הנה סוד קטן – כתיבת ספרים אף פעם לא נהיית קלה יותר. עובדה. המוני אנשים כותבים ספרים, אבל לא מסיימים אותם. זה קשה אפילו למנוסים שבינינו. נכון לעכשיו כתבתי עבור לקוחות כ-50 ספרים שונים, וכל אחד מהפרויקטים הללו קשה לביצוע לפחות כמו קודמו.
אם גם לך יש ספר וסיפור שממתין להיוולד, כדאי לשים לב לכמה עקרונות בסיסיים שיעזרו לך להגיע לקוו הסיום, ובהמשך מונחת כאן עדות של סופר מתחיל, שחלפו שנים ארוכות עד שהצליח לסיים את ספרו הראשון, אבל אין מאושר ממנו על כך שעמד במשימה המאיימת.
נתחיל עם שלוש עצות טובות
אחת העצות היעילות לכתיבת ספר, שגם מגיע לסיומו, היא לכתוב בפרצי כתיבה קצרים, ואז להפסיק. ישנם כותבים וסופרים שמגבילים את כתיבתם ל-50 דקות ביום, למרות שחלקם מתפרנסים מכתיבה. הפועלים כך טוענים שהשיטה הזו הופכת את הכתיבה שלהם לאפקטיבית יותר, את זמן הכתיבה שלהם לפורה יותר, זה עוזר להם להימנע משחיקה ומכשיר את מוחם להתמקדות יעילה, במיוחד אם הם כותבים בכל יום.
עצה יעילה נוספת היא לקרוא את מה שכתבת בקול רם. רבים טוענים שזה המפתח לכתיבה טובה. אם התלבטת או נאבקת במשפט, לא מצאת את המילים לסיים אותו, או שהתקשית להביע רעיון כלשהו, כנראה שזה אומר שעליך לבצע עריכה טובה לקטע או לפרק הנוכחי. אבל כדי לקבל פרספקטיבה בריאה ולהוציא את עצמך מתחושת התקיעות, קריאת הקטע בקול רם מאוד עוזרת.
בנוסף, לפעמים כל מה שחסר כדי לסיים ספר, פרק או בכלל כדי להתיישב לכתוב, הוא לא כישרון יוצא דופן אלא דווקא מנת מוטיבציה. כדאי לחשוב על הספר שלך, שזועק להיוולד, ככרטיס ביקור אולטימטיבי. יש הסכמה רחבה לכך שספרים בימינו הם כרטיס הביקור החדש והטוב ביותר אי פעם. אפילו ספר שמוכר רק חמישה עותקים יכול להיות משמעותי עבורך, אם הוא מייצג את נקודת המבט שלך, את הפילוסופיה או את ה'אני מאמין' שלך. במילים אחרות, לא כדאי ללחוץ על עצמך ליצור יצירת מופת, במיוחד אם זה אחד הספרים הראשונים שלך. במקום להילחץ ממעמד הכתיבה, כדאי לעשות כמיטב יכולתך פשוט להעביר את נקודת המבט שלך בספר, כי כתיבה נהדרת אינה שווה דבר ללא פרספקטיבה שייחודית לך.
וברוח זו, הנה עדות אמיתית של סופר מתחיל שהגיע לשוקת במאמצים כבירים, והיה קרוב מאוד 'לבעוט בדלי':
"אתה רוצה לכתוב ספר? אתה יכול לעשות את זה" עודדה אותי אשתי לפני כמה שנים. למעשה לפני הרבה שנים. הפרויקט הזה הסתובב בראשי במשך עשרות שנים. באותה תקופה, כמה חודשים אחרי שהתחלתי, אשתי אמרה לחברתה לינדה את המשפט הבא: "ג'ים כותב ספר". בלי למצמץ לינדה הגיבה: "כולם כותבים ספר. דברו איתי כשזה ייגמר". באותו רגע החלטתי לא לספר ללינדה שיש לי רק שני עמודים בספר שאני כותב מזה חודשים..
אבל עברו מאז כמה שנים טובות ועכשיו יש לי למעלה מ-77,000 מילים ויותר מ-300 עמודים. למרות כל הקשיים זה היה כיף גדול, והסיבה העיקרית לכך היא שלא התייחסתי לכתיבה כמו אל עבודה. סופרים מצליחים ממליצים "לכתוב משהו כל יום". אבל היו שבועות שלא הוספתי ולו מילה אחת לספר, שהתחיל להעלות אבק. למזלי מצאתי את הזמן והאנרגיות להרים את הפרויקט הזה בכל פעם שנדמה היה שהוא גוסס.
ואז סיימתי את הכתיבה, או לפחות חשבתי ככה. הדרך היחידה של סופר מתחיל לדעת אם יצא לו ספר או קובץ מקרי של מילים הוא לתת לאנשים לקרוא אותו. בדרך ככל אלה חברים או קרובי משפחה שמקבלים אותו לקריאה ביקורתית. אבל יש בעיה. מאחר שחברים וקרובי משפחה נזהרים בביקורת שלהם, לא רוצים לפגוע ברגשות שלי או לספר לי מה הם באמת חושבים, אז כשסיימתי לכתוב, שכרתי שני עורכים. תפקידם היה לעזור לי עם הסגנון, עם המשכיות הסיפור וכדי שיצקו בספר עוד קצת אופי. שכירת שירותיהם היתה קפיצת מדרגה ענקית, ועשיתי את זה בעיקר מפני שרציתי שאנשים שלא מכירים אותי יקראו את הספר ויביעו את דעתם המקצועית.
לאורך התהליך מצאתי שכתיבת ספר היא כמו תכנון ובנייה של בית חלומות. אתה מבלה שנים בחיפוש פיסת קרקע מושלמת. כשכבר מצאת אותה ויש לך טיוטת תוכנית ראשונית עבור הבית האידיאלי, אתה מקווה שזו תהיה יצירת מופת. ולמרות שאף פעם לא בנית שום דבר לפני כן, אתה יודע שמנת חזון והתלהבות יביאו אותך ליום המאושר הזה בו תוכל להיכנס לביתך החדש.
מהסיפור שלך — לספר שלך
יש לך ספר בראש?
שאלות קצרות יעזרו לך לעשות סדר ולגלות מאיפה מתחילים
5 שאלות קצרות · בקצב שלך · בלי התחייבות
ועכשיו, דווקא כשהכול נגמר, ואתה עומד להיכנס לבית החדש והמדהים שלך, פקחי הבניין (במקרה זה, העורכים שלך) מופיעים ואומרים לך "הלו, חכה רגע, זה לא בנוי טוב, אתה מקסימים יכול להשתמש בחומר הזה בתור בסיס, אבל זה לא מספיק טוב ככה" וכן הלאה…
האמת היא שהביקורות שלהם לא היו כל כך קשות. שעה שהם לא ממש אמרו לי לעזוב את עבודתי הנוכחית ולהתכונן לסיור חתימות על הספר ברחבי העולם, הם גם לא אמרו לי שעדיף לי לצייר על הקירות מאשר לכתוב ספרים.
אגב, אני מרגיש טוב מאוד לגבי ההצלחה הפוטנציאלית של הספר שלי. אחרי הכל, בוב דילן זכה בפרס נובל לספרות. כשגדלתי בשנות ה-60, אף אחד לא חלם ש'בוב דילן', 'ספרות' ו'פרס נובל' יהיו מילים שמישהו ישתמש בהן באותו משפט.
אז לינדה, הנה סיימתי את הספר שלי. למרבה הצער, לינדה הלכה לעולמה לפני כמה שנים וזה הכי קרוב שאני יכול להגיע כדי לספר לה על זה. אבל היא עזרה לי, כי יותר מפעם אחת במהלך הכתיבה נזכרתי במשפט שאמרה לי: "כולם כותבים ספר. דברו איתי כשזה יגמר".
אם גם לכם יש חלום, מטרה או פרויקט ואתם דוחים אותו שוב ושוב, הפסיקו לדחות. תנו לי לעודד אתכם ולומר שאם אחרי כל כך הרבה שנים הצלחתי, כל אחד יכול. כל מה שנותר לכם לעשות הוא פשוט לעשות את זה, ותהיו מאושרים שלא וויתרתם לעצמכם.
רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך
