ההשראה, התהליך והעצה של שלושה אלמונים שהפכו לסופרים

ההשראה, התהליך והעצה של שלושה אלמונים שהפכו לסופרים

סופרות וסופרים בהתהוות – אני רואה אתכם ויודע שאתם גוללים רשתות חברתיות בחיפוש אחר השראה לכתיבה. אני רואה אתכם גם כשנדמה לכם שאינכם נראים, מטפלים באל כורחכם במשימות ביתיות שבחיים לא הייתם מטפלים בהן לולא הייתם צריכים להעלות כמה מילים על הדף, כפי שהבטחתם לעצמכם. לפעמים אין תחליף לעצות טובות מאנשים כמותכם רק עם הבדל אחד – הם הצליחו לכתוב ספר, רומן, ספר בישול, ספר הדרכה, מה זה משנה. גם אם כבר כתבתם ספר אחד אבל נתקעתם בשני, או בעשירי, תמיד טוב לשמוע איך אחרים הצליחו להתגבר על המכשול הגדול מכולם – להבקיע את קרום הבתולין של עשיית הכתיבה.

שלושה מהם, לא בדיוק סופרים ידועים, מספרים פה על ההשראה שלהם, על התהליך ועל העצות שלהם עבור כל מי שהיה במצבם, תקוע, הססן, חסר ביטחון, לא יודע מאיפה להתחיל, והכל כדי שתוכלו להשקיע פחות זמן בהרהורים – ויותר זמן בכתיבה.

אז הכירו את….

ההשראה, התהליך והעצה של שלושה אלמונים שהפכו לסופרים

ההשראה, התהליך והעצה של שלושה אלמונים שהפכו לסופרים

ג'וי קאלוויי היא אמא במשרה מלאה שהפכה לסופרת, כמו גם מנהלת שיווק לשעבר בחברת ניהול. היא כתבה ספר בשם: "אגודת האמנים של השדרה החמישית" – “The Fifth Avenue Artists Society”

אודות הספר:

הרומן שכתבה מתרחש בשנת 1891 ומספר את סיפורה של וירג'יניה לופטין, שחיה בעוני. היא מאוד רוצה להפוך לסופרת מהוללת, למרות היותה אישה בתקופה בה נשים לא מתרחקות מהמטבח, ולהתחתן. לופטין עוברת בספר רומנים ושברון לב, שמובילים אותה לגילוי עצמי.

ההשראה:

“למרבה המזל, כל הנשים במשפחה שלי הן נשים חזקות, אוהבות, מדהימות שהיוו השראה כל כך גדולה עבורי, ואני חושבת שזה בא לביטוי בדמויות שלי בספר. 'אגודת האמנים של השדרה החמישית' מבוסס למעשה על סבתא-רבא שלי, אחיותיה ואחיה האמנותיים – שלוש מהם הן נשים – שחיות בברונקס המיושנת והמוזהבת" מספרת קאלוויי.

התהליך:

"תהליך הכתיבה שלי מתחיל בדרך כלל במחקר. כחודשיים או שלושה של מחקר עוברים עלי לפני שאני מתחילה לכתוב, ובכוונתי להמשיך בכך בעתיד. איפשהו במהלך החודשיים-שלושה הללו אני כותבת מתווה גס לסיפור – בדרך כלל תרשים זרימה של פרק אחר פרק. המתווה עוזר לי להמשיך בכתיבה, ובאמת, עם שני ילדים צעירים בגיל בית הספר היסודי, זו הדרך היחידה שעוזרת לי להיות כותבת יעילה בכמות הזמן הקטנה שעומדת לרשותי", אומרת קאלוויי.

העצה:

“הייתי ממליצה לכל מי שרוצה לכתוב ספר לנסות את מה שאני עשיתי. הספר תפס חלקים שווים בעבודתי ובזמן שמוקצה לתחביבים שלי, וזה פשוט היה כיף. אל תתייאשו אם הרומן הראשון שלכם הוא לא בדיוק רב המכר הבא. הדרך היחידה ללמוד לכתוב רומן נהדר היא פשוט על ידי כתיבת רומן" אומרת קאלווי.  

ההשראה, התהליך והעצה של שלושה אלמונים שהפכו לסופרים

ההשראה, התהליך והעצה של שלושה אלמונים שהפכו לסופרים

רוזי קרומפטון היא מאמנת בריאות אינטגרטיבית מוסמכת ובעלת 15 שנות ניסיון מקצועי בתחום הבריאות ההתנהגותית, שכתבה את הספר "כל מה שלא אמרתי: סיפורה האמיתי של לטינה" – “All I Left Unsaid: A Latina’s Story toward Truth”.

אודות הספר:

אוליביה בטיסטה גרה בפנמה, מוקפת במשפחה המורחבת של אמה לפני שהיא עוברת לניו יורק. שעה שהיא גדלה בארה"ב בטיסטה מתמודדת עם מחסומי השפה, אחריותה החדשה ומשפחת אביה החורג. עליה ללמוד להשאיר את עברה מאחור וללכת בעקבות ליבה ברומן ההתבגרות הזה, שחוקר את המשפחה ואת הבית.

ההשראה:

“כשהייתי בת 26 מצאתי את אבי הביולוגי בחיפוש בגוגל ומיד טסתי בחזרה לארץ מולדתי, לראשונה מזה 20 שנה, כדי להתחבר אליו מחדש. בטיול ההוא פגשתי שני אחים ואחות שלא ידעתי שיש לי. כשחזרתי התחלתי להעלות את הסיפור על הדף. זה הפך ליותר מסתם סיפור איחוד, אלא גם סיפור של מאבקים משפחתיים, הקרבה, השבת כוח ואהבה ללא תנאי", מספרת קרומפטון.

התהליך:

"חלפו כשבע שנים מהרגע שלחצתי לראשונה על 'שמור בשם' במסמך Word ועד שהיה לי את הספר ביד. כתיבת הספר בפועל לקחה כשלוש שנים. את שלוש השנים הבאות ביליתי בעריכה עצמית של הספר, והשנה האחרונה הושקעה בתהליך הפרסום שלו", ספרה קרומפטון.

העצה:

"כתבו על דברים שאתם מפחדים לכתוב עליהם. תחקרו את הנושא קצת, אבל אל תתקעו בשלב הזה. התמקדו בכתיבה שלכם. כתבו כשאתם מרגישים את המיצים היצירתיים שלכם זורמים, אבל גם חצבו זמן מהלו"ז שלכם כדי לאפשר לאותם רגעים יצירתיים לקרות" מדגישה קרומפטון, "ואם אי פעם זוקף את ראשו הספק העצמי, זכרו מדוע התחלתם לכתוב מלכתחילה, ואז המשיכו לדחוף הלאה".

ההשראה, התהליך והעצה של שלושה אלמונים שהפכו לסופרים

ההשראה, התהליך והעצה של שלושה אלמונים שהפכו לסופרים

מייסון דיבר הוא סופר ומעצב מצליח, כמו גם חובב משחקי ווידאו. את רומן הבכורה שלו "אני מאחל לך כל טוב" – ”I Wish You All the Best” כתב כשעבד כספרן.

אודות הספר:

הספר מתואר כ"משואה של תקווה בעולם שבור" על ידי ניק סטון, מחבר רב המכר של ה'ניו יורק טיימס' – "מרטין היקר". המדובר בסיפורו של בן דה בקר, נער מבולבל מינית שחושף את מיניותו בפני הוריו ונזרק למגורים בבית מנוכר אחר. כשבן פוגש את נתן אלן, סטודנט כריזמטי, הוא לוקח את בן תחת חסותו והידידות ביניהם גוברת. ככל שהידידות שלהם הולכת וגדלה כך גם רגשותיהם האחד כלפי השני.

ההשראה:

“כתבתי את הספר הזה לבני נוער טרנסים שלא יצא להם לראות את בני דמותם בספרים. זאת אומרת היו ספרים שבמרכזם גוללה חוויית הטרנס, סיפורים כמו "אם הייתי הילדה שלך" מאת מרדית רוסו היוו השראה גדולה עבורי. אבל לא היו ספרים על בני נוער 'לא בינאריים', וגם עכשיו נראה שאין כל כך הרבה. כתבתי את 'אני מאחל לך כל טוב' לבני נוער שאינם בינאריים ושעשויים להיות מבולבלים או לא בטוחים ברגשותיהם, או שאולי רק צריכים להרגיש פחות לבד", אמר דיבר.

התהליך:

“זה היה תהליך מבולגן. כתבתי את זה תוך כדי עבודה במשרה מלאה כספרן. בסך הכל אני חושב שהתהליך לקח כחצי שנה להמציא את הסיפור שדי דומה לזה שרואים בספר שנמכר על המדפים של חנויות הספרים", אומר דיבר.

העצה:

"אני נזהר מלתת עצות. המסע של כל סופר הוא שונה, ולכן יישום עצות כאלה שנראות כאילו הועתקו מאחרים יכולות להיות מועילות, אבל גם מזיקות. בכל זאת, אני מניח שהדבר הבא עשוי להיתפס כעצה – כל מסע לכתיבה ולפרסום ספר הוא אחר, וגם אחר כך, לאף אחד אין את אותה חוויה, ולכן השוואה לאחרים שנמצאים בדרך אחרת לגמרי לא תועיל לך בדבר", קובע דיבר.

הרשמה לניוזלטר כתיבה שיווקית של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית והמדיה החברתית

הרשמה לניוזלטר-ספרים של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות מעולם הספרים וכתיבתם, ביקורות ספרים, מדריכים ונגיעות של הומור על ספרים, כתיבה, סופרים, סופרי צללים ולקוחותיהם

רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך