סופר הצללים שכתב את הספר שהפך את דונלד טראמפ לשם מוכר בכל בית באמריקה מספר על "תחושת אשמה וחרטה עמוקה" על כך שלא ידע שהוא הפך לפרנקנשטיין שיצר מפלצת מפחידה. שמו של הסופר הוא טוני שוורץ, שבילה 18 חודשים לצדו של המועמד לנשיאות ארה"ב באמצע שנות השמונים תוך שכתב עבורו את הספר שהפך לרב מכר בשם "אמנות העסקאות" ("The art of the deal").
מי שלא יודע או מכיר את המושג סופר צללים אספר שזה כינוי מדויק לכותב שיוצר את התוכן ושעורך את הספר שבדרך כלל יוצא בשמו של כוכב הספר בלבד. זה האיש ששומע הכל, יודע הכל ומכיר את כל מה שיש לגיבור הספר לספר או להסתיר. זה האיש, שכמו עורך דין טוב, שומע את הסיפור כולו ובוחר מה לפרסם ומה להשמיט. במקרים רבים סופרי צללים הם האנשים שמכירים את גיבורי הספרים שכתבו יותר טוב מהאמא שלהם.
ספרם של שוורץ וטראמפ, שבמקרה זה שמותיהם של השניים מתנוססים על כריכת הספר, הוא ספר שעוסק בנדל"ן ובדרך לסגירת עסקאות מצלחות, שעזר ליצור בארה"ב ובניו יורק את המותג "טראמפ" כשם למצליחן אדיר, כטייקון ואייקון עסקים עוד כשהיה בשנות השלושים המאוחרות לחייו.
שוורץ, בן 64, לשעבר כתב המערכת של 'ניו יורק מגזין', מכיר את טראמפ יותר טוב מכל אדם בעולם ובוודאי מחוץ למשפחתו של המולטי מיליונר, מספר בראיון שקיים במהלך החודש החולף כי הוא מקווה שהסקרים צודקים ושהרפובליקני אמנם יפסיד – "למען טובת העולם כולו".
שוורץ טוען כי על בסיס היכרותו העמוקה עם המועמד הרפובליקני לא מדובר באדם בעל איזון נפשי ובטח לא איש שאתה רוצה שאפילו יתקרב לקודים הגרעיניים של ארה"ב. "למען האמת, מה שמדאיג אותי יותר מכל הוא שטראמפ יניח את ידיו על הקודים הגרעיניים", אומר שוורץ, "יש לו עור של פיל, הוא מגיב מהר והוא אדם כפייתי. הוא תמיד רוצה להוכיח שהוא האדם החזק ביותר בחדר… אפשר רק לדמיין אותו מתעמת עם מנהיג כוחני כמו פוטין ואז פונה לבחור לידו שנושא את הקודים הגרעיניים ואומר לו 'אנחנו נראה לו מה זה'… וזה? זה כבר סוף העולם כפי שאנחנו מכירים אותו. זו לא בדיחה בשבילי. זו אפשרות מאוד אמיתית".
סיפור עבודתו עם טראמפ מאפיינת מקרים רבים של יצירה בין סופרי צללים לגיבורי ספרם
שוורץ שהה זמן רב וקיים שיחות רבות עם טראמפ תוך כתיבת ספרם. הוא היה לצדו במשרדו כשסגר עסקאות או נכשל בהן, טס איתו במסוק הפרטי שלו ואפילו בילה את סופי השבוע באחוזתו שבפלורידה. הוא מודה שספרם המשותף "מצופה סוכר" ואינו משקף את הדמות האמיתית של דונלד. לדבריו היה עסוק בכתיבה שתסתיר את צדדיו השליליים ותדגיש את טראמפ באור חיובי. "העניין הוא שככל שבילינו יחדיו יותר זמן כך הבנתי שיש לי עסק עם אדם מופרע עמוקות… לעזאזל, באותו זמן הוא אפילו לא היה אחד מיזמי הנדל"ן המצליחים ביותר ובוודאי לא דמות לאומית".
מהסיפור שלך — לספר שלך
יש לך ספר בראש?
שאלות קצרות יעזרו לך לעשות סדר ולגלות מאיפה מתחילים
5 שאלות קצרות · בקצב שלך · בלי התחייבות
שוורץ מוסיף שבלית ברירה הוא ריכך את תדמיתו וכתב ספר שמדגיש את טראמפ כאדם מושך הרבה יותר ממה שהיה באמת. "אפשר לומר שמרחתי שפתון על חזיר" הוא אומר, "ואני מרגיש תחושה עמוקה של חרטה על כך שתרמתי להצגת טראמפ בצורה שהביאה לו תשומת לב רחבה כל כך. אני באמת רוצה שאנשים יבינו שהוא לא מועמד לגיטימי לתפקיד נשיא ארה"ב".
על עד כמה רחוקה התדמית שיצר לטראמפ בספר מהמציאות המרה, מוסיף שוורץ בכאב: "הצגתי אותו כאיש משפחה מושלם ואוהב בזמן שממש בזמן הכתיבה הוא ניהל פרשיות אהבים מאחורי גבה של איוונה, אשתו הראשונה, כולל רומן אחד עם שחקנית הטלוויזיה מרלה מייפלס, שלימים תהפוך לאשתו השנייה… מפחידה אותי לא פחות המחשבה שגם אם יפסיד הוא לא ילך בשקט… הוא לא יודע להפסיד בכבוד", אומר הסופר ומוסיף נימה אישית, "מאחר והוא אדם נקמני ביותר הוא דואג 'לשלם' לאויביו את מה שמגיע להם ואין לי ספק שהוא יעשה את זה. זה מפחיד אותי באופן אישי כי אין לי ספק שאני נמצא גבוה ברשימת אויביו".
שוורץ שתק במשך שלושה עשורים מאז פורסם הספר המצליח
הספר הופיע במשך שנה שלמה ברשימות רבי המכר בארה"ב (לא פחות מ 13 שבועות במקום הראשון), מכר יותר ממיליון עותקים ועדיין, עד עצם היום הזה, מייצר תמלוגים בסך כ – 160,000 $ בשנה, מתוכם שוורץ מקבל חצי כסופר שותף. למרות זאת טראמפ טען לאורך הקמפיין שלו כי הספר נכתב על ידו בלבד, למרות שגם שמו של שוורץ מתנוסס על הכריכה ולמרות ששוורץ טוען שבדיוק ההפך קרה.
מניסיוני כסופר צללים ברור שהאמת נמצאת בצד של שוורץ, שכן אני מכיר את הדינמיקה הזו בעל פה. אנשי עסקים הם אנשים עסוקים, טרודים ולמעשה חסרי כל יכולת לכתוב אפילו עמוד בספר, בטח שלא על חשבון זמנם היקר, שזה פחות או יותר כל הזמן…
"אם הייתי מוציא את הספר מחדש הייתי משנה את שמו ל'אמנות הסוציופתים'" מגחך שוורץ במרירות. הוא כל כך מלא ברגשי אשם על חלקו ביצירת "המפלצת" עד שהחליט לתרום 80,000$ מסך התמלוגים השנתיים לעמותות שמסייעות למהגרים בארה"ב. "כל כך כיף לי לדעת שלפחות 50% מהתמלוגים של הספר שטראמפ טוען שכתב בעצמו, נתרמים למטרה שטראמפ כל כך שונא" מסכם שוורץ.
תנוח דעתכם קוראים יקרים. סופרי צללים וגיבורי ספרם כמעט אף פעם לא מגיעים לכאלה רמות של תעוב הדדי, ואם זה קורה, אז רק כשאחד מהם רפובליקני שרוצה לשלוט על העולם החופשי והשני דמוקרט עמוס במזומנים. בכל שאר המקרים? ספרכם פשוט ייכתב טוב בשמכם, למענכם, למען עסקיכם ולמען משפחתכם, בין אם אתם רוצים לשלוט בעולם או בוועד הבית…
