לפעמים ספר נכנס אליך לאט־לאט אבל בסופו של דבר קושר אותך באזיקים של געגוע, אשמה ואומץ. קרול (בגרסתו המקורית נקרא The Price of Salt) הוא ספר על אהבה בלתי אפשרית בזמן בלתי אפשרי — בארה״ב של שנות החמישים, שבהן קיימת סטיגמה כבדה על מערכות יחסים לסביות. בתקופה כזו מי שמשלם את המחיר על פי רוב הוא בראש ובראשונה הלב.
הגיבורה שלנו היא תרז, אישה פשוטה במראה — או לפחות כך היא נתפסת בעיני עצמה — שחיה בשגרה של חיי יום־יום מוגנים, עד שהיא פוגשת את קרול, אישה אחרת שמפעילה בה רגשות שלא הכירה קודם. ההתמודדות עם תחושות אסורות, החששות מהחברה, העוצמה שמביאה איתה אהבה מאתגרת — כל אלו מהווים את ליבת הסיפור.
לאורך הדרך, תרז מתעמתת עם עצמה: מה היא מגלה בתוכה? איך היא משנה את זהותה? האם ניתן לפרוח מתוך הגולם גם כשעולמה כולו נבנה על פחד מההשלכות של האהבה הזו ומהחוקים החברתיים הנוקשים? בנוסף למערכת היחסים עצמה, הספר משלב ניואנסים של זמן ומקום: נורמות חברתיות, ציפיות תרבותיות, והרגשה של להיות שונה, וכנראה לבד, בעולם שלא מוכן לקבל אותך כפי שאת.
מהות שם הספר
השם קרול – שמו של מושא האהבה של תרז – מסמל את הנקודה אליה נמשכת הגיבורה, עם כל הפחדים והתקוות. הספר פורסם במקור בשם The Price of Salt, כהתייחסות למחירו של המלח כדוגמה למוצר בסיסי (ואולי המרכיב המרכזי בדמעותיה של תרז) או לתשלום שאדם משלם כשהוא מביט לאחור על מעשיו – אך בהוצאה מחודשת שונה השם ל־Carol. השינוי נבע בחלקו מהרצון של פטרישיה הייסמית’ להחזיק בזהות המחברת האמיתית שלה וגם כדי שתשומת הלב תופנה אל מושא אהבתה של הגיבורה.
אהבתי בספר
האווירה המיתולוגית קלאסית של שנות החמישים – הבגדים, הכובעים, העיצוב – כל אלה משמשים כמכונת זמן שמכניסה אותך מיד לתוך עולם אחר, בשלמותו. הכישוף הארוטי העדין שמרקד בין השורות אינו בוטה כמו שיכול היה להיות, אלא משמש כריחוף של תחושות שמקרינות אור על הדיאלוג הפנימי של הדמויות. התרגום, למרות הקשיים בהעברת לשון מהירה ורגשית מאנגלית לעברית, הצליח לשמור על פשטות מרגשת ולקבל חיים משלו בשפה העברית.
מהסיפור שלך — לספר שלך
יש לך ספר בראש?
שאלות קצרות יעזרו לך לעשות סדר ולגלות מאיפה מתחילים
5 שאלות קצרות · בקצב שלך · בלי התחייבות
רגע שיא בקריאה
סוף הספר. הבנייה של אותו סוף מפתיע מתחממת לאורך כל הקריאה ומביאה למקום שבו אפשר לחשוב 'אני יודעת איך זה יסתיים', אבל לא. יותר מאשר הופתעתי, התרגשתי מהעמוד־שניים־שלושה אחרי הסיום במקום שבו הייסמית’ מדברת בקולה האישי, חושפת את התהליך, את ההשראה ואת התובנות שמאחורי הספר כולו. זה המטען הרגשי שגרם לי להישאר עם הסיפור הרבה אחרי שסגרתי את הספר. בעיני היה זה עוד רגע של אמת בספר, שמחזיר את העלילה לממדיה האנושיים והאמיתיים.
שורה תחתונה
קרול הוא לא רק ספר על אהבה, הוא קריאה לאזור אומץ, לחתור אל תוך עצמך בחיפוש אחר מי את באמת בתוך עולם שמנסה להכתיב לך מי את צריכה להיות. הספר מדבר על הקונפליקט בין "מה שמקובל" לבין מה שליבך רוצה; דן ביכולת לאהוב גם כשלא מאפשרים לך; על המחיר שתשלמי אם את שונה – אבל גם על התקווה שבלעדיה לא ניתן להמשיך לנשום. במיוחד בימינו, כשהשורות בין נורמה לשונות מטושטשות יותר, הספר הזה נושא עוצמה וזיקה נדירה.









