"כמה מילים יש בספר?" או "כמה מילים בדף?" הן חלק מהשאלות של סופרות בתחילת דרכן ואלה שנמצאות בצעדיהן הראשונים על אוטוסטרדת הספרות. קבצתי כאן כמה מהשאלות הנפוצות ביותר של 'נוביות' שכאלה (כולנו היינו שם) על מנת לעזור להן לפזר לפחות חלק מערפילי הכתיבה. לכן תמצאי ממש כאן כמה תשובות לשאלות הבוערות ביותר של אנשים שמתעניינים בכתיבה בכלל ובכתיבת ספרים בפרט.
כמה מילים יש בספר וכמה דפים צריכים להיות ברומן שלי?
בעולם הספרים והוצאותיהם עוקבים אחר מילים, לא דפים, מהסיבה הפשוטה שמספר עמודים זו פונקציה גרפית של גודל עמוד, גודל פונט, הרווח בין השורות וכיוצא באלה. רוב הספרים שפונים למבוגרים מונים בערך 90,000 מילים, ובדרך כלל לא יותר מ-100,000 מילים (אלא אם קוראים לך ג'יי קיי רולינג). נהוג לחשוב שספרים שפונים לבני נוער הם קצרים יותר, ובדרך כלל מונים כ-55,000 מילים (אלא אם עדיין קוראים לך ג'יי קיי רולינג).
אבל האמת היא שלתכנן ספר לפי מספר מילים היא טעות קריטית. הדגש בהתחלה צריך להיות על לתת לאמת שלך לנשום, ולברוא את הביטוי הספרותי שלך במילים ובדרך הביטוי הטובה ביותר שעומדת לרשותך. רק בסוף יש לטפל בכל שאר העניינים הטכניים כמו מספר מילים, כמות דפים, עמודים וכו'.
כמה מילים יש בדף?
כאמור בתשובה לשאלה הקודמת, הדבר תלוי בין היתר בגופן בו את משתמשת, ובגודלו כמובן, אך באופן כללי, 250-300 מילים אמורות להופיע בעמוד ספר אחד. לכן ספר של 55,000 מילים שמחולק באופן כזה אמור להגיע לכ-200 עמודים. ספר של 100,000 מילים יהיה בערך בן 400 עמודים. ואם את תמהה בנוגע לגודל הגופן – עורכים בדרך כלל אוהבים גופן בגודל 12.
התחלתי המון סיפורים, אבל אני לא מצליח לסיים אותם. מה לא בסדר איתי?
תמיד כיף יותר להתחיל לכתוב סיפור חדש מאשר לעבוד על ההוא שמעלה עובש כבר לאורך כמה חודשים של עבודה סיזיפית או הזנחה פושעת. זו הסיבה שמוציאים לאור לא משלמים, אפילו לסופרים בעלי שם, את מלוא הסכום שסוכם עליו, בגין כתיבת ספר, עד שהם מגישים את כתב היד המלא.
אין סופרת שלא מכירה את התסכולים האלה בגלל סיפורים שהתחילו טוב אבל לא מצליחים להגיע לידי סיום. צריך פשוט לעבור דרך התחושות הקשות הללו ולשרוד, ולזכור שאם את כותבת דף ביום – עמוד אחד בלבד – תוך שלושה חודשים יהיה לך סיפור של כמאה עמודים… ובעוד חצי שנה יהיה לך סיפור בן כמאתיים עמודים. זה כמעט ספר שלם. אז אל תחשבי על זה כמו: "אוי ואבוי, אני צריכה לכתוב מאתיים עמודים", חשבי על זה כמו, "היום, אני צריכה לכתוב דף". לברוא דף ביום זה אפשרי. בטחי בי. זה עובד.
אני לא יודע איך להתחיל את סיפור… איך אהפוך לסופר?
הפתרון לבעיה הזו הוא פשוט מאוד: שבי. התחילי סיפור. סיימי אותו. שימי אותו בצד. התחילי סיפור אחר. שימי אותו בצד. עכשיו את סופרת.
אני לא יכול לחשוב על שום דבר לכתוב עליו.
מה לגבי זה: את מי את שונאת ולמה? אותי? אבל את אפילו לא מכירה אותי? מילא. את מי את אוהבת ולמה? כתבי על זה. מה קרה לך בעבר שהיית רוצה שלא יקרה? וההפך? מה לא קרה לך אף פעם שהייתי רוצה שכן יקרה? כתבי על זה…
בסדר בסדר. ברור שעליך ליצור עלילה ולשנות את שמות הדמויות כדי שחבריך ובני משפחתך לא יתבעו אותך. אבל זה כבר החלק המהנה והקל.
באיזו תוכנה או מעבד תמלילים כדאי להשתמש לשם כתיבה?
באיזה שאת אוהבת. באמת. אני, בנאלי שכמותי, אוהב את 'וורד', ואפילו אם לפעמים אני שונא את 'וורד', אני משתמש בו כי אני רגיל אליו. אבל אני מכיר כמה כותבים שמשתמשים ב'סקריבנר', אחרים משתמשים ב'פייג'ס' של אפל, ויש כאלה שנהנים מכתיבה ב'גוגל דוקס', שנותן להם את החופש להמשיך לכתוב ולערוך את הקובץ מכל מקום ומכל פלטפורמה שמחוברת לרשת, לשתף בקלות את קָבְצֵיהֶם עם אחרים, ואולי אפילו ליהנות מעריכה משותפת.
מה אורכם הרצוי של פרקים?
אני משתדל שהפרקים שלי לא יהיו בני יותר מחמישה או שישה עמודים, ושיכילו סיפור מסגרת אחד בתוכם, נושא עיקרי אחד או סצנה אחת פר פרק. אבל את יכולה לכתוב פרקים ארוכים או קצרים ככל שתרצי, עם כמה סצנות בכל פרק כפי שאת רוצה, כי האמת היא שאין איזה כלל מנחה בכתיבת פרקים למעט 'לכתוב את זה מעניין' ו'לא לאבד את הקוראים'.
האמת היא שאת יכולה אפילו לכתוב ספר שלם בלי לחלק אותו לפרקים, אם את רוצה, אבל זכרי, לקוראים יש חיים עמוסים ובשלב מסוים הם יצטרכו להניח את הספר שלך בצד כדי ללכת למכולת או משהו. לכן יהיה נחמד אם בספר שלך יופיעו הפסקות וירטואליות כדוגמת פרקים ומעברים ביניהם, כדי שיוכלו לעשות זאת בקלות.
והערה נוספת בעניין הפרקים ואורכם: אם בכל זאת החלטת ללכת על הקו השפוי בכתיבת ספרך ולחלקו לפרקים. ככל שהחיים מתקדמים והעידן הדיגיטלי מעלים כל חלקה אנלוגית טובה, גם הפרקים בספרים אמורים להתקצר בהתאם…
האם עלי ליצור תחילה מתווה לסיפור שלי?
יש מחברים שמשתמשים בטכניקה הזו ויוצרים מתווה בו מופיע כל מה שיקרה בכל פרק, לפני שמתיישבים לכתוב את שאר הספר. המלצה בין אם לעשות זאת כך או אחרת תלויה לחלוטין באופייך. שיטת עבודה אחת לא מתאימה בהכרח לכולם. אמנם חשוב לדעת לאן את הולכת עם הסיפור שלך, אולי אפילו חשוב לדעת מה יהיה סופו של הספר כדי לכוון לשם לאורך הכתיבה ותוויית המילים, אבל רבים חושבים, ואני בתוכם, שסוג של עלילה מפורטת מראש די הורגת את הכיף ואת היצירתיות שבכתיבה. כך שאם זה תלוי בי – מתווה כללי, או רעיון מסגרת בהחלט מספיקים לכתיבת ספרים עלילתיים.
מהסיפור שלך — לספר שלך
יש לך ספר בראש?
שאלות קצרות יעזרו לך לעשות סדר ולגלות מאיפה מתחילים
5 שאלות קצרות · בקצב שלך · בלי התחייבות
אבל זה באמת תלוי בך. תראי מה הכי מתאים לך ויישמי את זה. תשובה לשאלה כזו תלויה גם באיזה סוג של סיפור את מנסה לספר, ובעד כמה חשוב שהסיפור שיופיע בספר יתאים למתווה שבראשך.
אני רוצה להיות סופר אבל אני לא מצליח לשבת ולכתוב…
זה ההבדל בין מישהי שרוצה לכתוב, למישהי שכותבת. מי שמוצאת את הזמן לעשות זאת היא זו שהולכת להיות סופרת למרות כל הקשיים. זו שלא – לא תעשה זאת לעולם, לא משנה כמה תדבר על זה. עליך להחליט מה חשוב לך. אני, למשל, לא כתבתי כמעט כלום בזמן שהייתי סטודנט לתקשורת. היו לי יותר מדי שיעורי בית, עבודות, מבחנים ובמעט הזמן שנותר היו גם חיי חברה (טוב… הייתי רווק אז). אין בושה בלחכות עם הכתיבה שלך עד שיהיה לך יותר זמן. זה מה שאני עשיתי והיום אני אחרי 45 ספרים וחוברות שכתבתי עבור לקוחותיי (ועוד אחד משלי).
אז איזו עצה בונה יש לך לתת לסופרים בשאיפה, או כאלה שמתכננים לעסוק בזה?
עצותיי לפוטנציאליים שכאלה הן רבות ומגוונות, כמו למשל לכתוב את סוג הסיפורים שהם יאהבו לקרוא. אם את לא אוהבת את מה שאת כותבת, אף אחד אחר לא יאהב את זה. אל תגידי לאנשים שאת רוצה להיות סופרת. כולם ינסו להפריע לך בבחירת עבודה כל כך לא בטוחה עם סיכוי לפרנסה נמוכה, לכן עדיף פשוט לשמור את ה'סוד הנורא הזה' לעצמך ובהמשך להוכיח לכולם שטעו.
את לא שטר של מאה דולר. לא כולם יאהבו אותך, או את הסיפורים שלך. אל תיקחי ביקורת על הכתיבה שלך באופן אישי מדי, עד כמה שזה אפשרי.
אם את מנסה לכתוב סיפור הרבה זמן ולא מצליחה כי הדרך חסומה מאיזו סיבה, כנראה שיש בסיפור משהו לא בסדר. קחי חופשה של כמה ימים ושימי את הסיפור שלך בצד. בסופו של דבר הסיבה לחסימה תובהר לך וימצא הפתרון.
קראי וכתבי כל הזמן. אם את מרגישה צורך לפרסם את כתביך לעולם אל תפסיקי לשלוח את חומריך, גם אם לא זכית לתגובה שציפית לה, או שקבלת עוד דחיה כואבת. אל תחכי לתגובה אוהדת אחרי ששלחת את סיפוריך החוצה… התחילי מיד סיפור חדש ואז שלחי גם אותו! אם את כל הזמן כותבת וכל הזמן שולחת דברים בסופו של דבר מישהו 'ימשוך בחכה' ויענה לך בחיוב. רק אל תשכחי לחיות את חייך בזמן שאת עושה את זה.
את העובדה שמאוד קשה לצאת לאור בימים טרופים אלה, בהם יש יותר ספרים והוצאות ספרים בישראל מאשר אזרחים שווי זכויות, שימי בבוידעם של ראשך. השתמשי בזה ככדור הרגעה, אבל אל תתני לזה לעצור אותך.
ומעל לכל, כותבים באשר אתם – היו מאזינים טובים. על מנת לכתוב דיאלוג אמין עליך להקשיב לשיחות של אנשים סביבך, ואז לנסות לחקות אותם. לכן העצה שלי היא תמיד לנסות לשמור על שקט, ובעיקר להקשיב יותר מאשר לדבר. תופתעי עד כמה זה ישפר את כישורי הכתיבה שלך, ועד כמה אנשים יחשבו שאת חכמה, כשכל מה שאת בעצם עושה זה לרגל אחריהם…
המשיכי לכתוב! אם אני יכול לעשות את זה לאורך כשני עשורים גם את יכולה.
רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך
