רוצח סדרתי שחמק מהחוק חוזר לסורו, והפעם עם עיוות חדש שמעורר אימה ברחובות אוסלו. 'צמא' הוא הספר האחרון (נכון לעכשיו) בסדרת הארי הולה מאת יו נסבו, והוא משמש גם כמעין שירת הברבור של אחת הדמויות הבולטות ביותר בז'אנר המתח הסקנדינבי. נסבו חוזר כאן אל המוטיבים הקלאסיים שמלווים את הסדרה – אופל, עקשנות, פצעי עבר – ומכניס אותנו שוב לעולמו הסדוק של הבלש האלכוהוליסט לשעבר שפרש בשקט, אך נגרר חזרה אל תוך התופת.
כשהרוצח שפעם חמק מידיו חוזר להכות, הארי נקרא לסגור מעגל – לא רק עם התיק הבלתי פתור, אלא גם עם עצמו. הרצח הפעם מזעזע יותר, חייתי יותר, וכמו תמיד – אישי מאוד.
פשר שם הספר
'צמא' הוא לא רק צמא לדם, אלא צמא לתשומת לב, לשליטה, ולכוח – אותו צורך פתולוגי שמניע את הרוצח, ואת הארי לא פחות ממנו.
אהבתי
זה יו נסבו קלאסי, ואין כמו יו נסבו כשהוא כותב כמו יו נסבו. מי שכבר קראה את ספריו, תמצא פה את כל המרכיבים המוכרים והאהובים – מתח דרמטי, דמויות מורכבות, כתיבה קרה אך חדה כתער, ונורבגיה קפואה מבחוץ אך רותחת מתחת לפני השטח. יש גם הפתעות: דמויות חדשות וטובות נכנסות לתמונה, מערכות יחסים מקבלות עומק נוסף, ותחושת הביתיות של מי שכבר מכיר את הארי הולה שווה הרבה. זה קצת כמו לחזור לפאב מוכר ואהוב בלב אוסלו – אותו ריח של ויסקי, אותה מוזיקה עצובה, ואותו גיבור שכבר קשה לך בלעדיו.
פחות אהבתי
איפשהו לקראת הסוף, הספר מרגיש כאילו מישהו לוחץ על דוושת הגז… בלי לתכנן את הפנייה הבאה. העלילה נמתחת קצת יותר מדי, והטוויסט הסופי – למרות שהוא מסקרן – מרגיש קצת מאולץ, כאילו נסבו עצמו לא היה בטוח איך לסגור את הסיפור. מי שמכיר את הסטייל הסקנדינבי יודע להכיל עומס רגשי – אבל פה מדובר גם בעומס נרטיבי, וזה כבר דורש סבלנות.
מהסיפור שלך — לספר שלך
יש לך ספר בראש?
שאלות קצרות יעזרו לך לעשות סדר ולגלות מאיפה מתחילים
5 שאלות קצרות · בקצב שלך · בלי התחייבות
רגע שיא בקריאה
הניסיון לסגור מעגל עבור דמות מרכזית בספר – אחת שעברה כבר לא מעט בסדרה – הוא לא רק מפתיע אלא גם מרגש. מי שקראה את הספרים הקודמים תרגיש שנסבו נגע כאן ברגע נדיר של חסד, של התחלה חדשה בתוך עולם שכבר איבד תקווה. זה רגע שבשבילו שווה לקרוא את 'צמא', אבל רק אם את מגיעה עם המטען הרגשי של הסדרה כולה.
שורה תחתונה
לא לפספס את 'צמא'. גם אם הוא שותה קצת יותר מדי מזמנך, הוא עדיין אחד מאותם ספרים שמזכירים למה התאהבנו בבלש הסקנדינבי הזה מלכתחילה. נסבו אולי עייף קצת, אבל כשאתה יו נסבו – גם עייפות נכתבת היטב.
