ג'ק ריצ'ר, לשעבר קצין משטרה, נקלע לזירת פשע בה היה עד למקרה בו אישה נדרסה למוות על ידי אוטובוס, אבל ריצ'ר המנוסה משוכנע שזו לו תאונה אלא רצח, ומיד יוצא לחקור. במקביל הקוראים נחשפים לג'ד סטרמר, מתבגר בן 15 שלאורך חייו הקצרים מתגלגל בין בתי אומנה. יום אחד הוא מחליט לצאת ממעגל האימוץ המתמשך ולחפש את הוריו הביולוגיים. שתי העלילות מתנהלות במקביל, מתפתחות ואף נכרכות זו בזו.
'אין תוכנית חלופית' הוא ספר מתח אמריקאי שעוסק בקונספירציות ומנסה לשפוך אור על השאלה איך אותם אנשים ששולטים בחברה מצליחים להניע את אחורי הקלעים, לערוך שינויים בחיים של אחרים ולעצב אותם מחדש.
פשר שמו של הספר
זה בדיוק מסוג הספרים שחשיפת ההסבר לשמם הופכת לספוילר. לכן אסתפק רק בציון העובדה שפשר שמו של הספר מתגלה תוך כדי הסיפור, ועדיף להבין אותו בהדרגתיות.
לא אהבתי
אספתי את הספר לידי לאחר ששמעתי על לי צ'יילד, על סדרת ספריו שעוסקים בהרפתקאותיו של הבלש ג'ק ריצ'ר (שספר זה מהווה חלק ממנה מן הסתם) וגיליתי שחלק מהספרים שלו הומרו לתסריטים והפכו לסרטים. אז הסתקרנתי ומצאתי שהספר כתוב כמו סרט – ולא בקטע טוב.
למשל, בסרטים לא צריך תרגום למה שהצופים רואים, בתסריטים כן, ממש כמו בספר הזה; הוא גדוש בהמון פרטים שמרגישים כמו פרטים מתוך תסריט. מיד אסביר. יש פה פוטנציאל אדיר לספר מתח טוב, אבל משום מה לי צ'יילד טרח לפרט הרבה יותר מדי פרטים מעיקים, כמו צבע הדלתות שהאסיר עובר על מפתנן, אפילו ידיות הדלתות זוכות ל'תיאורי צבע' ואני שואלת את עצמי (ואת מר צ'יילד) למה זה מעניין אותי? האם כתבת פה חצי תסריט או חצי ספר? אולי רק תסריט? כי זה בוודאי לא רק ספר. עודף הפרטים לא תורמים דבר לסיפור ורק מכבידים על הספר. בנוסף, זה ספר שרובץ עליו משקל כבד בשל עודף עלילות המשנה ובשל ריבוי דמויות שלא מצאתי צידוק לקיומן. הספר כולו סובל מתחושה מעיקה של עומס מכביד.
אז שמעתי שמדובר בסופר מתח מפורסם, ניסיתי לקרוא, הרי קשה להאמין שצבר את המוניטין שלו לחינם, וממש התאכזבתי. סליחה מר צ'יילד, אבל לא נראה לי שהפעם אפשר להאשים את המתרגמת או את עורכת התרגום.
אהבתי
כמי שאוהבת ספרי מתח מצאתי חלקים מעניינים פה. אלמנט גיבור העל שמציל את כולם יוצר עניין, ועצם העובדה שזה ספר מתח אמריקאי, שפועל לפי השטנץ של ספרים כאלה, בו הגיבור פותר את כל עלילות המשנה ויאללה – סוף שמח לכולם והאפי כריסטמס – היא בסופו של דבר אלמנט ספרותי שיכול להחליק בגרון בקלות.
מהסיפור שלך — לספר שלך
יש לך ספר בראש?
שאלות קצרות יעזרו לך לעשות סדר ולגלות מאיפה מתחילים
5 שאלות קצרות · בקצב שלך · בלי התחייבות
רגע שיא בקריאה
מצאתי כמה רגעים יותר אישיים בסיפור שעוסקים בג'ק ריצ'ר הדמות. הם הפכו לרגעים מרתקים עבורי ולו רק בשל אותה התייחסות אישית.
שורה תחתונה
יש מי שאוהבים את הסגנון של לי צ'יילד ונהנים מספרי מתח מסחריים שכאלה – הם ללא ספק יכולים לקבל את מנת הדופמין שלהם מקריאת ספר זה. עבורי? פחות. השטנץ הכל כך צפוי הרג את הספר מבחינתי, אבל אולי זה כי יש לי ניסיון רב (מדי?) בקריאת ספרים מהסוג הזה. מבחינתי 'אין תוכנית חלופית' הפך לאכזבה גדולה.
