רטוריקה עתיקה עם כלים חדשים: שכנוע ושמירה על קול אותנטי בעידן הבינה

רטוריקה עתיקה עם כלים חדשים: שכנוע ושמירה על קול אותנטי בעידן הבינה | כותב טוב

מעולם לא היה קל יותר לכתוב מאשר בימינו. הציניקנים יאמרו שכבר לא צריך לדעת לכתוב, רק לומר למכונה מה לכתוב עבורנו. הרי כלים מבוססי בינה מלאכותית יכולים לנסח, לקצר, להרחיב, לשפר סגנון ולייצר טקסטים שלמים בלחיצת כפתור.
ובכל זאת, רבים מהטקסטים הללו, במיוחד בכתיבה שיווקית, משאירים תחושה מוזרה: הם נכונים, אך לא תמיד משכנעים; מלוטשים, אך חסרי קול אותנטי.
הבעיה הזו אינה חדשה. כבר ביוון וברומא העתיקות שאלו הוגים שאלה דומה: איך ייתכן שטקסט שנחשב לטוב אינו משפיע, בעוד טקסט שנתפס כפשוט – לעיתים כן?
כדי לענות על כך, הם לא חיפשו טכניקות, אלא הבנה עמוקה של הנפש האנושית. והמסקנות שלהם? מפתיע עד כמה הן רלוונטיות דווקא בעידן ה-AI.

הקול של אריסטו – אתוס: אמון מתחיל בדמות הכותב, לא בניסוח

בספר 'רטוריקה', שנכתב במאה ה-4 לפנה״ס, קובע אריסטו קביעה חדה: "השכנוע מושג באמצעות אופיו של הדובר – דבריו גורמים לו להיתפס כאמין" (רטוריקה, ספר א’, פרק ב’).
כלומר: לא הטיעון לבדו משכנע, אלא הדמות שנוצרת דרך הטקסט.
אריסטו כתב את הדברים בתקופה שבה נאומים פומביים קבעו גורלות: משפטים, מדיניות, מלחמות. הקהל לא הכיר את הדובר אישית, הוא הכיר אותו דרך המילים בלבד. לכן, האתוס היה קריטי: מי אתה? כפי שאתה נשמע?
החיבור לעידן ה-AI
כאן בדיוק נולדת הבעיה המודרנית. AI מסוגל לייצר ניסוחים 'נכונים', אך הוא אינו יוצר דמות, אלא אם הכותבים מאפשרים לו לעשות זאת במקומם.
כאשר טקסט נכתב מאפס בידי AI, הקורא חש שיש כאן קול, אבל אין אדם.
יישום פרקטי עם AI (שמכבד את אריסטו)
שימוש נכון: כתבי בעצמך טיוטה ראשונית, גם אם גסה, ואז השתמשי ב-AI כעורך עם פרומפט כמו: "שפר בהירות ודיוק מבלי לשנות את הקול, העמדה או את האישיות של הכותבת".
יש באפשרותך גם לבקש 'זיהוי סטיות', ז"א שאלה כמו "היכן הטקסט שלי נשמע גנרי מדי או לא אנושי?" יכולה להביא לך תועלת רבה בשמירך הנימה, הטון והקול הייחודי שלך.
שימוש שגוי ב-AI? לבקש "כתוב לי מאמר משכנע על…" או לאמץ ניסוחים שאת עצמך לא היית אומרת.
צריך להבין שלפי אריסטו, אתוס אינו ניתן להאצלה. AI יכול לחדד אותו אבל לא להחליף אותו.

פתוס: למה רגש הוא תנאי לשכנוע, לא קישוט

אריסטו אף פעם לא פחד מרגש. להפך. הוא כתב: "אין לשפוט בני אדם מבלי להתחשב בְּמַצְּבֵי הנפש שבהם הם מצויים" (רטוריקה, ספר ב’).
הוא ניתח רגשות כמו פחד, תקווה, כעס וחמלה לא כדי לנצלם, אלא כדי להבין כיצד הם משפיעים על כושר השיפוט של אדם. באתונה קהל השופטים והאזרחים היה אנושי ולא אובייקטיבי. מי שהתעלם מרגש הפסיד. מי שהבין אותו השפיע.
טיפול ב'בעיית הרגשות' של ה-AI
AI מזהה תבניות רגשיות, אך אינו חווה רגש, לכן הוא נוטה: להישמע דרמטי מדי, או להפך – יבש ומרוחק, או להשתמש בשפה רגשית שאינה מחוברת לחוויה ממשית. הקוראים מרגישים זאת מיד.
יישום פרקטי עם AI (בהשראת הפתוס האריסטוטלי)
AI לא אמור לכתוב רגש. הוא אמור לעזור לך לבדוק אם הרגש עובר.
אסביר איך הרעיון הזה בא לביטוי בשימוש חכם ב-AI: בדיקת חוויית הקורא יכולה להיות מפועלת באמצעות פקודה כמו: "איזו תחושה הקורא עשוי לחוות אחרי כל פסקה שלי?" או באמצעות פקודת זיהוי ניתוק: "היכן הטקסט שלי מסביר רעיון חשוב, אבל לא יוצר הזדהות?"
אריסטו אמר שהרגש כבר קיים בקורא, אבל תפקיד הכותבים הוא לגעת בו – לא לייצר אותו יש מאין (כי אי אפשר).

לוגוס: המקום שבו הטכנולוגיה פוגשת את הפילוסופיה

לוגוס הוא ההיגיון הפנימי של הטקסט: הלוגוס בודק האם הטיעון טוב? האם המסקנה נובעת מההנחות?
בלי לוגוס – אין שכנוע יציב, וכאן AI באמת מצטיין ומוכיח שאם מבינים מה עושים – אין מרחק כה גדול בין הפילוסופיה העתיקה ל-AI.
הבינה יכולה לעזור לך לארגן טיעונים, לזהות חזרות, להבהיר קפיצות לוגיות או לקצר טקסטים בלי לפגוע במשמעות, אבל גם כאן הלוגוס נועד לשרת רעיון אנושי, לא להחליף אותו.

קיקרו: מבנה הוא צורה של שכנוע
קיקרו, גדול הנואמים של האימפריה הרומית, כתב במאה הראשונה לפנה״ס: "אין די לומר דברים נכונים; יש לומר אותם בסדר הנכון". עבורו מבנה היה תנאי להשפעה.
כיום AI יכול להציע מבנים, פתיחות וסיומים טובים, אבל הבחירה מהו המסר המרכזי נשארת אנושית. שימושים נכונים ב-AI בהקשר זה הוא לבקש הצעות מבנה, לבחון זרימה של טקסטים או לשפר את הקצב.
שימוש שגוי ב-AI הוא לאפשר למבנה להכתיב את התוכן.

סיכום: מה לא השתנה ומה כן

הפילוסופים הקדומים לימדו אותנו דבר פשוט ומורכב כאחד: שכנוע בכלל בנוי על מערכת היחסים בין בני האדם. ה-AI שינה את האמצעים, לא את העקרונות: האתוס נולד מהאדם, הפתוס נולד מהחוויה והלוגוס יכול להיתמך בטכנולוגיה.
מי שנותנים לכלים המתקדמים להחליף את זהותם עלולים לאבד את קולם בכתיבה, וקולם קריטי ליכולת השכנוע שלהם. מי שישתמשו בכלי ה-AI כדי לחדד את קולם הקיים, יכתבו טקסטים לא רק מעניינים יותר, אלא גם ראויים לאמון.

תגובות בפייסבוק

הרשמה לניוזלטר כתיבה שיווקית

המחקרים האחרונים בתחום הכתיבה | שכנוע באמצעות מילים | מדריכים יעילים לכתיבה שיווקית בשיטת עשה זאת בעצמך | שילוב של הומור וידע | פעם בחודש אצלך במייל

הרשמה לניוזלטר ספרים

על אודות עבודתם של סופרי צללים | מחסומי כתיבה והדרך להתגבר עליהם | מדריכים יעילים לכתיבת ספרים בעצמך (DIY) | פוסטים, מאמרים וחדשות על יצירת ספרי ביוגרפיה ומקצוע | ביקורת הספרים של טלי

רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד?

שיתוף:

הספר היחיד בשפה העברית שילמד אותך את עקרונות הבסיס והיישומים של חיבור מילים לשם שכנוע (עם חיבור לאינטרנט)

שם, טלפון ומייל - כל מה שחסר כדי ש'כותב טוב' יכתוב טוב למענך

טל מאור, 'כותב טוב'

הנה רואים אותי והנה קוראים אותי ומי שרוצים אותי יוצרים איתי קשר. מי אני? קופירייטר, כותב שיווקי, עורך תוכן, סופר צללים, החבר של טלי ואבא של אורי ויואב – לשירות כתיבתך, בכל עט.

פוסטים אחרונים מתוך 'בלוג טוב'