ביקורת הספרים של טלי | ויקטור ומאשה

ביקורת הספרים של טלי | ויקטור ומאשה

בסוף שנות השבעים בישראל הפריפרית מתרחש סיפור כתוב היטב על קליטה קשה של עולים עם חיים קשים  שנאלצים ללמוד שפה קשה ולהתמודד עם קשיים מסוג התנפצות חלומות חייהם על סלעי המציאות הקשה. אם זה נשמע קשה אז לא כך הם פני הדברים, כשמדובר בספרים של אלונה קמחי. גם ספרה זה לא מחמיץ הזדמנות לתאר בכישרון ולפרטי פרטים (משמעותיים) את כל ההיבטים של המציאות הזו, אליה נקלעו שני האחים ובני הנוער ויקטור ומאשה. הוא לא מחמיץ הזדמנות להדגיש, אולי כמטאפורה, את הפער בין העיר הגדולה חיפה אל מול פרבריה שבקריות, להמחיש במילים את השיכונים הדלים ואת מציאות החיים הבסיסיים והכמעט ריקים עבור העולים החדשים, שמנסים להקים בארץ ישראל את חייהם מחדש.

זה סיפור מרתק על משפחה

בעלת תפיסת עולם ציונית שהחליטה לעלות ארצה מרצונה החופשי, ובמקביל סיפור על החיבור המאוד טבעי בין אח ואחות שבמילא לא מכירים אף אחד אחר. הם אוחזים זו בזה בחוזקה, תוך שחברות אמיצה הולכת ומתהדקת ביניהם בשל נסיבות כאלה ואחרות. זה גם סיפור על בוקרו של יום טרגי במיוחד בחייהם בו הם מתעוררים למציאות בה הם יתומים מאב ומאם, דרכיהם נפרדות וכל אחד מהם נשלח למקום אחר להמשך התפתחותו האישית.

זה סיפור מרתק על הדרך בה עליהם לצעוד למציאת זהותם מחדש

על התמודדותם האנושית והאישית עם גיל ההתבגרות מול הצברים הקשוחים והגזענים (חלקם) של ישראל ועם מציאות מרה שלא מותירה להם מקום אלא להתפתח למקומות שלא ממש תכננו.

אהבתי בספר

קשה שלא לאהוב את אלונה קמחי ואת הדרך שבה היא כותבת את סיפוריה. משהו מעצמה חודר לכל ספריה ובמיוחד לספר הזה… הרי היא היתה עולה חדשה שהגיעה לפה מאוקראינה בגיל 18, וסיפוריה מושתתים על קורות המציאות שהיא חוותה פה על בשרה ונשמתה. הניחוח ה'קמחיי' הזה שחודר לספריה מילא אותי בניחוחות של אותנטיות מרתקת. יש לה את היכולת לתאר את הסביבה ואת התחושות של גיבוריה עד שנקטר של אותנטיות נוטף מבין מילותיה. כל דמות מובאת גם בספר הזה במלואה, על כל ממדיה, שיקוליה, קשיה, אהבותיה והשלכותיהם.

הסיפור מצליח להפתיע בכמה מישורים, ביניהם בתיאור עומק המצולות אליהם אנשים יכולים לצלול במהלך חייהם על פני האדמה. העוצמה שהדמויות שלה מגלות כאן על מנת לעמוד באתגרים הרבים מעוררת התפעלות של ממש. 'ויקטור ומאשה' היה סיפור מעניין בעיני הקוראות, בספר שאין לי דרך להגדיר אותו אלא כמרתק.

פחות אהבתי

לא רלוונטי.

רגע השיא בקריאה

כשויקטור ומאשה מתאחדים מחדש אחרי שנאלצו להיקרע זה מזו מתרחש רגע עוצמתי של הקלה, חום אנושי וטוב שמזכיר קצת מנה של מורפיום לגוף דואב. אבל בינתיים, עצם העובדה שכל אחד מהם נאלץ להתקדם למקום אחר בהתפתחותו האנושית והעובדה שכעת הם נאלצים להשלים עם זה, הוא רגע חזק בחיים ובקריאה.

שורה התחתונה

מי שמתעניינת במה שקרה פה בקליטה אי אז, בואך שנות השמונים, ובמה האנשים שהגיעו לפה מצאו, ומה היה עליהם לעבור כדי להכריז על עצמם כ'ישראלים', תמצא פה עניין רב המתואר לפרטי פרטים. גם האוהבים את אלונה קמחי חייבים לקרוא גם את ספרה זה. מי שעדיין לא קראו אף פעם את האישה האינטליגנטית והרהוטה הזו, עשו עם עצמכם חסד והתחילו לקרוא את 'ויקטור ומאשה', כי היא מביאה פה עוד סיפור אנושי מצוין בכלל, ואת אחד מ'סיפורי קיבוץ הגלויות' הטובים ביותר שקראתי אי פעם.

חמישה כוכבים מתוך חמישה בסולם האיכות שמעמידה אלונה קמחי כמעט בכל אחד מספריה

הרשמה לניוזלטר כתיבה שיווקית של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית והמדיה החברתית

הרשמה לניוזלטר-ספרים של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות מעולם הספרים וכתיבתם, ביקורות ספרים, מדריכים ונגיעות של הומור על ספרים, כתיבה, סופרים, סופרי צללים ולקוחותיהם

רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך