזכר, לא ישותף, והכי חשוב – זה לא יהיה שיווק שיבחינו בו יותר מאשר במאמצי שיווק של אחרים.

Stunning Ferrari California Rosso Red & Cream

£65,658.00 (47 Bids)
End Date: Tuesday Aug-21-2018 14:17:34 BST
Bid now | Add to watch list

הצעד הראשון והחשוב ביותר להעלאת פוסטים שיווקיים ייחודיים הוא להעז. להעז להיות שונה. איך זה יכול לבוא לביטוי? קחי נשימה – את הולכת להזדקק לזה. איך אכתוב את זה בעדינות…? או קיי. אמצי את השלילי. אל תהיי כל כך מתקתקה, צודקת ונכונה, גם כשאת חושבת על שיווק העסק שלך, היי חצופה, נועזת, בועטת, 'כנסי' בממסד, תבעטי בתעשייה שבה את פועלת, כתבי את כל הדברים שאת חושבת שאת לא אמורה לכתוב.

אל תדאגי, עדיין לא נדרש ממך להעלות כלום. זה תרגיל. כדי שיצליח את מתבקשת לשתף פעולה.

שלב 2: לחשוף את הזהב שבתוכך.

עכשיו יש לעבור דרך כל הזעם שהצטבר בך בשנים האחרונות, ולמצוא את המילים הכי אותנטיות שלך ואת הביטויים הכי פחות צפויים, כדי שבסופו של דבר תוכלי למצוא את המסר הייחודי ואת הקול הייחודי שלך. התחילי על ידי חיפוש החזרות, זאת אומרת אותו מעגל מילים או רעיונות שממשיכים לצוף אל פני השטח. הדגישי את כל ההצהרות החיוביות והשליליות – כדי שכשתצטרכי אותן, הן יהיו שם בשבילך.

הכוונה לדברים שאת באמת מאמינה בהם, ללא קשר לשאלה האם את מרגישה בנוח לומר אותם בקול רם ובפומבי. את מחזיקה את הרעיונות ואת המשפטים האלה בתוכך מסיבה כלשהי, וברגע שתזהי את הסיבה הזו, את תהיי בדרכך לכתיבה אודות המותג שלך באופן בולט, בלתי נשכח, שאנשים רוצים לשתף. אם את מתלבטת בנוגע למסר מסוים, דמייני איך היית מרגישה אם היית קוראת את אותו מסר מפורסם על ידי מישהו אחר. אם תתרגזי מפני שאת מסכימה עם המסר והיית רוצה להיות אמיצה מספיק כדי להגיד את זה לפניו, זה סימן אמיתי שמדובר בהזדמנות שיווקית שרק מחכה שתתקדמי איתה.

שימי לב לכל הצהרה שבאמת מפחיד אותך לכתוב אותה ברשת. כל הביטויים שמצליחים לעורר בך רגש (מכל סוג), כל אלה הם אוצר שתוכלי להשתמש בו בהמשך, אם לא מיד. זכרי את מטרתנו – אנחנו מנסים ליצור מסר ייחודי שמבוסס על הניסיון הייחודי שלך ועל נקודת המבט שלך. אם הוא לא גורם לך תגובה רגשית כלשהי, זו כנראה עוד הצהרה כללית שניתן למצוא במיליון אתרים ופוסטים של מתחרים.

שלב 3: מצאי את התקליט השבור שלך.

עכשיו השווי בין כל ההצהרות "החצופות" שכתבת בשלבים הקודמים, ונסי לזהות נושא כללי שחוזר על עצמו, או חוט משותף ביניהן. אם כל הרעיונות שהעלית הם באמת שלך, אז זו לא שאלה של אם יש נושא, אלא של מהו. אני מבטיח לך שבתוך כל ה"השתוללות" הלא מסוננת שלך, יש עניין אחד משותף, ותפקידך למצוא אותו.

לדוגמה, אם התלוננת על התעשייה בה את עובדת, וכתבת משהו כמו "למה לוקח לאנשי מקצוע בתחום שלי כל כך הרבה זמן לסיים פרויקטים בזמן שאני מתקתקת אותם?" או "לקוחות שאינם מומחים נותנים משובים ופידבקים כאילו הם המציאו את התורה ולא כי פנו אלי כי היו זקוקים לעזרה" או "נמאס מכל האנשים שמבקשים שירות בחינם" או "בא לי להקיא מהשיווק הגנרי והמשעמם בשפה הארגונית", התקליט השבור שלך יכול להיות שאת אנטי-ממסדית, או אולי שאת נגד מה שנקרא 'תהליכים מקצועיים סטנדרטיים'. במקרה כזה עליך לשים דגש ולהדהד רגשית את הדברים בשיווק שלך, אם כי לא בהכרח במילים האלה, כן?

לדוגמה, פוסט חריג שנובע מנושאים כאלה יכול להיות: "לא נמאס לכם מכל הרשלנות המקצועית שמסביב?" דברים כאלה עלולים לעצבן אנשי מקצוע בתחומך. לא נורא. בכלל לא נורא. נהפוך הוא.

אל תדאגי אם את נשמעת חריפה מדי, נחמדה מדי או אם כתיבתך טובה יותר או פחות, כל התרגיל הזה נועד רק כדי לקבץ יחדיו את כל הדעות השליליות והחזקות שלך, לפני השלב הסופי.

שלב 4: לאפר את המסר.

זה השלב שבו אני מבהיר את הדברים. כי עכשיו ניקח את כל הביטויים השליליים-האוניברסליים שלך ונהפוך אותם להצעה שיווקית ייחודית, וחיובית. ובמילים פחות עדינות – 'נאפר' את המסר ונהפוך אותו למסר שיווקי נטול בולשיט.

אז עבור משפט כמו "למה לוקח לאנשי מקצוע בתחום שלי כל כך הרבה זמן לסיים פרויקטים בזמן שאני מתקתקת אותם?" נטפל באופן הבא: "מבטיחה שלא אבזבז את הזמן והכסף שלך, כי אני אשת מקצוע שמעריכה שהזמן שלך שווה כסף". מפה אפשר ללכת צעד אחד קדימה, ולכתוב: "מעדיפים לחכות חצי שנה עד לסיום הפרויקט שלכם? כי אם לא יש לי הצעה אטרקטיבית עבורכם –  ללא בזבוזי זמן או כסף, ובמקצועיות טהורה. ככה זה כשמקבלים שירות מאשת מקצוע שמעריכה שהזמן שלכם שווה כסף".

כדאי להשתמש בתארים צבעוניים ובמילים חזקות בצורה של הבטחה מבוססת לפתרון הבעיה שמציפה את התחום בו את עובדת, כפי שניסחת את הדברים בשלבים הקודמים. למה? כי זה הנתיב והדרך שמוליכים אותך למסר שיווקי ייחודי.

לאחרונה שמענו על הפרסומת הגאונית של רשת 7-eleven בנורבגיה, שהעזו ופרסמו את הקונדומים שהם מוכרים בסניפים בדרך שלא היתה עוברת כל ישיבת קריאייטיב בעולם. למעשה היא לא היתה עוברת את רובן, אבל היא עברה בנורבגיה. והתוצאה? לא מפסיקים לדבר על הפרסומת הזאת.

שמעתי סיפור נוסף על חברת כרטיסי אשראי שהחליטה לאמץ רעיונות מקוריים בדרך בה הם מתקשרים את עצמם ללקוחות הפוטנציאליים. במקום לצייר תמונה ורודה של השירות שלהם, כמו כולם, ובמקום לטייח את זה (בואו נודה באמת) שבעצם מדובר בשירות משעמם, אבל קריטי, הם החליטו באומץ לתקשר את כל הדברים שאינם בסדר בתעשייה שהם פועלים בה, ולהדגיש את כל הפרטים שהחבר'ה האחרים לא יעזו לומר ללקוחותיהם, כי הם לא רוצים להפחיד אותם.

ברגע שלקחו שאיפה עמוקה והחליטו להיות אמיצים, פתאום נפתח בפניהם שדה של אפשרויות תוכן שמאפשר להם לפרסם את עצמם ולבדל את עצמם כמו אף אחד אחר, הרחק מחוץ לשאר התחרות. ברור, זה לא מתאים לכולם ולא לכל מוצר או שירות, אבל מי שישים לב יראה את החברה הזו CARDRUNNER, כאפשרות הפיננסית היחידה עבורו.

כדאי לזכור שרק למותגים חזקים באמת, יש אומץ לעשות צעדים שיווקיים נועזים שכאלה. אם עשית את התרגיל הזה, כפי שהצגתי אותו לאורך כל שלביו, ואת עדיין נשמעת גנרית מדי, או שלא הצלחת לייצר עבור עצמך מסר מרגש, או שסתם הרגשת שלא בנוח, אני מציע לחזור לשלב 1 ולנסות למצוא משהו אחר לכעוס עליו. דברי על זה עם עצמך או עם חברה, התרגשי, כתבי את זה כמו שכותבים דף ביומן שאף אחד לא יראה לעולם. ככל שאת מקבלת יותר חומר גלם, המסר/הפוסט/הפרסום שלך יהיה יותר ייחודי. חזרי על התהליך הזה כמה פעמים שתרצי, במטרה להגיע לתוצרת מילולית כנה, מרגשת ורחוקה שנות אור מבריכת ההצעות השיווקיות הגנריות, בתחום המקצועי המוצף שלך. Stand Out.

הרשמה לניוזלטר כתיבה שיווקית של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית והמדיה החברתית

הרשמה לניוזלטר-ספרים של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות מעולם הספרים וכתיבתם, ביקורות ספרים, מדריכים ונגיעות של הומור על ספרים, כתיבה, סופרים, סופרי צללים ולקוחותיהם

רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך

ביקורת הספרים של טלי | אני ליאונה

אני משוחדת כי אני מאוהבת בגַיל הראבן ובדרך בה היא כותבת. וכשאני מאוהבת אני לא רואה ברור, אבל קוראת בשקיקה. כמו דרך קשית ספרותית אני שותה בצמא את ספריה. שתיתי בצימאון את 'מוזה', את 'השקרים האחרונים של הגוף', את 'שאהבה נפשי' שזכתה בגינו בפרס ספיר אהבתי במיוחד, ועכשיו גמעתי בהנאה מרובה את "אני ליאונה" שלה.

זה סיפור על ילדה ישראלית שנולדה באפריקה, מאחר שאביה הישראלי ואימה האמריקאית החליטו להקים שם מיזם חקלאי. היא גדלה שם די לבד. הוריה אמנם אוהבים אותה מאוד אבל לא ממש איתה. אימה מנותקת ממנה מאחר שהיא מרוכזת בבריאותה הרופפת, בכלל ובעיקר, ואביה עסוק כל היום בבריאות המיזם שלו. היות ואין לה אחים או אחיות הבידור שלה מופיע בצורת ספרים, שם היא מוצאת עולמות שלמים. יום אחד, כששתי סבתותיה מתאחדות לידי הבנה שאי אפשר להשאיר את הילדה לבד עם שני הורים שעסוקים בשלהם, הן מבקשות מהמשפחה לעזוב את אפריקה. ברור שזה לא קורה, אז הן מחליטות לאסוף את הילדה אליהן. כעת על ליאונה לבחור אם לנסוע עם הסבתא הישראלית לישראל או עם האמריקאית לאמריקה, ולחוות שם את שנות התבגרותה.

בניגוד לשאר ספריה של הראבן, שעוסקת בנשיות כמו אף סופרת אחרת שאני מכירה, הספר זה טיפה שונה. הוא עוסק באנשים ובאנושיותם באופן כללי ודן בקשיי התאקלמות באשר הם. שעה שבספריה האחרים היא עוסקת בזוגיות ובמגע דרך הפן הנשי, הסיפור הזה יכול היה להיות על ילד כמו שהוא מסופר על ילדה. האם זה פוגם בו? לא באמת.

כי מסעה של ליאונה מרתק. הוא חוצה בסערה שכבות חברתיות. מילדה היא הופכת לנערה מושכת ואז לאישה יפה שפוגשת אהבה. הוא מתחיל בקיבוץ, עובר בקהילה החרדית, ממשיך אל החברה האקדמית-בוהמיינית וכך הלאה והלאה. זה סיפור רב-דמויות, רב-מעללים ורב-נופים חברתיים, שמאפשר צלילה ללילות קריאה ארוכים, ושהייה נעימה בחברת הגיבורה, לצד אהבותיה, אל מול פחדיה ובתוך הדרמות שמזמן לה מסע חייה.

אהבתי בספר: את הטון הנשי של הסופרת, למרות שאינו מודגש כאן כמו בשאר הספרים שלה. אהבתי במיוחד את אהבת הספרים של ליאונה. היא חיה אותם כמוני והמרכיב הנהדר הזה בסיפור מתואר בצבע ולפרטי פרטים, כולל ציטוטים מתוך ספרים אהובים. אהבתי את התיאורים של אפריקה בתחילת הספר. אם יש ספרים שמצליחים להפוך את תיאורי הטבע לרגעים מייגעים, הראבן עושה את זה מקסים. היא מצליחה להעביר את הנאיבי, הפשוט והתמים של היבשת האפריקאית, ולחבר את הכל לנרטיב שהולך ומעמיק ומחבר.

קראתי ביקורות שמתארות את הספר כ"קשה לקריאה". מצחיק. אני מוצאת שזה ספר שכתוב נהדר. בתור אחת שקראה והפסיקה בתום קריאת שלושה פרקים מהספר "אישה בורחת מבשורה" של דויד גרוסמן, שכתוב באמת קשה וסבוך, לפחות כמו הפרשה הנוראית שמתוארת בו, "אני ליאונה" כתוב באמת ידידותי למשתמשת. זה ספר זורם, בהיר, מעניין ומצחיק לעיתים. הסיפור כולו מסופר מגוף ראשון, מגופה המצודד של ליאונה, וחוש ההומור שלה בא לביטוי דרך תפיסתה הקלילה של עצמה, ובכך שבניגוד לרבים מהסובבים אותה היא לא לוקחת את עצמה ברצינות תהומית.

פחות אהבתי בספר: כאמור, ביחס לשאר ספריה של הראבן, זה הספר הפחות טוב בעיני, ולו רק מפני שהיא שמה בו פחות דגש על נשיות. עם זאת ההשוואה המתבקשת היא ביחס לשאר ספריה, והם פשוט מעולים, כך שקשה להתעלות עליהם. למרות זאת, זה אחד הספרים הטובים שקראתי בכלל, שמוכיח את איכויותיה של הסופרת.

רגעי השיא שלי בספר: בכל פעם שעולה וצף ציטוט מתוך ספרים שליאונה קוראת. את כולם זיהיתי מקריאה רוויית שנים באינספור ספרים, ובכל פעם שכזו עפתי אליהם ונחתי עדנות בחזרה בזרועותיה של ליאונה הנהדרת.

שורה תחתונה: גברים שמחוברים לנשיות שלהם אולי ימצאו הנאה כמוני בספרים של גיל הראבן. כל שאר הגברים? חכו כמה שנים עד למונדיאל הבא. הראבן היא סופרת נשית שכותבת נשים, על נשים ובשביל נשים. גם על ספר זה אני ממליצה לכל אישה, אם כי שאר הספרים שלה עשויים לדבר אל כולן אפילו יותר.

ארבעה וחצי מתוך חמישה כוכבים של נשיות ספרותית

הרשמה לניוזלטר-ספרים של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות מעולם הספרים וכתיבתם, ביקורות ספרים, מדריכים ונגיעות של הומור על ספרים, כתיבה, סופרים, סופרי צללים ולקוחותיהם

הרשמה לניוזלטר כתיבה שיווקית של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית והמדיה החברתית

רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך

כך מפנים זמן לכתיבה גם כשאין לך זמן לכתיבה

השבוע דברתי עם בחורה שרוצה נואשות להימלט מקריירה חסרת הנשמה שיש לה ולהפוך לסופרת, או כותבת, אבל היא "עסוקה מדי כדי לכתוב". האם היא צריכה לעזוב את עבודתה כדי שתוכל סוף-סוף למצוא את הזמן כדי להניח את העט על הנייר או את האצבעות על המקלדת? או שאולי הגיע הזמן שתבין שגם במקביל לעבודה נוספת אפשר לפנות זמן לתשוקה שלה, בתנאי שתהיה מוכנה להתאמץ קצת?

יש לא מעט אנשים עם בעיות שדורשות ייעוץ עדין של איש מקצוע מוסמך. אחרים פשוט צריכים איזה בחור אקראי באינטרנט שיבעט להם בשיניים. אז זהו. זה אני.

הערה חשובה: אני לא מטפל מקצועי או תרפיסט מכל סוג שהוא. לפעמים אנשים שואלים את עצתי ואני נותן להם את זה. סוף העסקה. אם יש למישהו מקוראי בעיה עם זה, ניתן להגיש תלונה רשמית כאן. עכשיו, כשניקינו את האורוות, בואו נמשיך עם השאלה שקבלתי מידידתי זה מכבר, שמתה להיות סופרת והיא ממש סופרת את הדקות עד שזה יקרה. שנים שהיא סופרת, אבל רק את הדקות. ברוכים הבאים לעולם האהבה הקשוחה שלי. כך היא כתבה.

Stunning Ferrari California Rosso Red & Cream

£65,658.00 (47 Bids)
End Date: Tuesday Aug-21-2018 14:17:34 BST
Bid now | Add to watch list

"היי טל. כשדברנו הפעם האחרונה הבטחתי שאשתף אותך בהתלבטויות שלי ואמרת שעדיף שאשקיע כמה דקות ואנסח אותה בכתב. אז הנה.

כפי שאתה יודע אני עורכת דין. הלכתי ללמוד משפטים כי רציתי ללמוד איך לחשוב, איך לכתוב ואיך להגן על זכויות אדם עם קצת יותר אמינות מקצועית. אחרי שהתגברתי על כל הבחינות וראיונות הקבלה, התקבלתי לעבודה שמשלמת טוב במשרד עורכי דין נחשב, כך שבסך הכל יש לי יציבות כלכלית ועצמאות.

העניין הוא שבניגוד למה שחשבתי, אני מוצאת שהעבודה שלי היא חסרת נשמה. כבר כמה ימים שאני נאבקת לקום מהמיטה כדי להגיע לעבודה. לאחרונה החלטתי שאני רוצה לכתוב. אתה יודע… ממש לכתוב, אבל בסוף היום אני גמורה וכוח הרצון שלי שואף לאפס. שמתי לב שאני חלשה במיוחד כשאני מגיעה הביתה מהעבודה כי מצב הרוח שלי ירוד ואני רוצה סיפוק מידי, כאן ועכשיו, אז אני בדרך כלל נכנעת לאיזה צפייה בטלוויזיה או פעילות אסקפיסטית אחרת עד שאני מגיעה למיטה ומתחילה את הכל מחדש למחרת. כבר ניסיתי את כל מה שאפשר כדי למצוא זמן פנוי לכתיבה, אבל אני לא מצליחה לעשות את זה. פעם כתבתי, אבל אני לא כותבת מאז שסיימתי את לימודי המשפטים כי אני באמת עסוקה ועייפה מדי. כל המאמרים על פרודוקטיביות בעולם ניהול הזמן וכו' לא עובדים לי. אני בנקודה שבה אני מרגישה כאילו הדרך היחידה להתקדם היא לעזוב את העבודה שלי.

חלק ממני חושב שאני צריכה להישאר כאן, במקום העבודה הנוכחי, ואולי יום אחד אלמד ליהנות ממנה. חלק אחר בי חושב שככל שאני נשארת כאן יותר, כך אני מאבדת קשר עם מה שתמיד קיוויתי להיות. כותבת. אני לא רוצה להיות עצובה ומלאה בתסכולים. אני יודעת שיש לך ניסיון בזה, הרי בעצמך עזבת עבודה כדי לכתוב. מה עשית? איך עשית? מה אני צריכה לעשות? תודה!"

היי "אני מתה להיות סופרת אבל אין לי זמן לזה":

כפי שאת יודעת עברתי תהליך דומה לפני שהפכתי לכותב מקצועי. רציתי לכתוב ספרים, רציתי לכתוב פרסומות, רציתי להיות קריאטיבי ולברוא את העולמות שלי בספרים, אבל עבדתי במשרד, בעבודה תובענית, מחכה בכל נימי נפשי לשעה חמש בכל יום. אחרי העבודה הגעתי הביתה ונשפכתי על הספה. הייתי גמור. אף פעם לא הצלחתי למצוא זמן לשבת ולשלב הילוך להנעת התהליך, במיוחד מפני שהרגשתי שאין לי כוח או מוח רענן למשימה. כמו מתאגרף מובס כבר הייתי על החבלים, משוכנע שאשאר במקום שבו אני נמצא לנצח. נדמה לי שאת נמצא בצומת דרכים דומה. עכשיו… התשובה שהכנתי בשבילך היא לא לשאלה "איך אני הופכת לסופרת?" זה קל, פשוט תכתבי. השאלה שצריך לשאול היא "האם אני באמת רוצה להיות סופרת?" זה פשוט "כן" או "לא" הן שתי האפשרויות היחידות שעומדות בפניך. זו השאלה שהכי קשה לענות עליה פשוט מפני שתשובתה לא מאפשרת לך מרחב תמרון.

כשהייתי בצומת ההיא למדתי את השיעור החשוב ביותר בקריירה שלי: את לא מוצאת זמן לעשות את הדברים שאת מתה לעשות, את מייצרת זמן בשבילם. את מקריבה תחביבים, את משנה את לוחות הזמנים של השינה, את מעיפה הסחות דעת מהחלון ואת תופסת את עצמך באוזן וגוררת את הישבן העצל שלך למחשב.

את אומרת שאת לא כותבת מאז שסיימת את לימודי המשפטים כי את עסוקה ועייפה מדי?

סלחי לי, אבל זה בולשיט.

כמעט כל הסופרים בהיסטוריה התחילו לכתוב במקביל לעבודה אחרת. גם אני נהגתי כך בתחילת הדרך. פשוט לא היתה לי ברירה. לפעמים קמתי שעה מוקדם יותר וכתבתי לפני שיצאתי לעבודה; בסופי השבוע כתבתי (גם לך יש סופי שבוע, נכון?); כתבתי בזמן שאכלתי ארוחת ערב; אפילו גנבתי דקות כתיבה בימים איטיים במשרד. או שאת לא מוכנה להתחייב, או שאת לא רוצה להיות סופרת. זה כל כך פשוט עד שזה ממש פשוט. אם את באמת חושבת על זה לעומק ומחליטה שאת לא רוצה להיות סופרת, זה בסדר גמור. את פשוט עוברת סוג של משבר גיל רבע החיים או משהו, בו כל דבר מרגיש לך רעוע ונטול ביטחון, כאילו את לכודה בדרך חתחתים שמובילה לחיים חסרי תשוקה. זה יעבור; אל תעזבי את העבודה שלך. עשי קצת עבודה בהתנדבות, הצטרפי למועדון מקומי, תתאמני יותר, או עשי ככל יכולתך כדי לשנות את השגרה שלך. תרגישי טוב יותר.

לעומת זאת, אם את באמת רוצה להיות סופרת, את עדיין לא צריכה לעזוב את העבודה שלך (זו בהחלט לא הדרך היחידה להגיע לשם), אבל את צריכה להוכיח לעצמך שכתיבה בזמן העבודה היא דבר אפשרי (והיא בהחלט אפשרית). אז הנה המרשם שלך – קחי גלולה אחת מהרשימה הבאה, עם כוס מים, בכל פעם שאת חושבת שאת עסוקה מדי או עצלה מדי:

*** תתחילי לראות את עצמך כסופרת. לא אכפת לי אם את חושבת שזה נשמע טיפשי – עשי את זה. לעולם לא תשכנעי את עצמך לכתוב אם את לא מרשה לעצמך להאמין שאת מסוגל לכך. את סופרת.

*** הזכירי לעצמך שמה שאת כותבת לא צריך להיות טוב; זה טקסט שפשוט צריך להתקיים. אל תתני לפחד או לפרפקציוניזם למנוע ממך לכתוב. הכירי את אחת ההגדרות המדויקות ביותר לכתיבה: כתיבה היא לתקן את מה שכתבת ב-90% מהזמן בכל מקרה. פשוט תכתבי.

*** תבחני לעומק את לוח הזמנים שלך וחפשי את החורים. את יודעת, את הרגעים שאת חופשיה. לא-לא. אל תספרי לי שאין כאלה. ברור שיש רגעים כאלה, לכל אחד יש, רק שמעטים מודים בזה, אז אל תשקרי לעצמך. אפילו פרק זמן קצר של עשר דקות יספיק כדי שתתחילי. את עלולה להיות מופתעת מכמה זמן פנוי שמופיע כ"לא פנוי" יש לך בכל יום.

*** צרי לוח זמנים לכתיבה. זה חיוני כי את צריכה להפוך את הכתיבה להרגל. אין הרגל? אין כתיבה. אין כתיבה? אין שינוי רצוי בחייך. אם את יודעת שכתיבה בלילה היא לא פעולה ריאלית עבורך, כי את עייפה מדי מהעבודה, אז תלכי לישון מוקדם יותר ואז תתעוררי מוקדם יותר כדי לכתוב בבוקר לפני העבודה. תשקלי אפילו לשאול את הבוסית שלך אם את יכולה לעבוד מהבית לכמה ימים בשבוע, ותסחטי זמן כתיבה נוסף מלו"ז העבודה שלך. אם את רוצה להביא את השינוי בחיים שלך, אין לך ברירה אלא לבצע שינויים. נסי את שיטת הניסוי והטעייה. היא תלמד אותך מה עובד בשבילך.

*** היצמדי ללוח זמני הכתיבה שיצרת ואל תרפי ממנו. הסופרת זוכת פרס הפוליצר, ג'ניפר איגן, אומרת: "פעילות גופנית סדירה היא אנלוגיה טובה לכתיבה. אם את לא רגילה להתאמן, את תעשי הכל כדי לא להתאמן. אם את רגילה להתאמן, ירגיש לך לא נוח ומוזר לא להתאמן. לא משנה היכן את נמצאת בקריירה הכתיבה שלך, (ולא משנה אם יש או אין לך קריירת כתיבה) מה שנכון לאימוני כושר נכון גם לכתיבה. אפילו רבע שעה של כתיבה תשמור על ההרגל". פתחי הרגלי כתיבה, ואז שמרי עליהם.

*** כשמגיע הזמן לכתוב ואת לא יודעת מה לכתוב, עשי את התרגיל הבא: כתבי את הביוגרפיה הפרטית שלך, אבל בגוף שלישי. זה ייתן לך משהו לכתוב עליו, וזה יאלץ אותך להסתכל על החיים שלך מנקודת מבט חיצונית ובאופן אנליטי יותר (שעשוי לעזור לך גם לנקות את בלבולי הקריירה).

*** חזרי על מינון נטילת גלולות הכתיבה, שמופיעות למעלה, לפי הצורך. אם התסמינים נמשכים, העריכי מחדש אם את באמת רוצה להיות כותבת או לא. זכרי, מאמרים על פרודוקטיביות וניהול זמן לא עוזרים בשיט אם לא בוחרים לעשות צעד (או צעדים) ליישום העצות שמופיעות בהם. עכשיו זה הזמן לפעול. לכי לכתוב. זה הדבר היחיד שמפריד בין אלה שרוצים להיות כותבים לבין אלה שהפכו להיות כותבים.

זה הכל לפעם הזו, למרות שעדיין יש לי עבורך עוד המון עצות בוטות אך כנות, עמוק בתוכי. אם גם אתה תכתוב לי מה מטריד אותך, אולי אוכל לעזור גם לך. כנראה שלא אצליח לגרום לך להרגיש שמחה אדירה מבפנים, אבל לפעמים מה שצריך כדי להתקדם לשלב הבא היא מנה של אהבה קשוחה. אם יש לך עוד שאלה או התלבטות שקשורה לכתיבה אפשר להשתמש בתגובות למטה, או לשלוח אלי מייל לכאן. אפשר גם להתעלם מכל הנכתב לעיל, אבל אז אין לצפות שתכתוב שום דבר יותר מאשר צ'ק.

הרשמה לניוזלטר-ספרים של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות מעולם הספרים וכתיבתם, ביקורות ספרים, מדריכים ונגיעות של הומור על כתיבה, ספרים, סופרים, סופרי צללים ולקוחותיהם

הרשמה לניוזלטר כתיבה שיווקית של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית והמדיה החברתית

רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך