אינספור הטעויות שסופר עשה בדרך לספרו האחרון

אינספור הטעויות שסופר עשה בדרך לספרו האחרון | כותב טוב

"באחד מלילות הכתיבה, לפני כ-20 שנה, הפסקתי לעשן, לשתות, לעשות סקס והתחלתי לכתוב ספר… יותר נכון – לנסות. גרתי אז בבית גדול ורב דיירים, מאלה עם הקירות הדקים, שלא יכולת לעשות בהם שום דבר בלי שכולם ישמעו אותך. הספר שהתחלתי לכתוב היה אמור להיות רומן שעוסק בתאריכי יום ההולדת שלי, שהופיעו מעת לעת כתאריכים חשובים בהיסטוריה."כמו למשל התאריך בשנת 1606, כאשר ראשוני מבריחי אבק השריפה נתפסו ונתלו בחוצות העיר, או בשנת 1649 כשצ'ארלס הראשון הוצא להורג; או בשנת 1969 כאשר הביטלס ערכו את הופעתם הפומבית האחרונה ביחד, על גג משרדם ב'ווסט אנד' שבלונדון. לעשרות מהתאריכים הקריטיים הללו, שנפלו בדיוק על יום ההולדת שלי, והופיעו בשנים שונות ובהקשרים שונים, תוכנן פרק".

את הטקסט הזה כתב סופר, שאת שמו אשמור לעצמי

כי האמת היא ששמו הרבה פחות חשוב מאשר המסקנה שנובעת מדבריו. מי שיקראו את וידויו הכואב (והמשעשע לעיתים… או ההפך) אולי יזהו את עצמם, במידה כזו או אחרת, בכל פעם שניסו להשלים את פרויקט הכתיבה שקראו לו 'ספר'. הספק העצמי והסרקזם שמופנה פנימה, כשמנסים להשלים פרויקט כל כך מורכב, מאכלים כל ניסיון כנה שכזה כמו שחומצה נוגסת בחומר אורגני. כדאי להעמיק ולקרוא את הדברים ולהבין, בשיטת הפוך על הפוך, איך אפשר להרוס פרויקט כתיבת ספר וליצור ממנו חומר לסיוטים, גם אם אתם סופרים מנוסים שהרימו יותר מאשר פרויקט כתיבה אחד בחייהם.

"אז התחלתי לכתוב גרסה אחת, נטשתי אותה, התחלתי אחרת, ואז נטשתי גם אותה. כמה קשה נאבקתי להשלים כל פרק, עד שמצאתי את עצמי משפץ אותו, משכתב אותו ומתחיל אותו מחדש שוב-ושוב ושוב-ושוב. מיליוני מילים נערמו, הושלכו לפח, נכתבו מחדש, נערכו… ללא הועיל. ועכשיו, 20 שנה אחרי, אני עומד לסיים גרסה נוספת של הספר, שלא נראית בכלל כמו המקור. זה כבר ספר כל כך אחר מזה שתכננתי לכתוב מלכתחילה עד שאני לא בטוח שהוא בכלל שלי. הוא כל כך רחוק ממני עד שאני אפילו לא בטוח שאני רוצה לסיים אותו.

כתבתי גרסה בת 234,000 מילים שהפכה לאוטוביוגרפיה שלי

"ושלא תחשבו שמעולם לא סיימתי לכתוב שום דבר… סיימתי ועוד איך, אבל אני לא מצליח להשלים את הספר המזורגג הזה לאורך יותר מ-20 שנה! רגע-רגע… חשוב לציין שלפני שהתחלתי אותו כתבתי גרסה בת 234,000 מילים שהפכה לאוטוביוגרפיה שלי. עשיתי את זה בארבעה חודשים! לצערי, לא קראתי את החוזה עם הוצאת הספרים שקבע שאני יכול לפרסם בספר עד 100,000 מילים. אז נאלצתי להקדיש את שמונת החודשים הבאים לצמצם אותו, ולהסתפק בסופו של דבר ב-159,000 מילים. אבל הייתה לי בעיה גם עם האוטוביוגרפיה הזאת, כי רציתי לקרוא לה 'אני בונפרטה', ספר על ילד ואדם עם אשליות הוד, הדר ורגשי גדלות, אבל המוציא לאור היה כל כך מבוהל שמישהו עלול להרים את הספר הזה בתקווה שיעסוק בנפוליאון ויתאכזב, עד שלא הותיר לי ברירה אלא לשנות את שמו ל'טיפה של מזל'.
"אפילו כתבתי כמה ספרי עזרה עצמית. אחד מהם היה בן 60,000 מילים. כתבתי אותו בשמונה ימים! גם כתבתי ספר בן 80,000 מילים במהלך סגר הקורונה הראשון. איני סופר שסובל מעוצר מילים, אבל מה זה עוזר לי אם הספר האחד, הגדול, החצוף, הסקסי והיפה ביותר שלי אמור היה לזלוג ממני בקלות, תוך כמה שעות, אבל לא יוצא ממנו כלום לאורך יותר מ-20 שנה?

מה אני מצפה? אני יודע בדיוק מה אני צריך לעשות: עלי לתכנן אותו מההתחלה ועד הסוף

"אני חושב שאחת הבעיות של הספר הזה היא אני, אבל לא פחות חשוב – הוא לא כל כך פשוט לכתיבה. זה רומן גדול ומלא בפרטים. הוא משלב היסטוריה, תרבות, אמנות, פוליטיקה, סקס, אהבה ו…פיות. כן, פיות. במהלך הניסיון לכתוב את ספרי הגדול יצרתי עולם שלם, חדש ומלא פיות. הספר אמור היה להיכתב בהשפעתו של הארי פוטר וספרים דומים, שמלאים בהתרחשויות קסומות. אבל זה לא אמור להיות ספר ילדים אלא ספר רציני עד מוות, ואני כנראה מרגיש כבד מעצם המשמעות המיוחלת שלו. כנראה שכתבתי משהו כמו 200 פרקים ראשונים וכמעט סיימתי כל אחד מהם אולי ארבע פעמים.
"כמובן שעכשיו במקום לסיים את ספרי ובעצם לכתוב אותו בפועל, אני כותב על ניסיון כתיבתו, מה שלא מקדם אותו אפילו בסנטימטר. מה אני מצפה? אני יודע בדיוק מה אני צריך לעשות: עלי לתכנן אותו מההתחלה ועד הסוף, מחדש, לאפשר כמה טוויסטים של הרגע האחרון להשתלב בעלילה ולהדק את הכל כמו קמח בבצק. אני צריך להשקיע חודשים בתכנון הפרקים האבודים שלי ולא לצאת לדהירת ניצחון בכל פעם שנדמה לי שסיימתי פסקה מוצלחת.
"האם כל זמני בוזבז לריק? האם אי פעם אסיים את הספר הזה? האם מלכת הפיות, המכונה בספרי 'פיירה מרלוטה' תצליח סוף כל סוף להציל את האנושות מתפיסת העולם הלקויה? (כן, זה הנושא הספר) או שהיא תצטרף לארכיון הכישלונות שלי ותסיים את חייה באיזו ספרייה מעופשת של מישהו שאולי יקרא את מעלליה בעוד 30 שנה ויוכל להזעיף את פניו בהתאם?
"אולי בכל זאת היו כמה יתרונות שיצאו מהמבול האיום הזה של התחלות ספרותיות חדשות שהובילו לאכזבות קולוסליות? אולי אחד מהם, כפי שאשתי אומרת, הוא ששיפרתי את כישורי הכתיבה שלי ללא הכר. האם אפשר לומר שלמדתי לכתוב טוב יותר הודות ל-20 שנות הייסורים הספרותיות האלה?
"עכשיו בכוונתי להדפיס את מה שאני כותב, במקום להשאיר את זה על המחשב שלי. אנסה להפסיק לטחון מים. כבר הפסקתי לצחוק על עצמי שמה שיצא תחת ידי ב-20 שנות הכתיבה האחרונות של רומן הכשל הזה היא גרסה מודרנית של דון קישוט… מין רומן מביך על המצב האנושי.
"טוב, די לקטר. העצה שלי לסופרים מתקשים כמוני היא לא ללמוד מהדוגמה שלי כלום, או שאולי ללמוד בדיוק את ההפך ממה שקרה לי. עליך פשוט לצאת לדרך, תמיד לשכלל, לא להתאהב בפרק שלך ואז לדחות אותו למחרת רק כדי לכתוב אותו מחדש שוב למחרת ולמחרתיים. ככה לא תגיע לשום מקום גם בעוד 230 שנה. עדיף כנראה לעולם לא לקרוא מחדש את המילים שלך, אלא אם כן הגעת לסוף הספר. רק אז! אז קדימה, בכתיבת ספר מסתכלים רק קדימה! לעולם הלאה ולעולם לא מסתכלים לאחור לפני שמסיימים דראפט ראשון. זו בדיוק העצה המושלמת שמעולם לא יישמתי בעצמי".

תגובות בפייסבוק

הרשמה לניוזלטר כתיבה שיווקית

המחקרים האחרונים בתחום הכתיבה | שכנוע באמצעות מילים | מדריכים יעילים לכתיבה שיווקית בשיטת עשה זאת בעצמך | שילוב של הומור וידע | פעם בחודש אצלך במייל

הרשמה לניוזלטר ספרים

על אודות עבודתם של סופרי צללים | מחסומי כתיבה והדרך להתגבר עליהם | מדריכים יעילים לכתיבת ספרים בעצמך (DIY) | פוסטים, מאמרים וחדשות על יצירת ספרי ביוגרפיה ומקצוע | ביקורת הספרים של טלי

רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד?

שיתוף:

טל מאור, 'כותב טוב'

הנה רואים אותי והנה קוראים אותי ומי שרוצים אותי יוצרים איתי קשר. מי אני? קופירייטר, כותב שיווקי, עורך תוכן, סופר צללים, החבר של טלי ואבא של אורי ויואב – לשירות כתיבתך, בכל עט.

שם, טלפון ומייל - כל מה שחסר כדי ש'כותב טוב' יכתוב טוב למענך

פוסטים אחרונים מתוך 'בלוג טוב'