במרכז 'שירת סרטני הנהר' עומדת קאיה קלרק, 'ילדת ביצות', כך לפחות מכנים אותה בגלל מקום מגוריה ומעמדה הסוציו אקונומי. אי שם בשולי הכפר יש שטחים מלאי ביצות שמכסים אזורי טבע שאף אחד לא גר בהם, למעט קאיה, אחיה והוריה. ברור שהם משפחה עניה, למעשה הם טייפ קאסט אידיאלי של משפחיה עניה. האבא שיכור ואלים, הם חיים מהיד לפה ואין זה מפתיע שבמהלך יום סגרירי אחד אימה של קאיה הולכת מהבית ולא חוזרת. בעקבותיה גם האחים נוטשים את הבית וקאיה נשארת לבדה עם אביה הרעוע בבית הצריף השיכור.
כעת קאיה מתחילה להבין שהיא לבד, לגמרי לבד. היא אוזרת אומץ, נכנסת לסירה של אביה ומתחילה להפליג ולחקור את הטבע שרוחש מעל ובתוך הביצות שמסביב. לימים היא הופכת לחוקרת טבע מפורסמת ובעלת שם. וממש באותה שעה בה קאיה הופכת לדיוויד אטינבורו של אזור הביצות, היא מתאהבת בשני בחורים מהאזור. לא חולף זמן רב עד שגם הדבר הטוב הזה בחייה מתפוגג, ואחד מהם נרצח וגופתו נמצאת בביצות. האצבע המאשימה, מן הסתם, מופנית כלפיה, והספר פורש בפני קוראיו סיפור על התמודדות עם האנשים הטובים שרוצים לעזור לה ועם האנשים הפחות טובים שלועגים לה, קצת פוחדים מפניה ובעיקר בזים לה.

אהבתי

הספר שמתרחש לסירוגין בין השנים 1952 ו-1960 הצליח להפתיע אותי לטובה. בתחילתו הוא מאיים על סולדי הקיצ'ים כמו כל ספר שנשען על סטריאוטיפים ידועים ומוכרים. אבל 'שירת סרטני הנהר' הופך במהרה לספר מרתק, מושך ומעניין מספיק כדי לצלול מתחת למי הקיץ' הרדודים, היישר אל עומקים עשירים הרבה יותר. הסיפור המרתק אסף אותי כמו שאני, עם הפיז'מה ושאריות האוכל בטיסה ספרותית אל קרולינה הצפונית, בה הוא מתרחש. לא יכולתי שלא להציץ מעבר לכתפה של קאיה ולראות את מה שהיא רואה, להריח את מה שהיא מריחה ולחוש כמוה את העצב, את השמחה ואת גילוייה החדשים על העולם. בעיני זה סימן מובהק לספר טוב.

פחות אהבתי

ועם זאת חלקים ניכרים בספר היו צפויים מדי עבורי. אולי מפני שקראתי כל כך הרבה ספרים קשה להפתיע אותי, ואולי מפני שהספר נשען על אותן קלישאות ידועות ומוכרות היטב; הילד הצבעוני והעני מול הילד הלבן הפריבילגי, ההאשמה ברצח צפויה בשל מוצא ומעמד ולא בשל ממצאים פורנזיים; הילדה הקטנה, המסכנה וחסרת אמצעים סובלת אל מול עולם גדול ומנוכר – כולן קלישאות שהופכות מטרידות בערך כשאת עוברת את גיל 20 וקוראת 20 ספרים בדרך.

רגע שיא בקריאה

כשקאיה מבינה שהיא לבד בעולם, והיא צריכה להסתדר בזכות עצמה, ואכן משנסת מותניים ועושה זאת, הרבה בזכות יוזמותיה שנועדו להמשך הישרדותה, כל אלה הפכו לרגעים בקריאה שהצליחו להקסים ולרגש אותי.

שורות תחתונות

למרות שאולי תיאורו אינו מסגיר זאת, מדובר בספר קליל בסך הכל. הוא לא דורש המון ריכוז, לא מעמיק יתר על המידה בנושאים כבדים, לא מעמיס שמות ודמויות רבות מדי ומחליק דרך העיניים אל הגרון הספרותי בקלילות יתרה. מדברים עליו כ'רב-מכר'. למרות שמדובר בנתון יבש שמצביע על מכירות, בעיני הוא לא מצדיק 'רב-מכר'… יש 'רבי מכר' הרבה יותר מעניינים ממנו ויותר מרתקים. אבל עם זאת המדובר בספר חופשה נהדר, שישתלב בכל פעילות שתבחרו לעשות.

ארבע כוכבים מתוך חמישה ברקיע הביצתי של צפון קרוליינה

רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך