'תני לי לאחוז בידך' זכה בפרס האקדמיה בשוודיה למותחן הטוב ביותר לשנת 2014, אך האם יזכה לפרס ביקורת הספרים של טלי לסוף שנת 2020? אולי…
הודות לאהבתי העזה לספרות הסקנדינבית ניסיתי לגלות סופרות וסופרים חדשים, שחולשים על ז'אנר ספרי המתח ומוצאם מהאזור הנכון באירופה. כך מצאתי את טֻוּבֶּה אלסטרדאל ואת 'תני לי לאחוז בידך' שפורש את עלילתו על שני רבדים עיקריים: בימינו ותוך חזרה אל שנות השבעים באמריקה הלטינית, ובעיקר בארגנטינה, שם מסופר סיפור משפחתה של הלן, אחות של צ'רלי, שנפלה אל מותה בנסיבות מסתוריות.
לאורך הספר הלן פורמת את הפלונטר שאופף את העלילה ומסתיר את האמת שכל כך מבקשת להיחשף. סיפור אכזרי נחשף שם, כראוי לתקופה האפלה שהתרחשה בדרום אמריקה, עת 'חונטה' של חטיפות פעלה כפעול השטן על רקע פוליטי… ככל הנראה.
'תני לי לאחוז בידך' הוא לא מותחן סקנדינבי שגרתי, למרות שיש בו נגיעות כאלה, אלא יצור טקסטואלי שמבקש לערוך סקר אנתרופולוגי בדרום אמריקה ולחקור כיצד בני היבשת חוו את התקופה האיומה, ואיך המציאות האפלה הזו משפיעה על אנשים עד היום.
אהבתי בספר
כשהתחלתי לקרוא את הספר לא קבלתי את אותה תחושה מוכרת, צוננת ומכרסמת עצבים שמתקבלת ממותחנים סקנדינביים קלאסיים שתוארו פה לאורך ביקורת שלמות, בוודאי שלא במובן של בניית מתח. למרות שבהחלט ציפיתי לעוד ספר מתח הופתעתי לטובה מהאֶפּוֹס ההיסטורי שמצליח לרתק ולשאוב פנימה.
חלוקת השתי וערב בין פרק שלוקח את קוראיו אחורה אל שנות השבעים לפרק שמלמד מהן ההשלכות של המעשים כיום, היה מרתק. תמיד אהבתי את סגנון הסיפור הזה. לספר סיפור של משפחה לאורך הרבה שנים, ולהראות איך למעשים ולהחלטות יש ביטוי בהווה הוא טריק ספרותי שמרתק לפחות כמו להביט בתמונה ישנה ולצדה תמונה עדכנית של אותו אדם ומקום, ולתהות אודות מעללי הזמן. הטכניקה הזו עובדת בספר הזה באמת טוב ולא מותירה אחריה ולו רגע משעמם אחד.
מהסיפור שלך — לספר שלך
יש לך ספר בראש?
שאלות קצרות יעזרו לך לעשות סדר ולגלות מאיפה מתחילים
5 שאלות קצרות · בקצב שלך · בלי התחייבות
ההתנהגות המפלצתית של כמה מגיבורי העלילה מתוארת נפלא ולעתים אף מפתיעה. המעשים הלא צפויים של קבוצות האנשים שחוטפות אחרים כדי להעלים אותם או להתעלל בהם או להרוג אותם או הכל יחדיו מרתקות אבל לא רק בשל מפלצתיותם – הם מתוארים בעומק לא צפוי. הסיפור המר הזה יכול היה להיות מוצג באופן קר וחד צדדי, אבל אלסטרדאל מנתחת את אחת הדמויות המרכזיות שלקחו חלק באכזריות הזו ונותנת לה פן של עומק ורובד אנושי. הספר אמנם נכתב על ידי סקנדינבית, אבל מציג פנים וגישות של אזורים חמים הרבה יותר תוך שהוא מצליח להפתיע באנושיות הסיפור על רקע חוסר האנושיות של המעשים.
פחות אהבתי
עודף דמויות תמיד מבלבל אותי בספרים, והספר הזה, שיש בו כעשר דמויות פעילות הצליח להכביד עלי ולפתח בי תקווה, שמתפתחת כמעט בכל ספר שלוקה במחלת עודף השמות הפעילים, למצוא בסוף הספר מדריך דמויות או מילון מושגים ששופך אור על העלילה ועל המניעים אותה. לא מצאתי מדריך כזה וקצת התעייפתי מהקריאה בשל כך.
רגע השיא
כשהלן בגופה ובעצמה מגיעה לארגנטינה ומבינה מיהם הכוחות הפועלים בשטח, כשהמפה האנושית נחשפת בפניה ודרכה נחשפת גם בפני הקוראים הסקרנים. השנים שמפרידות בין הגעת הלן לזמן בו פעלה חונטת החטיפות יוצרות מחיצת זמן נוספת שמסייעת להבין את ההשלכות של התנהגויות על ציר הזמן. מרתק.
שורה תחתונה
תנו לי לאחוז בידכם לרגע – זה לא מותחן שבדי קלאסי, אם ציפיתם לכזה, אלא שילוב בין מותחן לסיפור היסטורי. לכן הספר מתאים מאוד למחפשים לקרוא משהו קצת אחר, טיפה שונה. יש כל כך הרבה ספרי היסטוריה על טרגדיות אנושיות ואיומות, הרוויות באלימות איומה כלפי קבוצות ועמים, אבל מעט מאוד מידע רווח על אלפי האנשים שנחטפו, נעלמו, עונו ונרצחו על רקע פוליטי בדרום אמריקה העצובה של שנות השבעים. הספר הזה מגיש את הסיפור הזה בטעם, בריח ובטקסטורה של מעדן ספרותי.
ארבעה וחצי כוכבים מתוך חמישה בשמים האפלים של ארגנטינה ואורגוואי
רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך
