הטיפים של בריטני ספירס וסופר הצללים שלה על כתיבת ביוגרפיות

הטיפים של בריטני ספירס וסופר הצללים שלה על כתיבת ביוגרפיות | כותב טוב

בפוסט אינסטגרם שהעלתה ממש לאחרונה, הזמרת והחשפנית בריטני ספירס חשפה בכמה מילים את ספר הביוגרפיה שלה 'על האש', זאת אומרת שנמצא בהכנה בימים אלה ממש (ושזכויותיו נרכשו מראש על ידי בית ההוצאה לאור 'סיימון & שוסטר' תמורת סכום צנוע שנע סביב 15 מיליון דולר). הפוסט של בריטני נמחק מאז במהירות (תככים? אינטרסים כלכליים? דרישה של בית ההוצאה לאור שרכש את הזכויות?), אך למרבה המזל האינטרנט הגיב מהר מספיק כדי לתעד כמה טיפים חשובים מתוך הפוסט הגנוז, שכרוך בעצם מלאכת הכתיבה של ספרי זיכרונות וביוגרפיה באשר הם.

"ובכן, אני כותבת ספר כרגע שהוא למעשה גם מרפא וגם תרפויטי עבורי" פתחה הגברת ספירס את דבריה באינסטוש. "קשה לי להעלות שוב את אירועי העבר בחיי… אף פעם לא הצלחתי לבטא אותם בגלוי… אני רק יכולה לדמיין שאני נשמעת ילדותית, אבל הייתי צעירה מאוד כשהאירועים האלה התרחשו… אני בטוחה שזה כבר נראה לא רלוונטי לרוב האנשים, ואני מודעת לזה לחלוטין!!!".

וכך בפחות מ-60 מילים בריטני הצליחה להעיר כמה דיונים, שאלות והתחבטויות שתמיד העסיקו את עולם כתיבת ספרי הביוגרפיה, הזיכרונות והשילוב ביניהם:

האם כתיבת ספרי זיכרונות מסייעת לטפל/לרפא את גיבור/ת הספר?

תהליך הכתיבה הוא באמת תרפויטי? האם גם אם מבצעים את התהליך בצמוד לסופר צללים, כפי שבריטני עושה כמובן, האם זה עדיין הליך שיש בו מין הטיפול? ובכן מניסיוני הרב, לאורך יותר מ-45 ספרים ב-15 שנות כתיבת ספרים, התשובה היא "בהחלט כן". אנשים לפעמים יוצאים נשכרים מתהליך הכתיבה, החשיפה, וההיענות לשאלות סופר הצללים יותר מאשר הם נשכרים מהספר עצמו. תהליך הריפוי שכרוך בשיחה מתעניינת בכל פסיק בחייך היא לא פחות מאשר רפואה לנפש, הודות לעיבוד מידע רגשי בקול רם.

הסופרת לואיז דה סלבו המנוחה, שכתבה את הספר 'כתיבה כאמצעי לריפוי' תיארה את כוחה המרפא של הכתיבה על בסיס עשרים שנות מחקר. בספר ההוא היא מראה כיצד כל אחת (לא רק בריטני) יכולה להשתמש בתהליך הכתיבה כדרך לריפוי פצעים רגשיים, שהם חלק בלתי נמנע מהחיים שבראו את הסיפור הביוגרפי. יחד עם זאת זו עדיין שאלה שניה בחשיבותה רק לשאלה חשובה אחרת…

מה יגידו במשפחה שלי? איך יגיבו האנשים שאצבעות מאשימות מופנות כלפיהם בספר?

זה הדיון 'המועדף' על כותבי ז'אנר הביוגרפיות השערורייתיות. האמת היא שלאף אחד מהם אין שליטה על התגובה של אחרים ואין מושג מהי התשובה המדויקת לשאלה הקשה הזו, מאחר שכל משפחה וקבוצת חברים מייצרת תגובה אחרת לספרים שונים. זה בדיוק השלב בו רבים מכותבי ה'ספרים השערורייתיים' מסתתרים מאחורי שמות בדויים ומקבץ עורכי דין שמומחיותם קניין רוחני ותביעות דיבה. אבל לא בריטני… לא-לא. עצם העובדה ששמה ידוע ומפורסם בפי כל היא-היא הסיבה שקיבלה 15 מיליון דולר על עסקת הספר מלכתחילה. היא כבר לא יכולה להסתתר מאחורי דבר למעט כמה עורכי דין מיומנים וניסוח מחדש של אי אילו שורות בספר.  

הצילו! כתיבת ספר הזיכרונות שלי מעלה בי טראומות מהעבר

זו תמיד היתה ותהיה דאגה רלוונטית מאוד לכותבי ספרי זיכרונות וביוגרפיות עתירות באנרגיה קיומית. עם זאת, בניגוד למה שנטען ברוב ספרי העזרה העצמית, עצם הכתיבה לא תמיד עוזרת להתגבר על טראומות. למעשה, כמו בטיפול בכל מוקש מסוכן שמאיים להתפוצץ בפניך, ישנן עדויות לכך שגישה שגויה לתהליך הכתיבה יכולה רק להזיק. על כן רבים וטובים קבעו שגם כשכותבים ספר ביוגרפיה חושפני לא תמיד צריך לספר את הכל… לא חייבים לחשוף כל פגם, תאונה ואירוע מביך. חלק מהחרא יכול להישאר מחוץ לשורות שמודפסות על דפי הספר… לא יקרה שום אסון אם חלק מהכביסה המלוכלכת תטופל בתוך הבית פנימה ולא על דפיו של ספר שייחשף בפני מיליונים.

איך כותבים על ימי הנעורים מבלי להישמע ילדותיים?

אנשים לא הופכים להיות מה שהם סתם ככה. הם מקריבים גרסאות קודמות של עצמם כדי להפוך להיות מה שהם כיום. הם 'מקריבים' את האנשים שהעזו לגדל אותם, לשנות אותם, לעצב את דמותם העכשווית. ה'אני' הישן שלהם נראה כאילו כבר לא קיים עוד, לפחות עד שהם מסוגלים לומר 'אני כבר לא שלה/שלו/שלך כמו בגיל 17', או 'אני כבר לא האדם שהייתי לפני 30 שנה'. אז איך כותבים על ימי הנעורים בלי להישמע אינפנטיליים? אולי כדאי להתחיל לאמץ את הגישה לעיל כדי להתייחס לכל שלב בחיים כ…שלב, ותו לא, גם בכתיבה.

האם הסיפור שלי בכלל רלוונטי לציבור הרחב?

אם אתם בריטני ספירס עם מילוני עוקבים ברשתות החברתיות, אז כנראה שכל מה שתכתבו יישאר רלוונטי. אבל אם הסיפור הכי אישי שלכם מרוח פחות על דפי הצהובונים לאורך 25 שנות דור, אולי כדאי לאמץ סוג של 'ניהיליזם יצירתי'. (מוזמנים ומוזמנות לחפש את ההגדרה האוניברסלית למה שכתבתי פה כרגע, אל תסמכו רק עלי). במילים פשוטות יותר – עליכם להפוך את היוצרות ולא להתייחס למוסכמות עליהן נשענת התשובה המתבקשת לשאלה הזו, ופשוט להכריז על עצמכם כרלוונטיים, כי הסיפור והספר שלכם מספיק חשוב לכם.

והנה מתנת פרידה לכולנו בחסות בריטני ספירס וסופר הצללים שלה

בריטני המשיכה לדבר ולספר על ספרי הזיכרונות שכתבו אימה ואחותה. היא הזכירה איך השתיים ניצלו את הפרסום שלה והשעינו את הצלחת ספריהן על הפרסונה המפורסמת שלה. אז נכון, אף אחת מהן לא כתבה ספר שצריך להפוך לחלק מנדבך הספרות העולמית. נכון שאף אחד מכרכי ספריהן לא ישמר בספריות הבינלאומיות במחלקות הספרות והפרוזה, אבל כמותה הן נקטו ב'גישה האינטלקטואלית' לכתיבת ספרים והתפנקו בהפקת ספרי צהובונים סוחטי דולרים. נראה שבזכות משפחת ספירס ניתן להתייחס לכתיבת ספרי זיכרונות וביוגרפיה, מעתה והלאה, כאל ספרים שהופקו ב'גישה אינטלקטואלית', ששמה דגש על התענגות כלכלית בעיקר.

אבל השאלות, החששות והפוביות שספירס העלתה לדיון, בכוונה או שלא, הן רלוונטיות מאוד, במיוחד בעת כתיבת ביוגרפיות סוערות. תודה בריטני אבל אופס… עשית את זה שוב.

רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך

תגובות בפייסבוק

הרשמה לניוזלטר כתיבה שיווקית

המחקרים האחרונים בתחום הכתיבה | שכנוע באמצעות מילים | מדריכים יעילים לכתיבה שיווקית בשיטת עשה זאת בעצמך | שילוב של הומור וידע | פעם בחודש אצלך במייל

הרשמה לניוזלטר ספרים

על אודות עבודתם של סופרי צללים | מחסומי כתיבה והדרך להתגבר עליהם | מדריכים יעילים לכתיבת ספרים בעצמך (DIY) | פוסטים, מאמרים וחדשות על יצירת ספרי ביוגרפיה ומקצוע | ביקורת הספרים של טלי

רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד?

שיתוף:

טל מאור, 'כותב טוב'

הנה רואים אותי והנה קוראים אותי ומי שרוצים אותי יוצרים איתי קשר. מי אני? קופירייטר, כותב שיווקי, עורך תוכן, סופר צללים, החבר של טלי ואבא של אורי ויואב – לשירות כתיבתך, בכל עט.

שם, טלפון ומייל - כל מה שחסר כדי ש'כותב טוב' יכתוב טוב למענך

פוסטים אחרונים מתוך 'בלוג טוב'