המחפשים קצת השראה מהגדולים ביותר ימצאו פה עצות כתיבה שיפזרו את הערפל מעל מלאכת הכתיבה, כולן עצות יעילות מאוד עבור אלו שנאבקים בכתיבה או זקוקים להיכרות מוקדמת עם הטריטוריה אליה נכנסו.
רבים יסכימו שכְּתִיבָה היא העבודה הכי טובה בעולם – אבל גם, לפעמים, הכי בלתי אפשרית בעולם. אם אי פעם רצית לכתוב, או שאת כבר כותבת אבל מתענה בשל הדף הריק שבוהה בך, אולי הגיע הזמן לקבל כמה טיפים מהגדולים ביותר:
1. זיידי סמית'
הסופרת והמסאית הבריטית, שכתבה בין היתר את הספרים 'שיניים לבנות' ו'על היופי', הציעה בראיון מ-2010 את הטיפ המצוין הזה: "נסי לקרוא את העבודה שלך כמו שזר יקרא אותה, או אפילו יותר טוב, כפי שאויב יקרא אותה".
אני אוהב את ה'אכזריות' הנוטפת מהעצה הפשוטה הזו. מאחר שכולנו יכולים להתאהב ברעיונות שלנו, בדמויות ובדיאלוג שלנו, לעיתים בלית ברירה, היכולת לבקר את עצמך (בלי להרוס את הכתיבה) זו מיומנות חשובה שמאפשרת לכותבים להשאיר מרווח נשימה לצד הביקורת, ולחזור לכתיבה של עצמם בעין ביקורתית ובונה.
2. סקוט פיצג'רלד
הסופר האמריקאי המנוח ממוצא אירי, שכתב בין היתר את הספרים 'גטסבי הגדול' ו'ענוג הוא הלילה', כתב גם מכתב בשנת 1938 לסופר שאפתן שביקש את עצתו: "אתה צריך למכור את הלב שלך, את התגובות הכי חזקות שלך, לא את הדברים הקטנים-קטנים שנוגעים בך רק בקלילות, אלא את החוויות שאתה עשוי לספר עליהן בארוחת הערב".
אמת! את יכולה לכתוב על כל דבר שאת אוהבת – כל דבר! – אבל את צריכה לוודא שהלב שלך בפנים.
3. קורט וונגוט
הסופר האמריקאי המנוח, ששילב בכתיבתו סאטירה, קומדיה שחורה ומדע בדיוני, ושכתב בין היתר את 'בית מטבחיים חמש', 'עריסת חתול' ו'יברך אותך אלוהים, אדון רוזווטר' אמר הרבה דברים על כתיבה בימי חייו, במיוחד כשלימד בסדנת הסופרים של איווה, אבל אחת העצות הטובות והפשוטות ביותר היתה: "עליכם לגרום לדמויות שלכם לרצות משהו מיד – גם אם זו רק כוס מים".
העובדה שהדמויות בכתיבה שלך רוצות משהו שהן לא יכולות לקבל היא דרך מצוינת להניע כל סיפור קדימה. זה יכול להיות דבר גדול או קטן; זה יכול להיות כסף, גירושים, נקמה או מלחמה. זה יכול להיות חתיכת מסטיק – כל עוד הרצון קיים האנרגיה קיימת.
מהסיפור שלך — לספר שלך
יש לך ספר בראש?
שאלות קצרות יעזרו לך לעשות סדר ולגלות מאיפה מתחילים
5 שאלות קצרות · בקצב שלך · בלי התחייבות
4. אורסולה קרובר לה גווין
הסופרת האמריקאית המנוחה, אשר כתבה בעיקר מדע בדיוני ופנטזיה, אך גם שירה, נובלות, ספרי ילדים ומאמרים, וכן תרגמה ספרים רבים לאנגלית, תיארה את רוב כללי הכתיבה כ"קשקוש" שלא צריך להתעכב עליו, אך בכל זאת הציעה לכל מי שרוצים לכתוב קצת, לקרוא הרבה: ״הדרך היחידה שמישהו אי פעם ילמד לכתוב טוב היא לנסות לכתוב טוב. זה בדרך כלל מתחיל בקריאת הכתיבה הטובה של אנשים אחרים, ואז פונים לכתיבה גרועה מאוד בעצמך, במשך זמן רב".
היא אינה הראשונה או האחרונה שמציעה את הטיפ הבסיסי הזה. זו הסיבה שהצטרפות לספריה הקרובה למקום מגוריך ו-או הפיכת ערמת הספרים שמונחת בפינה לחומר קריאה יומי, היא ניצול מצוין של הזמן שלך, בהנחה ש'לכתוב' היא משאלת ליבך!
5. טוני מוריסון
הסופרת האמריקאית המנוחה, שהיתה פרופסור באוניברסיטת פרינסטון, זכתה בפרס פוליצר לסיפורת לשנת 1988 ובשנת 1993 היתה לאישה השחורה הראשונה שזכתה בפרס נובל לספרות, התראיינה ל'פריז ריוויו' בשנת 1993, ודיברה בין היתר על איך היא נאלצה לשלב, באופן כמעט פלאי, בין עבודת הכתיבה ובין מלאכת ההורות, אי-אז בתחילת קריירת הכתיבה שלה. היא הבהירה שלהתחיל לכתוב כשיש ילדים קטנים בבית פירושו לקום ב-5 בבוקר: ״ההרגל לקום מוקדם, במיוחד כשכתבתי ספרים והילדים היו צעירים, הפך כעת לבחירה הקבועה שלי. אני לא מאוד מבריקה או מאוד שנונה או מאוד יצירתית אחרי שהשמש שוקעת".
חלקנו עובדים הכי טוב בבוקר, חלקנו ינשופי לילה, אצל אחרים זמן הצהריים טומן בחובו ניצוץ של יצירתיות, אבל להבין מתי את עובדת הכי טוב היא דרך מצוינת להתחיל לכתוב, גם אם (כמו מוריסון המבריקה) הכתיבה שלך תופסת מעט זמן מבין אינספור תחומי אחריות אחרים.
אפרופו מתי לעבוד, המעוניינים להעמיק את הנושא וללמוד גם על שגרת עבודתם של הסופרים הגדולים ביותר ימצאו את מבוקשם במאמר הזה: שגרת העבודה של הסופרים הגדולים ביותר.
מקווה שהטיפים האלה יעזרו לך להתנתק משאר הרעשים ולחזור לדף הפיזי או הווירטואלי שלך, בדרך לכתיבה יוצרת ופורה!
