אפשר להניח שכולם מתחברים לרעיון של נקמה מתוקה, ועוד כזו שמאורגנת על ידי גוף חיצוני שמספק שירותי נקמה מתוקה בע"מ. ויקטור אלדרהיים הוא האדם שבגינו יש מי שטורחים לארגן לו נקמה. וסליחה, שלא יבוא בטענות, לאורך חייו הוא פיתל את דרכו כנוכל עלוב שנאבק שלא ביושר במעלה סולם המעמדות, בניסיון להשתלט על עסקים שאינם שלו. במקרה דנן המדובר בעסקיו של סוחר אמנות קשיש וידוע בשם אלדרהיים, שויקטור גם מעז להשתלט על שם משפחתו. במקביל ויקטור ממתין לשעת כושר, עד שהזקן ימות, ותוך המתנה מייגעת מתחבב על ביתו ומצליח לקבל את הסכמתו של אלדרהיים הקשיש להתחתן איתה.
'נקמה מתוקה בע"מ' הוא ספר על מערכות יחסים, על מפגשים שונים ומשונים בין אנשים שונים ומשונים שמאוד מתאימים לסופר חומד הלצון יונס יונסון. בין היתר זה גם סיפור על השוני המהותי בין התרבות המערבית המתקדמת לזו הקדומה, השבטית והאפריקאית שמבססת את תרופותיה ומזוריה על מרפאי אלילים.
אהבתי
גם פה יונסון מצליח להפתיע כמו לאורך כל ספריו. גם פה סיפורו מתפתח לעיסה הזויה של צירופי מקרים שנדמה כאילו אף אחד לא חשב עליהם לפניו. זו טכניקה יעילה בכל הנוגע ליצירת עניין. ואמנם זה ספר הופך דפים ומרתק שגורם לקוראיו להמשיך לקרוא כדי לראות לאן הסיפור הזה עוד יכול להתפתח ומה עוד עשוי לקרות.
על רקע ספריו הקודמים, שקראתי כמעט את כולם, ציפיתי להתפתחויות באופי שכזה וקבלתי אותם מלוא הטנא. גם הרעיון עצמו שעליו מבוסס הספר הוא מבריק בעיני. אהבתי שהמדובר (וכך גם מודגש) שיש פה אמנם צורך בנקמה, אבל כשם הספר היא נקמה מעודנת ומתוקה, לא אלימה.
פחות אהבתי
בספריו הקודמים יונס יונסון היה מבריק, היה מצחיק, היה מבריק ומצחיק גם יחד – לא פה. 'נקמה מתוקה בע"מ' מרגיש כמו ספר בו יונס ניסה לחקות את עצמו. הכל פה מאולץ מדי ולא ממש מצחיק, בהנחה שגם הפעם זו היתה כוונתו. הספר הזה אמנם מעלה גיחוך, אבל ברמה כזו שמעוררת תהיה איזה חומרים זרמו בעורקיו כשהסופר השבדי התיישב לכתוב את הספר? בוודאי חומרים לא מעלמא הדין…
בעיה נוספת שהפריעה לי היא הבלבול שמאפיין את כל פתיחת הספר. עצם הניסיון לפרוש את היריעה הסיפורית כבר בדפים הראשונים, להטיל את כל הפרטים על קשת גבם של הקוראים ולהסביר איך כל דמות משתלבת בעלילה – לא ממש צלח לו. זו פתיחה שיצרה קפיצות מבלבלות ולא נעימות, ופתיחה שאינה זורמת.
למעשה זו בעיה שמורגשת לאורך הספר כולו, באמצעו ובמיוחד בסופו – האופן שבו הספר מסתיים, ממש בפרק האחרון, מרגיש כמו "בואו נכתוב לכם סגירה טובה שתשלח את כולם למקומות נעימים". כמי שציפתה ממנו להרבה יוותר בא לי לצעוק לו "יונס… יונסוש… מה נסגר איתך?! מה ניסית להגיד?" וכך ביקשתי לחזור ולקרוא את הפרק ההוא כדי לבדוק אם יש פואנטה שהחמצתי. אז חזרתי, קראתי ומצאתי שלעניות דעתי הפרק האחרון פשוט ריק מתוכן אמיתי.
רגע שיא בקריאה
קטע אחד בספר התעלה על כל היתר והצחיק אותי מאוד. ארמוז רק שהוא מתרחש באיזה כפר אפריקאי בו ההתלהבות של המקומיים מהזינוק הטכנולוגי שפוגש אותם מעורר צחוק של ממש. בספר כזה שמבקש להצחיק את קוראיו לכל אורכו אבל לא ממש מצליח – רגע שיא בקריאה הוא רגע של צחוק.
מהסיפור שלך — לספר שלך
יש לך ספר בראש?
שאלות קצרות יעזרו לך לעשות סדר ולגלות מאיפה מתחילים
5 שאלות קצרות · בקצב שלך · בלי התחייבות
שורה תחתונה
אכזבה. ציפיתי לקריאה שוטפת ומצחיקה לאורך כל הדרך, אבל שוטף זה לא היה, ומצחיק? רק לפרקים. בסך הכל ספר רדוד למדי שמהווה סוג של נקמה מתוקה בע"מ, אבל של יונס ב…יונסון.
2 וחצי כוכבים מתוך חמישה בשמי ההומור המוצלח (בדרך כלל) של יונס יונסון
רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך
