שימו לב, זו לא המלצה, זו אזהרה, כי המתיקות שבתחתית הפאי לא מספיקה לארוחה שלמה.
הכל מתחיל עם פלביה דה לוּס בת האחת-עשרה, כימאית חובבת עם נטייה בולטת לרקיחת רעלים, ואילו אני קוראת חובבת עם נטייה בולטת לספרים טובים. אבל הורעלתי. זאת אומרת לא מיד. מצאתי את עצמי בקיץ 1950 עם פלביה מול שורת אירועים בלתי מוסברים, שנוחתת על האחוזה האנגלית המתפוררת שבה גרה משפחתה של פלביה. ציפור מתה נמצאת על מפתן הדלת ובול דואר תקוע במקורה. מעניין. מאוחר יותר, מוצאת פלביה בערוגת המלפפונים גבר זר, שמתפגר מול עיניה. מעניין.
כמו פלביה, גם אני מבוהלת ומרותקת גם יחד, ומרגישה שהרצח בגינת הירק הוא רק תחילתם של החיים האמיתיים. הרי בכל זאת, יש לנו פה את אנגליה של שנות החמישים, יש אחוזה כפרית ורומנטית, ואווירה של מסתורין ומתח.
הכל בפנים, אבל כלום לא מחזיק.
קראתי גם שזה הרומן הראשון, "המבריק והמרושע" של אלן ברדלי, הסופר, שבגלל שלא הסתדר בבית הספר התיכון, נהג להבריז לבית קברות סמוך כדי לקרוא ספרים. התיאור הביוגרפי שלו מעניין יותר מהספר שכתב. נשבעת.
ברדלי זכה בפרס Dagger הבריטי לספרי מתח בקטגוריית "רומן ביכורים", כי היו מי שטענו שבספרו 'המתיקות שבתחתית הפאי', הוא יצר את אחת הגיבורות המקסימות ביותר בספרות העכשווית. הלוואי וזה היה נכון.
אהבתי בספר
את העובדה שהסיפור מתרחש בעידן אחר, את הניחוח האירופאי ואת המתח לקראת הסוף.
לא אהבתי בספר
את השאר. המתח לא באמת מותח, השתלשלות העניינים די צפויה והניחוחות האירופאיים לא מספיקים כדי לעשות מהספר עניין מרתק ומושך. לא היה לי קל לסיים אותו. יהיה נכון לומר אפילו שסיימתי אותו בשבילכם, למען ביקורת הספרים הזו, כי בכל סיטואציה אחרת הייתי מוותרת מזמן.
מהסיפור שלך — לספר שלך
יש לך ספר בראש?
שאלות קצרות יעזרו לך לעשות סדר ולגלות מאיפה מתחילים
5 שאלות קצרות · בקצב שלך · בלי התחייבות
לשואלים "אבל למה?" אסביר שמצאתי סיפור די משעמם, לא זורם שקל מאוד לאבד בו את חוט המחשבה. אם היה מעניין בהתחלה הטעם אבד בו כמו בקרטיב שכל הטעם שבו נשאב בטעימה הראשונה. הוא לא מצליח לשאוב אותך פנימה, העלילה מקרטעת, הדמויות אופייניות עד כדי שעמום, הדמות הראשית, הלא היא הילדה החמודה שאמורה לשאת על כתפיה הצעירות את העלילה, לא ממש מצליחה לעשות את זה. הספר מתיימר להציג אותה כפלפלית חמודה ואינטליגנטית, אני בטוחה שאימה חושבת כך, וכן מר אלן ברדלי, אבל סליחה – היא לא מרגשת. הניסיון ליצור דרכה אווירה מסתורית ומותחת לא צולח, השפה לא עשירה דיה, ויש תחושה כאילו הסופר התארח באיזו אחוזה, השתעמם נורא ולכן החליט לכתוב כדי להפיג את השעמום. בעיני המעפעפות בין ערנות לתרדמה מצאתי שהוא אילץ אווירה מסתורית לסיפור תפל שלא דבק בקירות האחוזה.
רגע השיא שלי בספר
כשהוא סוף-סוף נגמר. למעשה כבר בשליש הראשון של הספר ייחלתי לסופו.
שורה תחתונה
המתיקות שבתחתית הפאי באמת לא מספיקה לארוחה שלמה. אני לא יכולה להמליץ על הספר הזה לאף אחד שאני מכירה, ובכל זאת משערת שיאהבו אותו הטסים לקפריסין והמיועדים לקונקשנים ברחבי העולם. לדלג.
שני כוכבים מתוך חמישה בסולם האכזבות של טלי
רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך
