כיום קוראים עשויים ממש לצפות מסלבריטיז לשכור אנשי מקצוע שיעזרו להם לכתוב את זיכרונותיהם, אבל כשזה מגיע לספרי פרוזה, סיפורת של ממש, עליהם מתנוסס שם הסלבריטאי למרות שלא כתב מילה, הדברים טיפה מסתבכים…
אף אחד לא מופתע לשמוע שהנסיך הארי לא באמת התיישב ליד איזה מעבד תמלילים והסתער בכוחות עצמו על כתיבת ספר הזיכרונות שלו ועל עריכתו. זאת אומרת, אף אחד לא הופתע לשמוע שלא הוא באמת כתב מילה בספרו. אף אחד גם לא הופתע לשמוע שסיפור החיים של המוזיקאי קית' ריצ'רדס נכתב בכלל על ידי סופר צללים בשם ג'יימס פוקס. "כשידוענים משחררים אוטוביוגרפיה, יש הבנה מובנית שהם כנראה לא כתבו אותה", אומרת הסופרת ש'חוטאת' מדי פעם כסופרת צללים, עיישה מליק.
אבל מה לגבי הטרנד האחרון של עולם הספרות? מה לגבי רומנים שיוצאים תחת שמם של סלבריטאים? האם אותם כללים שחלים על ספרי הזיכרונות נותרים על כנם גם כשמדובר בסיפורת או פרוזה שנכתבת "על ידי" ידוענים? אחרי הכל ספר זיכרונות הוא אוסף של סיפורים ששייכים בבירור לאדם ספציפי – השאלה על ידי מי הם נכתבים לא כל כך משנה – כל עוד החוויות עצמן הן אמיתיות. אבל האם דינו של ספר זיכרונות זהה לזה של רומן?
מאז ומתמיד היו אנשים מפורסמים שכתבו ספרים, אבל בתחילת שנות ה-20 של המאה הקודמת הטפטוף הפך למבול
מריצ'רד אוסמן ועד אנטון דו-בק, דרך השחקנים טום הנקס ואיתן הוק ועד הרקדנית המהוללת שירלי באלאס, נראה שאין סלבריטאי שידחה את ההזדמנות לכתוב רומן למבוגרים, לו רק ניתנה לו.
לא כולם. חלק מהמפורסמים (במיוחד אלה שהרקע שלהם קשור לכתיבה בצורה כזו או אחרת) אכן כותבים סיפורת ופרוזה משלהם, ללא עזרה חיצונית. אוסמן שכבר הוזכר פה ידוע הודות לסדרת ספרי הפשע שלו, שהוא באמת כתב, אבל אחרים, שלא לומר הרוב, נוטים להשתמש בשירותיהם של סופרי צללים.
"כתיבת ספרות פרוזאית משתמשת בשריר כתיבה שונה מכתיבת זיכרונות", אומרת סופרת הצללים שאנון קייל, שאף הקימה סוכנות סופרי צללים משלה, "במקרים מסוימים הסלבריטאי ימציא עלילה רופפת וסופר הצללים יידרש לפתח אותה. הדינמיקה בין הסלבריטאי לבין סופר הצללים שלו משתנה מאוד בהתאם לאופי הלקוח (הסלבריטאי). מיעוט זעיר מבין הסלבריטאים יכול לכתוב באמת, או שהעבודה שלו זקוקה רק לעורך שיעזור לעצב את כתיבתו. רוב האנשים בעולם, סלבריטאים או לא, לא יכולים לכתוב רומן או רב-מכר בלי צוות של אנשי מקצוע מאחוריהם".
השאלה היא האם כתיבת צללים היא אתית? כדי לענות על השאלה צריך לבחון את שלושת הצדדים המעורבים: סופר הצללים, הסלבריטאי והקוראים. מנקודת מבט של סופר צללים אין זו אלא עסקה לכל דבר ועניין. הם מוכרים את כישוריהם ככותבים, כך שמבחינתם זו לא עסקה ששונה מכל עסקה אחרת בה הם נדרשים לכתוב עבור אחרים ובשמם.
את אותו דבר ניתן לומר על הסלבריטאי ששמו מתנוסס על הספר
הוא מבקש מסופר הצללים לכתוב את מה שהוא לא יכול מפני שאין לו זמן, אין לו את המיומנות הנדרשת או את הסבלנות לשבת ולכתוב טוב. המקום שבו הקווים עלולים להיטשטש מעט הוא כשהעסקה הזו מגיעה לידיו של הקורא. רוב הקוראים יודעים ומקבלים את העובדה שרוב ספרי העיון נכתבים בעזרתם האדיבה של סופרי צללים, ללא קשר לשם שמתנוסס על הכריכה. זה הדין גם לגבי ספרי הזיכרונות והביוגרפיות. אבל הז'אנר של סיפורת-פרוזה-רומן שמפורסם עם שמו של המפורסם… לא כל כך ברור או מובן מאליו. רבים מהקוראים לא כל כך מודעים לשיתוף הפעולה הזה.
ג'יליאן סטרן, שכתבה כמה ביוגרפיות של מפורסמים אומרת ש"אם סופר צללים יושב מול דף ריק בלי שקיבל שום מידע מהידוען, ועדיין נדרש לכתוב את ספרו – זה כבר קשה הרבה יותר מבחינה אתית".
רבים מהמפורסמים מאוד נחרצים בכל הנוגע לשימוש בסופרי צללים עבור הספרים שלהם. הם מזמן כבר לא מתביישים בכך או מנסים להסתיר זאת. יש גם סופרי צללים שעובדים קבוע עם ידוענים ומחברים עבורם גם תשעה ועשרה ספרים, תחת שמם של אותם ידוענים, לעיתים ללא קרדיט בכלל ולעיתים עם רמיזות כמו "נכתב בתמיכה של…" או "נכתב עם…" "ספר זה נוצר הודות ליעוץ של…", אבל האם הקרדיט הזה מציג באופן הוגן ומדויק את חלוקת העבודה בין הסופר האמיתי לידוען? מה בדיוק מסתתר מאחורי צמד המילים "נכתב עם…"?
למשל, מספרים שסיעור מוחות של ממש התרחש בעת יצירת ספרה הראשון של הרקדנית המפורסמת שירלי באלאס, שאינו ספר זכרונות אלא פרוזה: "רצח על רחבת הריקודים", שצפוי לצאת לאור באוקטובר הקרוב. לאחר שפרסמה ספר זיכרונות, שנכתב על ידי סופרת צללים, ולאחר שפורסם, גילתה באלאס שיש כמה סיפורים מחייה ומהקריירה שלה שלא נכנסו לספרה. באלאס רצתה להכניס את הסיפורים האלה לרומן תחת שמה, אבל היה לה ברור שהמומחיות שלה לא טמונה בכתיבה, ושיש לתת קרדיט לסופרת שלה, שילה מקלור. "אמנם אני נתתי את הרעיונות, אבל שילה הפיחה חיים ברעיונות שלי, היא המקצוענית, לא אני".
בפגישה הראשונית בין השתיים הקשיבה הסופרת מקלור לסיפורים של באלאס ולכמה מהנושאים שביקשה להתייחס אליהם בספר, כולל סקסיזם בעולם הריקוד. "הלכתי עם המידע הזה והמצאתי תקציר ורשימת דמויות ואז חזרתי לשירלי", משחזרת הסופרת מקלור את תהליך העבודה שלהן, "דיברנו הרבה על הספר במטבח שלה." ואז, ברגע שעוד פרטים נוספו, כמו דיוקנאות של דמויות, מקלור החלה לכתוב את הספר וחזרה לבאלאס כדי לקבל ממנה משוב. באלאס הרקדנית אמנם היתה מאוד פעילה ביצירת הספר, אבל כצפוי לא כתבה ולו מילה בספר בעצמה.
"דיברתי עם אנשים רבים שכתבו ספרים והם לא רוצים שהסופרים האמיתיים, או סופרי הצללים, יקבלו קרדיט", אומרת באלאס, "אבל אני חושבת שזה שיתוף פעולה שבו כל הצדדים הנוגעים בדבר צריכים לקבל את חלקם בקרדיט".
נראה שבאלאס נמצאת במיעוט בכל הנוגע למתן קרדיט לסופרי צללים, לפחות בכל הנוגע בסיפורת למבוגרים
סלבריטאים רבים שמשחררים ספרות שלא נכתבה על ידם לא יגידו דבר בכלל. רק בדיקה מדוקדקת של דף התודות יכולה לרמז על תרומתו המכרעת של סופר צללים בתהליך. בספרי ילדים, לעומת זאת, שסלבריטאים מוציאים לרוב, כבר לא כל כך מנסים להחביא זאת.
אבל האם לקוראים באמת אכפת אם הרומן נכתב על ידי הידוען או לא? האם הם בכלל צריכים לדעת? מרצים לכתיבה יצירתית, מוציאים לאור וסופרים טוענים שהם לא חושבים שקוראים רוצים לדעת את כל הפרטים הקטנים שמסתתרים מאחורי אינספור השכבות של תהליכי העריכה והפרסום של כותרים. הם טוענים שאם הקוראים נהנים מהספר, אז מה זה משנה מי כתב אותו?
עם זאת יש הונאה מובנית בכל התהליך של כתיבת רומנים בשמך כשלא כתבת מילה, במיוחד בעידן שבו המחברים ידועים מספיק כדי להפוך לחשובים לא פחות מהכתיבה ומהכותר. כשסופר מדבר על ספר שהוא כביכול כתב בעצמו, אבל הוא בעצם משקר לקהל, זה לא תמיד מתקבל טוב. רבים הם האנשים שלא ממש אוהבים שמשקרים להם…
מהסיפור שלך — לספר שלך
יש לך ספר בראש?
שאלות קצרות יעזרו לך לעשות סדר ולגלות מאיפה מתחילים
5 שאלות קצרות · בקצב שלך · בלי התחייבות
כך או אחרת, בין אם הקוראים יודעים, ובין אם אכפת להם יותר או פחות מי באמת כתב, ספרי סלבריטאים מכל הז'אנרים נמכרים יפה, בעיקר במדינות עם שוק ספרותי עצום כמו ארצות הברית.
"הניצוץ של שם הסלבריטאי על הספר תמיד ימכור יותר, וזוהי עובדת חיים בכל ענף ובכל תעשיה", אומר סופרת הצללים קייל, "סופרים סלבריטאים בהחלט מקבלים את רגעי התהילה שלהם בין אן הם כתבו או לא, אבל כמו כל הדברים, הטרנד הזה בסופו של דבר נתון לשפל ולגאות".
רוצה לכתוב ספר אבל אין לך זמן או יכולת לעשות זאת לבד? זה בשבילך
'לכתוב טוב ברשת' – הספר: הידע שלך בכתיבה שיווקית יטפס לגבהים חדשים
