בספרה החדש הסוכנת הספרותית לוסינדה הלפרן מתארת כיצד אפשר להביא ספרים לפרסום בהוצאות ולעניין סוכנים ספרותיים כמותה. לדבריה ישנם כמה מפתחות שיכולים להביא להישג כזה, וביניהם רעיון גדול ונועז לצד כתיבה מעולה.
כל ספר מתחיל ברעיון, אבל רבים מהרעיונות הללו נראים בעיני מו"לים כ'קטנים' או 'לא מעניינים'. בשפת הסוכנים והעורכים הספרותיים רעיון טוב הוא 'רעיון גדול'. אבל מה זה אומר? למה רוב הרעיונות שמביאים ללידתם של ספרים נחשבים בעיני אנשי המקצוע ל'קטנים'? איך סופרים מתחילים או אפילו כאלו שכבר כתבו ספר או שלושה ידעו אם הרעיון של ספרם גדול מספיק? כדי להבין את זה ישנן כמה טקטיקות מוכחות שיסבו את תשומת הלב הנכונה לספר שלך, והן מתוארות ממש כאן בהמשך.
"אני לא יכולה לתאר במילים כמה סופרים באים אליי בזמן שהם מאמינים שיש להם ספר אדיר לכתוב ובסופו של דבר לומדים שהם טעו ובגדול… מנכ"לים, מדענים, מנהיגים וסופרים מכל הסוגים נאבקים בתהליך הפוגע והמשפיל הזה של הצבת עצמם על הדף, בלי שיהיו בטוחים אם הם אומרים משהו בעל ערך. לעתים קרובות הכותבים האלה הם שילוב מוזר בין הביטחון בעצמם או בקריירה המוצלחת שלהם לבין פקפוק בסופרים שהם, כשהכול מהול בחרדה על כך שהם נכנסים לזירה חדשה לגמרי, מתוך הבנה שיש כל כך הרבה בתחום שהם לא יודעים. ברגע שהאנשים המצליחים האלה מבינים שיש להם מסר או סיפור ששווה לשתף, מתעוררת בהם תחושת שחרור בלתי צפויה… הרעיון המבטיח ביותר הוא הרעיון שהם התעלמו ממנו כי תמיד נראה להם מובן מאליו או פשוט".
הלפרן מספרת על מתאמנת שלה שהגיעה אליה בתקווה לכתוב רומן
כנדל"ניסטית מסחרית היא זכתה להישגים בתחומה ויצאה לדרך בתקווה להגשים את חלומה הספרותי ולפרסם את הישגיה באותו דחף ונחישות שהנחו אותה לאורך כל הקריירה. הרומן שלה, שבין היתר הביא סיפורים מעברה כרקדנית בלאס וגאס, נראה לה בתחילה מבטיח, מעניין ומרגש, אבל היא לא הצליחה לעניין סוכנים ספרותיים או מו"לים ולא הצליחה לגרום להם לקרוא מילה ממה שכתבה. למה אישה כל כך אסרטיבית ומצליחה לא מצליחה במשימה שכל כך חשובה עבורה ?
"כשפגשתי אותה לראשונה בזום יכולתי לראות עד כמה היא אבודה והמומה מתחושת הכישלון", מספרת הלפרן, "הרגשתי שאני חייבת לשאול: 'את בכלל בטוחה שזה הספר שנועדת לכתוב?' היא נראתה מבולבלת וענתה שהיא באמת לא יודעת. במשך כמה מפגשים למדתי שהיא גדלה בעיירה קטנה בקנזס בלי הרבה נכסים, שרדה את סרטן השד ופעמיים זכתה להוקרה ופרסים בתחומה. היה לה כל כך הרבה מה להציע; התשוקה והמומחיות שלה היו ברורים לכל סובביה והיתה מלאה באמפתיה. בעיקרו של דבר היה בה כל סממן רצוי שיש לסופרים מצליחים שמוציאים ספרי עזרה עצמית.
"ברגע שהבנתי את זה, אמרתי לה שאני חושבת שהיא מודל לחיקוי לנשים צעירות שנאלצו לפלס את דרכן לבדן ושהתמודדו עם מכשולים מרים בכל צעד ושעל, בדיוק כמוה. היא מבינה לעומק מה נשים כאלה צריכות בחייהן כי היא עבדה איתן בכל יום. היא יכולה לתקשר נהדר את האתגרים שלהן. אז עודדתי אותה להרפות – להשתחרר מכל תחושת יוקרה שהיא קשרה לעצמה בתת המודע לקראת כתיבת ספר – ופשוט לרתום את כל החוכמה שלה והידע שצברה לטובת אחרים".
זה נכון. יש קסם מיוחד שמורגש באנשים שרוצים לכתוב ספר ומאתרים רעיון ייחודי לכתיבה, במיוחד כשהוא ייחודי להם, לידע שלהם ולניסיון יוצא הדופן שצברו. כשעושים שימוש בביטחון הזה יש סיכוי טוב יותר שגם מו"לים וסוכנים ספרותיים יבחינו בו.
פיתוח רעיונות לספרים
המפתח הראשון שמסייע להתפיח רעיון קטן לגדול כרוך באיתור הקונספט הנכון לספר. זו משימה שיכולה לקחת זמן וכמה ניסיונות. יש פרמטרים שחשוב לבחון כדי לדעת אם באמת גילית את הרעיון הגדול לספר הבא שלך, כזה שתופס כבר בקריאה ראשונה. לאתר את הקונספט הזה היא אמנות בפני עצמה, אבל גם מדע. ברגע שמאתרים את הרעיון הגדול הזה בעצם מניחים את הבסיס היציב שיסייע לפתח את כל מה שיגיע אחריו.
שני התנאים ההכרחיים לקיומו של רעיון גדול לספר הם: 1. הנושא אוניברסלי ומסופר מנקודת מבט ייחודית. 2. זה רעיון שאינו תלוי בזמן ויישאר רעיון גדול לנצח.
כל הקריירה של סופרים יכולה להשתנות כשהם מאתרים את הקונספט הזה, כי זו דרך הפשוטה ביותר שקיימת כדי להגיע למהות הספר והמסר. עד כדי כך זה חשוב שהמחברים ספרי עיון עשויים גם לגלות שהתובנה הזו משביחה את המותג ואת העסק שלהם.
ייתכן שנכנסת לעולם הספרים כי תמיד אהבת לקרוא, לכתוב או חלמת להיות סופר/ת מאז ילדותך. אבל כדאי להעמיק יותר: למה החלטת לכתוב ספר? הרעיון לספר שלך אמנם מתחיל בך אבל הוא חייב להיות גדול ממך.
נתקלת באתגר וחיפשת משאב שידריך אותך ולא מצאת? יש נושא שתמיד רצית להתעמק בו כדי ללמוד עליו יותר? ה"מדוע" שלך לכתיבת הספר הוא בעצם הבנת האפקט שברצונך להטמיע בקוראים.
הרעיון הגדול שלך הוא לא קו המתאר של הספר אלא המסר המרכזי שיביא לקוראיו. רוב הסיכויים שכרגע, בשלב ההתלבטויות והמאבקים, הרעיון לספר שאת/ה שוקל/ת או מציג/ה בפני הוצאות הספרים הוא 'קטן' מדי.
עדיין לא בטוח/ה אם הרעיון שלך לספר גדול או קטן? הנה כמה דוגמאות אמיתיות (ונפוצות) שלוסינדה הלפרן נתנה לרעיונות ש'זכו' לכינוי 'רפש' בקרב סוכנים ומו"לים, כי הספרים שהתבססו על רעיונות 'קטנים' שכאלה לא הצליחו לרגש אותם:
– ספרים על תהליכי ריפוי של אדם שהחלים ממחלה קשה, ללא דמויות מעניינות נוספות או נושאים מרתקים.
– ספרי עזרה עצמית שמעודדים את קוראיהם להיות 'אותנטיים', ללא התבוננות חדשנית או שיטה שטרם שמעו עליה.
– ביוגרפיות של אנשים שאינם ידועים בציבור או סיפורים ביוגרפיים על תקופות זמן לא מעניינות, ללא הסבר או סיבה משכנעת לשאלה למה הסיפור המסוים הזה ייצור עניין בקרב מישהו שאינו חבר או בן משפחה.
– רומנים (בין אם רומנטיים, סיפורי פנטזיה, מסתורין ובין אם בז'אנר אחר) ללא טוויסט מפתיע או דמות מעניינת שמעוררת את הדמיון.
– ספרים עסקיים שנשענים על זיכרונות אישיים של בעלי עסקים שמקדמים נושאים מעולם ה'איך לעשות' ללא תובנות מרגשות או חדשות.
הספר שלך יצטרך לתרום משהו חדש לקטגוריה או לשיחה הזו אם ברצונך שיעורר עניין, והאיכות המבדלת הזו היא מה שבאמת יגרום לספרך לבלוט.
מהסיפור שלך — לספר שלך
יש לך ספר בראש?
שאלות קצרות יעזרו לך לעשות סדר ולגלות מאיפה מתחילים
5 שאלות קצרות · בקצב שלך · בלי התחייבות
אל ייאוש. רעיונות גדולים לרוב מתחילים בקטן. כך הם יכולים לגדול
ספר עם נושא אוניברסלי ונקודת מבט ייחודית: קונספט ייחודי לספר יכול להיוולד מתוך נושא אוניברסלי עתיק יומין כמו אהבה, אובדן, בריאות, סבל, כסף או מערכות יחסים – כל עוד הוא טובל בנקודת מבט ייחודית וכתוב טוב. ראשית חשוב להתמקד בשאלה איך לדעת אם הנושא אכן יכה גלים? כדי להצליח בשוק הספרים ולקלוע לטעמם של הקוראים הרעיון שמניע את הספר חייב ללכוד את תשומת ליבם של הקוראים עם דבר מה משמעותי או מובן באופן נרחב.
חשיבות הנושא האוניברסלי חלה על ספרי עיון וסיפורת כאחד, אך לרוב מזוהה עם ספרי זיכרונות, שאפשר להביט עליהם כדוגמה טובה; ספרי זיכרונות מוצלחים לא מכילים רק סיפור אישי של מישהו – הם נוגעים בחוויה אנושית גדולה יותר; בכאב כלשהו, ברומנטיקה מרגשת, בסיפור טבע מרהיב, ברוחניות מעצימה או בשילוב של הכל.
"כשספר זיכרונות כתוב אישי מדי, מבודד מדי מסביבתו ואינו מביא בשורה שהעולם הרחב יכול להזדהות איתה אין לצפות להצלחה גדולה" אומרת הלפרן, "צריך שיהיה בספר כזה משהו שמעורר באנשים אכפתיות, רגש". זו נקודה חשובה. קוראים בתת המודע שלהם תוהים 'מה יש בזה בשבילי?'. חשוב שהסיפור שלך יוכל לשנות אותם (או לפחות להשפיע עליהם) עם נושא סוחף שמתאים לרבים, לא רק לאנשים הקרובים לך.
נוסף על 'נושא אוניברסלי שמעניין רבים', חשוב לעצב את הסיפור והספר כך שידבר על הרגע הנוכחי אבל גם שיעמוד במבחן הזמן. ספרים שרלוונטיים לתקופה מוגבלת הם פחות מעניינים לאורך זמן.
לגלות את הרעיון הגדול לספר
גילוי הרעיון הגדול לספר הבא שלך הוא משהו שעשוי לקחת זמן ומאמץ. כדי לעזור לך הנה כמה קווים מנחים:
1. לקבוע את תחום התשוקה והמומחיות שלך: מומלץ לתת לסקרנות הטבעית שלך להוביל אותך לנושא שיעניין גם את הקוראים, בין אם הספר יעסוק בהורות, בספורט, במדע, ברומנטיקה למבוגרים או צעירים, בהיסטוריה משפחתית ובין אם בנושא עתידני – באמת, כל נושא שמרגש אותך לדבר עליו (ולא רק בחודשים הקרובים – בשנים הבאות) הוא טוב. נניח שאת פרופסורית לסוציולוגיה שנלהבת מעיסוק בתחום ההורות. הרעיון הגדול לספר שלך כמעט בוודאות קיים בתוך תחום המומחיות שלך. חשוב 'לחפור' עד שחושפים אותו.
2. לגלות מה פופולרי בסביבה שלך: אם להתייחס לדוגמת ספרי ההורות לעיל, מומלץ לחפש מהם ספרי ההורות הפופולריים ביותר כרגע, או בשלוש השנים האחרונות. כך ניתן להבחין, למשל, שרבים מהספרים הללו כוללים טכניקות משמעת ורגש או מינוחים חדשים כמו 'הורות עדינה' ו'הורות פליאו'. הורים תמיד ירצו להשתפר בהורות – זה אוניברסלי. בשנים האחרונות רבים מהם ניסו להשיג זאת דרך הבנת הילדים שלהם ובאמצעות המחקרים העדכניים ביותר. איך אותה פרופסורית לסוציולוגיה שרוצה לכתוב את ספרה הראשון יכולה לבנות על האנרגיה הזו בספרה הבא?
לשם הדוגמה הנוספת אפשר לבחון רומנים רומנטיים, שנמכרים יותר מתמיד, ומצביעים על תשוקה עולמית שהקוראים חווים בניסיון לצאת לחופשה ספרותית מחייהם. ככל שהרומנים יותר אקזוטיים והרפתקניים זה יותר טוב, מכיוון שאנשים רוצים לדמיין את עצמם בכל מקום מלבד בגבולות הבתים והחיים המונוטוניים שלהם. ההבנה הבסיסית הזו של הז'אנר יכולה להדריך אותך בדרך לרעיון גדול שיוביל לספר טוב עם תכונות מסחריות.
3. לבדוק איזה מרכיב יתרום ייחודיות לספרך: אם יש אינספור ספרים על הורות בעולם המודרני, אבל נניח שאף אחד עדיין לא כתב על זה דרך העדשה האקדמית שעוסקת במחקר ההורות הלהט"בית – מצאת 'הוק' אפשרי ל'הגדלת' הרעיון לספר שלך.
4. לוודא מלכתחילה שהרעיון הגדול שלך בכלל דורש לכתוב ספר בגינו: רוב הסופרים לא אוהבים את השאלה הזו, כי יש לה נטייה לבטל חלומות על כתיבת ספרים מסוימים עוד באיבם. ובכלל, זה שלב שהפך לאתגר גדול בשנים האחרונות: אם הרעיון שלך כבר קיים באינטרנט, ביוטיוב או מתואר לפרטיו באיזה פודקסט חינמי, חייב להיות משהו בדפי הספר שלך שאי אפשר למצוא בשום מקום אחר, אחרת אין 'סיבה גדולה' לכתוב את הספר. אני יודע. זה קשה. אולי אפילו בלתי אפשרי. נדמה שהכול כבר נאמר או נכתב במקום כלשהו, אבל כדי להתקרב לאיתור הרעיון הגדול שלך כדאי לעקוב מחדש אחר שלבים 1 עד 3 לעיל, ובאופן מושלם.
כדאי גם לזכור שהרעיונות הגדולים ביותר לספרים נמצאים שם בחוץ, ורק מחכים שהסופר/ת הבא/ה יאתרו ויכניסו אותם לספר. בשוק הספרותי הרווי של היום יש יותר מדי סופרים שחוטאים בעצלות ומוותרים על כל ניסיון למצוא 'רעיון גדול' לספרם הבא ואז, כשהם שולחים את עבודתם לעולם, הם מתפלאים שלא מתייחסים אליהם ואל ספרם ברצינות. ככל שאנשים יחקרו יותר בניסיון לאתר את הרעיון הגדול הבא לפני כתיבת ספרם וככל שסופרים (או מי שרוצים להפוך לסופרים) לא יוותרו לעצמם בשלב הקשה הזה, כך יגדל הסיכוי שבבוא היום יבחינו בספרם ובערך הייחודי של עבודתם.
