רוב הסיפורים ששרדו, נחרטו ונגעו בקהלים עצומים, בארץ או בעולם, עושים שימוש מכוון (או מקרי) בעקרונות של טכניקת בניה של סיפור, שניתן לכנותה בשם 'מסע הגיבור'.
אבל אולי כדאי שנתחיל מההתחלה: מאז ומעולם בני האנוש סיפרו סיפורים, בין אם סביב מדורות או על במות תיאטרון, בספרים או בעל פה, אבל רק במאה ה־20 ניסח חוקר בשם ג'וזף קמפבל את התבנית הסמויה שמסתתרת מאחורי רבים מהסיפורים והספרים הגדולים – מהמיתולוגיה היוונית, דרך 'מלחמת הכוכבים' ועד לסיפורים בני ימינו. הוא כינה את התבנית הזו בשם 'הגיבור בעל אלף הפנים' (The Hero with a Thousand Faces, 1949), וטען כי סיפורים בני תרבויות שונות מזמנים שונים, מספרים שוב ושוב את אותו סיפור ליבה – סיפור על גיבור (או גיבורה) שיוצאים למסע שבסופו ישתקף שינוי פנימי עמוק בתוכם.
שנים אחר כך יועץ תסריטים של דיסני בשם כריסטופר ווגלר, אימץ את רעיונותיו של קמפבל ועיצב אותם מחדש לכדי מודל פשוט וברור בן 12 שלבים שנקרא 'מסע הגיבור' או בלעז The Writer’s Journey. המודל הזה הפך לאחד הכלים הנפוצים והאהובים ביותר לפיתוח סיפורים בקרב סופרים, תסריטאים, בוני משחקים ומספרי סיפורים ברחבי העולם.
למה זה חשוב לכותבים?
כי 'מסע הגיבור' הוא לא רק נוסחה לבניית עלילה, הוא מצפן רגשי ונרטיבי ודרך להבטיח שבסיפור תורגש התקדמות ויהיו בו עומק, מתח ומשמעות. כשכותבים רומן או ביוגרפיה, פנטזיה או דרמה משפחתית, למעשה מחפשים את הדרך לגרום לקוראים ללכת עם הדמות, להבין את הקונפליקט שלה, להזדהות איתה, לחשוש בשבילה, ולחזור איתה מהמסע כשהם מרגישים שגם הם עברו שינוי כלשהו כמותה.
למה זה עובד?
כי זו לא רק טכניקה לבניית עלילה – זו פסיכולוגיה. קמפבל התבסס על רעיונות של יונג, פרויד ומיתוסים תרבותיים, וטען שאנחנו נמשכים לסיפורים כאלה משום שהם משקפים תהליכים שאנחנו חווים בעצמנו – התמודדות, שינוי, התבגרות, חזרה הביתה לאחר השינוי והתמודדות עם האני החדש.
12 שלבי מסע הגיבור
עד כאן הקדמות, מכאן הטכניקה לבניית הסיפור והתחנות בדרך שגורמות לה לעבוד:
1. העולם הרגיל (Ordinary World): זו נקודת ההתחלה של הגיבור; הוא חי בעולם שגרתי, מוכר, לפעמים משעמם או מדכא, כמו כולנו. לדוגמה, בתחילת הארי פוטר הילד חי בשעמום מוחלט אצל הדודים שלו, או סינדרלה מתחילה את דרכה כשהיא שקועה עמוק במטלת ניקוי הבית. מרגש? ממש לא. הגיוני? בהחלט, בכל זאת העולם הרגיל.
2. קריאה להרפתקה (Call to Adventure): כעת משהו קורה – זה יכול להיות מכתב שמופיע בתיבת הדואר, תגלית חדשה, אסון שקורה, כל דבר שמפר את השגרה ומזעזע את עולמו של הגיבור. לדוגמה, הארי פוטר מקבל מכתב מ'הוגוורטס' או במלחמת הכוכבים לוק סקייווקר מקבל הודעה מהנסיכה ליה.
3. סירוב לקריאה (Refusal of the Call): בשלב הזה הגיבורים מהססים, פוחדים, או מעדיפים לדחות את קריאת הגורל. לדוגמה, בשר הטבעות פרודו לא רוצה לשאת את הטבעת – היא מלחיצה אותו, ובתחילת מטריקס ניאו מסרב להאמין במורפיאוס.
4. מפגש עם המנטור (Meeting the Mentor): כעת הגיבור פוגש דמות שתפקידה להדריך אותו ולתת לו כלים, ידע או השראה. לדוגמה, בשר הטבעות משמש בתפקיד הזה גנדלף, בהארי פוטר דמבלדור או במטריקס זה מורפיאוס שעושה 'מנטורינג' לניאו הספקן.
5. חציית הסף (Crossing the Threshold): זה הרגע בו הגיבור עוזב את העולם הישן ונכנס לעולם חדש ומאתגר. לדוגמה הארי פוטר מגיע ל'הוגוורטס' ומתחיל להשתנות, ובמטריקס ניאו בולע את הגלולה האדומה ונחשף לעולם שלא ידע על קיומו.
6. מבחנים, בעלי ברית ואויבים (Tests, Allies and Enemies): זה שלב בו מתרחשת למידה דרך פעולה. בשלב זה הגיבור פוגש דמויות חדשות, מתמודד עם אתגרים חדשים ומגבש זהות חדשה. לדוגמה, הארי פוטר מוצא את עצמו בהרפתקאות הראשונות ב'הוגוורטס' או ב'משחקי הרעב' קטניס לומדת לשרוד בזירה.
7. התקרבות למערה הפנימית (Approach to the Inmost Cave): הגיבור מתקרב למקום בו נמצא האיום הגדול, בין אם זה איום פיזי או רגשי. לדוגמה, שיבתו של ניאו לעולם המכונות המאיים במטריקס, או ההכנות של פרודו למסע אל עבר מורדור המבשר רעות, ב'שר הטבעות'.
8. המבחן הגדול (The Ordeal): רגע של עימות קשה או סכנת חיים קיצונית מציב את הגיבור מול חוויית מוות – מילולית או סמלית. לדוגמה הארי פוטר כמעט מת מול קווירל, או סימבה מתמודד עם טראומת מותו של מופאסה ב'מלך האריות'.
9. הפרס (Reward): הגיבור שורד (בדרך כלל) וזוכה בפרס. זה יכול להיות אובייקט, ידע שרכש זה עתה או תובנה חדשה. לדוגמה הפרס של פרודו הוא להבין את חשיבות מושג החברות ב'שר הטבעות', ובמטריקס ניאו מגלה את הפרס האמיתי שמחכה בתוכו כשהוא מגלה את כוחותיו.
10. הדרך חזרה (The Road Back): לקראת סיום הסיפור הגיבור חוזר לעולם הישן בזמן שהעולם לא השתנה – אבל הוא כן. לפעמים בשלב הזה יש גם מי שמנסים לעצור אותו. לדוגמה קאטניס ב'משחקי הרעב' חוזרת למחוז 12 כששום דבר כבר לא כמו שהיה.
11. תחייה (Resurrection): הגענו לשיא הסיפור – לקרב האחרון, לגילוי העצמי, ללידה המחודשת. לדוגמה במטריקס ניאו 'מת' ואז 'חוזר לחיים', או הארי פוטר מתעמת עם וולדמורט האימתי.
12. חזרה עם השיקוי (Return with the Elixir): בסוף, בשלב האחרון, אל תתפלאו אם תגלו שהגיבור חוזר עם מתנה, תובנה, או שינוי משמעותי שמשפיע מאוד גם על סביבתו. לדוגמה הארי פוטר מביא שלום לעולם הקוסמים המסוכסך, בשר הטבעות פרודו משאיר אחריו מתנה תרבותית בצורת ספר, ובמטריקס ניאו הופך למנהיג של ממש למקבץ של מורדים מבועתים.
מהסיפור שלך — לספר שלך
יש לך ספר בראש?
שאלות קצרות יעזרו לך לעשות סדר ולגלות מאיפה מתחילים
5 שאלות קצרות · בקצב שלך · בלי התחייבות
דוגמאות לסיפורים וספרים שנוצרו לפי שיטת 'מסע הגיבור'
מעבר לסיפורי המיתולוגיה והדתות בהם כיכבו בודהה, משה, אודיסאוס או ישו – כולם יוצאים למסע רוחני או פיזי, מתמודדים עם פחדים, חוזרים עם מסר שמרפא את עצמם או את עמם, ישנם ספרים ותסריטים רבים שמבוססים בדיוק על 'מסע הגיבור', ביניהם: מלחמת הכוכבים (Star Wars) של ג'ורג' לוקאס (לוקאס קרא את ספרו של קמפבל "הגיבור בעל אלף הפנים" במהלך כתיבת התסריט, והודה מפורשות שהשתמש בתבנית של קמפבל במודע); 'הארי פוטר ואבן החכמים' של J.K. Rowling, בו הארי חי בעולם רגיל (מתחת למדרגות), מקבל את ה'קריאה להרפתקה' דרך מכתב מהוגוורטס, מסרב תחילה (הדודים מכבידים), מקבל מנטור (דמבלדור והגריד), חוצה את הסף (כניסה לעולם הקוסמים), עובר מבחנים, נאבק ב'צל' (וולדמורט), ולבסוף חוזר לעולם רגיל אך באופן שונה; ב'שר הטבעות' של J.R.R. Tolkien פרודו יוצא מהשאנגרילה של הפלך, מקבל מנטורים (גנדלף, ארגורן), עובר מבחנים פיזיים ורגשיים, מתמודד עם הפיתוי של הטבעת (הצל הפנימי), מגיע לאובדן כמעט מוחלט ולבסוף חוזר הביתה, שונה. פרודו לא מנצח, אבל הוא משתנה. וזה לב 'מסע הגיבור'; ב'מלך האריות' The Lion King סימבה נולד למלכות (העולם הרגיל), בורח אחרי מות אביו (סירוב להרפתקה), מקבל מנטור (ראפיקי), מתמודד עם העבר, חוזר לממלכה, מביס את סקאר (הצל), ותופס את מקומו כמלך עם זהות חדשה ומחוזקת.
למי הטכניקה מתאימה?
לכולם, ולא רק לכותבי סיפורי פנטזיה. גם בסיפור האישי, בביוגרפיה, אפילו בספרי עיון או במאמרי מוטיבציה, אפשר למצוא מסעות גיבור שכאלה, כי כל שינוי אישי הוא מסע: עזיבת עבודה? מסע. התמודדות עם משבר? מסע. חיפוש עצמי? מסע. כותבים רבים משתמשים בתבנית הזו כמצפן, אפילו אם לא בכל שלביה. הסוד הוא לא לשעבד את העלילה למודל, אלא להיעזר בו כשמש פנימית לכתיבה.
כך 'מסע הגיבור ' יכול לסייע לכותבים בפועל
– זו טכניקה שמסייעת לך לבנות שלד סיפור חזק – עם התחלה, אמצע, שיא וסיום, הכל עם קשת ברורה של התהוות ושינוי.
– זו טכניקה שעוזרת לעצב דמויות עגולות ומתפתחות – לא גיבורים שטוחים – אלא דמויות שמתמודדות, נכשלות, בוחרות ולבסוף צומחות.
– זו שיטה שעוזרת לשלב בכתיבה סמלים אוניברסליים, שמדברים אל התודעה האנושית באופן אינטואיטיבי ולא מתחכם.
– זו דרך נהדרת להימנע מתגובות כמו "הפרק הזה באמת יפה, אבל לא שייך", כי הטכניקה מאפשרת לך לדעת למקם כל סצנה כחלק ממסע כולל, במקומו הראוי לו בסיפור.
נדמה לי שהדבר החשוב ביותר ב'מסע הגיבור' הוא לא המבנה, כמו ההזמנה. זו הזמנה לא רק לדמות שבעלילה להתפתח אלא גם לכותבים עצמם לצמוח עם הדמויות שלהם. זו לא שיטה מכנית, אלא שדה פתוח של אפשרויות, שבו כל בחירה מספרת גם משהו עליך ככותב/ת: האם הדמות שלך תענה לקריאה לצאת להרפתקה או שהיא תברח? האם היא תפגוש מנטור או תמצא את דרכה לבד? כשכותבים מתוך תבנית כזו מגלים גם את הדרך לבניית עלילה שעובדת, וגם איך להאזין לסיפור ולא להפריע לו כשהוא מתחיל לכתוב את עצמו… וזה, כנראה, כל מה שסופרים באמת צריכים.
