קבוצת חברים מתכנסת באחד האיים ביוון, ביניהם שחקנית מפורסמת שפרשה זה מכבר מעולם המשחק. היא בעלת הבית שמזמינה את חבריה לבלות איתה על האי, וכך להפיג קמעה את תחושת השעמום הכבדה שהותירה בה לונדון, בה היא מתגוררת בימי שגרה. כסף לא חסר לה, היא ירשה סכום גדול ואפילו האי היווני שברשותה לא נרכש מכיסה אלא התקבל כמתנה מבעלה הראשון, מפיק שנפטר בטרם עת מהתקף לב. סיפורה נפרש מכאן והלאה, ומרגיש לאורך 'רוחות הזעם' כמו סיפור שמוביל לשביל אפלולי ביער שבכל עיקול מגלה חלק חדש, ואף על פי כן אף פעם אין לך מושג לאן הוא מוביל. ב'רוחות הזעם' יש אלמנטים מורגשים היטב של מתח, מערכות יחסים ואהבה, בשעה שמתחת (ומעל) לפני השטח רוחשת אווירה יוונית טובלת בהומור. הספר כולו נתווה בידי סופר אמן שמבין איך הופכים טרגדיה יוונית לסיפור מודרני עם כל המרכיבים של הז'אנר הקלאסי; אהבה, פשע ומערכות יחסים סבוכות.
פשר השם
'רוחות הזעם' הוא שם שמלמד על חלק מההוואי באיי יוון – אותן רוחות חזקות שמונעות מתושבי האי לעזוב עד שהסערה שׁוֹכֶכֶת. השם הוא סמלי ולא סמלי. מצד אחד באמת מתרחשת סערה בסיפור, שבאופן הכי קלאסי שניתן לצפות לו כולאת את כולם באי, ומצד שני רוחות הזעם אכן נושבות בין המשתתפים.
אהבתי
זה הספר השלישי של אלכס מיכאלידס שאני קוראת למרות שלא הייתי חייבת. רציתי (ועוד ארצה) לקרוא את הסופר הזה בשל יכולתו לטוות סיפורי מתח מאוד מעודנים, שמשולבים בהם תיאורים מוקפדים, בוודאי שלא מופרזים, עם המון הומור וצחוק כמו באיזו ישיבת אוזו טובה. מיכאלידס מוליך את קוראותיו במחשבות ובמקומות שגורמים להן להרגיש חלק מההצגה שלו. אני ושאר הקוראים של מיכאלידס מרגישים ממש כמו שותפים למתרחש. הפניה בספר היא ישירה אל הקוראים במין שבירת קיר רביעי מהסרטים, רק בספרים. מרענן.
אהבתי גם שזה לא ספר מתח שאוחז בגרונך נטול הנשימה, אבל ספר שעדיין מאוד מפתיע עד קרוב לסופו. אני אוהבת לגלות בסופם של ספרים איזה נתון אמיתי מהעולם, שמאפשר לי לחקור אחר כך על האמת מאחורי הסיפור, כך קורה גם פה ב'רוחות הזעם'. אי אפשר שלא להתרשם מספר מוקפד שכזה, שנהנה משפה בהירה ומתרגום טוב שמובילים לכך שקוראיו וקוראותיו יישארו יחד באי, כמו שרוחות הזעם דואגות לריתוקם במקום של המשתתפים הבדיוניים בספר המושלם הזה.
מהסיפור שלך — לספר שלך
יש לך ספר בראש?
שאלות קצרות יעזרו לך לעשות סדר ולגלות מאיפה מתחילים
5 שאלות קצרות · בקצב שלך · בלי התחייבות
רגע שיא בקריאה
דווקא לא הגילוי של מי הרוצח/ת/ים אלא מערכות היחסים שנחשפות מאחורי הקלעים של ההצגה הנפלאה הזו.
שורה תחתונה
ספר מושלם שראוי לחובבי ספרי המתח המעודנים, ויכול להאיר את עיניהם של כל מי שלא יצא להם לקרוא ספר מתח טוב. זה לא ספר מתח בסגנון יו נסבו, שיודע לזעזע את קוראיו (באמנות) אלא ספר שטורח לחשוף בפניך דגימות של אמת, באופן מעט סרקסטי, ממש כמו בטרגדיה היוונית של פעם, עד שלא בא לך להסיר את עיניך ולהתיר את דמיונך מהמתרחש בהצגה.
