ביקורת הספרים של טלי | הילדים שבזמן

סטיבן לואיס, גיבור הרומן, הוא סופר ילדים מצליח שמאבד את בתו בת החמש. היא נחטפת ממנו בסופרמרקט השכונתי ונעלמת כאילו רצפת המרכול פיתחה רעב לילדים ובלעה את כולה. כמו אשתו ג'ולי, סטיבן לא מסוגל להכיל את האובדן הנורא, והוא נסחף במסע עצוב אל זיכרונותיו השונים בין קפלי הזמן, שבו דמותה של ביתו מופיעה, נעלמת וחוזרת, ומציאות והזיה משתלבים זה בזה כאילו היו מקשה אחת.

איאן מקיואן, סופר אנגלי, כותב כבר כמעט חמישים שנה. הוא התחיל לכתוב סיפורים קצרים בשנות השבעים, המשיך עם ארוכים יותר וזכה בגינם בפרסים רבים. בשנת 1979 הצליח אפילו לעורר שערורייה כאשר ה-BBC החרימו מחזה שכתב לטלוויזיה בגלל שכלל יותר מדי גסויות, לטענת אנשי הערוץ.

בין ספריו האחרים של מקיואן ניתן למצוא את 'אהבה עיקשת', 'אמסטרדם' ו'כפרה' (Atonement), שעובד לסרט קולנוע נהדר, שזכה באוסקר בשנת 2008. מקיואן היה נשוי פעמיים, ובגלל ה"היה" קל לנחש שהתגרש פעמיים. אשתו הראשונה, פני אלן, נמלטה לצרפת יחד עם בנם בן ה-13 אחרי שבית משפט פסק שעל הבן ועל אחיו בן ה-15 להישאר עם אביהם. היא לא אהבה את זה והגיבה בהתאם. יתכן שהאירוע סייע לסופר לפתח את שאלות המוסר הרבות בספריו.

כמו ברוב יצירותיו, גם בספר והסרט 'כפרה', וגם ב'הילדים שבזמן', הוא מעלה שאלות מוסריות על החיים: מאבקי טוב ורע, מקובל ולא מקובל, היכן עובר הגבול המוסרי? מתי מותר להרשות לעצמך לעשות מה שברצונך אל מול מה שמצופה ממך? לא יודעת את התשובות לשאלות הללו, גם לא בטוח שמקיואן יודע, אבל הוא מצוין בלהציף את ההתחבטויות המוסריות הללו כמעט בכל ספר שהוא כותב.

אהבתי בספר

את האווירה הבריטית שבה מתנהל הסיפור, וכאמור, את השאלות המוסריות שמנוסחות היטב ומוזרקות אל מוחו של הקורא. במהלך הקריאה גם אני מצאתי את עצמי שואלת מהי הרמה המוסרית שלי בעולם? האם היא תואמת את הנסיבות בהן אני פועלת? הזדהיתי איתו כששאל את עצמו איך הוא אמור להגיב למקרה נורא כמו שקרה לו, וכיצד עליו להתמודד אל מול שאלת השאלות: זו אשמתי או לא? איך עליו להתמודד עם הביקורת החברתית שמופנית כלפיו כאב שביתו נעלמת מתחת לאפו? האם עליו להמשיך בחיים? ואם כן איך?

לא כל כך אהבתי בספר

הספר מסתבך ונוטש את הנרטיב המרכזי באופן שתרומתו לסיפור לא ממש ברורה. על פי הספר הוא נקרא לתמוך בחברו, פוליטיקאי מבטיח, שמתקשה גם הוא, בדרכו שלו, להתמודד עם ילדות שנעלמה לבלי שוב. וכל זאת כשברקע פועלת ועדה רשמית, פרי יוזמתו של ראש הממשלה, ששוקדת על הכנת מדריך לגידול ילדים… זה שומר אותו בחיים, אבל לא בהכרח את הסיפור, שמתחיל להיסדק.

מצאתי שזה ספר קשה מכל בחינה. העלילה פתלתלה באופן שלא מחמיא לה, וקשה לעקוב אחריה. גם שפת התרגום היתה קשה לי, הסיפור עצמו מר ומלא בצער, ולא מצאתי בו רגעים של נחת. הספר קשה לקריאה עד כדי כך שהנחתי אותו יותר מאשר פעם אחת והתלבטתי אם בכלל לחזור אליו.

רגע השיא שלי בספר

הרגע בו מבין הגיבור שבסוף צריך לחיות על פי הצו המוסרי שלך ולא על פי הצו המוסרי שמכתיבה החברה.

שורה תחתונה

אני יכולה להמליץ על 'הילדים שבזמן' רק לבעלי סבלנות רבה וחשק להעמיק בשאלות קיומיות שלא נותנות מנוח. אני לא ממליצה עליו כקריאה קלה של 'תוך כדי'. זה לא ספר לעלעל בו "עד שיתחמם המרק", לא לקריאה בשירותים ולא בטיסות… כי מצאתי שזה יותר ספר התרסקות מאשר ספר להמריא איתו.

שלושה כוכבים מתוך חמישה כוכבים של התחבטויות וקשיים

הרשמה לניוזלטר-ספרים של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות מעולם הספרים וכתיבתם, ביקורות ספרים, מדריכים ונגיעות של הומור על ספרים, כתיבה, סופרים, סופרי צללים ולקוחותיהם

רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך

הרשמה לניוזלטר כתיבה שיווקית של כותב טוב תעשיר אותך בחדשות, מחקרים, מדריכים ונגיעות של הומור מעולם הכתיבה השיווקית והמדיה החברתית