'גלגלי עלילה' – שיטה ליצירת עלילות לספרים והפרייתן

הכותבים שבינינו ישמחו לגלות את המושג 'גלגלי עלילה', אם לא הכירו אותו עד כה, ובוודאי ישמחו לבחון כיצד ניתן להשתמש בהם כדי ליצור רעיונות במהלך כתיבת ספר (או כל דבר יצירתי אחר), אבל ראשית לכל אתן פה קצת רקע לרעיון הזה וכיצד להשתמש בו:
בספרו 'On Writing' סטפן קינג מתייחס ל'גלגלי העלילה' בזהירות מסוימת, וכותב שאדגר וואלאס (סופר אמריקאי בן המאה העשרים) הוא זה שהמציא ורשם פטנט על המכשיר הקריאטיבי הזה. לדבריו בכל פעם שנתקעת לך העלילה, התפתחותה נעצרת או שאת/ה נזקק/ת למפנה מדהים של אירועים בעלילה התקועה, פשוט מסובבים את גלגלי העלילה באופן אקראי ומקבלים תפניות עלילתיות ספורדיות כיד המלך: מישהו מופיע במקרה ומשנה את פני הדברים, הגיבורה מכריזה על אהבתה לדמות משנית באופן לא מתוכנן, אהובתו של הגיבור מתאהבת באחר… הכל יכול להיות והכל יכול לקרות והכל בזכות האקראיות המבורכת של הגלגלים הללו.
איני רוצה להטעות אף אחת לחשוב שקינג אמנם משתמש ברעיון הזה ליצירת עלילותיו. מוקדם יותר באותו פרק הוא כתב: "אתה יכול לתהות איפה העלילה בכל זה. התשובה שלי, בכל מקרה, היא שהיא לא נמצאת בשום מקום. לא אנסה לשכנע אותך שמעולם לא זממתי לעשות בזה שימוש… אבל אם כן אני עושה זאת לעתים רחוקות ככל האפשר".

סטפן קינג בדרך כלל יוצר דמויות ריאליסטיות ואז גורם להן להפסיד את כל עולמן בדרכים יצירתיות בעולם שברא להן

או שאולי זה הפוך? אולי הוא בכלל יוצר עולם ריאליסטי שקל להזדהות איתו, רק מחוספס יותר מהרגיל, מטורף ומוזר הרבה יותר, ורק אז ממקם את הדמויות שלו בעולם הזה.
בהמשך לדברים האלה קינג כותב: "אני רוצה שתבינו שהאמונה הבסיסית שלי לגבי יצירת סיפורים היא שהם פחות או יותר יוצרים את עצמם. תפקידו של הכותב הוא לתת להם מקום לצמוח". אטען פה מנגד שגם אם גאון כמו קינג מחזיק בדעות כאלה, עדיין יש מקום לגלגלי העלילה או ליצירת תפניות אקראיות בעלילה באמצעים קריאטיביים. אולי לא כדאי לעשות שימוש בגלגלים הללו ליצירת כל העלילה פר-סה, אבל בהחלט אפשר לעשות בזה שימוש (בדיוק כמו שעושים פעמים רבות שימוש ב-Chat-GPT) להפריית רעיונות וליצירת תפניות.
זה קצת כמו לצפות בעננים ביום קיץ חם. את שוכבת על הדשא, חמימות השמש מפלסת את דרכה אל העור שלך והאדמה הקשה והקרירה מצננת את גבך – את לועסת בהיסח הדעת פיסת דשא או מוצצת גבעול ומסתכלת מעלה אל העננים, צופה בהם משנים צורה והופכים לכל מיני דברים שאת מכירה; דובים, הרים, צורות דמויות לב, ורדים ומה לא?
הנקודה שלי היא כזו: יוצרים באשר הם מקבלים רעיונות לפיתוח יצירותיהם בכל מיני דרכים. חלק קוראים לזה 'השראה', אחרים אומרים 'נחה עליו הרוח', וחלקם עושים שימוש בשיטות הפריה שונות כמו גלגלי העלילה האלה. במהלך הכתיבה ויצירת העלילה לספר, כל דבר שיכול לעזור לך להפרות רעיונות ולהניע את התהליך היצירתי קדימה הוא בהחלט דבר טוב ופורה עבורך.

גלגלי העלילה הלכה למעשה ויצירתם

ארל סטנלי גרדנר, שהיה סופר ומשפטן אמריקאי, נודע בעיקר בזכות סדרת הספרים הבלשיים המונה 119 רומנים של עורך הדין הבדיוני פרי מייסון. איך עורך הדין הזה שהפך לבלש מצליח נתקל בכל כך הרבה סיטואציות מוזרות? אפשר לגלות לפחות חלק מהסוד להצלחתו מהציטוט הבא של קינג: "המפתח לתפוקה המדהימה של גרדנר היה השימוש שעשה בגלגלי העלילה שהומצאו ונרשמו כפטנט על ידי אחד מיורשיו – סופר הפשע הבריטי אדגר וואלאס. על ידי שימוש בשילובים שונים של טוויסטים עבור דמויות ראשיות ומשניות כאחד, גרדנר הצליח לבנות נרטיבים שהחזיקו את קוראיו נלהבים במשך כמה עשורים".

לפיכך לקחתי לעצמי את החופש לתמלל ארבעה מגלגלי העלילה של אדגר וואלאס ולספר שארל סטנלי גרדנר השתמש בארבעת הגלגלים הללו כדי לעזור לו ליצור עלילות לסיפורי פרי מייסון. גלגלי העלילה הללו מתחלקים לארבעה:

גלגל הדמויות הקטנות והעוינות

האנשים הללו מציבים מכשולים בדרכו של הגיבור ומקשים עליו להגיע ליעדו:
א. הבלש היק. ב. עו"ד. ג. כתב בעיתון. ד. בלש. ה. יריב עסקי. ו. יריב מתחום האהבה. ז. אבא של הגיבורה. ח. סחטן. ט. רכילאי. י. חבר. י. משרת חשוד. י"א. כלב עוין. י"ב: מרגל. י"ג. נוכל. י"ד: בלש בבית המלון. ט"ו. שוטרים.

גלגל הנסיבות שמסבכות את העלילה

א. הגיבור נבגד. ב. כל תנועה שהגיבור עושה משנמכת את מעמדו מהפח אל הפחת. ג. המשרתת של הגיבורה היא מרגלת. ד. אביה של הגיבורה עוין את הגיבור. ה. הבלש מאמין שהגיבור אשם ומנסה לעצור אותו/ה בזמן קריטי. ו. הגיבור מבצע פשע מקרי, לדוגמה, הוא/היא נתפסים נוהגים במהירות מופרזת ונעצרים. ז. עד להתרחשויות מבלבל בטעות בין הגיבור לנבל. ח. הגיבור עובר על החוק ואנשי החוק מחפשים אותו. ט. הגיבורה מוסתת כנגד הגיבור. י. דמות כלשהי מיוצגת באופן לקוי. י"א. יריבו מתחום האהבה מנסה להכפיש את הגיבור. י"ב. להט של שוטר נלהב מערער את התוכניות ופוגע בגיבור.

גלגל אירועים אקראיים שמסיתים את הגיבור, מטעים או מבלבלים אותו

א. עד שקר – העד לאירוע או לפשע משקר בעדותו. ב. מסמך רשמי מזויף על ידי בעלי אינטרסים. ג. עד נשתל. ד. לקוח מסתיר משהו. ה. לקוח מציג מצג שווא של משהו. ו. חבר מעמיד פנים שהוא בוגד בגיבור. ז. עוזר הנבל מעמיד פנים שהוא בוגד בגיבור. ח. עד חיוני מסרב לדבר. ט. הודאות שווא. י. טעויות אמיתיות. י"א. העד בורח. י"ב. העד נחטף. י"ג. העד מתאבד. י"ד. מישהו 'קונה' את העד וכעת הוא לא מוכן להעיד. ט"ו. הרמזים נשתלים. ט"ז. הצהרות בלתי אפשריות.

גלגל הפתרון

המדובר בגלגל שמציע פתרון לשאלה איך הגיבור מתגבר על המכשולים שהופיעו בדרכו:
א. הגיבור גורם לנבל לבגוד בעצמו באמצעות חמדנות. ב. הגיבור מצליח להביא את הנבל, מרצונו החופשי, לשתול ראיות נוספות. ג. הגיבור שותל ראיות מזויפות כדי לבלבל את הנבל. ד. הגיבור מזייף את הנסיבות כדי שהנבל יחשוב שהוא/היא התגלו. ה. הגיבור מרמה את שותפו ומאלץ אותו להתוודות. ו. הנבל מובל למסקנה על ידי ההתחבטויות של עצמו. ז. הנבל נהרג בזמן שהוא/היא מנסים להפליל מישהו. ח. הגיבור גורם לנבל לתעב את עצמו. ט. הגיבור זומם תחבולות עם חושיו המחודדים. י. הגיבור עוקף את כל המכשולים הודות לאומץ ליבו. י"א. הגיבור גורם לנבלים להילחם האחד כנגד השני. י"ב. הגיבור גורם לנבל לחשוף את מקום המסתור שלו.
בשורה התחתונה הרעיון הזה יכול להיות יעיל לתחומים מגוונים של אמנות. נראה לי שיותר קל להרכיב רשימה של מקצועות שיכולים להיעזר בגלגלי עלילה שכאלה כדי לצאת מפלונטרים יצירתיים מאשר ליצור רשימה של רעיונות שיופיעו על הגלגלים עצמם.
אלה הם גלגלי העלילה, שאני מקווה ומאמין שיספקו לך רעיונות חדשים ויפריחו את השממה, בדיוק כשדרכך הספרותית נתקעת והמוח צמא למים יצירתיים.