מריאנה אנדרס היא פסיכולוגית שחייה הפסיכולוגיים נחשפים אט-אט באחד מספרי המתח הטובים שיש. ככל שמתקדמת הקריאה מתגלה כי איבדה את בעלה בתאונת גלישה, אבל אין לה זמן פנוי לשהות באבלה הפרטי כי לא חולף זמן רב עד שהיא מוזנקת לנחם את אחייניתה, עקב מותה של חברתה הטובה, ולא בדיוק בשל סיבות טבעיות.
מאבל לאבל מריאנה נשאבת לחקירת רצח לא לה ומגלה עולמות שטמונים בה, מחדדת את מערכת יחסיה העתיקה עם בעלה המנוח ומפתחת התמודדות משוכללת עם האבל אל מול האידיאליזציה של המתים המקובלת בחברה, מתמודדת מול שירי ההלל למתים ולו רק כי מתו, ומגלה שזו אידיאליזציה שלעיתים יש לה נטייה להתרסק על סלעי המציאות.
'הבתולות' הוא ספר שעושה שימוש באבל כפול כדי לעורר בגיבורותיו פרץ של שיעורים מרגשים על החיים, גילוי מחדש של מערכות יחסים וכל זאת מבלי להזניח את פרשת הרצח שמעוררת עניין ומותחת לפרקים, מבלי להוריד את הרגל מדוושת הגז הרגשי.

אהבתי

זה הספר השני של מיכאלידס שאני קוראת אחרי 'המטופלת השקטה' הנהדר, ולא התאכזבתי. מצאתי שהסופר המוכשר הזה שולט בטכניקה הפלאית שבוראת סיפורים יש מאין ויודע לקחת אותך בנפתולי הסיפור באמנות פרוזאית. הוא מצליח לגולל סיפורים לא פשוטים בלי נפילות לקלישאות, ללא שטנץ קבוע ונקי מקיטשים. הגישה לסיפור שהוא פורש מאוד ייחודית לו, כמו גם האופן בו הוא מגולל את הדברים. 'המטופלת השקטה' היה ספר דומה בפשטות הסיפור (לכאורה) בשעה שבפנים בעבעה מורכבות מרתקת שהעלתה תוכן אמיתי אל פני השטח.
אהבתי גם שב'בתולות' משתלבים סיפורים מהמיתולוגיה היוונית, דרך הקורס המרכזי שמלמד באוניברסיטה אדוארד פוסקה, החשוד המרכזי ברצח. אי אפשר שלא ליהנות מהעובדה שבסופו של דבר הכל מתחבר לידי כך שמריאנה מבינה שהיא-היא חיה את הטרגדיה היוונית שמלמד פוסקה בשיעוריו, כחלק משגרת חייו. למה ואיך? לא אספר. מבחינה טכנית הקצב הטוב של הספר רק תורם לרציפות הקריאה והתרגום מסייע בקבלת האשליה שהספר הקפריסאי הזה בכלל נכתב במקור בשפת אימנו ואבותינו.

רגע שיא בקריאה

כשאת חושבת שהבנת כול מה שיש לספר להציע מגיע אדון מיכאלידס עם כל הקפריסאיות הספרותית שלו ומצליח להפוך לך את הצפוי לבלתי צפוי לחלוטין, באופן הכי מענג שיש. זה כל מה שאני יכולה לחשוף כאן בלי להרוס לך את הקריאה.

שורות תחתונות

המדובר בספר לא פחות ממושלם, שלא מצאתי בו ולו פגם אחד לכתוב עליו. לכן אין לי אלא להמליץ עליו לכל מי שמחפשים ספר מתח טוב, אינטליגנטי ופוקח עיניים שלא עסוק בפריטה על קלישאות כדי לקדם את הסיפור. 'הבתולות' הוא ספר שמספק חווית קריאה שלא היתה לי כמותה מאז שקראתי את 'חציית קיץ' של טרומן קפוטה, וזה לא משפט שיוצא לי כל יום מהמקלדת.

חמישה כוכבים מתוך חמישה באוטוסטרדה שמחברת בין הלב הפועם של לונדון לשכל הקר של קיימברידג'